Family Wiki
Advertisement

מלחמה ושלום - תקציר - חלק עשירי הוא כרך ג' חלק שני- Volume III part 2

הגיבור של הרומן ? - פורטרט של הגנרל - בסרט הוא נראה יותר דומה למתואר בספר

כללי[]

מלחמה ושלום (ברוסית: Война и мир) הוא סרט קולנוע סובייטי שהפקתו הסתיימה בשנת 1967 בהתבסס על הרומן מלחמה ושלום מאת לב טולסטוי. הסרט בוים על ידי סרגיי בונדרצ'וק אשר שיחק בו בתפקיד פייר, וזכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ל-1968.

מלחמה ושלום נחשבת לאחת היצירות הגדולות של הספרות העולמית. ברוסיה, היא נחשבת ליצירת הספרותית הנלמדת ביותר בבתי הספר ברוסיה. הרומן ראה אור בשנת 1869 והוא דן בתקופה משנת 1805 עד 1812, תקופת שלטונו של נפוליאון בונפרטה באירופה, שבסיומה פלש לרוסיה ונסוג עקב נחישות העם הרוסי להגן על מולדתו, אפילו במחיר נטישת עיר הבירה והריסה עד היסוד של חבלי הארץ מהם נסוגו. דמותו של מפקד הצבא האדום, קוזוקוב, "שתום העין" מקרינה את עצמתו של העם הרוסי בימי המבחן. היטלר, בפלישתו לרוסיה במלחמת העולם השנייה לא לקח זאת בחשבון, יש הטוענים כי אסר על קריאת הרומן, ונחל מפלה קשה, בסדר גודל כזה שהחישה את קיצו.

. מחברו הוא ליב טולסטוי הוא הרוזן ליאון טולסטוי.

נקודת ראותו של טולסטוי היא של אצולת רוסיה הצארית. חייה החברה בערי רוסיה סנט-פטרסבורג ומוסקבה משתקפים ברומן. וחבריה הם הגיבורים הראשיים של הרומן. כל זה לא הפריע לשלטון הסובייטי לאמץ את מורשתו.

התרגום לעברית של הרומן מרוסית נעשה על-ידי לאה גולדברג, מהדורה חדשה הביא לדפוס חיים פלג. התרגום כולל 2 כרכים, כל אחד קרוב ל-700 עמודים המחולקים לשני חלקים ומספר רב ועשרות פרקים בכל חלק..

קטעים קצרים מהספר נשארו, גם בתרגום לעברית, כתובים בצרפתית (כך נכתבו במקור) ותרגום בעברית הובא השולי העמוד, דבר שאינו מקל על הקריאה השוטפת.

מטרת רשימה זו להקל על הקורא העברי לקרוא את כרכי הספר ולעורר בו עניין להשלים את הקריאה תוך פרק זמן סביר.

על מנת לעודד את הקריאה ניתן לצפות בסרטים שנעשו על הרומן: הראשון, משנת 1956 , כולל כיתוביות עבריות הערך באנגלית. שאר הסרטים, לצערי, כוללים רק כיתוביות אנגליות אשר נוצרו אוטומטית וקשי לעקוב אחריהן. הבי.בי.סי. עומד להפיץ בשנת 2016 מהדורה חדשה של הסרט. מהדורה קודמת של נהבי.בי.סי. כוללת 20 פרקים והיא המפורטת מכולן ופרטיה כאן מלחמה ושלום - BBC - 1972 והיא אורכת 890 דקות !!!

WarAndPeaceCharacterTree.jpg

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את התרשיםבמלואו

ראו גם:מלחמה ושלום (פירושונים)



מלחמה ושלום - תקציר - פרק עשירי[]

Battle of Borodino.jpg

כרך שלישי - פרק שני

פרק זה הוא אחד המרכזיים ברומן, בו מתואר קרב בורודינו, שהיה הקרב המכריע במערכה. לאחריו, הדרך למוסקבה היתה פתוחה. עם זאת, הסופר אינו רואה בקרב זה מפלה רוסית, לא נסיגה לקראת התקפה חוזרת. לצבא מתמנה מפקד חדש, אשר תהילותו תשאר לנצח קוזחוב - בעל רעיון הנסיגה והחרבת הארץ.


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

בורודינו


פרק א':נפוליאון בשערי מוסקבה[]

טולסטוי עושה בפרק זה את "חשבון הנפש" של המלחמות, אשר לדעתו מיותרות ונגרמות בשל סיבות אוויליות. אולי זו הזדמנות אחרונה לבוא בחשבון על מערכות המלחמה שכן בפרק זה נערך הקרב האחרון- המאורגן - בין נפוליאון לבין הצבא הרוסי - קרב בורדינו.והוא מסכם:
נאפוליאון החל במלחמה משום שלא יכול לדרזנן, יסתחרר לו הראש מאותו הצטיינות, לא יכול שלא ללבטש מדי פולין, ועוד
אלכסנדר סירב לקחת חלק בכל משא ומתן שחש עצמו נעלב
וכך הוא סוקר את ראש שרי המדינות והצבא (למשל הרצון לדהור בסוס בשדה המערכה) כאשר לכל אחד סיבה למלחמה
וכך באה הכלייה לצבא של נאפוליאון בן 800.000 חיילים. ולרוסים היו צבאות מפוררים. כמובן שנאפליון לא ראה את הסכנה בחדירה לפנים רוסים. אך גם הרוסים לא חשבו על "משיחתו" לחורף הרוסי.

פרקים ב'-ג': ב"Bald Hills"[]

הפרקים הבאים עוסקים בנעשה בביתו של הנסיך ניקולאי אנדריאיץ באלד-איךךד. הוא החולה,נפרד ממקורביווכותב צוואות ונעקוב אחריו עד הפטירה. תושבי הכפרים של בעל החווה נוטשים את מקומם בדרך למזרח ואנדריי, בנו, מודיע לו כי הצרפתים בדרך. בכל זאת הנסיך ממשיך בפעולות בנייה.

פרק ד' : ב-סמולנסק[]

קרב סמולנסקי

העיר ששים פרסה מהחווה לעיל, 400 ק"מ מזרחה ממוסקבה, מוקד קרבות במלחמות , מצפים להתקפה של הצבא הצרפתי. הרוסים נסוגים ממנה תוך העלאתה באש (אוגוסט). התבואה ושאר הסחורות נמסרו לצבא ולאזרחים. בעיר לא נותר דבר. התושבים מפנים את העיר, בליווי כרכרות עם רכושם.(מעין הקדמה למה שיקרה במוסקבה)

פרק ה':הנסיגה[]

המפקד הרוסי מתאונן כי השריפה ונסיגה בוצעה בקלות מדי. אנדריי סבר שניתן היה להגן עליה. הוא הגיע לאחוזת חותנו ומגלה שבעליה נטשו אותה.

פרק ו':קוטוזוב מתמה למפקד[]

הצרפתים בדרך למוסקבה, אך עדיין מצפה להם קרב בורודינו. בסנט-פטרסבורג החיים כרגיל, כולל הנשפים.

פרק ז'- י'ד: מפנים את החווה[]

מפגש קצר בין נאפוליאון לבין משרתו של קצין רוסי השבוי בידי הצרפתים, מנסה לשכנע אותו לכבוש את מוסקבה תוך 3 ימים. הנסיגה נמשכת וכוללת את החווה, אשר בעליה נפטר. האיכרים מפנים את האזור.

פרק ט"ו: קוטוזוב מתכנן את צעדיו[]

פורטרט של הגנרל - בסרט הוא נראה יותר דומה למתואר בספר

אנדריי ודניסוב (לשעבר עם נאטשה) במפקדה של קוטוזוב ( שכונה "המהולל" - בהמשך יסתבר כי הוא יהיה הגיבור של הרומן). אומרים עליו שהוא "מניח לכל אדם לגשת אחיו) "השבח לאל". קוטוזוב הוא בעל גוף מסורבל, שמן וסומא בעין אחת שנפצעה, והבעת עייפות בפניו.(הקורא ישתומם, האם זה ינצח את נפוליאון ? ). הם אינם משפיעים על התוכניות שלהם לנתק מייד את קווי התחבורה "המתוחים" של הצרפתים. לכאורה הוא מאזין לתוכניות (אוזן אחת סתומה בפתיל שעוה). מה שנאמר לו היה "מעשי ומחוכם". קוטוזוב בז "גם לתבונה וגם לחוכמה" - משהו אחר יכריע בעסק, לו, לזקן, יש ניסיון חיים.

פרק ט"ז: הפילוסופיה של קוטוזוב[]

קוזוטוב רוצה בקרבת אנדריי, וטוען "אנשים אין פה", אך אנדריי מעדיף את המערכה על עבודת מטה ועוזב אותו. המפקד מסכם:"הכל בא בעיתו למי שיודע להמתין" (אימרה בצרפתית) , דרוש "אורך רוח והזמן".ומסיים "אכול יאכלו אצלי בשר-סוסים" (עמוד 156). קוזוטוב, ממשיך לקרוא רומן צרפתי והסופר מצטט אימרה צרפתית : בשעת ספק, חביבי, עצור ממעשה". אנדריי חוזר לגדוד בהרגשה של בטחון שקט. אכן "בחירה עממית בניגוד לתחבולות אנשי החצר".

בעקבות הדיפת הכוחות הפולשים מרוסיה, זכה קוטוזוב לעיטור גאורגי הקדוש מדרגה ראשונה ולדרגת הפילדמרשל ונחשב לגיבור העם הרוסי עד היום.

פרק י"ז-י"ח: במוסקבה[]

תושבי מוסקבה צפו בהתקרבות האוייב לעירם ו...גברה קלות דעתם, לדעת הסופר "כדרכם של בני-האדם, הרואים סכנה גדולה קרבה והולכת". הפרק מתאר את האוירה השוררת בעיר. העיר מתרוקנת. פייר מחליט לצאת לחזית.

פרק י"ט: קרב בורודינו[]

War_and_Peace(2007)_episode_3_4-0

War and Peace(2007) episode 3 4-0

חלק 3 מתוך 4 - הסרט הרוסי -כנראה הקרב 1:29

קרב בורודינו (ראו תמונה ומפה לעיל). גם בפרק זה טולסטוי ממשיך בדיון ההיסטורי ושואל :"לשם מה נערך הקרב ?לא לגבי הצרפתים ולא לגבי הרוסים לא היה הגיון כלשהו": הצרפתים עמדו על סף אבדן צבאם והרוסים על סף אבדן מוסקבה. למרות זאת, נפוליאון ערך את הקרב וקוטוזוב קבל אותו. נפוליאון הפסיד רבע מצבאו, מתח את הקו ציפה שיבקשו ממנו משא ומצן אך הרוסים לא עשו כן. הסופר בדעה שהקרב לא נערך הצד הרוסי לפי המתואר וזאת במטרה "להעלים את שגיאות מצביאנו".

פרק כ':פייר בשדה הקרב[]

פייר פוגש בדרכים שיירות של חיילים בדרך למערכה, ושיירות פצועים ואיכרים בנסיגה. הכל הביטו בתמהון "אל כובעו הלבן והפראק הירוק שלו". הוא פוגש ברופא, המסביר כי צפויים 20 אלף פצועים והרוגים וניתן לפנות רק 6 אלפים ! הצבא יודע זאת "והם מתפלאים על כובעי".

פרק כ"א: ניסיון להבין את שדה המערכה[]

פייר עולה על תל ומנסה להבין את שדה המערכה. קצין שהוא פוגש מנסה להסביר לו את מצב הכוחות " הגבעה: אתמול שלנו - היום שלהם". הוא צופה בתהלוכה דתית והחיילים מצטרפים לה. המטרה "לעורר את הרגש הלאומי". והנה קוטוזוב הגיע והצטרף לתפילה. בכך נתן דוגמא לכל.

פרק כ"ב-כ"ה: פייר צופה במערכה[]

הוא בוחר מקום בו יוכל לצפות במערכה. אנשי "משמר העם" לבשו כותנות לבנות נקיות כדי להכין עצמם למוות. קוטוזוב מגיב "עם שאין כמוהו". פייר מקבל הסברים אך "אינו מבין דבר". אנדריי מצפה לקרב המכריע שיהיה למחרת - קיימת גם אפשרות המוות ! הוא חשב על אהבתו לאשתו, מות אביו ופלישת הצרפתים שכבשו את מחצית רוסיה. הוא פגש את פייר. "איך הגעת לכאן ?" - הוא שאל. התשובה:"באתי..סתם...יודע אתה... באתי.. מעניין לי - רציתי לראות את הקרב".

אנדריי מסכם :"סע!סע! לפני הקרב חייב אדם לישון כהלכה" וכך נפרד מפייר - אולי לנצח ! הוא נזכר בנטאשה ובסיפוריה.

פרק כ"ו-כ"ט: אצל נפוליאון[]

אל נפוליאון הגיעו שנים ולהם הוא מדווח על המצב, בין השאר שהרוסים הפסיקו לקחת שבויים. הם מדווחים על פאריס ומראים לו את תמונת הילד שנולד לו ולבתו של קיסר אוסטריה. הוא כונה "מלך רומי".

נפוליאון מתכונן לקרב ומפזר את הכוחות. ונותן הוראות למפקדי המערכה. טולסטוי מנתח את תוכן ההוראות ומגלה כי במקור היו שגויות. "אפילו הוראה אחת לא בוצעה ולא יכלה לבוא לכלל ביצוע"

הסופר מצטט לנפוליאון היתה נזלת אחרת "רוסיה היתה אובדת". טולסטוי לועג על כך והביא דוגמאות מההיסטוריה.

בטרם הקרב הוא מתאר בפני השליחים מה יעשה בפאריז כאשר יחזור.

פרק ל'-ל"ד: הקרב[]

פייר התעורר, עלה לתל, שם קוטוזוב צפה במערכה עם מצופית. עד נפשו של פייר נגע "עצם מראו של שדה הקרב" - מלא חיים, חגיגי ומפתיע. (עמוד 203), "תמרון עשן...גם צלילי הירי - הוו את עיקר יופיו של אותו מראה" . פייר מצטרף למסע של באטליון, החיילים לא מבינים מה הוא עושה איתם. הוא עולה על תל, המכונה " תלו של ראייבסקי" הצרפתים כינו אותו "המשלט המרכזי", תל מלא קברים. על התל היו תותחים ופייר הפריע לתנועה ומבקשים ממנו לזוז. בסוף התידדו איתו וכינו אותו "האדון שלנו". פגזי התותחים אזלו והרוסים נסוגו.

הצרפתים עלו על הסוללה וכבשו אותה. פייר הצליח לברוח. שדה הקרב היה בשטח של 7,000 רגל. נפוליאון לא יכל להבחין מה קורה בשטח. הרגלים נכנסו לקרב, הבריאים נסוגו ושוב חזרו לקרב. נוצלו אוסף התכסיסים. העיר נכבשה והגשר. נפוליאון חש שפרצופי הפנים של אנשיו היו עגומים.

הוא סיכם שבכל המערכות עד כה לא נלקחו דגלים, לא תותחים ולא גדודים של שבויים. נפוליאון סרב להקריב למלחמה את "הגווארדיה הוותיקה" בטענו (בצרפתית): במרחק 3,200 ק"מ מפאריס לא אוכל להפקיר את הגגארדיה שלי למכה ניצחת.

פרק ל"ה: קוטוזוב[]

קוטוזוב נשאר באותו מקום שהיה בבוקר הקרב. הוא ידע כי ההכקרעה היא ב"רוח הצבא" ורק מעט הדבר בשליטתו. ראשו צנח עליו ונרדם. המסקנה היתה:"הצבאות שרויים באנדרלמוסיה גמורה". עדיין נשארה אפשרות להתקיף את הצרפתים מחר.

פרק ל"ו: אנדריי נפצע בקרב[]

פרק ל"ט: הסוף[]

עשרות אלפים נהרגו. עבור הצרפתים היה זה "נצחון פירוס"

ניתוח - לפי האתר לעיל[]

  • השתתפותו של פייר בקרב בורודינו היא אחד הקטעים המפורסמים ביותר של הרומן,
  • פייר מעורר דון קישוט שהוא משוטט במבוכה סביב שדה הקרב ושומר נגף בטעות לשטחים האלימים ביותר. עם זאת, הפרק לוקח תפנית בהחלט טרגית כאשר פייר רואה גברים נהרגים ומזהה את האימה האמיתית של מלחמה.
  • פייר הוא השלישי של הדמויות הראשיות שהתפכח על ידי המציאות של מלחמה. יש בכרכים מוקדמים, שראינו הנסיך אנדריי וניקולאי רוסטוב התגלויות דומות.

סעיף זה, הממחיש את היריעה הרחבה של הרומן ושהאיפה הגדולה של טולסטוי להגיב על ההיסטוריה עצמה דרך סיפורו ההיסטורי נוסף, מעסיק חלק מהקריינות יודעת הכל ביותר עד כה השתמשה ברומן. לא רק שהוא מבלה כמות משמעותית של זמן לא התבוננות נפוליאון, אלא גם להיכנס למוחו של הקיסר האגדי, אבל הוא כותב כמה קטעים כאילו היו היסטוריון צבאי. זה שימושי כדי לשמור על לזכור כי זה מובן לא טוב כמו הפסקה סגנונית, אלא ניסיון נוסף להרחיב את היריעה, כדי לנסות ללכוד ברומן הזה יותר מסיפור או היסטוריה, אלא כדי להמחיש את פ

ההמשך: חלק אחד עשרה[]

מלחמה ושלום - תקציר - חלק אחד-עשרה הוא כרך ג' חלק שלישי- Volume III part 3

Advertisement