(הועתק מהויקיפדיה העברית - ספטמבר 2010)
מלחמת היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum; מתורגם גם כמלחמות היהודים או תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים; ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς) הוא ספר של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו). הספר הוא דיווח היסטורי העוסק במרד הגדול בין השנים 66–73 לספירה, ובגורמים שהובילו אליו.
יוספוס חיבר את הספר לראשונה (סמוך לשנת 73) ב"לשון אבותיו" (ככל הנראה, ארמית. הנוסח לא הגיע לידינו) על מנת לספר ליהודים היושבים במזרח "מעבר לנהר פרת" ולבני עמים אחרים באזור, את קורות מלחמת היהודים ברומאים, וזאת על-מנת להרתיע אותם מפני יציאה למלחמה באימפריה הרומאית. בין שנת 73 לשנת 79 לספירה, תרגם יוספוס את הספר ליוונית בגרסה שנועדה בעיקר לנוכרים. כתיבתו נייטרלית בעיקרה אך צצים בה מדי פעם דברי אבל וקינה על מר גורלו של העם היהודי והמקדש. עם זאת, רבים טוענים שליוסף ישנה נטייה ליפות את המציאות לטובתם של הרומאים. יש הקושרים זאת לכך שהספר עמד לבקרת הקיסר אספסיאנוס.
הספר כמו יתר ספריו של יוספוס, בצורתו היוונית, שרד בזכות הכנסייה הנוצרית. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן ירושלים ובית המקדש הוכחה לנכונות נבואתו של ישו בעת ששהה בירושלים בדבר חורבן העיר ולדוקטרינה הנוצרית הגורסת שהבחירה האלוהית עברה מעם ישראל לכנסייה הנוצרית.
יוספוס אינו רואה כל תקומה לעם ישראל. ספרו בעיניו הוא ספר המסכם תקופה ועם שנעלמו מן העולם. י.נ. שמחוני כותב בסוף המבוא שלו לספר: "אף זיק אור אחד אינו נראה באופק השחור של הספר. כל התפארת עברה ובטלה מן העולם עם אחרית ירושלים והמקדש וקץ החיים המדיניים של עם יהודה."
מבנה הספר[]
תבליט המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מיהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש - צילם:איתן
מצדה - ספרו של יוספוס הינו המקור היחיד לתיאור המאורעות במקום בתקופת המרד - מהאוויר, תמונה שצולמה על ידי אסף.צ. התמונה צולמה מצפון לדרום בפינה הימנית ניתן לראות שרידי מחנה רומאי, וכן את ה"סוללה" שבנו הרומאים לכיבוש ההר.בצד שמאל של ההר - הארמון הצפוני של הורדוס
החלק הראשון (עד פרק י"ד בספר ב'), שהוא שליש מהספר, משמש מבוא היסטורי לחלקו השני, העיקרי. החלק הראשון כולל סקירה מהתקופה שבין גזירות אנטיוכוס הרביעי בשנת ג'תקצ"א (170 לפנה"ס) ועד מעשי הרצח והשוד של הנציב גסיוס פלורוס, שהם לדעת יוספוס, הסיבה הישירה למרד, סוף שנת ד'תתכ"ו (66 לספירה). חלק זה נכתב כתקציר לדברים הנמסרים בפרוטורוט בספרים 11-20 של "קדמוניות היהודים". הספר "קדמוניות היהודים" אכן מסתיים עם עליית גסיוס פלורוס ומוסר שההמשך יסופר בספר המלחמות.
החלק השני, העיקרי, הוא פרשת המלחמה עצמה. מראשית המרד בשנת 66 ועד כיבוש מבצרי היהודים האחרונים, ב-73. פלביוס כותב בפרוטרוט את תולדות המלחמה, כעד-משתתף וכאדם שככל הנראה כתב רשימות בזמן אמת. הוא משבץ את תיאורו בתיאור מאורעות חשובים שקרו בעולם באותו זמן כגון מרידות הגאלים והגרמאנים, מלחמות בארמניה ועוד.
הספר כולל שבעה "ספרים". חלוקתם לפרקים אינה של המחבר אך היא קדומה, אולי אף בימיו ונעשתה בידי עורכים. בשלב מאוחר יותר הוסיפו עורכים כותרת לכל פרק (לטינית: Epitome), הכותרת כוללת תקציר המחולק לסעיפים. אולם סעיפים אלה אינם זהים לסיעוף הפנימי של הפרקים, המופיע במהדורות הדפוס. כנראה שזו עדות לכך שהיו שתי שיטות סיעוף שאחת שרדה בכותרות והשניה בהוצאות הדפוס, לצד הטקסט.
במספר הוצאות מודרניות (למשל הוצאת מסדה, 1968) ויתרו על הסיעוף בכותרת על-מנת שלא לבלבל את הקורא.
ההוצאה המדעית הראשונה של הספר היא הוצאת ניזה (Niese), ברלין 1894. בהוצאה זו נוספה לכל ספר משבעת הספרים חלוקה פנימית רציפה לפסוקים. לפיכך, ציטוטים ניתנים לעתים בציון הספר ומספר הפסוק, או בציון הספר, מספר הפרק ומספר הסעיף).
מקורותיו של יוספוס[]
יוספוס הכיר את ספר מקבים א' שעמד בפניו בעת שכתב את ספריו. ספר חשוב נוסף שהיווה לו מקור הוא רשימותיו של ניקולאוס איש דמשק, מזכירו של המלך הורדוס, ניקולאוס מדווח על התקופה של אחרית ימי החשמונאים וכל תקופתו של הורדוס. במות המלך אגריפס הראשון היה יוספוס בן שש, כך שאת תקופת הנציבות ראה במו עיניו. גם כאן סביר שנעזר בכרוניקות שונות שלא הגיעו לידינו, אך המקור החשוב והבולט לספר, שמיחד אותו כספר היסטורי מרתק במיוחד- היא עדות יוסף עצמו. בדבר המרד היה שותף מרכזי ופעיל הן בהכנת הגליל למלחמה והן בפרשת הקרב על יודפת (שאותה יכל למסור בפרטי פרטים משום שהיה מפקד היהודים בקרב). לאחר נפילתו בשבי הוא מפסיק לשחק תפקיד משמעותי בעלילה אך עדיין היה עד ממקור ראשון לרוב ההתרחשויות.
מניעים לכתיבת הספר[]
כמו בכל ספריו של יוספוס במלחמות היהודים יש ליוספוס שלושה מניעים בכתיבת הספר. המניע העיקרי לכתיבת הספר הוא הנצחת הסיפור ההרואי והמזעזע של חורבן יהודה, ירושלים והמקדש, והאסון הנורא שאירע לעם ישראל.
עוד היבט בספרו הוא הטיפשות שבניסיון התנגדות לרומא, הוא מתאמץ להראות שהרומאים ברובם הם עם שנוהג באדיבות עם העמים שחיים תחת שלטונם, במובן זה הספר משמש כשופר תעמולה לשושלת הפלבית שיוספוס ישב בחצרם הרומא והוא מרבה בשבחיו לקיסרים אספסיאנוס וטיטוס. בעצם שמו של הספר "מלחמת היהודים" ניכר שיוספוס מסתכל על המלחמה מנקודת מבט רומאית, שכן הרומאים נהגו לקרוא את מלחמותיהם על שם העמים שבהם נלחמו.
ההיבט היהודי ניכר בספרו בכך שהוא מבקש להראות שהיהודים הם עם שוחר שלום המעדיף להימנע מאלימות, את האחריות פריצת המרד הוא תולה בקנאים, שאותם הוא מתאר כקבוצה קטנה וקיצונית שגררה את העם למרד חסר סיכוי ברומאים.
בנוסף, מנסה יוספוס להצדיק את מעשיו בתקופת המרד ובמיוחד את מעברו למחנה הרומאים
חשיבותו של הספר[]
מלחמות היהודים הוא העדות היחידה כמעט, והמפורטת ביותר, למרד הגדול. בספר זה נמסרת תמונה מדויקת של ירושלים וארץ ישראל של התקופה. יוספוס הוא כותב בהיר ומפורט מאד. כתיבתו הסדורה והמדויקת, הנעדרת סיפורי מעשיות (אך אינה חפה מאינטרסים) מתאימה מאוד להנחיית המחקר המודרני.
בכל הקשור לתיאורי הארץ יוספוס הוא כותב אמין ומדויק, ככל שהמחקר הארכאולוגי מתפתח מתגלים ממצאים שמאששים את התיאורים של יוספוס. המחקר הארכאולוגי גם יוצא נשכר מהבחנתו של יוספוס וציונו המדויק את הטופוגרפיה. הטופוגרפיה אינה משתנה באופן ניכר והיא מאפשרת לחופרים להבין את המפה אותה מצייר יוספוס.
אולם בכל הקשור לתיאור המרד ניתן להבחין במשנתו של יוספוס שמבקש לתאר את המרד כאי הבנה: פעולתם של מיעוט קיצוני שהצליח לגרור אחריו את כל העם בעקבות התנהגותם המושחתת של הנציבים הרומאים. ישנה ביקורת במיוחד על תיאורו את חורבן בית המקדש. המבקרים טוענים שהמניע העיקרי לתיאור זה הוא רצונו לנקות את פטרונו, הקיסר טיטוס, שביקש לשדר תדמית של קיסר נאור ומיטיב מאשמת החרבת מקום פולחן דתי - דבר שנחשב טאבו בעולם העתיק. בחברה היהודית במיוחד נהוג להוקיע את טיטוס משום החשבון ההיסטורי של העם היהודי עם קיסר זה, אך יש לציין שתיאורו של יוספוס את טיטוס כמי שלא רצה לשרוף את המקדש תואם את רוב המקורות הלא יהודיים מתקופתו, והוא לא בהכרח בלתי אמין.
כמו כן תיאור המרד הגדול בספר עומד בסתירה לספרו האחר של יוספוס "חיי יוסף" שנכתב בערוב ימיו.
תרגומים וגרסאות[]
התרגום הקדום ביותר לשפה שאינה יוונית הנמצא בידינו הוא תרגום הספר השישי, לסורית. תרגום זה נמצא בסוף כתב יד המכיל גם את הפשיטתא. יש חוקרים המשערים כי תרגום זה נעשה הישר מן המקור העברי או הארמי המקורי.
במאה השניה מתורגם הספר ללטינית, תוך עיבוד וקיצור. קיצור זה נקרא "ספר הגספוס" (על-שם אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה, לו יוחס העיבוד). ממקור זה מתורגם לעברית " ספר יוסיפון ".
התרגום שתרם להפצת הספר בארצות העולם הוא התרגום ללטינית של אחד מאבות הכנסייה, רופינוס איש אקוילה, מן המאה הרביעית. תרגום זה היה מוכר גם על ידי היהודים המשכילים בימי הביניים ונקרא "יוסיפון לרומיים".
התרגום העברי המלא הראשון הוא של קלמן שולמן, המשכיל היהודי שתרגם רבות עבור בית ההוצאה של האלמנה והאחים ראם. תרגומו הוא מתוך התרגום לגרמנית של Parett, כלומר תרגום מכלי שני, ולא ישירות מן המקור היווני.
מהדורות עבריות ואחרות[]
עברית:
- מלחמות היהודים עם הרומאים / חבר בשפת יפת מידי יוסף בן מתתיהו; נעתק בפעם הראשונה עם הקדמה והערות מאת קלמן שולמאן. וילנה: האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד, תרע"ג - כנראה התרגום הראשון לעברית.
- כתבי יוסף בן-מתתיהו (יוסיפוס פלויוס); מתרגמים מן המקור היוני על ידי י"נ שמחוני, עם מבואות, הערות, מפתחות, לוחות-יוחסין וסדרי-דורות, ציורים ומפות, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ג (1923). תרגום זה יצא שוב בתל אביב בשנת 1929
- תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים / יוסף בן-מתתיהו (יוספוס פלוויוס); מתורגמים מן המקור היווני על ידי י"נ שמחוני (תרגום 1923), עם מבואות, הערות ומפתחות, מסדה, 1968 - המהדורה המקובלת בקרב חוקרים ישראליים, ובה משתמשים בדרך כלל בימינו כמקור העיקרי לציטוט.
- מלחמת היהודים / יוסף בן מתתיהו-יוספוס פלביוס; תרגום חדש על ידי שמואל חגי, ירושלים: ר’ מס תשכ"ד (1964) - תרגום פחות מדויק מתרגומו של י"נ שמחוני, אך בעברית קלה וקריאה יותר; משמש בעיקר במערכת החינוך.
- תולדות מלחמת היהודים ברומאים / יוסף בן מתתיהו (טיטוס) פלוויוס יוספוס; עריכה: ישראל שצמן; תרגום: ליזה אולמן; מבוא: יונתן פרייס; ירושלים: כרמל, 2009 - ההוצאה היא תרגום חדש, וכוללת הקדמה על יוספוס וחיבורו, מבוא נרחב עליו ועל כתיבתו ההיסטורית, הערות, נספחים, מפות, אילנות יחס ואיורים.
יידיש:
- די אידישע מלחמות / פון יוסף בן מתתיהו הכהן (יוסיפוס פלאוויוס), וילנה: ב"א קלעצקין, תרע"ד-1914.
- די לעצטע טעג פון ירושלים / ארויסגענומען פון זעקסטן בוך פון יוסיפוס פלאוויוס יודישע מלחמות; [תרגם] ז’ קאלמאנאוויטש, ברלין: כלל פארלאג, 1922.
ערבית:
- ספר איסטוואר דליהוד: אש נצאר עלא ואלדינה פי חרבן בית המקדש ואש עדדאו פלגלות / [מתורגם לערבית בידי] יוסף בלא"א דוד גנאסייה, ג'רבה: דפוס ח’ חדאד, תשי"ז (1956).
רוסית:
- Иосиф Флавий , Иудейская война, תורגם על ידי יעקב שרתוק ב-1900[1]
ראו גם[]
- קדמוניות היהודים
- חיי יוסף
- נגד אפיון
- שער טיטוס
- השושלת הפלאבית
- המרד הגדול
- יודפת
- בית המקדש השני
- מצדה
קישורים חיצוניים[]
- תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני
- יונתן פרייס, מבוא ל"מלחמת היהודים" מאת פלביוס יוספוס
מלחמת היהודים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- שלמה אבינרי , יוספוס פלאביוס הוא הציוני הראשון, באתר הארץ, 06/01/10
- אוריאל רפפורט , היה או לא היה, באתר הארץ, 26/03/10
- רמי נוידרפר, יצירת מופת - תרגום חדש ומוער למלחמת היהודים ברומאים של פלאוויוס יוספוס, מאמר המשווה בין תרגומי הספר לעברית באתר אימגו
- אבריאל בר-לבב, ד"ר יעקב נפתלי הרץ שמחוני ור' שמואל קרויזר: שניים אוחזין ב"מלחמות היהודים", באתר הארץ, 14/05/10