ממצאים גנטיים כתומכים בעדויות היסטוריות על יהדות לוב

ממצאים גנטיים כתומכים בעדויות היסטוריות על יהדות לוב

עבודה במסגרת הקורס באוניברסיטה הפתוחה 30302 עדה בישראל: היבטים היסטוריים וגנטיים במסגרת מדעי הטבע והחיים. להלן מסגרת הקורס:

תנאי קבלה: 36 נקודות זכות עבור קורסים קודמים במדעים, ובכללם הקורסים ביולוגיה כללית א, ביולוגיה כללית ב, וקורס רגיל בהיסטוריה, וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה. ידע קודם מומלץ: הקורס ממנדליזם להנדסה גנטית.

פיתוח הקורס: פרופ' אבינעם אדם, פרופ' ירון צור

אוכלוסיית ישראל היא מן המגוונות שבאוכלוסיות האדם; ברובה היא עדיין מורכבת מעדות רבות, אשר לכל אחת מהן היסטוריה משלה ו"פרופיל" גנטי משלה. במרבית המקרים חסרים נתונים חשובים על ההיסטוריה של העדות ואילו המאפיינים הגנטיים שלהן הוגדרו כולם רק בדור הנוכחי. היש התאמה בין מה שההיסטוריונים יודעים ומשערים על תולדותיה של עדה מסוימת לבין מאפייניה הדמוגרפיים והגנטיים? עד כמה יכולים הממצאים והידע בתחום האחד ללמד על משנהו?

מטרת הקורס לאפשר לסטודנטים המתעניינים – ובעלי הידע המוקדם הנדרש בשני התחומים – לברר שאלות כאלה באמצעות סקירת המחקרים ההיסטוריים והגנטיים בעדה אחת מעדות ישראל. (‏זהות העדה תיקבע בכל מקרה בהתחשב בנטייתו של הסטודנט, אבל גם בזמינות המדריכים המומחים לכל אחד מהתחומים‎)‏.

הקורס כולל קריאה מודרכת בספרות המדעית, רובה באנגלית, בהדרכת מנחים ומדענים מתחומי ההיסטוריה והגנטיקה, ודורש כתיבת עבודה סמינריונית מסכמת.

על העבודה[]

	קיבוץ גלויות מהווה הזדמנות רצויה ובלתי שכיחה לערוך חקירות בקרב אוכלוסיית הארץ - יהודים יוצאי ארצות שונות, אשר עם כל השתייכותם לעם ישראל - נבדלים בכל זאת בתכונות ביולוגיות ונפשיות רבות בין שבט ושבט. מצד אחד, גוי אחד בארץ בעל אמונה והיסטוריה משותפת, ומאידך גיסא, עַם אשר רעות רבות מצאוהו באלפי שנות פזוריו ונדודיו ובודאי גם ערבוביות והשפעות מבחוץ. לא יפלא, אפוא, ששבטי ישראל נראים שונים ומובדלים בהופעתם החיצונית עד כדי כך שאיש ישאל את רעהו, האם זה אחי או אחותי" דברים אלו אשר נאמרו בקונגרס רפואי בשנת 1957 מסבירים את הרקע לכתיבת העבודות על הגנטיקה של היהודים.

האמנם ניתן למצוא מתוך בדיקה של ממצאים גנטיים, המתבטאים בין השאר בהתפלגות של קבוצות דם והרכב כימי של נוזל הדם, הוכחות למידע היסטורי מקובל. האמנם יש אב קדמון לעדות ישראל ? האם נשמר, בדרך כלל, הבידוד בין קהילות ישראל בגולה לבין השכנים שלהם באלפי שנות גלות ? והאם יש ביטוי בתכונות הגנטיות לבידוד שהיה נחלת קהילות ישראל.

מחקרים שנערכו בקרב אחת הקהילות היהודיות העתיקות, יהדות לוב, יוצגו במסגרת עבודה זו. ננסה לאמת את הממצאים הגנטיים שנמצאו במחקרים עם המידע ההיסטורי שמצוי ברשותנו.

ראשית, נסקור את המקורות ההיסטוריים הדנים בשאלת המוצא של יהודי לוב ונבחן את מהות הקשרים עם האוכלוסייה המקומית, הלא-יהודית. שנית, נציג את האפיונים הגנטיים של יהדות לוב לעומת אוכלוסיות אחרות. ולבסוף נערוך עימות בין המשתמע מתוך הממצאים הגנטיים שנאספו בקרב יוצאי לוב בהווה לבים המידע ההיסטורי על יהדות לוב.

סיפורה של יהדות לוב הוא מיוחד במינו. יש המשערים כי מוצאה הוא ישירות מארץ ישראל של ימי בית שני. תהליך של התבוללות השמדה וגירוש עבר עליה פעמים רבות: בסוף השלטון הרומאי, בסוף השלטון המוסלמי ובכיבוש הספרדי. העמים הרבים, אשר עברו את ארצות צפון אפריקה, במסעות הכיבושים שלהם דחקו את יהודי לוב לפנים המדינה, לאזורים ההרריים והמדבריים. גירוש אשר הגביר את תהליך התמעטות האוכלוסייה אך יתכן כי היה בו ברכה, שכן הבידוד בפני הכובשים הגדולים והדומיננטית אפשר לקהילה זו לשמור על קווי האופי הייחודיים שלה.

בשנת 1951, עלתה רוב קהילת לוב לארץ ישראל. הישגה של יהדות לוב במרוצת אלפיים שנה סוכם בצורה ממצה על ידי הנשיא השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי: "ישוב קדמון מושרש, שהחזיק מעמד בתנאים קשים ושמר על צביונו ואופיו בתוך המסגרת הכללית של האומה". האם ניתן למצוא לקביעה זו עדות בתכונות התורשתיות של יהודי לוב. על כך ננסה להשיב ונתחיל בעובדות ההיסטוריות ולאחר מכם נראה האם הן תואמות את הממצאים הגנטיים.

עדויות היסטוריות קדומות[]

יש לנו מידע על שלוש תקופות בתולדות יהודי לוב: מועד הגעתם ללוב, בתום המרד ברומאים ובסוף הכיבוש המוסלמי. ההיסטוריונים מביאים את הערכות הבאות:

יוספוס פלביום (100-37 לספירה) כותב כי המלך המצרי, תלמי הפקיד את השמירה על גבולות ארצו עם חבש ועם לוב בידי 100.000 יהודים שהוגלו מארץ ישראל.
יוספון (953 לספירה) מוסר על קיום יישוב יהודי בקרתגו והסביבה בתקופת טיטוס.
פילון האלכסנדרוני (30 לפה"ס - 40 לספירה), אשר חי לפני ההיסטוריונים האלה מוסר כי בתקופתו חיו במצרים, לוב וחבש כמיליון יהודים.
ב"לוח פויטנגר" - מפת דרכים רומאית מהמאה ה4- רשום יישוב בשם SCINA locus judaeorum augusti שפירושו :סקינה, מקום היהודים של הקיסר.
אגדות תלמודיות - אחדות מעידות על הגירה של עמים שמיים לצפון אפריקה. לדוגמא: יהושע בן נון גירש את העם הגירגשי מארץ כנען לאפריקה ויואב בן צרויה, שר צבא דוד גירש את העם הפלשתי לאפריקה.
ממצאים ארכאולוגיים בעיר קירני והסביבה מצביע על הריסת ריכוז חשוב של יהודים באחת מערי החוף בתום המרד היהודי נגד הרומאיים.
ספארטיאנוס, היסטוריון שחי במאה ה-3 מספר כי גייסות רומי רדפו אחרי רבבות יהודיים.
אל ברקי, היסטוריון ערבי מהמאה ה-11 מוסר על ישוב יהודי בהרי נפוסה, במדבר לוב, החל מהמאה ה-9.
באותו אזור נמצאו מצבות קבורה מהמאות ה-12 וה-13.

סיפורי עם[]

אוסף מקיף של סיפורי עם ומסורות העוברות מדור לדור מצוי בחיבור "הגיד מרדכי" ,הנושא גם את הכותרת: תולדות לוב ויהודיה, יישוביהם ומנהגיהם . מחבר האוסף, מרדכי הכהן, חי בטריפולי בשנים 1856 - 1929. מהחיבור אנו מקבלים את הערכות הבאות:

היהודים הראשונים הגיעו ללוב יחד עם סוחרים פיניקיים בימי דוד ושלמה. נציין כי קיימת מסורת כי בית הכנסת בגרבה, אי בתוניס, הוקם בתקופת שלמה המלך.
אחד משרי הצבא של טיטוס הביא מהשבי יהודים לאזור ההר "יהודים ומכרם לישמעלים". חוקר יהודי בשם נ.סלושץ (להלן), אשר בקר באזור ואיתר מצבות יהודיות, טוען כי "אין ספק כי יהודי ההר הם שרידים ליהודים קדמונים" אחרי המרד ברומאים, עברו היהודים להרים או לארצות המגרב האחרות. אומר המספר: "אך לא נודע בבירור פרטי הימצאות אותם או גלו או נטמעו או אכלם החרב".

חיבורי היסטוריונים[]

החיבור העיקרי הוא של נחום סלושץ, הוא סייר בתחילת המאה בלוב והביא לידיעת העם היהודי את עובדת קיומה של יהדות תוססת בלוב. חיבור נוסף הוא של ההיסטוריון הרווי גולדברג, המציין כי אחד הרעיונות שהדריכו אותו היה לחפש עקבות לעבר התנכ”י בלוב. היסטוריון נוסף, בן ימינו, ח.ז.הירשברג בוחן שתי שאלות: האחת, שאלת המוצא הקדום של האוכלוסייה המקומית ושל יהודי לוב, השניה, היש יסוד לקיום שורשים זרים - "ברבריים" בקרב יהדות צפון אפריקה. להלן עיקרי הממצאים:

שבטים אפריקנים, מדרום המדינה קלטו מנהגים יהודים, בעיקר מסוחרים יהודים שעברו באזורם. אימוץ מנהגים היה אך לא הגיע לידי גיור של השבטים , אשר היה גורם להרעה מהותית במצבם של שבטים אלה.
היהודים שנפגעו בימי הביניים ולאחר מכם, כאשר צפון אפריקה היה מרכז לשודדי ים, היו אלה ששכנו בערי החוף. לדוגמא, יש עדות כי בשנת 1551 נשארו 40 יהודים בטריפולי.
היהודים שישבו בפנים הארץ נשארו במקומם ולא נפגעו. אפילן יש עדויות על קיום בתי דין בישובים מרכזיים בתוך המדינה. עם זאת, היה מעט רפיון בשמירת המסגרת הדתית.
רק עם התבססות השלטון התורכי, מתחילה זרימה של יהודים מפנים הארץ אל ערי החוף. רבי שמעון לביא, שהיה בדרכו מספרד לארץ ישראל החל "להחזיר את היהדות למסורה". אחרי תקופת שהיתם בהרים, שם הם היו "נבערים מדעת תורה".
יהודי ספרד מגיעים לארצות צפון אפריקה, כאשר משקלם הולך ופוחת ממרוקו ללוב. אין עדויות רבות על הגירת יהודי ספרד ללוב. לא נמצאו קשרים תרבותיים ודתיים בין לוב לבין ארצות שאר צפון אפריקה. כך שהגרעין הדומיננטי בלוב נשאר של "יהודי ההר".
נוהג פיקנטי של אחדים יהודי אירופה היה להגיע ללוב על מנת לשאת אישה שניה, לאור העובדה ש"חרם דרבינו גרשום" אינו חל על יהודי המזרח. כמובן שלא היה לכך כמעט השפעה על הרכב האוכלוסייה.

לסיכום, בשנות החמישים, ערב ההגירה לארץ ישראל, אוכלוסיית יהודי לוב מגיעה לגודל של פחות מ-40.000 איש, אשר 80% מהם עלו ארצה.

סוגיות חברתיות[]

נושאים היכולים להשפיע על הניתוח שנעשה בעבודה הם:

מוקד החיים היהודים עבר מערי החוף לפנים הארץ וחוזר חלילה. רק ממחצית המאה ה-20 נוצר ריכוז של יהודים בערים. התוספת מקורה בגידול הטבעי והגירה מאזורים הכפריים. יחד עם זאת, בכל עיר שוק או בעצם כפר גדול, נמצא ריכוז של משפחות יהודים אחדות. הקשר בין הקהילות הוא מצומצם ומכאן ההשלכה על קשרי הנישואין.
על הנוהג של נשואי הקרובים בכפרים יש עדויות רבות. היות ומוצא יהודי הערים הוא מכפרים, יש לכך השפעה מהותית על נשואי קרובים. לדוגמא, במחקר על "יהודי המערות" מדובר על נשואים בתוך הישוב בשיעור של 90%. מחקר אחר מצביע כי שיעורי נשואי הקרובים בקרב יהודי לוב הוא בין הגבוהים מבין יהודי העולם.
האוכלוסייה המקומית נוצרה משני רבדים עיקריים: האומה הערבית והיבשת האפריקנית. התושבים המקומיים, בעיקר - הברבריים - נבלעו על ידי הגורם המוסלמי, שהיה הדומיננטי.
יש דעה כי חלק מיהודי צפון אפריקה מוצאם הוא מגיור ה"ברבריים". יש לכך מסורות קדומות כגון זו המזכירה עיר ברברית בשם "אל-יהודה". ההיסטוריון הירשברג טוען כי אין כל הוכחה לתנועת גיור. נכון כי סוחרים יהודים היו במקומות רחוקים ויתכן כי בעקבותם, חדרו מנהגים יהודים לשבטים הברברים.
נשואי תערובת כנראה לא היו. מרדכי הכהן קובע: למרות "האומות שלטו בגוף היהודים, בכל זאת בנשותיהם לא שלטו ולא היו מתחתנים זה בזה". מובא גם מקרה כי ראש שבט מוסלמי הוחרם כאשר נשא אישה יהודיה. סיכום נוסף: "מימות עולם לא נשמע פה נשואי תערובת וכל היהודים מתרחקים מאד מחיתון עם נכרים".

גנטיקה של אוכלוסיות[]

אם נבחן את פני העוברים ושבים ברחוב דיזנגוף, ביום קיץ, בין הערביים, נוכל להבחין בהבדלים חזותיים בין האחד לשני. נמשיך בהתבוננות, אז נוכל למיין את העוברים ברחוב לפי קבוצות השתייכות: אלו מהצפון הסקנדינבי, אלה כהה עור מיבשת אפריקה ובתוך ארצנו יוצאי גלויות, ילידי הארץ וכמובן "בני הדודים".

בגנטיקה של אוכלוסיות, אנו מנסים להגדיר את ההבדלים בין קבוצות בני אדם אשר ניתן לקבוע בודאות שמקורם הוא תורשתי. בדרך כלל, לא עוסק המחקר הגנטי בהבדלים חזותיים בין אנשים כמו שהוצגו בקטע הקודם. יש לכך השלכה מסוכנת מבחינת אפליה בין אוכלוסיות ולכן מדע הגנטיקה נמנע מלעסוק בהשוואות אלו והתיאור לעיל רק נעשה לצורך המחשת הנושא.

התכונות שהמחקר הגנטי מתרכז מצויות בנוזל הדם המצוי בגופו של האדם ואשר מרכיבים ממנו קבועים משעת יצירת הולד. כך אנו מניחים שהוא מבטא את ה"מורשת התורשתית" של הפרט הנבדק. אם נמצא דמיון בתכונות אלו בתוך אכלוסיה נתונה" יוצאי אחת הגלויות, חלק מתושבי הארץ, עם אחד, תושבי יבשת גיאוגרפית, נוכל להגדיר את הסמנים הגנטיים, המאפיינים את האוכלוסייה. המחקר הגנטי עוסק בשאלה נוספת, מהם הכוחות אשר במהלך ההתפתחות של האוכלוסייה האנושית מביאים לצמצום ההבדלים בין האוכלוסיות ואיזה כוחות תורמים להגדלת ההבדלים.

אך קודם כל ננסה להגדיר מהי: "אכלוסיה" לצורך אמידת התכונות הגנטיות שלה. "אכלוסיה" כזאת מאופיינת בכך שהיא נוצרת על ידי פרטים, המתרבים באמצעות זיווגים בינם לבין עצמם. לאוכלוסייה כזאת נקרא: "אכלוסיה מנדלית" .לשם הבהרה, איזה אכלוסיה לא תקרא "מנדלית" ? אם שתי אוכלוסיות מתגוררות זו ליד זו ואינן מתחתנות זו בזו, שוב אין שתיהן ביחד "אכלוסיה מנדלית".

מהן התכונות המצויות באדם אשר נוכל להגדירן כתורשתיות ? המבחנים הם על אופייה של התכונה: הימצאות בשכיחות גדולה במשפחות אחדות, שכיחות גבוהה בנישואיי קרובים או קיום אירוע ביולוגי או כימי שמסביר את אורח התורשה.

תכונות החומרים בנוזל הדם של האדם עומדות בקריטריונים של אבחון תורשה. ידוע לנו אורח תורשה של קבוצות דם, כמו כן השכיחות שלהן באוכלוסיות מנדליות מצביע על הומוגניות יחסית, בין פרטיה אוכלוסייה. ולכן מרבית המחקרים הגנטיים באוכלוסיות מתרכזים בשכיחויות של קבוצות דם ושאר סוגי אפיון של נוזל הדם. אמנם קורה והשפעת הסביבה קיימת ולכן אנו נעסוק רק בתכונות הדם, המוגדרות כאופייניות לאוכלוסייה והם "הסמנים הגנטיים".

באופן מעשי, נאסוף דגימות דם מאכלוסיה, נמדוד את המשתנים ונציג את לוח התפלגות השכיחויות. זה יהיה הפרופיל הגנטי של האוכלוסייה הגנטית לפי תכונה תורשתית נתונה.

. התפלגות שכיחויות של תכונות גנטיות נבחרות בקרב יהודי לוב[]

סמנים גנטיים[]

במחקר הגנטי מקובל לקבוע באמצעות שכיחות ההופעה של תכונות אחדות את אופיה של האוכלוסייה. לתכונה תורשתית אשר לפי מידת שכיחותה ניתן לאפיין את נושאה אנו נקרא "סמן גנטי". לדוגמא: הגורם הקובע את סוג הדם RH שלילי, השכיחות שלו בקרב אכלוסיה לבנה הוא 38%. לעומת זאת בקרב אוכלוסיה אפריקנית השיעור הוא 12% ואצל אוכלוסיה סינית הוא לא מצוי כלל.
אנו נתייחס במסגרת עבודה זו לסמנים הגנטיים בארבע סוגי אוכלוסיות, אשר כאמור מתגלים בבדיקת דם, לשם אפיון האוכלוסיות הנדונות נעזרים בסמנים הבאים:

הגזע האפריקני : במערכת kell - JSA , במערכת RH-v- ו-cDe, במערכת NnSs- SU, במערכת KIDD - JKA, במערכת DUFFY - Fy.
אוכלוסיות אירופאיות: ערכים נמוכים בסמנים הרשומים בגזע האפריקאי ובייחוד: 1HP, JKA ,Fyc , cDe , 1AK , aPB.
אוכלוסיות ערביות :שכיחות גבוהה של קבוצת הדם O , קבוצת הדם M, קבוצת הדם S, בייחוד בצרוף MS , גורם k אף הוא בשכיחות גבוהה.
אוכלוסיה יהודית : ערכים אופיינים בקבוצות דם ובחלבונים בדם.
קבוצות הדם :A -HLA, B-HLA, ABO, MnSs, Rh , P, DUFFY, kell.
חלבונים בדם: Acid-Phosphatose, Adenylate Kinase, Adenosne Deaninase Phosplglucomutase, 6PD, HP.

מחלות תורשתיות כ"סמנים"[]

קיבוץ הגלויות בישראל העלה את תשומת הלב לשכיחות גבוהה של מחלות מסוימות בקרב יוצאי עדות נתונות. כמובן, אלה הם סמנים גנטיים "טובים", אם ניתן להראות שאכן אופן העברה של המחלה הוא תורשתי ואינו נובע מגורמים אחרים. יוצאי לוב לא היו יוצאי דופן מבחינה זו ואכן התגלו שלוש מחלות בשכיחות גבוהה. למחקרים בתחום זה יש גם ערך בריאותי. אם אכן הגורם הוא תורשתי, הרי יש אפשרות לאתר אותו מוקדם בקרב האוכלוסייה הפוטנציאלית ואולי למצוא דרכים נוספות להבראת דור העתיד, בין השאר על ידי עידוד נשואי תערובת. להלן המחלות הידועות בקרב יהודי לוב: קדחת ים-תיכונית משפחתית ((FMF ׂ- מהותה: התקפות חוזרות ונשנות עם חום, כאבים ולעתים בחזה. מתוך 470 חולים שנחקרו היו שליש יוצאי לוב והשאר מארצות שונות - ללא ריכוז בולט. במשפחות אחדות מיצואי לוב המחלה עברה מדור לדור. באוכלוסיות לא-יהודיות בצפון אפריקה לא דווח על המחלה.

CREUTFELOT-JAKOB DISEASE (CJD)   - מהותה : פגיעה במערכת העצבים העלולה להביא לפגיעה חמורה.  מתוך 29 מקרים - שליש יוצאי לוב. לא נמצאו סיבות תורשתיות לכך. התגלו מקרים בודדים בוילס - באנגליה ובשבטים אוכלי  אדם באוסטרליה. הסבר אפשרי: מאכלי בשר של אברים פנימיים הנהוגים בקרב אוכלוסיות אלה. 
 CYSTINURIA   -  מהותה: הפרשות חריגות בשתן עם לקוי בכליות. גורם הליקוי כנראה תורשתי. 7 מתוך 24 המשפחות היו יוצאות לוב.  שכיחות ההופעה שנמצא באוכלוסיות יוצאי לוב עולה פי 10 על השכיחות באוכלוסיות אחרות.

מה הסיבה להופעת מחלות ייחודיות לקהילות יהודיות נתונות ?

מניחים כי יש לכך שתי סיבות עיקריות:

"סחף גנטי" בשל אפקט המייסדים - אם מקור האוכלוסיה הוא במספר מועט של אבות מייסדים, מאות ואולי אלפים של אוכלוסיה מקורית. הסבר זה אפשרי לגבי יהדות לוב, אשר מקורה ההיסטורי מתאים לאבחנה זו.
סלקציה טבעית הגורמת לשיעור הנמוך של המחלה. השיעור הנמוך מעיד על סלקציה טבעית חריפה. החולים הקשים נעלמו אך יחד עם זאת נשארו עדין חולים בשיעור יחסי גדול, דווקא באוכלוסיה זו לעומת אוכלוסיות יהודיות אחרות.

אמידת "מרחקים" גנטיים[]

במדע הגנטיקה מקובל להניח כי קיים מרחק גנטי גדול יותר ככל שעבר יותר זמן ממועד יצירת אוכלוסיה במקום אחד ובמהלך הזמנים התפלגה אוכלוסיה זו וחלקיה חדלו לבוא בזיווגים זה עם זה, מסיבות גאוגרפיות כגון הגירה לארצות ברחבי תבל או מסיבות דתיות. בהתאם לכך נמצא מרחק קצר בתוך "עדה" יהודית לעומת מרחק נתון בין כל האוכלוסיות היהודיות לבין מרחק גדול בין גזעים עולמיים.

דוגמא לחישוב המרחק:
בין הגזע הקאוקאזאיד (אירופה ואגן ים התיכון) לבין אפריקנית 0.387
בין הגזע הקאוקאזאיד (אירופה ואגן ים התיכון) לבין לובים 0.189
בין לובים לבין אפריקנים 0.288

מסקנות מכאן: המרחק הגדול הוא בין הקאוקאזאיד לבין אפריקנים. הלובים נפרדו מאפריקנית מאוחר יותר. יש קשר הדוק יותר בין הלובים לבין הקאוקאזאיד לבינם לבין אפריקנים.