בגינה פרטית בקדומים - אוגוסט 2019

מנדווילה בוליבית (Mandevilla boliviensis) - פרחי הלבנים עם לוע צהוב - להלן הסבר מאת: סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
הנה ההגדרה והויקיפדיה האנגלית:
תרגום גוגול- Mandevilla boliviensis הוא מין של צמח פורח במשפחת הכלביים Apocynaceae, יליד אזור שנמצא בין קוסטה ריקה דרומית לבוליביה וברזיל. [שמות נפוצים כוללים מנדווילה לבנה ודיפלדניה לבנה. מטפס מיוער (גפן) מסתובב עם עלים רב שנתיים סגלגלים מבריקים, בסביבתו הטבעית Mandevilla boliviensis יכול לגדול לגובה של 4 מ 'ובמקומות צפוניים יותר הוא מגיע לגובה של כ- 2 מ'. להיות נשיר. יש בו פרחים לבנים גדולים עם מרכז צהוב הגדלים באשכולות. הוא פורח מהאביב עד הסתיו. זה לא סובל טמפרטורות הקפאה, אם כי בקיץ ניתן להציב אותו בחוץ. זה דורש מקום מוגן באור שמש מלא. בטיפוח בבריטניה היא זכתה בפרס האגודה המלכותית לגננות בתמורה לגינה. [זני נוי היברידיים מפותחים גם הם, למשל 'קוסמוס לבן'.
המקור-Mandevilla boliviensis is a species of flowering plant in the dogbane family Apocynaceae, native to a region ranging from Costa Rica south to Bolivia and Brazil.[Common names include white mandevilla and white dipladenia.[4]

A twining woody climber (vine) with glossy oval evergreen perennial leaves, in its natural surroundings Mandevilla boliviensis can grow to 4 m (13 ft) tall, and in more northern places it reaches a height of about 2 m (6.6 ft) and may become deciduous. It has big white flowers with a yellow center which grow in clusters. It flowers from spring until the autumn.[3]

It does not tolerate freezing temperatures, though in summer it can be placed outside. It requires a sheltered spot in full sunlight. In cultivation in the United Kingdom, it has gained the Royal Horticultural Society’s Award of Garden Merit.[Hybrid ornamental varieties are developed too, e.g. ‘Cosmos White’.


משפחה: הרדופיים Apocynaceae מוצא: בוליביה ואקוודור Mandevilla boliviensis

הסוג מנדווילה מונה למעלה מ- 100 מינים של מטפסים ירוקי עד ונשירים, אשר תפוצתם ממכסיקו עד ארגנטינה. משפחת ההרדופים ככלל והסוג מנדווילה בפרט כוללים צמחים בעלי פרחים בולטים, תקופת פריחה ממושכת והם בעלי ערך גנני ואורנמנטלי.

מנדווילה בוליבית היא צמח מטפס-שיחי. אם נחלק את המטפסים לתוקפניים ולמתונים, נמצא כי צמח זה משתייך לקבוצת המטפסים המתונים והעדינים. ענפים דקים, בעלי שרף חלבי; העלים, דמויי ביצה וצבעם ירוק מבריק. הפרחים דמויי משפך. צבע כותרת הפרחים לבן, והלוע הפנימי של הפרח צבעו תפוז-צהוב. הפרחים בולטים מאד על רקע העלים הירוקים.

בשנת 1991 הבאתי מין זה ממשתלת "פינקוס" בדאלס אשר בטקסס. לאחר שהצמח שהה בקרנטינה ונמצא נקי ממזיקים ומחלות, התחלנו בריבוי וגטטיבי והפצנו אותו לכל המשתלות.

בקיצור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטפס מעוצה, נכרך, רב שנתי ונשיר מותנה, ניתן לעצבו כשיח. פרחים בגודל 5-7 ס״מ, לבנים עם לוע צהוב, דמויי גביע, צינוריים בעלי 5 עלי כותרת שמזכירים מעט שבשבת, גדלים באשכולות של פרחים בודדים בקצות הענפים. העלים באורך כ-9 ס״מ, ירוקים כהים, פשוטים, מבריקים וחלקים, בזוגות לאורך הענפים הגמישים והמפותלים. הצמח מגיב טוב לגיזום ודישון. לצמח ממשפחת ההרדופים שרף חלבי.


תכונות עיקריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור: המכון

המנדווילה הבוליבית רגישה לטמפרטורות נמוכות, ומסיבה זו אנו מגדלים מין זה במיכלים בלבד. בחודשי החורף - החל מדצמבר ועד סוף חודש מרס - אנו מעבירים את הצמח למקום מוגן (לתוך הבית או לחממה).

פריחתה תלויה בטמפרטורה בלבד ובמשך כל חודשי השנה החמים (מאי-דצמבר) הצמח מכוסה בפרחים לבנים.

הוראת גיגול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצמח מסוגל לפתח מבנה שיחי, וכדי לעודדו כדאי לקטום את כל הצימוח הצעיר ובכך להגביר את פריצתן של עיניים צדדיות. אפשרות נוספת היא לגדלו כצמח משתרג, ואז יש לדאוג לתמיכה מתאימה.

המנדווילה הבוליבית זקוקה לאור מלא, אך אפשר לגדלה גם בתנאים של חצי יום שמש מלאה.

יש להקפיד על השקיה סדירה ועל ניקוז תקין. עודף מים גורם לריקבון שורשים, ובתקופת החורף רצוי לייבש חלקית את בית השורשים ולהשקות אחת לשבועיים.

היא אוהבת דשן. רצוי להצניע בתוך מצע הגידול כף דשן איטי-תמס, ונוסף על כך להשקות את הצמח בתמיסת דשן - כפית אחת של דשן כגון 20:20:20 ל- 20 ליטר מים - אחת לשבוע.

ייחודיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנדווילה הבוליבית איננה נתקפת על-ידי מזיקים רבים (וזאת לעומת המנדווילה בעלת הפרחים הורודים "אליס-דופונט" שהיא רגישה לכנימה קמחית, לכנימת עש הטבק ולכנימות רכות).

מנדווילה בוליבית גדלה היטב במיכלים, בתנאי שהללו מוצבים במקום מואר מאד.

יש לספק לצמח השתול במיכל הגנה מתאימה מפני פגעי אקלים קיצוניים (קרינה חזקה וממושכת, רוחות עזות, חמסינים). ההעתקה ממיכל קטן לגדול יותר תיעשה על-פי גודל הצמח, כמקובל לגבי גידול צמחים במיכלים. מתאימה לגידול בפאטיו או במרפסת.

כיוון שהינה צמח מטפס נכרך, אי אפשר לשתלה ליד קיר מבלי לתלות עליו רשת או סבכה כלשהי. אפשר, כמובן, לשתלה ליד עמוד על מנת שתכרוך עצמה סביבו.

ריבוי הצמח הוא וגטטיבי של ייחורים מעוצים במקצת. את הייחורים שמים בתוך שולחנות השרשה - בקיץ עם ערפול, בעזרת הורמון השרשה. תהליך ההשרשה נמשך כחודש ימים.

מעודכן לתאריך: 27/07/09 11:31

צילום מקרוב - גינה פרטית בקדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.