שער שערי תשובה, סידור סליחות. נדפס בליבורנו תרמ"ח 1888
צילמה : יעל י.

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יאיר הס במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב.

ממנהג אמירת הסליחות הוא מנהג עתיק המקובל בחודש אלול ובעשרת ימי-תשובה [1]. אינו מוזכר בדברי חז"ל. מנהג עתיק, לפחות מימי סעדיה גאון.

מאימתי מתחיל המועד לאמירת הסליחות הוא לפי מנהגי העדות:

  1. הספרדים והתימנים מראש חודש אלול - למרות שהרמב"ם סבור אחרת.
  2. האשכנזים ממוצאי שבת לפני ראש השנה, בתנאי שיהיו לפחות 4 ימים (ראו פירוט למטה). המטרה שיהיה יום קבוע. ארבע ימים הוא בדומה למועד הנדרש בטרם הקרבת קרבן - ארבע ימים. טעם נוסף, נהגו רבים להתענות בעשרת ימי תשובה, היות וארבע ימים בתקופה זו (ראש השנה, ערב יום כיפור ויום הכיפורים) לא נוהגים להתענות, הרי הוסיפו ארבי ימים בחודש אלול.
  3. חב"ד - רק בחודש אלול ולא בעשרת ימי תשובה.
  4. בברצלונה, ספרד (לא נהוג היום) מיום כ"ה אלול - יום בריאת העולם
  5. בגירונ'ה, ספרד (מקובל היום אצל יהודי איטליה) - רק בעשרת ימי תשובה.
  6. מיום ט"ו באלול - לפי מטה אפרים - ס. תקפ"א ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד

תוכן הסליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסליחות עוסקות בנושאים הבאים:

  1. צער וחרטה על חטאינו בעקבות יצר ברע.
  2. צרות ישראל בגלות

ובינהם י"ג המידות הרחמים.

הימים בהם מתחילים לומר סליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו

במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות. הבדל מפורסם יש בין יהדות אשכנז ליהדות ספרד (ארצות האיסלם באמירת הסליחות.

הספרדים אומרים אותן החל מראש חודש אלול, לפי פסיקת השולחן ערוך (אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל ג' באלול), חלק מעדות התימנים מתחילים לאמרן מיום ט"ו באלול, שהוא מחציתו של החודש, ואילו האשכנזים, הנוהגים לפי פסיקת הרמ"א, נוהגים להתחיל תמיד לומר את הסליחות במוצאי שבת[2] ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני ראש השנה. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע, מתחילים לומר החל מתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחצי הראשון של השבוע, החל מתחילת השבוע הקודם, על פי הפירוט הבא:

כאשר היום הראשון של ראש השנה
(א' בתשרי) חל ביום:
תחילת אמירת הסליחות למנהג האשכנזים:
שני מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"ב באלול
שלישי מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"א באלול
חמישי מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ו באלול
שבת מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ד באלול

ימי הסליחות הבולטים (אצל האשכנזים) הם היום הראשון, בו אומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה", ערב ראש השנה בו אומרים סליחות ופיוטים רבים ומכונה "זכור ברית" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות בעשרת ימי תשובה (מלבד ערב יום כיפור) המכונים "שלוש עשרה מידות", בהם אומרים את פיוט "שלוש עשרה מידות.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. אולי יש רמז לכך בעליית משה רבינו להר סיני שחל בתקופה זו
  2. ובעקבות כך חובר הפיוט "במוצאי יום מנוחה", הנאמר על ידי קהילות אשכנז בליל הסליחות הראשון.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.