אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות. |
במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות. |
||
| − | הבדל מפורסם יש בין [[יהדות אשכנז]] ל[ |
+ | הבדל מפורסם יש בין [[יהדות אשכנז]] ל[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D יהדות ספרד (ארצות האיסלם] באמירת הסליחות. |
| − | הספרדים אומרים אותן החל |
+ | הספרדים אומרים אותן החל מראש חודש אלול, לפי פסיקת השולחן ערוך (אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל ג' באלול), חלק מעדות התימנים מתחילים לאמרן מיום ט"ו באלול, שהוא מחציתו של החודש, ואילו האשכנזים, הנוהגים לפי פסיקת הרמ"א, נוהגים להתחיל תמיד לומר את הסליחות במוצאי שבת{{הערה|1=ובעקבות כך חובר הפיוט [[במוצאי יום מנוחה]], הנאמר על ידי קהילות אשכנז בליל הסליחות הראשון.}} ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני ראש השנה. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע, מתחילים לומר החל מתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחצי הראשון של השבוע, החל מתחילת השבוע הקודם, על פי הפירוט הבא: |
| שורה 33: | שורה 33: | ||
</div> |
</div> |
||
| − | ימי הסליחות הבולטים (אצל האשכנזים) הם היום הראשון, בו אומרים את הפיוט " |
+ | ימי הסליחות הבולטים (אצל האשכנזים) הם היום הראשון, בו אומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה", ערב ראש השנה בו אומרים סליחות ופיוטים רבים ומכונה "זכור ברית" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות בעשרת ימי תשובה (מלבד ערב יום כיפור) המכונים "שלוש עשרה מידות", בהם אומרים את פיוט "שלוש עשרה מידות. |
גרסה מ־11:52, 9 בספטמבר 2014
הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יאיר הס במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב.
ממנהג אמירת הסליחות הוא מנהג עתיק המקובל בחודש אלול ובעשרת ימי-תשובה. מנהג עתיק, לפחות מימי סעדיה גאון. מאימתי מתחיל המועד לאמירת הסליחות הוא לפי מנהגי העדות:
- הספרדים והתימנים מראש חודש אלול - למרות שהרמב"ם סבור אחרת.
- האשכנזים מיום ראשון לפני ראש השנה, בתנאי שיהיו לפחות 4 ימים. המטרה שיהיה יום קבוע. ארבע ימים הוא בדומה למועד הנדרש בטרם הקרבת קרבן - ארבע ימים.
- חב"ד - רק בחודש אלול ולא בעשרת ימי תשובה.
- בברצלונה (לא נהוג היום) מיום כ"ה אלול - יום בריאת העולם
- בגירונ'ה (מקובל היום אצל יהודי איטליה) - רק בעשרת ימי תשובה - ראו מודעה בימין
- מיום ט"ו באלול - לפי מטה אפרים - ס. תקפ"א ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד
הימים בהם מתחילים לומר סליחות
הפרק הועתק ועובד מתוך ערך מהויקיפדיה העברית עקב חשיבות תוכנו
במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות. הבדל מפורסם יש בין יהדות אשכנז ליהדות ספרד (ארצות האיסלם באמירת הסליחות.
הספרדים אומרים אותן החל מראש חודש אלול, לפי פסיקת השולחן ערוך (אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל ג' באלול), חלק מעדות התימנים מתחילים לאמרן מיום ט"ו באלול, שהוא מחציתו של החודש, ואילו האשכנזים, הנוהגים לפי פסיקת הרמ"א, נוהגים להתחיל תמיד לומר את הסליחות במוצאי שבת[1] ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני ראש השנה. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע, מתחילים לומר החל מתחילת השבוע שחל בו ראש השנה, ואם ראש השנה חל בחצי הראשון של השבוע, החל מתחילת השבוע הקודם, על פי הפירוט הבא:
| כאשר היום הראשון של ראש השנה (א' בתשרי) חל ביום: |
תחילת אמירת הסליחות למנהג האשכנזים: |
| שני | מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"ב באלול |
| שלישי | מוצאי שבת פרשת כי-תבוא, ליל כ"א באלול |
| חמישי | מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ו באלול |
| שבת | מוצאי שבת פרשת נצבים-וילך, ליל כ"ד באלול |
ימי הסליחות הבולטים (אצל האשכנזים) הם היום הראשון, בו אומרים את הפיוט "במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה", ערב ראש השנה בו אומרים סליחות ופיוטים רבים ומכונה "זכור ברית" על שם הפיוט המרכזי, והסליחות האחרונות בעשרת ימי תשובה (מלבד ערב יום כיפור) המכונים "שלוש עשרה מידות", בהם אומרים את פיוט "שלוש עשרה מידות.
- ↑ ובעקבות כך חובר הפיוט במוצאי יום מנוחה, הנאמר על ידי קהילות אשכנז בליל הסליחות הראשון.