המפה נטענת...

היציאה מהמנהרה נראית דרך (בצבע לבן).

ראו גם:מנהרת רמין - סיור בצפון השומרון ספטמבר 2014


המנהרה מבט מדרום - מאי 2009 : המקור: הויקיפדיה העברית, צילם:nklein

המנהרה - מאי 2009 המקור:הויקיפדיה העברית , צילם:nklein

מנהרת הרכבת התורכית ברשן או "מנהרת רמין" על שם כפר הערבי רמין , ביציאה מהמנהרה, היא מנהרה לרכבת בצפון השומרון, (בסמוך לכפר הערבי אל-עטרה), ליד תחנת הרכבת סבסטיה (מסעודה). היא נחפרה בידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה ואינה בשימוש כיום. היא אחת ממנהרות הרכבת אשר נמצאת בארץ ישראל.

אורך המנהרה הוא כ-200 מטר. לאחר שנחצבה בסלע קירטוני הוקמו בה קירות ותקרה מאבן גיר, וכך נשמרה יציבותה.

תולדות המנהרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהרה נבנתה במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1915 על ידי המהנדס היינריך אוגוסט מייסנר או כפי שכונה "מייסנר פחה" הגרמני, אשר נחשב ל"חלוץ הרכבות בארץ ישראל ושכנותיה". הוא המומחה אשר בנה את [[[מסילת הרכבת החיג'אזית]]. לאחר השלמת הרככת החיג'אזית נסללה ממנה סעיף עד חיפה וכונה בשם רכבת העמק. לאחר מכן הוחלט כי יהיה מרכבת העמק סעיף אשר יעדו יהיה לדרום והתפצל ב[[שומרון] לשני סעיפים: האחד, לירושלים דרך שכם והשני, לבאר שבע.

פנחס פיק סבור כי המסלול דרך הרי השומרון הועדף על המסלול לאורך שפלת החוף מסיבות בטחוניות. מסילה לאורך השפלה הייתה עלולה להיות חשופה להפגזות ולפשיטות מצד הים של הצי הבריטי שהיה אז במצב מלחמה עם השלטון הטורקי בארץ ישראל. לכן נבחר מסלול המסילה דרל ההרים והוחל בסלילה בין עפולה וג'נין. העבודב הסתיימה בשדה ליד סילת א-ד'אהר בהרי השומרון .

ההפסקה נגרמה בשל דרישת הצרפתים, שעדין לא היו במצב מלחמה עם התורכים . בשנת 1912 , לאחר ההפסדים של האימפריה העות'מאנית במלחמה , היא בקשה מצרפת עזרה כספית: שמיטת חובות ורשות לגייס הון בצרפת. צרפת היתנתה זאת, בין השאר בהפסקת הבנייה של מסילה זו שיעדה היה ירושלים ‏‏[1]. חששם היה שהמסילה החדשה תתחרה עם המסילה הקיימת של חברה צרפתית בין יפו לבין ירושלים. ולבסוף הוחלט על המשך הבניה ואז נחצבה המנהרה. במשך תקופה של 11 חודש, הושלמה מסילת הברזל מסילת א-ד'אהר עד באר שבע באורך כולל של 165 ק"מ. כאשר המסילה הגיעה ל|תחנת הרכבת בסבסטיה, מעט דרומית ממנה , ליד הכפר הערבי דיר שרף, נבנה סעיף מהמסילה לשכם ומשם היה מתוכנן להסלל עד ירושלים . וכך לחבר את ירושלים לעבר הירדן המזרחי באמצעות רכבת העמק ומסילת הרכבת החיג'אזית עד המקומות הקדושים לאיסלם בחצי האי ערב.

לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, סלל הצבא הבריטי מסילת רכבת מחיפה לטול כרם ומשם ללוד ולדרום הארץ, (המסילה המזרחית) ובכך הפך את המנהרה (כמו את כל המסילה העוברת דרך הרי השומרון) לחסרת שימוש. מאז ועד היום עוברת תנועת הרכבות מצפון הארץ לדרומה דרך שפלת החוף ולא דרך הרי השומרון.

הגישה היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

היום המנהרה מצוי בשלטון פלסטיני, אין אליה גישה. היא משמשת היום כדיר צאן לתושבי האזור.

תמונות משנת 1982[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פנחס פיק, חלוץ הרכבות בארץ ישראל ושכנותיה, קתדרה 10 , ינואר 1979

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

+

  1. ‏מקור: דוד תירוש, רכבת העמק בהוצאת החברה להגנת הטבע 1988 , עמוד 36 ‏
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.