{{מקורי}] מנחם מנדל מקאמיניץ דליטא, "מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ", (בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג), המלונאי הראשון בארץ-ישראל.
תולדות חייו[]
נולד בקהילת קאמיניץ הסמוכה לבריסק שבליטא בפלך גרודנה, כפי המשוער בשנת תק"ס 1800. שם משפחתו היה בוים אולם הוא נקרא על שם עיר מוצאו. סבא רבא שלו, גם הוא מנחם-מנדל, היה אב בית דין של הקהילה (כנראה בשנת תק"י 1750). אביו ר' אהרן חיבר את הספר סייג לתורה (יצא בלבוב בשנת ה'תק"ע). מנחם מנדל הצעיר גדל בבית תורני וספג חינוך זה. מילדותו שאף לנסוע לארץ ישראל ולהתפלל באווירה הטהור של הארץ, כפי שהוא מעיד על כך בספרו.
בצעירותו השיאו לו את ציפה בת ר' אורי ליפא מקאנזניץ-דליטא . ביום חתונתו סירב ללכת אל החופה עד שקבל הבטחה, שלאחר החתונה יעלו הוא ואשתו לארץ הקודש. עבר זמן מה עד שנתמלא מבוקשו, ובינתיים עסק במסחר בקאמניץ והוליד בנים ובנות.
בראש חודש ניסן תקצ"ג קיבל פספורט מאת שר הפלך הנסיך דולגורוקוב. הוא יצא עם בני-ביתו בעגלה לאודסה, במסע שנמשך 4 שבועות. מאודיסה, הפליגו בספינת מפרשים ביחד עם עוד כ-30 יהודים, ושני ספרי תורה. בר"ח אלול תקצ"ג הגיע עם משפחתו לחיפה, משם נסע לצפת והתיישב בה. במקום הוא הצטרף לכולל הפרושים תלמידי הגר"א. שלושה חודשים לאחר בואו פרצה בעיר מגפת דבר שבה נספו רבים ומנחם מנדל איבד את בנו. כפי שהוא כותב: "ונפל ממנו רב עד החנוכה, ותודות לה', שהצילני מזה, אותי ואת אשתי, אך בני מת בעת ההיא, וזכה להקבר בא"י בר"ח כסלו". בשנת 1834 עברו עליו פרעות וביזה שנגרמו בעקבות מרד הפלחים בשלטון המצרי של איברהים פחה. בכ"ד טבת תקצ"ז 1837 פקד את צפת רעש אדמה שהחריב את העיר, והמשפחה החליטה לעזוב. הבעל מנחם מנדל הצטרף אל השד"ר ר' נתן נטע שנסע למחוז ליטא כדי לגייס כספים ועולים נוספים. אשתו ציפה וילדיהם עברו לגור בירושלים. ארבע שנים נעדר ר' מנחם מנדל מהארץ, בהיותו בשליחות הספיק להדפיס בווילנא את ספרו "קורות העיתים". בשנת 1842 שב לארץ והקים ביחד עם אשתו את "בית הכנסת אורחים" שהיה המלון היהודי הראשון בארץ ישראל. הוא נפטר בשנת תרל"ג- 1873 ואשתו נפטרה בט"ו בכסלו תרמ"ג.
על שמו נקראו הרחובות "קורות העתים" בשכונת קריית משה בירושלים ו"מנחם מנדל קמיניץ" בשכונת ארנונה בירושלים.
משפחתו[]
מנחם מנדל עלה לארץ ישראל מהעיר קאמיניץ בליטא ועל כך נקרא מנחם מנדל קאמיניץ. בנו אליעזר, אשר נולד בארץ, נקרא ליפמן, כשם משפחתו של אביו, מנחם מנדל ליפמן מקאמניץ. ליפמן, מהשם לוי, באשכנז.
למנחם מנדל ואשתו ציפה נולדו ארבע עשר ילדים. רק בנם הרביעי אליעזר בחר להמשיך במסורת. עגמת נפש רבה גרם להם בנם יוסף שעליו הם נאלצו לשבת שבעה בעודו בחיים. יוסף ירד למצרים עם אשתו וילדיו, הוא התגרש, הוא המיר את דתו והתאסלם ושינה את שמו ליוסף אפנדי אלקוצ'י, הוא היה קונסול בריטי בעיר ג'דה, ושם נקבר בשנת 1889.
על צפת[]
מנחם מנדל קמניץ כתב ספר המתאר את תולדות היישוב היהודי בראשית המאה התשע עשרה בגליל, חברון וירושלים, ואת רעידת האדמה שהחריבה את צפת וטבריה, והפרעות שערכו הערבים ביהודים אז. חלק ממנו מובא בזכרונות ארץ ישראל של אברהם יערי.
מלון קאמיניץ, הוטל ג'רוזלם[]
מנחם מנדל ואשתו ציפה הקימו בשנת 1842 בירושלים 'בית הכנסת אורחים' ליד מגדל דוד. בבית המלון היו בית כנסת ומאפיה, ובו התארחו המבקרים בירושלים במחיר השווה לכל נפש. עניים, תלמידי חכמים, זקנים ובודדים אכלו שם בחינם. לאחר שהמקום התבסס והיה צריך להרחיבו עברו בני הזוג ופתחו אכסניה גדולה ברחוב חברון ליד ישיבת תורת חיים. גם בבית מלון זה הייתה מאפיה. אליזבת פין אשת הקונסול הבריטי ג'יימס פין כתבה בספר זיכרונותיה, שלחם אירופאי אפשר היה להשיג בירושלים רק אצל קאמיניץ. לאחר מות מנחם מנדל המשיכה אשתו ציפה לנהל את בית המלון בעזרת ילדיה כעשר שנים. המלון התפתח לכדי רשת מלונות שהוחזק על ידי בני-משפחתו משך מספר דורות. בנו, אליעזר, הגדיל את המלון בירושלים הידוע כמלון קאמיניץ והקים גם מלונות בחברון- "בית אשל אברהם", ביפו- בית מלון פלשתינה וביריחו. בכך תרמו רבות לפיתוח התיירות הארץ-ישראלית. במלון הירושלמי התארחו אח"מים כגון הברון רוטשילד והשר משה מונטיפיורי. ונערכו חתונות מפוארות לנכבדים.
לקריאה נוספת[]
- קורות העתים, באתר HebrewBooks, ירושלים תר"צ 1930
- מנחם מנדל בן אהרן מקאמיניץ, קורות העתים (יצא גם תחת השמות "עלית הארץ" ו-"קורות העתים לישורון בארץ-ישראל"):
- בצירוף מבוא הערות ונספחות על ידי ג' קרסל, הוצאת מוסד הרב קוק בהשתתפות המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, ירושלים תש"ו
- הנוסח בעברית וביידיש, מבוא מאת י' ברטל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשל"ה.
- מנחם מנדל מקאמיניץ, התנפלות הפלחים המורדים על יהודי צפת והרעש בצפת - 1834 - 1837. מתוך זכרונות ארץ ישראל (העורך: אברהם יערי, הוצאת מסדה - רמת גן, הוצאה מקורית: 1947. נוכחית: 1974, הדפסה: 1983.
- פנחס גרייבסקי, בנות ציון וירושלים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"ס-2000
- 'בוים, מנחם־מנדל בן אהרן („ר' מנחם־מנדל מקמניץ”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 118 (תבנית:ספרי יזכור, תמונה 1316).
קישורים חיצוניים[]
- כתבי מנחם מנדל מקאמיניץ בפרויקט בן-יהודה
- מסעות ר' מנחם מנדל מקמיניץ, בתוך מסעות ארץ ישראל, תל אביב: אברהם יערי, תשו-1946, עמ' 545-532, באתר Hebrew Books
- יעקב מרקל, בית המלון המודרני הראשון בארץ, אתר המחבר
- שרה ברנע, אישיות החודש - ציפה קאמיניץ
- קמיניץ, הוטל ג'רוזלם - אתר מסע אחר
- מיכל בן ארי, כך היינו: אורח נטה ללון, באתר ynet, 13 בספטמבר 2007