קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

מפת הרכבות בארץ ישראל 1924. הקו מרפיח לבאר שבע מופיע בתחתית המפה

גשר הרכבת מברזל מעל נחל אופקים

גשר הרכבת מעל נחל פטיש

מסילת הרכבת רפיח–באר שבע היא שלוחה של מסילת הרכבת הבריטית מתעלת סואץ לעזה. המסילה, שאורכה כ-60 ק"מ, חיברה את רפיח לבאר שבע במהלך מלחמת העולם הראשונה כחלק מהתמיכה הלוגיסטית במאמץ המלחמתי לכיבוש הארץ. המסילה המשיכה לשרת את תושבי הארץ עוד מספר שנים לאחר המלחמה עד לביטול הקו ב-1927 בהעדר כדאיות כלכלית.

רקע היסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שלטו בארץ הטורקים העות'מאנים, שהצטרפו לציר של גרמניה ואוסטרו-הונגריה. בשנתיים הראשונות של המלחמה (1914-1915) ניהלו את המלחמה בסיני מול הכוחות הבריטים. לאחר ההפסד בקרב רומני ב-1916 נסוגו הטורקים והתבצרו בעזה כשבמקביל כובשים הכוחות הבריטים בסיוע "חיל המשלוח המצרי" (Egyption Expeditionary Force) את רפיח (ינואר 1917) ואת דיר אל בלח (פברואר 1917). עד אפריל 1917 כשלו הבריטים בשני ניסיונות לכבוש את עזה (קרב עזה הראשון וקרב עזה השני) ונאלצו לייצב קו חזית בין עזה ובאר שבע ולהיכנס למלחמת חפירות מול הטורקים.

ההתארגנות למערכה בנגב[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר המפלה בקרבות הראשונים על עזה החל צבא בריטניה בהתארגנות ותגבור כוחותיו לקראת המשך המערכה. התארגנות זו כללה עבודות תשתית כמו סלילת דרכים ומסילות רכבת, הנחת צינורות להולכת מים, ניקוי בארות, חפירת מוצבים ותעלות קשר ועוד.

סלילת קו הרכבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד האמצעים המרכזיים לתמיכה לוגיסטית בכוחות הלוחמים הייתה מסילת הרכבת שנסללה מרפיח מזרחה מדרום לקו החזית של הבריטים. קו זה נבנה בשלבים על פי הצרכים הלוגיסטים והתקדמות הכוחות הבריטים. המסילה תוכננה על ידי מהנדסי הרכבת הצבאית לארץ ישראלאנגלית: Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R, לימים הרכבת המנדטורית) הבריטים. העבודה עצמה בוצעה על ידי גדודי עבודה מצריים:

  • סלילת הקו, ברוחב תיקני 143.5 ס"מ, החלה במאי 1917 ברפיח (שם הייתה תחנת הרכבת הראשונה). המקטע הראשון שהושלם היה מרפיח דרך שיח' נוראן[1] (בקרבת קיבוץ מגן), שם הוקמה תחנת הרכבת השנייה, למעיינות הבשור (שנקראו אז מעיינות שלאלה)[2].
  • ב-28 באוקטובר 1917 הושלמה הארכת המסילה עד אימרה (Imara) (היום קיבוץ אורים) שם נבנתה תחנת הרכבת השלישית.
  • ב-3 בנובמבר 1917 הושלמה הארכת המסילה עד כארם (Karm) (מדרום מערב לאופקים) שם נבנתה תחנת הרכבת הרביעית. בנקודה זו נעצרה הסלילה עד כיבוש באר שבע. בתחנה זו רוכזה אספקה לקראת המשך ההתקדמות מזרחה.
  • לאחר כיבוש באר שבע ב-31 באוקטובר 1918 הוארכה המסילה מכארם עד תחנת הרכבת הישנה בבאר שבע וסלילתה הסתיימה ב-3 במאי 1918. ב-8 במאי 1918 יצאה הרכבת הראשונה בין רפיח ובאר שבע.

המסילה מרפיח נסללה ברוחב תקני של 143.5 ס”מ וכדי לאפשר שילוב של קרונות וקטרים טורקים, שתוכננו לרוחב מסילה של 105 ס”מ, הוסיפו הבריטים פס שלישי למסילה התקנית דבר שאיפשר שימוש בציוד בריטי וטורקי בו זמנית.

השלוחה לחרבת חשיף[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקביל לעבודות הסלילה על הקו הראשי לכארם, סללו הבריטים שלוחת רכבת דרומה ממעיינות הבשור. שלוחה זו נסללה ברוחב סטנדרטי (143.5 ס"מ) דרומה לאורך הגדה המערבית של נחל הבשור (אז נקרא נחל עזה) עד ביר גמלי (Bir Gamli) שם הוקמה תחנת הרכבת החמישית. בנקודה זו התחלפה המסילה התקנית במסילה צרה (76.2 ס"מ) שחצתה את ערוץ נחל הבשור[3] והמשיכה מזרחה עד חרבת חשיף.

אחרית הקו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר סיום המלחמה המשיכה הרכבת לנוע על הקו בתדירות של 3 פעמים בשבוע[4]. ב-1927 החליטו רשויות הרכבת לסגור את הקו עקב חוסר כדאיות כלכלית והפעלת הקו חיפה-קנטרה. לאחר סגירת הקו פורקה המסילה על מנת להשתמש בה למטרות אחרות. רוב תוואי הרכבת עבר בשטחים שהפכו, עם השנים, לחקלאיים והעיבוד החקלאי מחק את רוב הממצאים בשטח.

אתרים ותחנות לאורך המסילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף הזמן שעבר ניתן עדיין לראות מספר אתרים הקשורים לרכבת (בעיקר במעברי נחלים ובאזורים שאינם מעובדים):

  • מתקני המים של תחנת שיח' נוראן - מערבית לקיבוץ מגן (בקרבת הגבול).
  • הגשר מעל נחל הבשור (לייד מעיינות הבשור).
  • גשר הברזל מעל נחל אופקים.
  • הגשר מעל נחל פטיש.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסילת הרכבת רפיח - באר שבע וויקישיתוף

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. נקרא על שם קבר שיח' הנמצא בתחום הקיבוץ
  2. מעינות הבשור היו מרכיב חיוני בתוכניות הבריטים לאספקת מים לכוחות
  3. אין בשטח עדויות לגשר כך שיתכן שהוקמה במקום סוללת עפר שנשטפה בשטפונות
  4. אחד מהימים האלו היה יום רביעי שהוא יום השוק בבאר שבע
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.