קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין
בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי. פירוש השם "בבא קמא" בארמית הוא "השער ראשון", ומצטרפות אליה בבא מציעא (השער האמצעי) ובבא בתרא (השער האחרון), כאשר כולן יחד מרכיבות את מסכת נזיקין.
החלוקה לשערים היא בבלית, ואילו בארץ ישראל מסכת נזיקין נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא עוסק באותו נושא כמו הפרק הראשון של בבא בתרא. בתוספתא של המסכת מחולקת גם היא לפנינו ל"בבות", עם אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר המקבילה לפרק א' של בבא בתרא נמצאת (יחד עם המקבילה לפרק י' של בבא מציעא) בפרק י"א של "בבא מציעא".
בתלמוד בבלי מכילה בבא קמא 118 דפים.
מיקומה של המסכת[]
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, חלק זה נבחר כפותח את הסדר מכיוון שהוא עוסק בנזיקין (נזקים, תאונות המתרחשים בחיי היום-יום) כגון שור (נזקי חיות משק בית) ובור והבער (שריפות) ודין החובל. "ואין השופט רשאי להקדים דבר, קודם שיסיר ההיזק מבני אדם, ומפני זה הקדים אותה בראשונה על שאר הדינין".
פרקי המסכת[]
- ארבעה אבות נזיקים (ארבע משניות [1]) - ארבעה אבות נזיקין ודינים כלליים בהלכות נזיקין.
- כיצד הרגל מועדת (שש משניות) - דינים באבות הנזיקין 'שן ורגל' ו'אדם המזיק', תמות ומועדות בנזקי 'קרן'.
- המניח את הכד ברשות הרבים (אחת עשרה משניות) - דיני אב הנזקין 'בור', דיני אדם הנתקל במכשול ברשות הרבים, דיני אדם שנתקל באדם אחר ברשות הרבים וגרם לו נזק, (תאונות דרכים) דיני תשלומי 'קרן' תמה ומועדת, והכלל המוציא מחבירו עליו הראיה.
- שור שנגח ארבעה וחמישה (תשע משניות) - תמות ומועדות בנזקי 'קרן', דינים שונים בחיוב תשלומים על נזקי בעלי חיים, דיני שור היוצא להיסקל על שהרג אדם ודיני השמירה הנצרכת על בעלי חיים.
- שור שנגח את הפרה (שבע משניות) - דיני נזקים שנעשו ברשות האדם שהוא או רכושו הזיקו, דיני דמי ולדות ודיני 'בור'.
- הכונס צאן לדיר (שש משניות) - דיני חיוב השמירה של האדם על רכושו העלול להזיק, ודיני אב הנזיקין 'אש'.
- מרובה מידת תשלומי כפל (שבע משניות) - דיני גנב, תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה.
- החובל בחברו (שבע משניות) - דיני 5 התשלומים שמשלם האדם החובל בחברו - 'נזק', 'צער', 'שבת', 'בושת' ו'ריפוי'.
- הגוזל עצים ועשאן כלים (שתים עשרה משניות) - דיני תשלומי הגזלן, בעל מלאכה שקלקל, ודיני הגוזל חבירו ונשבע לו לשקר.
- הגוזל ומאכיל את בניו (עשר משניות) - דינים שונים בגזלן ובגזילה.
בסך הכל יש במסכת 79 משניות.
סוגיות מפורסמות[]
- זה נהנה וזה לא חסר[2]
- עביד איניש דינא לנפשיה[3]
- שור שנגח את הפרה, המוציא מחברו עליו הראיה[4]
- הגונב מגנב פטור[5].
- דעת בעלים בהשבה[6]
- אישו משום חיציו[7].
- אין הולכים בממון אחר הרוב[8].
- תשלומי כפל לגנב[9].
ציטוטים[]
- "כל הגוזל את חבירו שווה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו." ~ רבי יוחנן, מסכת בבא קמא, דף קי"ט, ע"א
- הגונב מגנב פטור. ~ מסכת בבא קמא, דף ז', ע"א
- "אדם מוּעד לעולם" ~ דף כו ע"א במשנה
- "אמר הקב"ה עליי לשלם את הבערה שהבערתי אני הציתי אש בציון... ואני עתיד לבנותה באש." ~ בבא קמא ס', ב'
- "אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקנה, ילדה מלקטת לו לבנות זקנה מלקטת לו שחורות נמצא קרח מכאן ומכאן." ~ דף ס', ב'
- "אפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול." ~ בבא קמא ל"ח, א'
- "כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך קבלתי שכר על הפרישה" ~ דף מ"א, ע"ב (שמעון/נחמיה העמסוני)
- "'את ה' אלהיך תירא' לרבות תלמידי חכמים" ~ דף מ"א, ע"ב (ר' עקיבא)
- "כד רגיז רעיא על ענא (=כשכועס הרועה על הצאן) עביד לנגדא סמותא" (פירוש רש"י: לעז המושכת מנקר עיניה ונכשלת ונופלת בבורות והעדר אחריה. כך כשהמקום נפרע מ"שונאי ישראל" ממנה להן פרנסים שאינן מהוגנין) ~ דף נ"ב, ע"א
- "צללת במים אדירים והעלית חרס בידך" ~ דף צ"א, ע"א (ר' עקיבא)
- "אע"פ שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו (=מחילה)" ~ דף צ"ב, ע"א במשנה
- "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה." ~ דף צ"ב, ע"א
- "בהדי הוצא לקי כרבא" ~ דף צ"ב, ע"א (פירוש רש"י: קוץ הגדל אצל הכרוב כשבא לעקרו פעמים שנעקר הכרוב עמו ונמצא לוקה בשבילו כלומר שכיני רשע לוקין עמו)
- "בתר עניא אזלא עניותא" ~ דף צ"ב, ע"א (תרגום: אחרי העני הולכת העניות)
- "שיתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך" ~ דף צ"ב, ע"ב (פירוש רש"י: ששים איש רצו ולא תפסו את מי שאכל ארוחת בוקר)
- "חברך קרייך חמרא אוכפא לגביך מוש" ~ דף צ"ב, ע"ב (פירוש רש"י: טול אוכף של חמור והסירהו אליך ושים אותו על גביך כלומר הודה לדבריו ואל תענהו)
- "מילתא גנאה דאית ביך קדים אמרה" ~ דף צ"ב, ע"ב (תרגום: דבר גנאי שיש בך הקדם לאומרו)
| מסכתות התלמוד הבבלי | ||
|---|---|---|
|
קישורים חיצוניים[]
- משנה בבא קמא
- תוספתא בבא קמא
- בבא קמא התלמוד הבבלי
- בבא קמא התלמוד הירושלמי
- תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים[]
- ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כז - תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כח
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מו, עמוד א
- ↑ משנה, מסכת בבא קמא, פרק ז, משנה א
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קיב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מד
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף סד
| מסכתות המשנה | ||
|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פיאה · דמאי · כלאיים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · יומא · סוכה · ביצה · ראש השנה · תענית · מגילה · מועד קטן · חגיגה | |
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדיות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |
| סדר קודשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מידות · קינים | |
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקואות · נידה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידיים · עוקצים | |
| מסכתות התלמוד הבבלי | ||
|---|---|---|
|
| מסכתות התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
|