המסכת נכללת בין "המסכתות הקטנות" בסוף "מסכת עבודה זרה"

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
אבל רבתי היא אחת מן המסכתות הקטנות. לעתים היא מכונה בלשון סגי נהור מסכת שמחות, מכיוון שהיא עוסקת בהלכות גוסס, התאבדות, הלוויית המת, דיני הספד וקבורה, ניחום אבלים ודיני אבלות. המסכת מחולקת לארבעה עשר פרקים.

על פי רוב היא נדפסת בסוף סדר נזיקין שבתלמוד. חכמי התלמוד ראו אותה כברייתא, ויש ממנה הרבה מובאות בתלמוד בעיקר במסכת מועד קטן העוסקת בין השאר בדיני אבלות, בלא הזכרת שמה. אולם יש בתלמוד ציטטות ממסכת זו תנא באבל רבתי[1], שאינן בנוסח שבידינו.

הנוסחה המקובלת הייתה משובשת במקומות רבים, והגר"א הגיה אותה רבות לפי דברי הראשונים שציטטו אותה, וכן כמנהגו לפי שיקול דעתו[2]. בשנת תרצ"א ההדיר מיכאל היגר את המסכת לפי ארבע כתבי יד, וקבע את הנוסח לפי המסתבר מביניהם. מהדורה מדעית אחרת של המסכת יצאה לאור על ידי דוב זלוטניק בשנת 1966. היגר בהקדמתו למסכת מראה שציטוטים רבים של הראשונים ממסכת זו אינם מצויים בנוסחאות שלפנינו.

כמה וכמה פירושים התחברו על המסכת ביניהם בנין יהושע לרבי יהושע פאלק, נחלת יעקב לרבי יעקב נוימבורג, ושמחת יהודה לרבי יהודה נג'אר. במהדורת עוז והדר נוסף גם "קובץ מפרשים" מאחרונים נוספים כמו היעב"ץ, לב חכמים, פעולת שכיר ועוד.

קיימת גם מסכת "אבל זוטרתי" (=אבל קטן) שעיקרה דברי אגדה העוסקת בהלכות חולה שנוטה למות ובדברי מוסר והתעוררות וחזרה בתשובה לקראת הדין בעולם הבא, אשר ציטוטים ממנה נמצאים בספרות הגאונים ומכאן הידיעות עליה. גם היא מכונה בלשון סגי נהור שמחות זוטרתי ובמקורות אחרים שמחות דרבי חייא. היא נשתמרה בכתבי-יד ונדפסה, כמו אבל רבתי, במהדורות מדעיות. המהדורה הראשונה יצאה לאור בפרנקפורט תרמ"ט מכתב יד, ואחריה נדפסה מהדורה אחרת על ידי מיכאל היגר בניו יורק תרצ"א על פי כתבי יד נוספים[3].

מסכת לדוגמא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלכה טו מסכת שמחות.png

הזז את הסרגל לצפיה במסכת במלואה

ראו גם

הלכה טו
וכשהרג טרגינוס את פפוס ואת לוליאנוס אחיו בלודקיא, אמר להם:
אם מעמם של חנניה מישאל ועזריה אתם, יבא אלהיכם ויציל אתכם מידי כדרך שהציל אותם,
אמרו לו חנניה מישאל ועזריה צדיקים גמורים היו,
ונבוכדנצר מלך הגון היה, וראוי ליעשות נס על ידו,
אבל אתה מלך רשע ואין ראוי ליעשות נס על ידך,
ואנו נתחייבנו הריגה למקום,
ואם אי אתה הורגנו, הרבה הורגים יש למקום,
הרבה מזיקים יש למקום,
הרבה דובים, הרבה נמרים, הרבה אריות, שפוגעין בנו והורגין אותנו,
אלא לא מסרנו הקדוש ברוך הוא אלא לידך
אלא שעתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע דמינו מידך.
אף על פי כן הרגן,
אמרו לא זזו משם עד שראו מחטטין בעיניו.

  • המקור: רות קלדרון ב-FaceBook

פרשנות

נבוכדנצר מלך הגון סיס. טעס אחר הוא כלומר חדא שחנניה מישאל ועזריה צדיקיה היו ומיד שנביכדנצר מלך סגין היה וראוי לעשוח נש על ידו׳ ובמסכה העניה גרסיק הכי ונבונדנצר מלך הגון היה: מחטטין בעיניו. כלומר שהיו עיניו נופלי! וגמשכח מעניה גרס הכי אמרי לא זזי משס עד שנאו שני דיופלין פי׳ רש״י נ' שרים שנאו מהעיר ופצעו אח מוחו נגזירין


כתבתי באתר רות קלדרון את הערות הבאות

  • איני רוצה להרבות בהערות, אך מדוע לא נאמר שההלכה ט"ו כלולה בפרק ח' במסכת שמחות, ועליה נכתצב בויקיפדיה העברית : אבל רבתי היא אחת מן המסכתות הקטנות. לעתים היא מכונה בלשון סגי נהור מסכת שמחות, מכיוון שהיא עוסקת בהלכות גוסס, התאבדות, הלוויית המת, דיני הספד וקבורה, ניחום אבלים ודיני אבלות. המסכת מחולקת לארבעה עשר פרקים.
  • עוד הערה אחת: הרב יעקב נוימבורג - 1793 - פירש הלכה זאת והבהיר מה מקומו של נבוכדנצר וכן מה המשמעות של " מחטטין בעיניו." - אולי בכל זאת כדאי לצטט גם פירוש של הרב מן המאה ה-18. למען הנימוס, לא אחזור על הערות מעין אלו פעם נוספת. כמובן, זכותך להתעלם מהם, אך חבל !

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מיכאל היגר (מהדיר), מסכת שמחות, ניו יורק תרצ"א.
  • יעקב בן שלמה הצרפתי, ספר אבל רבתי, 1540 בתוך David Kaufmann, "Le `Grand-Deuil' de Jacob b. Salomon Sarfati d'Avignon," Revue des Études Juives 30 (1895

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסכת שמחות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מסכת מועד קטן דף כד עמוד א, שם דף כו עמוד ב, מסכת כתובות דף כח עמוד א.
  2. נוסחת הגר"א נדפסה בשקלוב תקס"ד כשהנוסחה העיקרית היא זו של הגר"א והנוסחה הישנה נדפסה בצידי העמודים.
  3. לאחרונה שבה ונדפסה מחדש על פי כתבי יד בצפת תשס"ה בתוך ילקוט מדרשים.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.