מסעי בני ישראל במדבר סיני

מסעי בני ישראל המקור:ויקישיתוף

מפת נדודי בני ישראל לפי: הרב אריה כרמל, קריעת ים סוף: שתי מפות-דרכים - המעיין תשס"ד, ב - אתר דעת

מעובד מתוך הערך מהויקיפדיה העברית ביום 14 נובמבר 2009

מסעי בני ישראל במדבר סיני, הוצגו בתור סיכום בפרשת מסעי שבספר במדבר, בתום ארבעים שנה ליציאת מצרים לקראת כניסתם לארץ כנען. מסלול המסע והזמן שהוא התבצע השתנה במרוצת השנים השנים.

• בפרשת בשלח נאמר כי המסלול שונה ובמקום דרך ארץ פלישתים בני-ישראל ייצאו ממצרים דרך מדבר סיני לאמר:"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף...
• בפרשת שלח כבר נקבע שמשך המסע יהיה ארבעים שנה, לאמר:"בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר-תַּרְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם--יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם, אֶת-תְּנוּאָתִי"
• בפרשת דברים מבואר גם היכן בני-ישראל התעכבו במדבר סיני, מקדש ברנע - מקום בו נשלחו המרגלים עד ערבות מואב. עד קדש ברנע הזמן היה קצר, לאמר:"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. ג וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם (בערבות מואב)

מטרת המסע

תחילתו של המסע ממצרים לארץ כנען במעמד הר סיני, שהתרחש שבעה שבועות לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים. לאחר מכם משה רבינו שלח את שנים עשר מרגלים לתור את ארץ כנען. למשימה נבחרו מנהיגי העם. שליחות המרגלים נמשכה ארבעים ימים, ובמהלכה הם עברו בכל הארץ וראו את עריה. בשובם, עשרה מהם צפו בעיות קשות בכיבושה, וגרמו לעם להתייאש מלהיכנס לארץ. בעקבות חטא הייאוש מבקש אלוהים להכות את העם כולו במגפת דבר ולהשמיד אותו. לאחר תחינות של משה מומתק העונש, ונקבע שבני ישראל ישהו במדבר סיני ארבעים שנה, כנגד ארבעים ימים שהיו המרגלים בארץ, עד שימותו כל בני הדור, מבן עשרים ומעלה. קבוצה קטנה (המעפילים) מבני ישראל ניסתה להתקדם ולהיכנס לארץ ישראל באופן עצמאי, אולם ניגפה במלחמה מול העמלקי.

היחידים מדור קבלת התורה שזכו להיכנס לארץ ישראל הם המרגלים שדיברו טובה על ארץ ישראל - יהושע בן נון וכלב בן יפונה. משה עצמו לא זכה להיכנס לארץ כנען, בגלל חטא ההכאה בסלע למען יצאו ממנו מים, אך תלמידו, יהושע בן נון, הוביל את בני ישראל אל מעבר הירדן והנהיג את ההתנחלות בארץ כנען היא ארץ ישראל.

במהלך המסע אכלו בני ישראל מן שירד משמים. ולאחר שמאסו במן, כיוון שלא היה מגוון דיו, והאל סיפק להם גם שלווים.

(פרק לג) בספר במדבר מפרט את תחנות הנדידה במדבר. לגבי רבות מהתחנות התיאור לקוני, ומתמצה באמירה בסגנון "וַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה, וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ". התחנות:

תחנה	מקור מקראי	תיאור
רעמסס	שמות, י"ב, ל"ז במדבר ל"ג,ג',ה')	"וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף"
סוכות	שמות י"ב ל"ז, י"ג כ'; ספר במדבר ל"ג ה'-ו'	עדין בתחום ההתיישבות
איתם	שמות יג כ; במדבר לג ו-ח	ב"קצה המדבר"
פי החירות	שמות יד ב-ג; במדבר לג ז-ח	המקום נמצא "בין מיגדול ובין הים לפני בעל צפון"
מרה	שמות טו כג; במדבר לג ח-ט	מקור השם הוא על שבני ישראל מתלוננים שהמים מרים
אילים	שמות טו כז, טז א; במדבר לג ט-י	בו 12 בארות ו-70 דקלים
ים סוף	במדבר לג י-יא	- -
מדבר צין	שמות טז א, יז א; במדבר לג יא-יב	אלוהים מספק שליו ומן
דופקה	במדבר לג יב-יג	- -
אלוש	במדבר לג יג-יד	- -
רפידים	שמות 17:1, 19:2; במדבר 33:14-15	- -
מדבר סיני	שמות יט א-ב; במדבר י יב, לג טו-טז	- -
קברות התאווה	במדבר יא לה, לג טז-יז	- -
חצרות	במדבר יא לה, יב טז, לג יז-יח	- -
רתמה	במדבר לג יח-יט	- -
רימון פרץ	במדבר לג יט-כ	- -
לבנה	במדבר לג כ-כא	- -
ריסה	במדבר לג כא-כב	- -
קהלתה	במדבר לג כב-כג	- -
הר שפר	במדבר לג כג-כד	- -
חרדה	במדבר לג כד-כה	- -
מקהלות	במדבר 33:25-26	- -
תחת	במדבר לג כו-כז	- -
תרח	במדבר לג כז-כח	- -
מתקה	במדבר לג כח-כט	- -
חשמונה	במדבר לג כט-ל	- -
מוסרות	במדבר לג ל-לא	- -
בני יעקן	במדבר לג לא-לב	- -
חור הגידגד	במדבר לג לב-לג	- -
יטבתה (אתר מקראי)	במדבר לג לג-לד	- -
עברונה	במדבר לג לד-לה	- -
עציון גבר	במדבר לג לה-לו	- -
קדש	במדבר כ א, כב, לג לו-לז	במדבר צין; מקום קבורתה של מרים
הור ההר	במדבר כ כב, כא ד, לג לז-מא	בקצה ארץ אדום; מקום קבורתו של אהרן
צלמונה	במדבר לג מא-מב	- -
פונון	במדבר לג מב-מג	- -
אובות	במדבר כ י-יא, לג מג-מד	- -
עיי העברים	במדבר כא יא, לג מד-מה	- -
דיבון גד	במדבר לג מה-מו	- -
עלמון דבלתיים	במדבר לג מו-מז	- -
הרי העברים	במדבר לג מז-מח	לפני הר נבו
ערבות מואב	במדבר כב א, לג מח-נ	על גדת הירדן

אירועים אחדים במהלך הנדודים זכו לתיאור מפורט:

• המקושש: אדם שעבר עבירה חמורה של חילול שבת. משה, מנהיג העם, לא ידע כיצד לנהוג במקרה זה, והוציא את גזר דינו, מוות בסקילה, רק לאחר שאלוהים הורה לו כיצד לנהוג.
• מחלוקת קורח ועדתו: קורח הנהיג מרד כנגד הנהגתם של משה ואהרון, בטענה: "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' מדוע תתנשאו על קהל ד'" (במדבר ט'ז פסוק ג'). האל העניש את קורח ועדתו במיתה.
• קברות התאווה: מקום במדבר פארן, שבו היו שתי מרידות של עם ישראל נגד האל ונגד משה. שם גם הוקמה הסנהדרין הראשונה על ידי משה.
• נחש הנחושת: צורת נחש שהכין משה מנחושת, על פי הוראת ה', על מנת להפסיק הרג בעם ישראל בעקבות מכת נחשים. כל מי שהוכש על ידי נחש, הסתכל על נחש הנחושת ונרפא.
• משה והסלע: בני ישראל צמאים למים ורבים עם משה ואהרן. משה מתפלל אל ה' ונענה שעליו לקחת את המטה, להקהיל את עדת בני ישראל ו"לדבר אל הסלע לעיניהם" ועל ידי כן מהסלע יצאו מים. משה מכה את הסלע פעמיים ומהסלע יוצאים מים רבים. ה' כעס על משה והענישו בזאת שלא יכניס את בני ישראל לארץ ישראל.
• בלעם בן בעור: בלק בן ציפור מלך מואב התיירא מעם ישראל העולה מארץ מצרים, ולכן שלח כשליחים את זקני מואב ומדין אל בלעם, שישכרו אותו לקלל את עם ישראל. בלעם הסכים. הוא ניסה לקלל אך לא הצליח ובירך את ישראל במקום לקללם.
• מעשה זמרי: זמרי בן סלוא משבט שמעון חטא עם עוד רבים מבני ישראל בזנות בשיטים, והריגתו על ידי פנחס עצרה את המגפה שהתחוללה אז בעם ישראל.