מעפרה לעטרת 22 באוגוסט 2019

תצפית 818 למערב — תצפית 818 ליד עטרת למערב

מעפרה לעטרת - 22 באוגוסט 2019
טיול היסטורי מעפרה לעטרת עם עמיתים לטיולים: הובלה והדרכה: שמעון כהן, הפקה ותפעול: סבא-עמית אררט וכתיבה וצילום: ירון בוצר אלבום התמונות

הקסם של אור הירח הנמוג לאיטו אל מול עמוד השחר נעלם לו עם נקוף הדקות האחרונות של הליל, אך עבור כמעט מאה עמיתים שנאספו אל עפרה לפני עלות השחר הפלאות רק החלו, שכן היום אנו יוצאים לסיור ייחודי בלב ממלכת הקסם של השומרון, לבקר במערת הדרקון, לגמוע היסטוריה ומורשת לחזות בנופי קדומים ולרחוץ במעיינות המשובחים של האזור.

אלבום תמונות מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

נופים[]

מערת הדרקון[]

מערה יפה בעלת פתח עגול בקוטר 6 מ' שנמצאת 5 מ' מעל הטרסה באמצע המצוק.
סיפור הטיול מאת: ירון בוצר (כמו שאר הקטעים המובאים להלן)

אל סיורנו אנו יוצאים מהכניסה לעפרה, ישוב המחדש את ימיה של עפרה המקראית ופניו אל העתיד, ושמים פעמינו מערבה אל ואדי ביר-אבו חשבה, מיובליו של נחל קוליה.

השמש המציצה מעבר לקו הרכס שולחת קרניים רכות החושפות את קווי הטראסות העדינים של הגבעות בהן מתחתר הנחל, ואת ההר עליו שוכנת חורבת כפר ענה המזוהה כעמונה המקראית. אנו גולשים במורד הנחל, חולפים על פני שומרות נאות וכרמי זיתים עמוסי פרי, ונאספים סביב בור מים נעול ממנו נגזר שם הנחל, בור אבו חשבה – 'בור העץ המעובד'. מדריכנו שמעון מגלה כי אנו נמצאים באגן ההיקוות של נחל שילה הנשפך בתורו לירקון, ומי שמעוניין לבדוק זאת יכול לשפוך מעט מים ולבדוק לאן הם זורמים. כמו שניתן לראות סביבנו, במעלה הגבעות הגאולוגיה מגלה שטח טרשי, ואילו כאן בתחתית הנחל במעבר גאולוגי חד ישנו שטח חווארי המתאים יותר לכרמי זית. שמעון החפץ לנצל את שעות הבוקר הקרירות אינו מאריך בדיבורים ואנו זורמים במורד אל נחל קוליה ואל מערת הדרקון המרשימה הפעורה אל מצוק צבעוני ויפהפה המתנשא מעליו. את חגיגת היופי מקלקלת רק מזבלה מקומית אשר העשן הלבן המיתמר מאש שהובערה בה מכלה את אויר ההרים הצלול ומערפל את הנוף המדהים. למרות הכל פינת חן זו מספקת אזור נח לעצירה ולתפילת שחרית מרגשת אל מול הרי בית אל, מחמם את הלב לשמוע את ברכת הכהנים במקום זה, אולי בפעם הראשונה לאחר שנים רבות בהן נמנעה מיהודים גישה חופשית למרחב זה. לאחר שהרחבנו את הלב אנו מרחיבים גם את הדעת ולמדים מפי מדריכנו כי השומרות הינן מגורים זמניים בהן דר בעל השדה בו ניצבת השומרה בעת איסוף היבול כדי שיוכל לשמור על פרי עמלו מחמסנים, ובנוסף משמשת השומרה כמתקן איחסון קריר ליבול.

עתיקות[]

שומרה[]

השוֹמֵרַה היא מבנה שמירה קדום המשמש להגנה על החלקה החקלאית בעונה בה היא מעובדת, לעיתים קרובות בכרמי ענבים. השומרה היא לרוב בעלת שתי קומות, שהתחתונה מהן בנויה מקירות עבים העשויים מאבני גוויל, ומשמשת לאחסון של הענבים והעליונה הייתה בעצם סוכת-שמירה, ובה הוצב השומר על החלקה ועל התפוקה החקלאית. הודות לקירות העבים בקומה התחתונה (עובי הקיר יכול להגיע אף למטר) הטמפרטורה בחדרי השומרה נמוכה יחסית לחוץ והענבים, שבתנאים רגילים תוססים די מהר, נשמרים טריים. בעונת הבציר היה נהוג לעיתים שהפועלים, או אפילו כל המשפחה תעבור לגור זמנית בשומרה, כדי לחסוך את ההליכה הביתה בבוקר ובערב.

ראו גם:שומרה

עין סיניה[]

סיפור הטיול

הבונקר הירדני שמעון כהן — הבונקר הירדני צילם:שמעון כהן

לאחר דיון מעמיק בגאולוגיה של האזור אנו ממשיכים במורד הנחל, חולפים על פני בונקרים ירדניים ששימשו לאיחסון תחמושת והוצבו כאן בקרבת כביש 60 של אותה תקופה לפני שהועתק מעט מזרחה על מנת להוציאו מתוך הכפרים. חמושים בפנסי לד אנו יורדים אל תוך אחד הבונקרים כדי לגלות מבנה תת קרקעי מבוטן אשר מעיין סורר הצליח להבקיע דרכו אל תוכו, ועתה תחתיתו מוצפת מים. ממש וכיתתו בונקרים לבריכות.

המעבר דרך הכפר עין סיניה מגלה בתי מגורים מפוארים העומדים בניגוד משווע למרחב הציבורי המוזנח, ומוביל אל ביקור קצר בעין מרג' (מעיין העמק) (להלן) וממנו אל עין ג'ורה (להלן) אשר אל מימיו מתרפקים עץ אגוז מלך וגפנים עמוסי פרי. המעיין זורם דרך ניקבה קטנה החצובה בצלע הגבעה אל בריכת אגירה חקלאית שלמרבה האכזבה מכוסה בשכבת ירוקת המונעת התרעננות במימיה.

בעוד אנו מסובים תחת הצל המשובח של עצי הבוסתן מדריכנו מלמד כי עין ג'ורה משמעו 'עין הבור' וכי זהו שם ערבי נפוץ למעיינות, וכי מושב אורה הצמוד לירושלים מדרום, נקרא בין השאר על שם כפר בשם אל-ג'ורה ששכן סמוך אליו. בכפר עין סיניה ישנם עוד 3 מעיינות, כולם נובעים משכיבת החוואר האטום למים של תצורת שורק.

עין אל מרג' א גדידה או עין אל-עדידה ? (מעיין העמק)[]

לא התקרבנו למעיין עצמו ( אלא השקפנו אליו מראש ההר מכיון מזרח מכיון שלא כפי שמסומן בתי סילוד כבר התפשטו אל אזור המעיין.. לא ראינו בריכה אלא נראה כנביעה סגורה הנלקחת לחקלאות. המקור: https://amudanan.co.il/#!wiki=P537926

עין אל ג'ורה (מעיין הבור)[]

סדרת נביעות מכוכים בסלע אחת מהם ממש נקבה שבקרקעיתה חצובה תעלה, אלו מזרימים מים לבריכת בטון 7X5 בעומק מטר, צלולה, כאמור הנקבה בעומק של עד 4מ' הכוך השני מזין בצינורות את הבריכה והשלישי מזין את הקנים הנמצאים בתוך החציבה 4X8מ' לערך שבין הנביעות לבריכת הבטון. ליד הנביעה מבנה עם שירותים ולמרגלות הבריכה שדות שלחין. הכניסה מהכביש הסלול שמדרום מערב למעיין המגיע מהכפר ומטפס צפון מזרחה לאורך השביל המסומן בקווקו במפה. עמוד ענן

עין מָעָרֵק[]

מעין עם שתי נביעות שאינו מסומן במפה, שמימי שתי הנביעות מובלים בתינורות פלסטיק שחורים לבריכה בגודל 3X4מ' ובה מים בעומק 40ס"מ, לצידה תאנה גדולה וממנה ומטה סבך פטל צפוף לאורך כמאה מטרים. ממערב לבריכה שרידי מבנה עם אבני גזית ענקיות הנראה כמיצד. למרגלות הבריכה שרידי אמת מים.ניתן להגיע עם כל רכב ממערב עד לבריכה זו.עמוד ענן

בעקבות משפחת שרתוק[]

סיםור הטיול
הטיפוס אל הרכס מצפון מספק תצפית נהדרת על ואדי אל חמאם, ונוף הגבעות השופע ירוק, ואנו נעצרים בצילה של גדר חקלאית למנוחה תוך ששמעון פורט את המרחב הנשקף מולנו לפרוטות של ידע. ראשית מניף שמעון דוגמא יבשה נאה של הצמח מורית קלוטה שמספר פרטים ממין זה ליוו את דרכנו, צמח אשר עליו צומחים סביב הגבעול, ולאחר ייצור זרעיו הוא מתגלגל ברוח ומפזרם בדומה לעכובית הגלגל. שמעון מדלג מבוטניקה אל השטח ומזכיר כי ציר 60 הישן שמקורו בתקופה הרומית עבר דרך רמאללה ועין סיניה, והיותו ציר מרכזי העובר בשטח הררי מבותר משכה אליו כנופיות שודדים, ואלו בתורם אילצו את הממשלות לדורותיהם לבנות מצדים להגנה על דרך חשובה זו. ואדי חרמיה – 'נחל השודדים' השוכן מצפון למיקומנו, ערוץ צר ועמוק בו נאלצו עוברי הדרך לעבור עקב השטח המבותר, כשמו כן הוא אחד ממרכזיהם של שודדי הדרך בארץ. תגובתם של הבריטים לכך היתה הקמת נקודת משטרה במקום ורדיפה חסרת לאות אחרי שודדי הדרך, שהידוע מביניהם הינו אבו-ג'ילדה ('בעל הרטיה' בערבית) ששמו יצא לשימצה. מן התקופה הצלבנית חשפו הארכיאולוגים שתי מצדים מעברי הואדי, בורג' ברדויל – שיבוש שמו של בולדוין – אחד ממלכיהם, ובורג' ליסאנה, המשמר את שם היישוב המקראי ישנה (מוזכרת בדברי הימים בתיאור מלחמת האחים בין אביה וירבעם) וכן את שמה של מליסנדה אחת ממלכות הצלבנים. להבדיל מאלו חשוב להזכיר כי ניצחונו הראשון של יהודה המכבי על צבאות היוונים הושג לפי המשוער בנחל זה הנותן יתרון אסטרטגי לאיש המכיר את שבילי הארץ על בוריים.

פרוטות הידע מצטברות להן לכדי שטר של עשרים שקלים, עליו (השטרות הישנים) מתנוססת דמותו של משה שרת , ואנו עוברים לדון בפועלה של משפחת שרתוק ממנה יצא משה שרת, עת שלחה ידה בהתיישבות בכפר עין סיניה בו עברנו לפני שעה קלה. שמעון קורא בציוריות מודעה שפורסמה בבטאון ירושלמי ב1906, המציעה למכירה עסק טוב בעל מנוע של 16 כוחות סוס לסחיטת שמן זית. ביזנס נהדר הממוקם בקומה הראשונה של בית דו קומתי, שבקומתו השניה יכולה לדור בנוחות משפחה. וכל הטוב הזה במרחק של שעתיים בלבד בעגלה מירושלים, בכפר עין סיניה. את המציאה קנתה מאיסמעיל ביי משפחת יעקב שרתוק, איש הבילויים ממייסדי גדרה (כאשר חזר בשנית לא"י), שהתכוון להתפרנס מייצור שמן זית וטחינת קמח.

זכרונותיו של יהודי אשר סייר בארץ ועבר בעין סיניה משבחים את הארוח הלבבי בבית משפחת שרתוק ואת המשק הפורח אותו הקימו הכולל גן ירק, עופות, כבשים, גבינה וחלב עד רוויה. אותו יהודי מציין את הערכתו הרבה ליעקב המיישב את הארץ ומפריחה. פרסומת נוספת הרואה אור באותם שנים בירושלים מספרת בשבח שמן הזית הזך הנמכר בידי האחים שרתוק, שמן המזוקק על ידי מכונה אנגלית – דיסצילטור! משפחת שרתוק נאחזה באדמה במשך שנתיים, אך אפילו השמן המיוצר בעזרת מכונה משוכללת לא הספיק לפרנסת המשפחה, והיא נאלצה לעזוב את עין סיניה ולעבור לתל אביב, שם עשתה חיל. בנותיו של יעקב התחתנו עם דב הוז ואליהו גולומב ואילו משה נשא לאשה את אחותו של שאול אביגור, דמויות מפתח בארגון ההגנה ובממסד הבטחוני של המדינה הנרקמת לה. הבית אשר בנו יעקב שרתוק ואחיו בתל אביב היה למפקדת ההגנה, ולימים מונה משה שרת (שמו עוברת משרתוק) לראש הממשלה השני של מדינת ישראל.

נוף בנימין[]

סיפור הטיול {[ש}} עמוסים בידע אנו יורדים אל ואדי אל חמם רק כדי לעלות מיד אל הרכס מעברו השני. העליה קשה אך מתוגמלת במעיין קטן הנאגר אל בריכת בטון חקלאית. במשובת נעורים והתזת מים קרירים לכל עבר הצעירים ברוחם מצטרפים לנערים לחגיגה מרעננת בבריכה המסתיימת רק לאחר שעה ארוכה עת מדריכנו מאותת כי הגיע הזמן להמשיך בדרכנו.

המשך הדרך מגלה זוג מעיינות נוספים, עין מוערק ועין אל פאוור. הנשים יוצאות לעבר עין מוערק הנסתר בין השיחים ומותירות לנו את המעיין השני, אך באופן שאינו מובן לכל גבר נשוי מאז ראשית הזמן מסתבר כי הנשים קיבלו את בריכת השחיה המשובחת ואילו הגברים קיבלו זרזיף מים דק הניגר לו אל בריכה מלאת סחי.

עת אנו ממתינים לעמיתותינו אנו מתנחמים בעץ תאנה מתקתק ומשוכת צבר עתירת פרי כתום, ומיד ממשיכים לטפס אל מרומי הרכס רעננים ונקיים לקראת התצפית המופלאה מנ.ג 816.

נקודת גובה זו חושפת תמונה מופלאה בשלל גווני חום וירוק של גבעות בנימין אשר את קוי הגובה שלהן מדגישות בעדינות טראסות עתיקות היוצרות אחת מתצפיות הנוף המופלאות של השומרון.

קרוב מימיננו ניצב הכפר עטארה המשמר את שמה של עטרות המקראית. בין בתי הכפר המפוארים מושך את העין קבר שיח' צבוע חום המעוטר בכיפה כפולה, קבר שיח' קטארווני, קדוש סופי שנקבר על חורבותיה של כנסיה ביזנטית שהוקדשה לקתרינה, גם קדושה נוצרית, דוגמא יפה לדרך בה משמרת הארץ את קדושתה.

משמאל משרום לנו, בולט מעל נוף הגבעות היישוב מצפה חרשה ומולנו במערב, יעדנו היישוב השליו עטרת והישיבה המוזיקלית כינור דוד הנמצאת בתוכו.

לאחר דיון במיקומם של מספר יישובים מקראיים הנושאים את השם עטרות אנו גולשים דרך הטראסות אל תוך תמונת הנוף וחונים בצלו של חרוב ענק ועמוס פרי הממתין על בדיו, אשר כמו שואל היכן הייתם כל השנים?.

מעיין עטרת[]

הליכה של כמה מאות מטרים על כביש האספלט המוליך לעטרת ופניה אל דרך עפר נוחה ומשולטת מובילה אל הבריכות הענקיות של מעיין עטרת.

המעיין הקטן הנובע מצלע ההר המונגש באהבה רבה ע"י תושבי היישוב ונאגם אל שתי בריכות רבועות ענקיות הממוקמות בלב משטח מרוצף אבן ולצידו ספסלי פיקניק. בריכה אחת עמוקה המאפשרת שחיה והשניה רדודה המתאימה לילדים או למנוחה במים.

הבריכות הצופות אל הרכס מצפון אל רוואבי, מספקות שעה ארוכה של נופש התרגעות והנאה מקסמו הבלתי נדלה של השומרון, תוך שאנו כבר מתכננים כבר את המסלול הבא בין פלאי האזור.

עין אל פוואר[]

בריכה 3X2.5מ' בעומק 1.2מ', מצפון לדרך העפר. הבריכה מג'וייפת ומלאה בקרקעיתה בפסולת, בדופן הבריכה קבועים אבנים המשמשים כמדרגות קטנות ניתן להגיע עם כל רכב ממערב. עמוד ענן