Family Wiki
Advertisement
דר_ינון_שבטיאל_מערכות_מסתור_בגליל_וביהודה

דר ינון שבטיאל מערכות מסתור בגליל וביהודה

דר ינון שבטיאל מערכות מסתור בגליל וביהודה

Galilee hiding systems1.jpg
Tifroshe mistor bagalul.jpg

מערכות המסתור בגליל- מה בינם למערכות המסתור ביהודה

ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת , המרכז לחקר מערות - יחידת הגליל

ההרצאה ניתנה במסגרת כנס מערב בנימין השני ותוכן משלים להרצאה הובא במעבה ההר - קובץ מאמרים 2011. המאמר בקובץ עסק ב"מקלטי צוקים בארץ הגליל והמקבילים להם בארץ בנימין - זהות טיפולוגית וזיקה היסטורית"

(בתוך חוברת הכנס)

שתי תופעות של שימוש נרחב בחללים תת-קרקעיים בתקופת הבית השני התגלו בגליל, בדומה לאשר התגלה בארץ יהודה. התופעה הראשונה מכונה בשם "מקלטי מצוקים" והשנייה היא תופעת מערכות המסתור. בהרצאה זו יוצג גילויין של 65 חללים תת-קרקעים, שאפשר ששימשו כמערכות מסתור ותיערך השוואה בין חללים אלו למערכות המסתור שהתגלו בארץ יהודה. לרבות ממערכות המסתור בגליל יש אפיונים משלהן ועל כן חולקו החללים התת-קרקעיים האלה לשש קטגוריות:

  1. חללים תת-קרקעיים קטנים שמלכתחילה נחצבו למטרות מסתור. 22 מערכות מסתור מסוג זה נחצבו ביישובים בגליל בדומה למערכות המסתור שהתגלו ביהודה באתרים כגון חורבת עתרי והמערכות שנמצאו בחורבת זיתא.
  2. מערכות מסתור מפותחות. מערכות אלה דומות למערכות בשפלת יהודה כמו בחורבת מדרס, באמציה ובחורבת געדה.
  3. מערכות מסתור שביטלו שימוש בחללים חצובים מתחת לקרקע בדומה למשל למערכת באחוזת חזן.
  4. מערכות תת-קרקעיות שביטלו מערות קבורה. תופעה נדירה בגליל וביהודה.
  5. מחילות למילוט. גם סוג זה של חללים תת-קרקעיים נדיר בארץ יהודה ובגליל.
  6. חללים שזוהו בעבר כמערכות מסתור אך אין לזהותם ככאלה לאור העובדה שאין להם מאפיינים של מערכות מסתור.

בהרצאה תוצגנה המערכות השונות שמהן מסתבר אפוא שהיישוב היהודי בגליל השתמש בחללים תת-קרקעיים כמקומות בהם מצא מקלט ומסתור בתקופות בהן חש איום פיזי ממשי על חייו מצד השלטונות הרומיים.

(הפירוט לעיל)

מאפיינים לקביעת מערכת מיסתור[]

המרצה הציג מאפיינים לאבחון מערכת מיסתור

  1. לשיטת עמוס קלונר ויגאל טפר (1987) [1]
  2. לשיטת זיסו (2001)

המיון של המערות נעשה כדלקמן: סוג 2 - מערות מסתור מפותחות - חצובות באוםן מוקפד, בעלות זוויות ומפלסים, דומות למערות בשפלת יהודה כמו בחרבת עתרי. אלו מתוארכות לתקופת מרד בר כוכבא. בגליל מחקרו ותועדו 15 מערות כאלה. מערות מסתור מסוג זה שיתכן והוכשרו אף הן לקראת מרד בר כוכבא. דוגמא: חרבת רומה (ראה למטה)
סוג 3 - חללים תת קרקעיים המבטלים מתקנים ששימשו לחיי יום יום ןשינוי ייעודם למסתור. כך שונו 17 חללים שראשיתם לאחסון תצרוכת חקלאית, מאגרי מים, בתי-בד ומקוואות טהרה. תופענ דומה לשפלת יהודה חורבת חזן, חרבת לויה וחורבן עקד.הממצאים בערכת מסוג זה משייכים אותן למערכות מסתור שמתקופת החורבן וגם לאחריו.
סוג 4 - מערכות מסתור שביטלו מערכות קבורה כמו בחורבת בורגין שבשפלת יהודה. בגליל אותרו 6 מערכות מסתור מסוג זה - 3 מתוכן באתר עיי מערות.

תמונות שצולמו מהשיקופיות[]

הערות שוליים[]

  1. מערכות-המסתור בשפלת יהודה, עמוס קלונר, יגאל טפר.‫ תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987 (ראה שיקופית
Advertisement