מערת_אבה_הכהן_בירושלים-0

מערת אבה הכהן בירושלים-0

מערת אבה הכהן בירושלים

צולם מהסרטון

המערה - ויקישיתוף - צילם:משה גלנץ 2012

מערת אבה הכהן הנה מערת קבורה שנתגלתה במהלך שנות השבעים מתחת לבית פרטי בשכונת גבעת המבתר שבצפון ירושלים. האם מי שקבור שם הוא לא פחות ממתתיה אנטיגונוס, מלך ירושלים החשמונאי האחרון? המקור: http://allaboutjerusalem.com

מסקנות המאמר כפי שפורסמו
לסיום מאמרי, ארשה לעצמי להעלות בזהירות השערה שעשויה לקשר את אבה הכהן 'המעונה והנרדף' לאישיות הידועה מן המקורות. את הרעיון לקחתי דוקא מתוך מאמרו של רוזנטל. רוזנטל )0991:111, הערה 11( מצביע על חילוף נוסח קבוע במקורות חז"ל באשר לשמו של התנא ר' יהודה בן בבא הנמסר לפעמים 'בן אבא' ואף 'בן אבה', 'בן אוא'. החילוף היקף כזה של חילופים ואף בכתבי 23 מתועד בתוך כתבי היד המוסמכים ביותר של המשנה. היד הטובים ביותר, שולל את האפשרות שיש כאן שגיאה, ופותח פתח למחשבה ששני השמות נחשבו לשתי גירסאות מקבילות. רוזנטל סובר שאפשר להסביר זאת על פי הפרסית 24 שבה באבא = 'אבא'.

וכאן מביא רוזנטל נתון מעניין מאד מקדמוניות ליוסף בן מתתיהו, אלא שלשיטתו אין הוא מקשר אותו אל הכתובת שלנו אלא בקישור עקיף של דמיון בשמות. יוסף מספר )קדמוניות טו , אנשי מעלה ובעלי השפעה 155-151 25( על משפחה שנקראה בני בבא )Βάβα παῖδες( בקרב העם, שהיו מקרוביו של הורקנוס )!( ובעת עלייתו של אנטיגונוס למלוכה היו נאמנים לו עד הסוף, גם כאשר היה ברור לאנשי ירושלים שהורדוס עומד לכבוש את העיר ולעשות שפטים בשונאיו. כשכבש הורדוס את העיר, מינה את גיסו קֹוסטֹו ברוס )Κοστόβαρος( האדומי לשמור את פתחי העיר, אבל קוסטוברוס העלים עין ואפשר לבני בבא ותומכיהם להימלט מן העיר, ואף סייע להם להסתתר בכפרים וחוות חקלאיות בארץ. בני המשפחה ותומכיהם חיו במסתור שתים עשרה שנים. במשך כל אותן שנים הפיץ הורדוס בארץ כרוזים והודעות על פרסים למי שיסגיר את בני בבא. לאחר 01 שנה הסתכסכה Salome )Σαλώμη( אחות הורדוס עם קוסטוברוס בעלה ועזבה אותו, ואז האשימה את קוסטוברוס בפני הורדוס בנסיון למרד וגילתה להורדוס שקוסטוברוס מסייע בהסתרת בני בבא. בעקבות זאת הוציא הורדוס להורג את קוסטוברוס והגיע גם אל בני בבא והרגם.

אם אכן יש ממש בזהות בבא = אבא, הרי לפנינו כאן כל הסיפור של הכתובת. אותה קושיה שהקשו הכול על הכתובת – איך ייתכן שאיש של הורקנוס מסתכן למען אנטיגונוס, קשה ביתר שאת על קטע זה בקדמוניות היהודים. יוסף בן מתתיהו אומר כאן בפירוש שבני בבא היו מקרוביו של הורקנוס, ויחד עם זה הוא מדגיש את נאמנותם ללא סייג לאנטיגונוס. אם אבה שבכתובת שלנו הוא אביהם של בני בבא, אנחנו מבינים הכל: הוא כהן מיוחס, קרובו של הורקנוס החשמונאי, וכמו בני חשמונאי גם הוא בעל קומה גבוהה. הוא ומשפחתו אנשי המעלה דבקים בבית חשמונאי ובעצמאות היהודית. בעת שהיה הורקנוס האתנרך ביהודה היה נאמן לו, וגלה עימו לבבל. אין ידוע אם חזר לירושלים עם הורקנוס או לפניו תוך כדי מלוכתו של מתתיה אנטיגונוס. אבל בני משפחתו ומקורביו היו כאן ותמכו באנטיגונוס עד לסופו המר. לאחר הוצאתו להורג של מתתיה אנטיגונוס ברוב ביזיון ועינויים, יצא אבה לאנטיוכיה, אולי בדרכו מבבל לארץ ישראל, והעלה את עצמותיו בסודי סודות למערה שקנה בשטר על יד ירושלים. כאן עברו עליו שנים של הסתתרות ואימת מוות, שבמהלכן הכין בחשאי גם את הכתובת ואת מקום הקבורה לעצמו. ואכן סופו לא איחר לבוא, ובהיותו כבן ארבעים שנה מת, מן הסתם מוות לא טבעי, כנראה יחד עם בני משפחתו במסגרת מסע הרצח של הורדוס. זהו אכן סיפור נוגע ללב. אבל לאור המקורות והממצא הוא יכול בהחלט להיות סיפור אמיתי.

בויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכניסה למערת אבה בחצר הבית של משפחת דילהרוזה

מערת הקבורה הפנימית כפי שנתגלתה. ניתן להבחין בכתובת שעל הקיר

הגלוסקמה של מתתיהו אנטיגונוס השני, ניתן לראות את פיתוחי הפרחים על הגלוסקמה. העתק שלה מוצג במוזיאון ישראל

הגלוסקמה השנייה שנמצאה בשנת 1982 ומשויכת לארונו של הקובר (אבה)

תרשים המערה במבט מלמעלה. מבוסס על שרטוט של ד"ר וסיליוס צפיריס

הכתובת המוצגת במוזיאון ישראל מערת אבה הכהן היא מערת קבורה שנתגלתה בשנת 1970 והיא אחת התגליות המעניינות ביותר שהתגלו בסביבות ירושלים. זהות הנקבר אינה ידועה בודאות, יש חוקרים המשערים שהנקבר הוא מתתיהו אנטיגונוס השני, אחרון מלכי החשמונאים שנרצח בידי הרומאים 37 שנים לפני הספירה. במערה אף נתגלתה כתובת צבעונית אך גם מוסתרת היטב חקוקה בסלע בכתב יהודי קדום הדומה לשומרונית המזוהה מאותה תקופה.

תוכן עניינים

1 סיפור גילויה 2 זהות הנקברים 3 מציאת הקובר וגילויים חדשים 4 קבורה שנייה 5 ראו גם 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים סיפור גילויה

המערה נתגלתה בחפירה במהלך בנית שכונת גבעת המבתר ב-9 באוקטובר 1970 בין רחוב ששת הימים לרחוב מדבר סיני. למערה שני חדרים כאשר יש פתח קטן המחבר בין שני החדרים, בנוסף לחדר הפנימי יש פתח חיצוני צר מאוד שאפשר כניסת אור.

בחדר הראשון נתגלה כוך קטן ובתוכו גלוסקמה (ארון קבורה) מפוארת מקושטת בפיתוחי פרחים עדינים, ונחשבת למפוארת ביותר שנמצאה במערות הקבורה של ירושלים. בחדר הפנימי נמצאה כתובת בגודל 65 על 85 ס"מ ועליה כתוב (מתורגם):

"‬אני אבה בן הכהן אלעזר בן אהרון הגדול, ‪‬אני אבה המעונה הנרדף שנולד בירושלים ‬וגלה‬ לבבל והעלה את מתתיהו בן יהודה וקברתיו במערה שקניתי בשטר"‏[1].

על הגלוסקמה לא נמצאה אף כתובת המסגירה את זהות העצמות שנמצאו בתוכה. העצמות נשלחו לבדיקה לאנתרופולוג פרופסור ניקו האס והגלוסקמה הוצאה מהמערה ונמסרה לאגף העתיקות. הכתובת נוסרה והוצאה אף היא וכיום הפריטים מוצגים בתערוכה קבועה במוזיאון ישראל.

זהות הנקברים

זמן קצר לאחר הגילוי העלה פרופסור י"מ גרינץ השערה שמדובר במלך חשמונאי האחרון, מתתיה אנטיגונוס בן יהודה אריסטובלוס שהוצא להורג בעריפת ראשו באנטיוכיה בידי הרומאים וההשערה אכן התאמתה על ידי פרופסור ניקו האס שאישר שמדובר בשלד של גבר גבה קומה בשנות ה-20 לחייו אשר ראשו נערף במכשיר חד.

הממצאים הוצגו בשנת 1974 בתוכנית טלוויזיה בהנחייתו של יגאל לוסין. השתתפו בה גם פרופ' דוד פלוסר וד"ר וסיליוס צפיריס והם השתכנעו בנכונותה של הפרשנות של גרינץ.

בתקופה שקדמה לכך פורסמו מאמרים של פרופ' יוסף נווה וחוקרי התלמוד הפרופ' שמעון רוזנטל ושאול ליברמן שלא נטו לקשר את האיש הקבור במערה לאחרון מלכי החשמונאים. ההיסטוריון אריה כשר כותב בספרו "הורדוס מלך רודף ורדוף" משנת 2007 שהשערתו של גרינץ בדבר זהות הנקבר, אינה מקובלת על רוב החוקרים.‏[2]

מציאת הקובר וגילויים חדשים

המערה נמצאת בשטח ביתו של רפאל דילהרוזה ושנתיים לאחר גילוי המערה בשטחו קיבל מכתב מידי ארכיאולוג מחוז ירושלים יוסף נווה על סיום הטיפול במערה ועל הסרת האחריות למקום.

דילהרוזה חזר שוב למערה ביום חורפי גשום בשנת 1982 וגילה בחדר הפנימי בתוך הגומחה אשר תחת הכתובת שנמצאה, ארון קבורה נוסף ובתוכו עצמות. מדובר כנראה בזהות הקובר (אבה). גילוי הגלוסקמה השנייה בחדר בו נמצאה הכתובת הובא לידיעתו של פרופ' עמוס קלונר שאף ביקר במערה ותיעד את הממצא אך הדבר כמעט ואינו מוזכר בקהילה המדעית למעט בקטלוג של רחמני (רחמני 1994: 157). ייתכן והסיבה להתעלמות היא מפני שהארכיאולוגים מסרו את המערה בלי שהם בדקו וחקרו מספיק ואולי מסיבות אחרות שאינן ברורות.

לדעת חוקרים והיסטוריונים שחקרו את המערה נראה, שאבה הלך לאנטיוכיה והביא משם בחשאי את עצמותיו של מתתיהו אנטיגנוס וקבר אותו בחדר הראשון ואחר כך נחפר החדר הפנימי ושם אבה נקבר מספר שנים לאחר מכן.

הדבר קיבל משנה תוקף כאשר ב-18 ביוני 1990 ביקר במערה פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר מערות בישראל (Israel Cave Research Center) (ICRC), ובדק את כיווני החציבה של שתי המערות. מסקנתו, אותה סיכם בדו"ח שלא פורסם, הייתה שתחילה נחצבה המערה הימנית שבה נמצאה הגלוסקמה המפוארת והגולגולת הכרותה, מתוכה נחצב פתח שמאלה, ואחר כך נחצב החדר השמאלי שבו הכתובת והגלוסקמה הצנועה. בסוף נחצב מבפנים החוצה הפתח הצר והארוך של החדר השמאלי. הפתח שמוביל מהמערה הימנית אל המערה השמאלית סותת היטב בחציבת קשתות וברמה גבוהה, ונראה שהוא היה הפתח הראשי למערת הכתובת. סדר האירועים המשוער, לפי פרומקין:

אבה קנה בשטר את מערה 1 הימנית וקבר בה את מתתיה בן יהודה. אבה חצב את חדר 2 כמקום קבורה לעצמו, התקין את הכתובת להנצחתו, ובבוא עתו נטמן שם. עצמות ילד בן משפחתו שמת בדמי ימיו נקברו עימו.

המערה החיצונית כפי שהיא כיום. גודלה של המערה נראת בבירור מאמר שנכתב לאחרונה על ידי פרופסור יואל אליצור עם גילויים חדשים, אושר להדפסה על ידי כתבי העת Israel Exploration Journal וציון. המאמר יוצג בהרצאתו בקונגרס למדעי היהדות 2013 באוניברסיטה העברית בירושלים.

קבורה שנייה

בשנת 1990 הוחזרו עצמותיו של מי שנחשב מתתיה אנטיגונוס למקומם בטקס קבורה על ידי אנשי אתרא קדישא של ירושלים, פרופסור יואל אליצור ואישים נוספים.

כיום המקום מתוחזק על ידי רפאל וענת דילהרוזה שאף הקימו עמותה על שם המערה.

ראו גם

מערת קבורה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת אבה בוויקישיתוף אתר המערה מערת אבה בערוץ 10 מאיר ברדוגו 2009 סיפורה של המערה על ידי הארכיאולוג דני הרמן, רון פלד ודני הרמן, מערת אבה: כאן נקבר מלך המכבים האחרון?, באתר ynet‏, 12 בדצמבר 2012 מפי ההיסטוריונים ממצאים שלא פורסמו ובחינה מחדש מאמרו של פרופסור יואל אליצור הערות שוליים

^ ‏כתובות מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד באתר החברה להגנת הטבע; S. Rosenthal, "The Giv'at Ha-Mivtar Inscription", Israel Exploration Journal 23 (1973), 72-81 ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס מלך רודף ורדוף, הוצאת כתר, 2007, עמ' 94 מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מערת_אבה&oldid=14335955 קטגוריות: ארכאולוגיהירושלים: מערות קבורההתקופה החשמונאית בארץ ישראל שונה לאחרונה ב־21:52, 1 ביולי 2013. (ציטוט) הטקסט מוגש בכפוף לרישיון CC ייחוס-שיתוף זהה 3.0; פרטי הרישוי של התמונות מופיעים בעמודי התמונות. ראו תנאי שימוש לפרטים נוספים.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.