Family Wiki
Advertisement

פתח המערה - מבט ממנהרה חצובה של הרכבת (צילום: עמוס פרומקין)

לרגל יום ירושלים שצוין לפני יומיים קיבלה העיר מתנת טבע נדירה: מערת האומה. המערה נחשפה השבוע במהלך העבודות על הרכבת שתחבר בין ירושלים לתל אביב בקו החדש כשחצבו את פיר השרות של תחנת הרכבת בבנייני האומה בירושלים. המערה נקטעה על ידי הפיר החצוב בעומק כ-75 מ' מתחת לפני השטח, וכ-5 מ' מעל התחתית המתוכננת של הפיר. סקר ראשוני של המערה נערך על ידי המרכז לחקר מערות בראשות פרופ' עמוס פרומקין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

המערה התפתחה ככל הנראה בסלע גיר בחלק העליון של תצורת כפר שאול. המערה בנויה בצורת ערוץ זרימה תת קרקעי שמנקז מים בתחום הבלתי רווי, מעל מפלס מי התהום. בתקרת הערוץ שרדה גם מחילה שהתפתחה מתחת למפלס מי התהום. בזמן בדיקת המערה זרמו בה מים באופן סדיר בירידה - מצפון מערב לדרום מזרח. המערה עוברת מתחת בנייני האומה ומכאן שמה.

אורך המערה כמה מאות מטרים לפחות ובדיקתה טרם הסתיימה. במרחק כ-200 מ' מן הפיר החצוב במורד הזרימה יורד הקניון בסדרת מפלים קטנים וגובהו הכללי מגיע ל-20 מ'. המים הזורמים במערה כיום מתנקזים אל מקום בלתי ידוע, שטעון בדיקה מאחר וזיהום פוטנציאלי עלול לפגוע במעיין או באקוויפר. כמו כן, יש לזרימה במערה השלכות לגבי ניקוז ואטימה של תחנת הרכבת הנבנית באתר.

מערת האומה היא הערוץ התת קרקעי הזורם הגדול והמרשים ביותר בארץ. היא מצרפת את ישראל השחונה לרשימת אזורים קרסטיים באקלים טרופי וממוזג בהם שכיחים נחלים תת קרקעיים אומר פרופ' פרומקין. למערה יש גם חשיבות הידרולוגית מאחר והיא מהווה נדבך במערכת המזרימה את מי המילוי החוזר של אקוויפר ההר, נדבך שעד כה לא נבדק היטב באזורנו, מוסיף ישראל נעמן, תלמיד מחקר שהשתתף בסקר. פרופ' פרומקין מציין כי המערה ממוקמת באזור בו קיימת אי בהירות באשר למגמות הזרימה של מי התהום באקוויפר ההר, והמערה החדשה תוכל לסייע בהבנת מי התהום האזוריים. המערה מאפשרת גם ניטור של מי התהום ומי דליפות מצינורות מתחת לעיר ירושלים.

לסיום מציין פרופ' פרומקין כי בהתאם לחוק ערכי טבע מוגנים, יש לשמור על המערה למען הדורות הבאים וניתן לשמור על רובה בלי לפגוע בעבודות להקמת תחנת הרכבת.


המקור:דובר האוניברסיטה העברית בירושלים

Advertisement