Family Wiki
Advertisement
גוטמן מעשה בשוטר

על הציור, שבכריכת הספר) כתב נחום גוטמן:
מילים אחדות על עלם צעיר שמשתעמם
הנה הוא יושב לו כך, מביט בשממון ומשתעמם...(המשך עמוד 62 בספר)

מעשה בשוטר בסלט ובזנב פרה הוא ספרו של נחום גוטמן. הספר יצא לאור בהוצאת "משרד הבטחון-הוצאה לאור", במסגרת בבל (כיס) תרמיל - ספרית כיס לחיילים.

ביד אוהבת מספר האמן הידוע נחום גוטמן מעשיות של יומיום מחיי ארץ ישראל של פעם; תל - אביב בראשיתה, עיר קטנה ותושבים לה מעט, על קשריהם ועל מריבותיהם הקטנות, בינם לבין עצמם ובינם לבין תושבי יפו. סיפורים על ארץ ישראל שיש בה חמורים ברחובות, עגלות - סוסים, מטבחי פועלים, חייטים וגינות ירק. סיפורים על ארץ ישראל היפה שהכותב הוסיף להם איורים מפרי עטו המשלימים את התמונה ומציבים את הסיפור ואת הציור כיחידה אחת הן בפני הקורא ששכח את מה שהיה, והן בפני הקורא הצעיר שאינו זוכר כלל. נחום גוטמן הוא מבכירי הציירים בארץ. נולד ב1898 - ברוסיה, עלה לארץ ב1905 - והתיישב בנוה צדק ומאוחר יותר בתל - אביב. פרסם ספרי ציורים רבים שמרביתם שיקפו את ההווי הארץ - ישראלי באותן השנים.(מן העטיפה)

על הספר[]

מעשה בשוטר, בסלט וזנב פרה" הוא אוסף של וינייטות מחויכות שגיבורן אותו נער נעבעכי במקצת, שניחן בכשרון לצייר חלק מעלילותיו ולתאר את היתר באותה לשון קלאסית וחיונית, שמאפיינת את כל כתבי גוטמן. מה קורה בסיפורים? אנשים מנסים לייסד את תל-אביב, ילד אחד זוכה במכנסיים ארוכים שנתפרו מן השמלה של דודה שרה, חמור אחד מעצבן חבורת אנשים שלמה, ופרה בעלת זנב ארוך הופכת למרכז החלום של שוטר. יש גם ביצי תולעים ושערות מלאכים, קצת אידיאולוגיה ציונית, ויונקת דבש שיש לה מצב רוח טוב מאוד. תאמר, כמו תמיד באמנות, לא ה"מה" הוא העניין, אלא ה"איך", וה"איך" כאן הוא שילוב של עין חדה במיוחד שמבחינה בפרטי-פרטים, כמו צייר; הומניזם מתפרץ של איש שהיה כנראה אוהב אדם או לפחות ידע לכתוב כאחד כזה, וכשרון נדיר לכתוב ללא כולסטרול מיותר, התנחמדויות חסרות שחר, והתייפייפות שלא לצורך. במילה אחת: כיף. בשתי מילים: כיף אדיר. (YNET - ראו להלן)

תשבחות להוצאה[]

אריאנה מלמד כתבה בשנת 2002 על גוטמן מלך זולו
צריך לומר מילה טובה (ענקית) על היוזמה של הוצאת "בבל" לחדש את ספריית "תרמיל" ההיסטורית. את "תרמיל" ייסד ישראל הר, וזכויותיו בעולם המו"לות הישראלית כוללות לא רק ייזום של תרגומים ממבחר ספרות העולם, אלא גם עידוד יצירה מקומית מקורית, שבשעתו לא מצאה לה במות אחרות. "תרמיל" ההיסטורית יועדה לחיילים, בזמן שעוד נשאו תרמילים אחידים על גבם והיה בהם מקום לספר כיס. כך יכלו להתוודע ליצירות קצרות וממצות, מגי דה-מופסן ועד איליה ארנבורג, מניסים אלוני ועד – כן, נחום גוטמן. ספרי "תרמיל" הלכו בדרך כל ספר בארץ: פחות או יותר אל תהום הנשייה. החידוש, ביוזמתה של בבל, מבטיח רנסנס ספרותי קטן ונחוץ, נחוץ עד מאוד.

Advertisement