מפת עכו מאת מרינו סנוטו (1321) המקור: N.Makhouly and C.N.Johns, Guide to Acre, Government of Palestine, Department of Antiquities, Jerusalem, 1946.

מארינו סאנודו , המכונה ה'זקן' )כדי להבדילו ממארינו סאנודו אחר, שחי בוונציה בשנים . 1535 - 1466 ( , נולד בוונציה ובילה זמן-מה במזרח ; בין היתר שהה בעכו בשנת 1285 או 1286 לאחר נפילתן של המדינות הצלבניות עסק בהכנת תוכניות למסע-צלב חדש. את חיבורו הראשון Conditiones) ' מסוג זה השלים סאנודו בשנת 1310 לערך, והוא ידוע בשם 'תנאי ארץ הקודש חיבור זה נכלל כעשר שנים מאוחר יותר כחלק ראשון בחיבור נרחב יותר של .( Terrae Sanctae . (Libe ) ' סאנודו, שהוכתר בכותרת 'ספר הסודות של נאמני הצלב secretorumfidelium crucis את ספרו הפנה סאנודו לחצר האפיפיורית, לרבי כנסייה, לשליטים ולרפובליקות הימיות. כדי להבהיר את תיאוריו, בייחוד את זה המצוי בחלק הארבעה-עשר של הספר השלישי בחיבורו , הזמין סאנודו מערכת מפות אצל המפורסם בקרב הקרטוגרפים של דורו , איש גנואה, אשר פעל זמן רצה הגורל שאיש בעל מעמד שונה .(Pietro Vesconte) מה גם בוונציה, ושמו פיטרו וסקונטה בשנת 1326 , שימש (Poauoli ) מוינציה, שהפך לבישוף פוצואולי (Paolino) לגמרי, פאולינו באותה עת בחצר האפיפיור, ובתוקף תפקידו קרא בכתבי סאנודו. פאולינו עצמו תיאר את תולדות שכתיבתו נסתיימה בשנת 1323 , והזמין מפות כדי להוסיף , aigomlonoarhgC12a העולם בחיבורו הסבר חזותי לדבריו . שלושת כתבי-היד של החיבור הידועים לנו עוטרו בשנים 1339- 1329 . אולם, בעוד המפות שהזמין סאנודו צורפו כנספח לחיבורו, הרי אלה של פאולינו נמצאות מפוזרות בתוך 'הכרונולוגיה הגדולה


המקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

(השלים וערך: דוד יעקבי)
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.