Family Wiki
Advertisement

עדכון: תגלית בתמנע: נמצאו שרידי בגדים מימי ממלכת ישראל[]

חבל עשוי סיבי עץ תמר מאתר "גבעת העבדים" בתמנע, צילום: קלרה עמית - רשות העתיקות

עשרות שרידי הטקסטיל, מפיסות שקים פשוטים ועד לבגדים יוקרתיים, יפים ועדינים להפתיע - שופכים אור ראשון על האופנה בימי ממלכת ישראל המאוחדת מלפני 3000 שנה . דר ארז בן יוסף: אלה הבדים היחידים שנתגלו מהתקופה הזאת בכל הלבנט

עשרות שרידי טקסטיל מימי מלכות דוד (הדגשה המחבר) נמצאו עי משלחת ארכיאולוגית מאוניברסיטת תל-אביב באתר תמנע שבערבה. האריגים שהתגלו שופכים אור ראשון על האופנה בימי ממלכת ישראל המאוחדת מלפני 3,000 שנה.

"תמנע הוא אתר ייחודי, שכמעט אין כדוגמתו לא בארץ ולא בשאר הלבנט", מסביר ד"ר בן יוסף שעומד בראש המשלחת הארכיאולוגית. "היובש הקיצוני בתמנע משמר ממצאים אורגניים שלא משתמרים בשום מקום אחר – לא במגידו, לא בלכיש, לא בחצור, אפילו לא באתרים אחרים בערבה. זאת השנה הרביעית לחפירות בתמנע, והשנה מצאנו עשרות פיסות של טקסטיל מהמאה ה-10 לפנה"ס – מחתיכות שקים פשוטים ועד לבגדים יוקרתיים, יפים ועדינים להפתיע".

על פי הסיפור המקראי, מכרות הנחושת בתמנע הופעלו על ידי אדומים שהיו כפופים לירושלים אחרי מסע הכיבושים של דוד המלך. החוקרים מעריכים שבאזור ישב חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח על כריית הנחושת, הגן על האתר וגבה מס מהאדומים.



ההרצאה המקורית[]

המקור המיקראי

Cquote2.svg וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים, בְּכָל-אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים, וַיְהִי כָל-אֱדוֹם, עֲבָדִים לְדָוִד (שמואל ב', ח, י"א Cquote1.svg
ארז_בן_יוסף_-_מכרות_הנחושת_בתמנע_-_מתקופת_דוד_ושלמה_המלך

ארז בן יוסף - מכרות הנחושת בתמנע - מתקופת דוד ושלמה המלך

ארז בן יוסף - מכרות הנחושת בתמנע - מתקופת דוד ושלמה המלך

ארכיאולוגיה שקופה ואינטרפרטציות מוטות בשחזור תקופת הממלכה המאוחדת : תובנות מתודולוגיות ממחקר מפעל הנחשות בתמנע

מאת: דר' ארז בן יוסף, אוניברסיטת תל-אביב

החפירות ב"גבעת העבדים" בתמנע - מקור התמונה: אתר אוניברסיטת תל אביב

משלחת של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר ארז בן יוסף הפריכה קונצנזוס מדעי בן כמעט 50 שנה, שייחס את מכרות המלך שלמה לממלכת מצרים. תיארוך בפחמן 14 של ממצאים חדשים שהמשלחת חפרה בבקעת תמנע מוכיח שהפעילות במכרות הנחושת הגיעה לשיאה במאה ה-10 לפנה"ס, כלומר בימי ממלכת ישראל המאוחדת של דוד ושלמה. בכך החזירה המשלחת של ד"ר בן יוסף עטרה ליושנה – ואת מכרות המלך שלמה חזרה למלך שלמה.

עוד נאמר בכתבה:"11 הזרעים שנחפרו מגבעת העבדים (אתר החפירות בתמנע) נשלחו למעבדת התיארוך הרדיומטרי של אוניברסיטת אוקספורד, שם נקבע כי עיקר הפעילות באתר התרחשה במאה ה-10 לפנה"ס – ללא כל עדות לפעילות בימי הממלכה החדשה במצרים. תגלית זו מצטרפת לתגלית קודמת של בן יוסף וצוותו, שהראו כי אתר 30 – אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעת תמנע – לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה-12 לפנה"ס, וכי שיא הפעילות במחנה היה במאות ה-10 וה-9 לפנה"ס, ובמיוחד בעשורים החופפים לימי ממלכת ירושלים המאוחדת.

"כמובן, אין כל עדות לכך שדוד או שלמה נכחו באתר", מבהיר ד"ר בן יוסף. "גם לא מצאנו כלי חרס מירושלים באתר, וגם זה בסדר. הלוא גם אם מקבלים את הסיפור המקראי כלשונו, הישראלים הם לא אלה שמפעילים את המכרות. במקרה הזה הסיפור המקראי עולה בקנה אחד עם התרבות החומרית שנמצאה בגבעת העבדים, תרבות שמצביעה על חברה מקומית – ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית – שהיתה כפופה לירושלים אחרי מסע הכיבושים של המלך דוד. אני מעריך שישב שם חיל משמר מטעם ירושלים שפיקח, הגן וגבה מס מהאדומים".

ד"ר בן יוסף מספר שרוב האתרים בבקעת תמנע הפסיקו לפעול לקראת סוף המאה ה-10 לפנה"ס, כלומר בעת מסעו הצבאי של שושנק הראשון מלך מצרים, המזוהה עם פרעה שישק המקראי. "חמש שנים אחרי מות שלמה יוצא שישק לירושלים ומטיל עליה מס, ופתאום אנחנו רואים שינוי דרמטי במכרות שלמה. בשעה שאתרים רבים ננטשים, אלה שהוסיפו לעבוד החלו לעבוד בטכנולוגיה חדשה, מתקדמת ויעילה בהרבה. נראה אם כן שהפרעונים לא רצו בהרס תעשיית הנחושת בערבה, אלא להפך – בניצול יעיל של המחצבים המקומיים ובהפיכתה של מצרים ליעד מסחר מועדף".

ראו גם:

Advertisement