המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



מפת מידבא היא מפה העשויה אבני פסיפס, הנמצאת בכנסייה בעיר מידבא שבירדן. לפי המשוער, המפה נבנתה לתקופה בין המאה ה-6 לבין המאה ה-7. היא התגלתה בשנת 1884 בדרך מקרה. חלקה נהרס במרוצת השנים. החלק של המפה המתאר את ירושלים הראה את היקפה, מבניה והאתרים החשובים שבה כמו הרחוב המרכזי שבה "הקרדו". הכותל המערבי אינו ניכר בתבליט אם כי ניתן לזהות את מקומו.

על המפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיחזור המפה . צילם:Mappo ויקישיתוף

מתוך אתר "שערי שכם"

מפת מידבא היא המפה הקדומה ביותר של ארץ-ישראל והראשונה שמתארת בהרחבה את נופי הארץ וישובה. החלקים ששרדו משתרעים מאזור שמדרום לבית שאן ועד לנילוס, ומכרך במזרח ועד לים התיכון במערב. רוב האתרים במפה נזכרים בכתבי הקודש והם מלווים בהסברים ומובאות ביוונית. מרבית יישובי הארץ נמצאים על הרכס ההררי המרכזי, ובהם העיר הגדולה שכם על חומותיה ומגדליה. ממערב לשכם שרידי הכתוב המציין את שבט אפרים. מדרום לשכם מופיעות העיירות בית אל וגופנה. במרכז הרי יהודה מובאת בהבלטה "העיר הקדושה ירושלים".

מפת מידבא היא ממצא מיוחד שאין לו אח ורע עד היום. זוהי מפה מצוירת ברצפת פסיפס, המתארת את ארץ-ישראל וישובה באופן גיאוגרפי, ומשתדלת למקם את הישובים ואת צורות הנוף העיקריות תוך התייחסות לטופוגרפיה הכללית של ארץ-ישראל. צורת המלבן של שטיח הפסיפס גרמה אמנם לעיוותים מסוימות שהבולט שבהם הוא הסטת אזור חוף סיני, הנילוס והדלתה מכיוונו הגיאוגרפי. פסיפסים אחרים מן התקופות הביזאנטית והמוסלמית הקדומה מתארים ישובים נבחרים באופן סכמתי, ואילו במפת מידבא קיימת התייחסות ברורה לעצמים בנוף.

חלקי המפה והאתרים המזוהים בה ניתן למצוא באתר בשערי שכם

תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

האם פיצחנו את חידת המקרא של מפת מידבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

האם_פיצחנו_את_חידת_המקרא_של_מפת_מידבא_-_ד"ר_חגי_עמיצור

האם פיצחנו את חידת המקרא של מפת מידבא - ד"ר חגי עמיצור

ירושלים משנת 70 לספירה עד מפת מידבא - מבט ארכיאולוגי היסטורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ירושלים_משנת_70_לספירה_עד_מפת_מידבא_-_מבט_ארכיאולוגי_היסטורי-0

ירושלים משנת 70 לספירה עד מפת מידבא - מבט ארכיאולוגי היסטורי-0


רמדוע אין דרכים מסומנות במפת מידבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: פנינה ארד, הארץ כמו יש מאין נוצרה במאה השישית המפה המוקדמת ביותר המתארת את הארץ, והמפה היחידה המציגה ארץ כלשהי באלף הראשון. למה היא נועדה?

מהכתבה

  • הפתיח - בעולם הרומי לא נוצר עדיין המושג של מפת ארץ והנה, כמו יש מאין, נוצרה במאה השישית מפה לארץ הקודש. זאת המפה המוכרת בשם "מפת מידבא", מפת פסיפס שהתגלתה בסוף המאה ה-19 בעיירה מידבא שבירדן. המפה השתמרה בחלקה בשבר שאורכו כעשרה מטרים, בעוד שבמקור היא השתרעה על יותר מ-20 מטר, ונוצרה מלכתחילה לכנסייה והציגה את ארץ הקודש כולה כשירושלים במרכזה. על־פי השחזור שהציע פרופ' מיכאל אבי־יונה, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, צורת הכנסייה שלמענה נוצרה המפה היתה בסיליקה עם טרנספט רחב שהמפה כיסתה את כולו.
  • הרעיון של הכתבה - היא היתה יצירה חדשנית גם משום שייצגה סוג חדש של מדיום ויזואלי: תיאור גרפי של ארץ, שאחד המאפיינים הבולטים בו הוא העובדה שאין בו דרכים. יש בו שרשראות הרים, ימים, נהרות, נחלים וסמלים ארכיטקטוניים שמייצגים יישובים ומקומות קדושים.
  • המימצא - ומכאן לשאלה: מדוע אין דרכים מסומנות במפת מידבא? מיכאל אבי־יונה טען שרבים מן היישובים המופיעים במפה ניצבו במאה השישית לאורך הדרכים הראשיות שחצו אז את הארץ. כך לדוגמה בית־אל, גפנה, רמה וסוכר שבהרי אפרים ניצבו כולן על הדרך הראשית שנמשכה לאורך פרשת המים, וממערב לירושלים סומנו רק המקומות שניצבו לאורך הדרך לבית־חורון, כולל שתי תחנות שניצבו במיל הרביעי ובמיל התשיעי. הווה אומר, דרכים אינן מסומנות כאן אך הן משתקפות ממבחר המקומות המסומנים במפה. תובנה זו הביאה את אבי־יונה למסקנה שמי שיצר את המפה הסתמך כנראה על מפת דרכים רומית, אך עדיין נשאלת השאלה: מדוע נמנע היוצר של מפת מידבא מלסמן את הדרכים עצמן? נראה לי שהתשובה לכך פשוטה: אין במפה דרכים כי לא היה בהן צורך. כי כפי שראינו, המפה נועדה ליצור נרטיב למרחב ולשקף מסר דתי, ובטח שהיא לא נועדה לצרכים פרקטיים של ניווט והתמצאות בשטח. וחשוב להדגיש: בעולם הרומי־ביזנטי לא השתמשו במפות לצורכי ניווט. האמצעי המקובל באותם ימים היה רשימות של מקומות ותחנות שניצבו לאורך הדרכים, עם ציוני המרחקים ביניהם.

יומן המסע המפורסם של עולה הרגל מבורדו הוא דוגמה לרשימות מן הסוג הזה, שלפעמים כללו גם מעט אינפורמציה על המקומות עצמם. מפת מידבא היתה אמצעי אחר לחלוטין. לא רק שאין בה דרכים אלא שהיא סיפקה תמונה חדשנית לתקופתה, שהציגה ארץ. ואם תרצו, זוהי תמונה של נוף קדוש, תמונה שנועדה להציג את המשמעות הדתית של הנוף ולהמשיג את הנרטיב של כתבי הקודש באופן טופוגרפי.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ברקאי, גבריאל; שילר, אלי (עורכים), אריאל, כתב עת לידיעת ארץ-ישראל, גיליון 113, תמוז תשנ"ו, יולי 1996 (חוברת בנושא "ארץ-ישראל במפת מידבא").


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.