אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{| class="wikitable" border="1" |
{| class="wikitable" border="1" |
||
| |
| |
||
− | {{#display_map:30. |
+ | {{#display_map:30.865712, 34.750761 |
− | |centre=30. |
+ | |centre=30.865712, 34.750761 |
− | |zoom= |
+ | |zoom=19 |
|width=330 |
|width=330 |
||
|height=400 |
|height=400 |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
}} |
}} |
||
| |
| |
||
− | {{#display_map:30. |
+ | {{#display_map:30.865712, 34.750761 |
− | |centre=30. |
+ | |centre=30.865712, 34.750761 |
− | |zoom= |
+ | |zoom=10 |
|zoom=10 |
|zoom=10 |
||
|width=330 |
|width=330 |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
|} |
|} |
||
− | '''מצד |
+ | '''מצד מאגורה''' הוא מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה. |
− | *השלב הראשון - מבנה גדול (34X40 מטר) שתוארך |
+ | *השלב הראשון - מבנה גדול (34X40 מטר) שתוארך לתקופת הברזל. |
− | *השלב השני - |
+ | *השלב השני - מצודה שנבנתה מעל המבנה הקודם (40X22 מטר), אותו תיארכו לתקופה הרומית ויחסו את בנייתו לנבטים. |
− | *השלב השלישי - מצודה מרובעת (21X21 מטר) עם ארבעה מגדלי פינה ששרדה לגובה של כ- 2.5 מטר, בנויה מאבני גזית שתוארכה לתקופה הביזאנטית. בתקופה זו נחצב גם |
+ | *השלב השלישי - מצודה מרובעת (21X21 מטר) עם ארבעה מגדלי פינה ששרדה לגובה של כ- 2.5 מטר, בנויה מאבני גזית שתוארכה לתקופה הביזאנטית. בתקופה זו נחצב גם בור המים מדרום, שהוזן על ידי תעלת מים. |
− | שמו של המצד ניתן לו בשל |
+ | שמו של המצד ניתן לו בשל בור המים מסוג "[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%94 מאגורה]" שנמצא למרגלותיו. |
− | ניתוח חדש של הממצאים שעשתה הארכאולוגית טלי אריקסון גיני |
+ | ניתוח חדש של הממצאים שעשתה הארכאולוגית טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, הוביל למסקנה שהשלב השני הוא למעשה מצודה חשמונאית. המכלול הקרמי מאפיין יותר את ממלכת יהודה ולא את הממלכה הנבטית. באחד מהמגדלים התגלה חדר רחצה, שמזכיר בתפקודו את חדר הרחצה מארמון התאומים ביריחו, שבנתה שלומציון המלכה. המצודה כנראה נבנתה לאחר כיבוש עזה על ידי אלכסנדר ינאי, אשר שלט גם בתל ניצנה, על פי מטבעות חשמונאיים וכלים שנתגלו בחפירת האתר. ממצאים אלה מחזקים את הדעה שממלכת יהודה החשמונאית שלטה על חלק גדול מהנגב. |
+ | ראו להלן כתבה |
||
⚫ | |||
+ | <gallery widths="350" position="center" columns="2"> |
||
קובץ:Mahgora fort.JPG|מצד מאגורה |
קובץ:Mahgora fort.JPG|מצד מאגורה |
||
קובץ:Mahgora fort2.JPG|חדרי סוגרים של המצודה החשמונאית |
קובץ:Mahgora fort2.JPG|חדרי סוגרים של המצודה החשמונאית |
||
שורה 42: | שורה 43: | ||
</gallery> |
</gallery> |
||
+ | =="חשמונאים במדבר"== |
||
+ | <gallery widths="650" position="center" columns="1"> |
||
+ | החשמונאים היו גם בנגב 3.JPG |
||
+ | החשמונאים היו גם בנגב 2.JPG |
||
+ | החשמונאים היו גם בנגב.JPG |
||
+ | |||
⚫ | |||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Matzad Maagura}} |
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Matzad Maagura}} |
||
− | {{coord|30.865468|N|34.750957|E|type:landmark|display=title}} |
||
[[קטגוריה:הנגב: אתרים ארכאולוגיים]] |
[[קטגוריה:הנגב: אתרים ארכאולוגיים]] |
גרסה אחרונה מ־00:17, 6 בדצמבר 2018
|
|
מבט מקרוב |
מבט מעל |
מצד מאגורה הוא מצד השוכן ברכס חלוקים, כ-3.4 ק"מ מערבית למדרשת שדה בוקר. האתר צופה על נחל הבשור בו עברה דרך הבשמים בין פטרה לעזה. האתר נסקר בשנת 1953, ונחפר בשנת 1970 על ידי הארכאולוגים רודולף כהן וזאב משל, ואובחנו בו שלושה שלבי בניה.
- השלב הראשון - מבנה גדול (34X40 מטר) שתוארך לתקופת הברזל.
- השלב השני - מצודה שנבנתה מעל המבנה הקודם (40X22 מטר), אותו תיארכו לתקופה הרומית ויחסו את בנייתו לנבטים.
- השלב השלישי - מצודה מרובעת (21X21 מטר) עם ארבעה מגדלי פינה ששרדה לגובה של כ- 2.5 מטר, בנויה מאבני גזית שתוארכה לתקופה הביזאנטית. בתקופה זו נחצב גם בור המים מדרום, שהוזן על ידי תעלת מים.
שמו של המצד ניתן לו בשל בור המים מסוג "מאגורה" שנמצא למרגלותיו.
ניתוח חדש של הממצאים שעשתה הארכאולוגית טלי אריקסון גיני מרשות העתיקות, הוביל למסקנה שהשלב השני הוא למעשה מצודה חשמונאית. המכלול הקרמי מאפיין יותר את ממלכת יהודה ולא את הממלכה הנבטית. באחד מהמגדלים התגלה חדר רחצה, שמזכיר בתפקודו את חדר הרחצה מארמון התאומים ביריחו, שבנתה שלומציון המלכה. המצודה כנראה נבנתה לאחר כיבוש עזה על ידי אלכסנדר ינאי, אשר שלט גם בתל ניצנה, על פי מטבעות חשמונאיים וכלים שנתגלו בחפירת האתר. ממצאים אלה מחזקים את הדעה שממלכת יהודה החשמונאית שלטה על חלק גדול מהנגב.
ראו להלן כתבה