דבריו_המלאים_של_פרופ'_הלל_וייס_לאחר_הגירוש_בחברון

דבריו המלאים של פרופ' הלל וייס לאחר הגירוש בחברון

דבריו המלאים של פרופ' הלל וייס לאחר הגירוש בחברון - באזור בשוק הסיטונאי לשעבר

המצבה לזכרה של שלהבת פס הי"ד - צילם:בית השלום

מצפה שלהבת היה חלק מהרובע היהודי בחברון, אשר הוחרב במאורעות תרפ"ט. היהודים שניצלו מהטבח שנעשה בקהילה גורשו. והשלטון הירדני השכיר את הנכסים לערבים תושבי המקום, אשר הקימו על חלקו שוק ירקות.

לאחר מאמצים רבים מצד היהודים ששבו לחברון, בית הכנסת אברהם אבינו שהיה ברובע היהודי נבנה מחדש, וכן השכונה מסביבו. אולם, חנויות ה"שוק", שהוקם על אדמה יהודית, אשר הועברו לפני כעשר שנים למקום חלופי, מסיבות בטחוניות, נשארו ריקים ונטושים, ולערבים אין בהם יותר כל זכויות. בעלי הקרקע, "כוללות הספרדים מגן אבות", ביקשו מהיישוב היהודי בחברון לגאול את המקום וליישבו ביהודים. אך הממשלה סרבה.

בשנת 2001, לאחר רצח התינוקת שלהבת פס בירי צלף מרצח ערבי, נכנסו משפחות יהודיות למבנים העזובים והקימו את שכונת "מצפה שלהבת", על שם התינוקת שלהבת פס הי"ד.

נושא ההתיישבות במקום הועבר לועדת ערר. רוב שופטי הועדה שדנו בנושא המליצו להשכיר את המקום לתושבים היהודים, ובכך תמכו גם משפטנים בכירים. אך היועץ המשפטי לממשלה דרש לגרש יהודים מנחלתם בת מאות השנים, אותה קנו בדמים, בנימוק המחריד: "שלא יהא חוטא נשכר"...

הפרקליטות הודיעה לבג"ץ כי היהודים יצאו עד 15 בינואר 2006, ואם לא ? הם יפונו עד 15 לפברואר. כמו כן הודיע משרד הבטחון כי ישנה כוונה לבטל את שכירות הערבים ומעמדם כ"דייר מוגן", ולשקול השכרת המקום ליהודים. חידוש זה הוא חשוב, אך כמובן אינו מספיק. היישוב היהודי בחברון תובע צדק מלא ומיידי, ומתכונן למאבק על נחלת אבותינו, שנקנתה בדמים ובדמים.

אך בעוד המגעים לפתרון הסוגיה בעיצומם, הגיעו כוחות משטרה והמנהל האזרחי לחלק לתושבי המקום צוי גירוש. הציבור במקום ואוהדים נאבקו בעוז נגד חלוקת הצוים, והם אכן לא חולקו. רבים עדיין מקוים ומאמינים שיש סיכוי לפתור את הנושא בהסכמה, כדי שיהודים יוכלו לשוב ולגאול את נחלתם בעיר האבות.

ב-2006, לאחר ביצוע הגירוש מגוש קטיף, החליט שר הביטחון שאול מופז על פינוי היהודים מ"שכונת מצפה שלהבת" (השוק הסיטונאי) כיוון שנכנסו לשטח ללא אישור. מנגד טוענים המתנחלים כי השטח נמצא בבעלות "כוללות ספרדים מגן אבות", אשר ייפו את כוחם לשבת במקום. בעקבות הסכם בין צה"ל לוועד היישוב היהודי בחברון, התפנו מרצונם תושביה היהודים משטח השוק הסיטונאי. ההסכם גורס כי אלה שנכנסו לשוק הסטונאי על-דעת עצמם בעקבות רצח שלהבת פס צריכים להתפנות, ובתמורה צה"ל יחיש את העברת הבעלות על הבתים לידי היישוב היהודי מבעלותה של עיריית חברון הערבית. לאחר שהסכימו התושבים להתפנות, צה"ל שב בו מהכרזתו, וכרגע הבתים עומדים נטושים ללא כל אפשרות כניסה הן לערבים והן ליהודים.




חברון מאז ולתמיד[עריכת קוד מקור]

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברון קרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינו צוואת נרצחי חברון - אלקים העצני יחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורני ישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבע בית המדרש נתיבות דרור ישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר: הרב מלכיאל אשכנזי הרב שלמה עדני החיד"א הרבנים לבית משפחת בג'איו הרב אליהו מני רבי חיים חזקיהו מדיני הרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאור הרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמן הרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלום בית הכנסת חזון דוד מצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמן מאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברון[עריכת קוד מקור]

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.