מפת הטיול

חוצה השפלה הצפונית, השיירות לירושלים מקיבוץ הראל לנווה שלום - דרך בורמה ופאתי לטרון. -סיור מס' 5 - בארגון "עמיתים לטיול" - כג' שבט התשע"ד, 24.1.2014

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת:ראובן שדה

במזג אויר אידיאלי נקבצו למדשאה המרכזית של קיבוץ הראל 95 עמיתים לסיור ששזר מסביב לציר המרכזי של הבקעת הדרך והאספקה לירושלים הנצורה גם התייחסויות לאספקטים יישוביים ומאפייניהם ולטרגדיה מצערת ומיותרת אחת בה הוצא להורג אב וראש משפחה וקצין בצה"ל שזה עתה קם ולו נשבע אמונים רק ימים ספורים ערב מותו.

פרשת טוביאנסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב בויקיפדיה העברית

ואכן תחושת ההזדקקות לרחמים ליוותה אותנו כשישבנו למרגלות בית הקשתות בצידו הצפוני המרוחק של המשק, שם הוצא להורג מאיר טוביאנסקי איש ירושלים, מפקד שדות התעופה הצבאיים בעיר, ומהנדס בכיר במקביל בחברת החשמל הבריטית שעדין פעלה בעיר גם לאחר הכרזת העצמאות של ישראל .שמענו על אותו יום מר ונמהר – 30.6.48- בו נעצר בת"א אליה פותה להגיע,על הבאתו בג'יפ לבית ג'יז (לפי חלק מהגרסאות אל ביה"ס של הכפר-כיום מצפה הראל) , ע"י קצינים ממטהו של איסר (הגדול) בארי, מפקד מחלקת המודיעין בצה"ל. על תפקידו המכריע של בנימין גיבלי במסכת הדברים והובלתה עם ערב להצבתו של טוביאנסקי ללא דרגותיו, מקל הקצינים, חגורתו וכובעו ונשקו אל מול כיתת יורים זעירה של לוחמי יפתח עייפים עד מוות. את גופתו השליכו ללא ציון וללא כל סממן או מחווה דתיים-אנושיים לבור שנכרה מעט ממזרח לבניין. לסיום תואר סוף העלילה וגורלם של השותפים השונים לפרשיה.

חלק מהחיילים שקשורים כך או אחרת לביצוע פס"ד הנמהר (במסגרת פקודות שקבלו ממפקדיהם הישירים וברוח התקופה דאז נחשבו לגיטימיות) הקימו בתוך מלחמת השחרור עם חברים נוספים את קיבוץ השומר הצעיר "הראל"

.

הקמת קיבוץ הראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמענו על הלבטים בבחירת השם לישוב ואף בעצם בחירת המיקום הפיסי של הגרעין (האם כאן או באזור אילת שם פעל חלקו שהיה מיוצאי חט' הנגב) וזאת כחלק מתופעה כללית של חתירה להנצחה של חטיבות ולוחמים ותרומתם למאמץ המלחמתי. (ולבסוף השם הראל נבחר לקיבוץ (שהיו בו גם יוצאי יפתח ועוד) בהשתדלויות של בני מהרשק הפוליטרוק של חטיבת הראל). הקיבוץ פעל כישוב משלט על הגבול עם ירדן (שחלשה על איזור לטרון הסמוך) והיה משולב אורגנית בפעילויות הבט"ש בגזרה במשך כשנה. מהמשלט על דרך הפטרולים עבר הקיבוץ לגבעה עליה שכנה עד למלחמת השחרור (מאי 48) בית ג'יז הערבית.

הפעילות הפוליטית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכאן צמחה קבוצת צעירים אקטיביסטית מאד במישורים הפוליטיים-רעיוניים (סוציאליזם-מארכסיזם במסגרת הקבוץ הארצי - מפ"ם) ובמישורים חברתיים (יציאה ועזרה למעברות ולמושבי עולים בפרוזדור ירושלים במקביל לתמיכה ועזרה לערביי אבו-גוש), הקו הרעיוני הפוליטי נתפס ע"י הנהגת השומר הצעיר והמפלגה כחוסר נאמנות ונהייה אחר גורם חיצוני לא ציוני (בריה"מ) ואחר חסיד קנאי לו (סנה). וכך אנו עדים במקום זה למקרה ראשון שבו פורק יישוב מתפקד ומוצלח מבחינה חברתית ואפילו יחסית יציב כלכלית בהוראה מטעם המוסדות המרכזיים של הגורם המיישב. כך מצאו עצמם יעקב אגמון, דני קרוון, עמיקם גורביץ, אלימלך רם , בני אמדורסקי ועוד מחוץ לקיבוץ שאנשיו נפוצו לכל עבר. יערי, מנהיג התנועה, תיאר את הסיטואציה בהקשר של מיקום הקיבוץ ליד לטרון ועל אם הדרך לירושלים ואת פיזור חבריו במושגים של בושה והמטת קלון. את הקו ההנהגתי התקיף הוליך שותפו של יערי בהנהגה, יעקב חזן, כחלק מפעולת טיהור אידיאולוגי בקיבוצים ובמפלגה (מטאטא הברזל). כמה קשה לנו היום לקבל אך מאידך גם לשפוט נכונה דברים שכאלה בנסיבות הזמן המקום והתרבות הפוליטית .

הקשר יישובי אזורי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראל שובצה בדברי ההסבר בהקשר היישובי האזורי המתמשך לאורך מסענו בחתך הנופי והאנושי של השפלה: לצד נען (בכירת קיבוצי הנוער העובד והלומד ), חולדה (בכירת קיבוצי גורדוניה החלוצית) ,החווה הלאומית בחולדה והחווה הפרטית בכפר אוריה שלבד מהיותם דגמי התיישבות ופעולה חשובים לכשעצמם אף הצמיחו לארץ גלריה מרשימה ביותר של אישים בתחומי ההתיישבות, הצבא והביטחון לזרועותיהם, התרבות, החקלאות והמדינאות והפוליטיקה הלאומית. הביקור במדשאה הסתיים ליד פסל הברזל האדום של הפסל תומרקין. "הכניסיני תחת כנפך" קרא ליצירה. משם אצה לנו הדרך אל מצפה הראל, חלפנו על פני היקב המקומי יקב קלו דל-גת

דרך בורמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלט המתאר את הדרך, הוצב במשלט 21
צילם: ~uri הויקיפדיה העברית

ראו ערך מורחב בויקיפדיה העברית

ולאחר שהתרשמנו ממפת קק"ל המתארת את תוואי דרך בורמה ירדנו לעינות סוסין (עיון אום אל-בקר) לחזות בנקודה הירוקה היחידה ששובבה במרחב הלבנבן מאבק דרכים והריק מעץ ומצל, את נפש הלוחמים והנהגים הרבים שעברו כאן בקיץ (מתחילת יוני ועד לכניסת דרך הגבורה המקבילה מדרום לנו לשימוש באוקטובר 48 וחנוכתה בדצמבר). כאן ראינו את תחנת הדחיסה (בוסטר) של קו השילוח שהונח בתוך חודשיים במקביל לדרך שמכונה דרך בורמה. קו זה התחבר לבית המשאבות התחתון בשער הגיא וסיפק מים לירושלים העברית שמקורם בבארות ובמתקני המים של רחובות-כפר ביל"ו-נען-חולדה.

לאחר שעלינו במעלה תאנים כששרידי הצינור מתגלים פה ושם לידינו, שמענו על גב רכס גבעות סוסין על גילוי הנתיב, פיתוחו לדרך וגלגול שמותיו עד שבאופן עממי אומץ השם דרך בורמה על הדרך המקורית שבו הוכתרה הדרך לראשונה ע"י עיתונאי אמריקאי שהכיר אישית את המקור ממלחמת יפן –סין במעבר מבורמה לסין בסוף שנות השלושים למאה הקודמת לנו. כן תוארו המאמץ ההנדסי והתחבורתי שנלווה לפריצת התוואי, בחירת מיקומו הטופוגראפי ביחס לכוח הירדני שישב במובלעת לטרון ורכס תותחים, תמהיל הכוחות הצבאיים שפעלו בגיזרה ומעורבות אזרחים בהנדסה ובסבלות ועוד. הוצג מבחר תמונות להמחשת הקושי, הביצוע וההישג.

עתה גלשנו בסרפנטינה (סרפנט=נחש עקלתון) במורד התלול ביחס, חלפנו ליד רשתות המתכת שעזרו להיאחזותם של כלי הרכב בתשתית הסלעית (שפאלות) ו"נשפכנו" ליובלו של נחל מאיר וצעדנו לאורך הדרך שנמתחה צפונה לעבר דרך האיילות. אך טרם פנייתה מזרחה ליד עין חילה, נפרדנו אנו מהדרך ועלינו חזרה לקו הגבעות (כ- 320 מ' מעפה"י) ומשכנו מערבה לעבר נווה שלום. התעכבנו לרגע ליד שרידי פסיפס צבעוני, כנראה ביזנטי, וקינחנו בתצפית היקפית מגבעה 314 תוך שמנזר לטרון והמשטרה מבצבצים בינות לבתי נווה שלום שמתחתנו. נמסרו דברים על אופיו המיוחד של ישוב יהודי-ערבי זה שיושב על אדמות מנזר לטרון (בהסכמתו) ממש על הקו של הפסקת האש עם הירדנים ועל דרך הפטרולים של טרום 67. סיימנו בדברים לזכרו של תום כיתאין הי"ד, חייל צה"ל בן המקום שנהרג ביום כ"ג לשבט – הוא היום של סיורנו- באסון המסוקים בשאר-ישוב/דפנה (1997). להת' בסיור הבא שיחתום בע"ה את הסדרה עם ההגעה להדום הרי ירושלים ליד שער הגיא.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.