מ

הר תבור - מגן הצפצפות - התמונות צולמו על-ידי ירון בוצר


מרחב בית שאן בעקבות אשתורי הפרחי - ראשון חוקרי ארץ ישראל - עמיתים לטיולים - 17 נובמבר 2017

בהדרכת: שמשון ברזני - מומחה לעמק בית שאן ועמיחי שוורץ - דוקטורנט חוקר אשתורי הפרחי

"עתה אקום יאמר ה' אנכי מגן לך, בעזרו אגלה הנעלם בדור הזה לשאינו יודע מא"י מגבולי השבטים ועיירותיה, כיד ה' הטובה עלי, וכמו שהתנאתי בפתיחת הספר. וזה לתועלת שנדע מדי עברנו עליהם כאן נעשה נס ופלא, ונודה לאל עליהם... ובני האדם עוברים ושבים עולים ויורדים ולא ידעו דבר מזה ואין זה מיתרון השגתי על השגת מי שאינו מדבר בזה. אלא מיתרון חקרתי על חקירתו, ותנועתי על תנועתו" - אשתורי הפרחי, ספר כפתור ופרח (מהדורת לונץ), פרק יא עמ' נא.

בסיור קצר זה נרצה ללכת בעקבות ראשון חוקרי ארץ ישראל, אשתורי הפרחי. דמותו האניגמטית לא זכתה עד כה למחקר מקיף, וגם סיוריו וזיהוייו סביב מקום מגוריו לא ידועים אלא למעטים.

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

תיאור המסלול:[עריכה | עריכת קוד מקור]

תל אצטבא: - צילם ע.אררט

נפתח את סיורינו בבית הכנסת העתיק שבתל איצטבא בבית שאן, שם נדבר על התפתחות העיר בית שאן עד לימי אשתורי. משם נמשיך לחנות שאן (חאן ביישן) על דרך הבריד הממלוכית ובה נרחיב על דמותו של אשתורי ועל בחירתו יוצאת הדופן להתיישב דווקא בבית שאן. משם ניסע לכפר סולם היא שונם המקראית לביתו של אלישע הנביא, אותו זיהה אשתורי בימיו באופן מדויק להפליא. המשך נסיעה בדרך נוף גבעת המורה רמת יששכר ליד הכפרים נעורה ונין היא נעים שגם אותם זיהה אשתורי בימיו. נמשיך בנסיעה עד לחירבת צפצפה היא עין דור המקראית וננסה למצוא את ביתה של בעלת האוב ונקיים דיון על מיקום זה אל מול מיקום הכפר הערבי הנטוש אנדאר. המשך נסיעה דרך טייבה היא עופרה שאולי מזוהה כביתו של גדעון השופט, וביקור קצר במצודה הצלבנית עפרבלא (Forbelet) תוך סקירת ההתיישבות הצלבנית באזור. משם נמשיך בנסיעה לחירבת דנה שעל גדת נחל תבור לציון קבר דן בן יעקב שמזוהה ע"י אשתורי ונדבר קצת על המסורות המיוחדות של אשתורי. בהמשך אותה דרך גם נגיע לחירבת אל בירה עיר מקלטו של יותם מפני אבימלך. באם יוותר זמן ייתכן שנספיק נבקר גם בחירבת ג'בול וחירבת יובלה שגם הן מזיהויי אשתורי. נסיים את הסיור חזרה בבית שאן.

סיכום הטיול - באדיבות ירון בוצר[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אשתורי הפרחי

בימי ילדותי בבית שאן היה נדמה כי העולם כולו מוכל בתוך שכונות הרכבת הגובלות במעט בתי בזלת עתיקים. עם השנים גיליתי את עושר היריעה הנופית, ארכיאולוגית והיסטורית הצפון בעמק, אך רק עם הצטרפותי ל-'עמיתים לטיולים' הבנתי כמה עמוקה יריעה זו על כל רבדיה. למתיחת היריעה ולגילוי קפליה נאספנו כמאה ויותר עמיתים אל מרכז הקניות צים סנטר ובמהרה מובילים אותנו מדריכינו מהמרכז הציבורי המודרני אל מרכז ציבורי הממתין מאז המאה הרביעית, שרידי בית כנסת החבוי לו מאחורי קפל קרקע סמוך. בעוד העמיתים ממלאים את השטח בו שכן אי אז בית כנסת מפואר, פותח עמיחי בסקירת דמותו של רבי אשתורי הפרחי כפי שהיא מתגלה מעבודת הדוקטורט שהוא עומד להגיש בימים אלו. אשתורי צעיר יהודי משכיל אשר תירגם שני ספרי רפואה מלטינית ומערבית מגורש מביתו במהלך גירוש צרפת בשנת 1306, ולאחר מסע בן מספר שנים דרך ספרד ומצרים מגיע לארץ ישראל. אשתורי שהקדים את ראשוני הציונים עוזב במהרה את ירושלים בה שכנו רוב היהודים, ומיישב דווקא את בית שאן שמסיבות הלכתיות נחשבה אז מחוץ לארץ ישראל. אשתורי אף מגדיל לעשות ויוצא חוצץ נגד גישה הלכתית זו הנובעת מפירוש מוטעה של המצוות התלויות בארץ, ובספרו כפתור ופרח לא רק שמוכיח כי בית שאן הינה חלק בלתי נפרד מארצנו אלא אף יוצא למסע בן שנים רבות בארץ למיפוי וגילוי המקומות הנזכרים בכתבי הקודש וקשירתן למצוות הארץ (כמובן שלנו העמיתים החוקרים את ארצנו מזה שנים רבות שמורה לו פינה חמה בלב). את הפתיחה מסיים עמיחי לפני העברת שרביט ההוראה לשמשון, בנותנו את הכותרת המקסימה והקולעת לסיורנו: "בין אדם למקום".

בית הכנסת העתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרידי בית הכנסת העתיק

שמשון פותח בציינו כי בחר את בית הכנסת העתיק לפתיחת סיורנו מכיוון שמקום קבורתו של אשתורי אינו ידוע וכמחווה לפועלו הציוני שהקדים את זמנו במאות שנים, עוד ממשיך מדריכנו וסוקר את הממצאים שנתגלו במקום זה ביניהם פסיפס מעוטר בסימלי מנורה, אך מסתייג מזיהוי בית הכנסת כיהודי בציינו כי באזור זה שכנה במאה הרביעית גם קהילה שומרונית גדולה לצד רוב נוצרי וכי בתל איצטבא המתנשא מולנו ניצתה לאחר התגרות מצד ילדים נוצרים ביושבי בית הכנסת השומרוני מרד שלהם בביזנטים אשר לו קווים מקבילים להתנהלות המרד הגדול (שפרץ בנסיבות דומות בקיסריה), עד החורבן ממנו לא התאוששה קהילת השומרונים מעולם. עוד ממשיך שמעון ומגלה כי מפת תאודוסיוס של ראשית ימי הנצרות מציינת את בית שאן כאתר צלייני חשוב ובעוד הוא מונה את שפע הממצאים הארכיאולוגיים בעמק קורא לתפיסת תיירות מרחבית עם מסלולים נושאיים באזור שתשיב את בית שאן אל מפת התיירות העכשווית.

חאן אל אחמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שרידי החאן

נקודתנו הבאה הינה חאן אלאחמר - חנות שאן, הנימצא בצידו השני של אזור התעשיה, החאן אשר ממנו נותר אולם מקושת בנוי אבני בזלת המתפורר לאטו ואי אילו עמודים הפזורים בשטח שימש כנקודת החלפת סוסים בתקופה הממלוכית על דרך הדואר (דרך הבאריד) בין קהיר ודמשק. שירות הדואר היעיל של אותה תקופה הסתמך על שיטת "מירוץ שליחים" כאשר סוסים רעננים עושים את הדרך במהירות בין חאנים סמוכים ומעבירים את שקי הדואר לסוסים שנחו די צרכם. מדריכינו מצרים כי החאן אשר ניבנה ב 1308 נימצא שלם לחלוטין ב 1820 ע"י ביקר בורקהרדט (Burckhardt) אך 40 שנה אחר כך מציין טריסטראם כי מצאו חרב, מדריכנו תוהה בקול לגבי סיבת החורבן והעמיתים מלאי הידע מיד מאשימים את רעידת האדמה של 1837.

עוד אנו למדים על קרב עין ג'אלות (עין חרוד של ימינו) בו הביסו הממלוכים את צבא הפלישה המונגולי ובעקבות כך ירשו תוך שנים מעטות את הארץ, שלטון אשר אפשר פחות ממאה שנים לאחר מכן את חקירתה באופן חופשי יחסית בידי אשתורי. איני יכול שלא לתהות לאחר יותר משבע מאות שנים מי השפיע יותר על עמנו, מילותיו החיות של רבי אשתורי או השרידים המתפוררים של הממלוכים הפזורים סביבנו...

על השונמית בכפר סולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

דרכו של אשתורי מובילה אותנו על פני תחנת רכבת שנחנכה לא מכבר ועל פני מחלף חדיש אל הכפר סולם, שם שיירת רכבי העמיתים מנווטת בסמטאות הצרות אל מול המסגד המרכזי להמשך הסקירה.

סיור מהיר בקרבת המסגד מגלה מעיין קטן המפכה סמוך ליסודותיו וציון יהודי קדוש העמוס בשרידי נרות נשמה וסידורים המציין את מקום הנס אשר עשה אלישע לבנה של האשה השונמית. מורינו מגלים כי אשתורי המשכיל ויודע השפות הינו חלוץ שיטת מיקום ישובים תנ"כיים על ידי השתמרות שמם בערבית, שיטה בה אנו נעזרים עד ימינו. אנו מגלים כי במסעו הגיע אשתורי לכפר סולם אותו זיהה עם שונם המקראית ושם מצא בית שבו הרגיש שכינת רוח, והוא אשר ייסד את המסורת לפיה מזוהה בית האשה השונמית במקום בו אנו עומדים. בנוסף אנו למדים על הממצאים המדהימים שנתגלו בתל רחוב הסמוך לבית שאן מתקופת ממלכת ישראל: שברי חרס עם השמות אלישע ונימשי (מיוחס ליהוא בן יהושפט בן נימשי) המרמזים על תופעת קיברי צדיקים הדומה לזו הבנויה מולנו מלפני יותר מ2500 שנים!

שיירת רכבי העמיתים ממשיכה בסימטה הצרה מזרחה אל מול תנועה ערה של יום שישי ועל אף שניראה כי אנו עלולים לפקוק את מרכז הכפר חיש קל השיירה עוברת, נראה כי עדיין מתרחשים ניסים במקום זה...

דרכי העמק המאובקות מוליכות אותנו סביב גבעת המורה וכאשר מתפזר אבק השנים אנו מגיעים אל חורבת צפצפות המזוהה (בזכות אשתורי כמובן!) עם עין דור, מושבה של בעלת האוב אליה פנה שאול לפני מלחמתו בפלישתים. כאן אנו נאספים תחת עץ אקליפטוס ענק ומלבד סיפור זיהוי המקום על ידי מושא סיורנו אנו למדים כי נחל תבור הסמוך מזוהה על ידו כנחל קישון. זיהוי זה מתאים לתאור תבוסת סיסרא כפי שהוא מתואר במקרא בסמוך לנחל קישון אך סותר את פועלו של אליהו כנגד נביאי הבעל המזוהה בוודאות עם נחל קישון של ימינו. ההסבר הפשוט לסתירה לכאורה זו נובע מהמושגים הגאוגרפיים של קדמונינו אשר נתנו אותו שם לנחל הזורם מקו פרשת המים הסמוך אלינו מערבה בואכה מפרץ חיפה וכן לנחל הזורם מאותה פרשת מים (שניהם יוצאים ממרחק של פחות מק"מ ספורים זה מזה) מזרחה המכונה היום נחל תבור...

סיור קצר בחורבות המתוארכות לימי המיקרא מגלה קירות בזלת חרבים החוצים משוכות צבר אימתניות ומובילים אל שרידי בית הבד של עין דור, בו אנו מגלים יותר מ 5 בתולות בית בד המעידות על העוצמה התעשייתית של מקום זה בימיה של בעלת האוב, ימים שחלפו להם זה מכבר...

נסיעה נוחה נוספת מביאה אותנו אל טייבה (הסמוכה למושב מולדת) הכפר המתהדר ברחובות מרווחים ובמרחב ציבורי מטופח מתגלה גם כמכניס אורחים, והמקומיים מאירי הפנים מורים לנו את הדרך אל מסגד הכפר מולו עדיין עומדת מצודה צלבנית מוכנה מזה מאות שנים למנוע מהערבים לכבוש את המקום...

המצודה ממנה שרד חלק נכבד מהחומה החיצונית, מבנה השער המפואר ואי אילו אולמות מחזירה אותנו שוב אל ידידנו אשר זיהה כאן את עופרה עירו של גדעון (זיהוי נוסף קיים ליד ערק בורין שבשומרון), לשאלת העמיתים כיצד טייבה קשורה לגידעון מגלים מדריכנו כי שם זה השתמר בשם המצודה עפרבלה ומשום שבערבית עופרית הינו שם של שד שונה שם הכפר (מן הסתם אחרי זמנו של אשתורי) לטייבה. כאן אנו למדים ממראה עיניים על סוגי הביצורים הצלבניים ותוכנית ההגנה המרחבית של הצלבנים אל מול ציבאות האיסלם וכישלונה המשתקף במצודה המתפוררת מולנו.

ציון קבר דן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטייבה היפהפה אנו ממשיכים על ציר הנפט המוסב בימינו לציר הגז עם צינור גז חדשני, לאורכו של נחל תבור אל ציון קבר דן בן יעקב אבינו, אשר זוהה בידי אשתורי על סמך שמו הערבי – דנא אל חכים, וגם כאן יצר רבנו מסורת המשתמרת עד ימינו. הקבר המתהדר בכיפה חומה משקיף אל נופו המקסים של נחל תבור ואל כיפתו של הר תבור המתוארת על ידי אשתורי ככובע נחושת, ומשמש כמקום מעורר השראה לסיכום הסיור בקריאה מספר כפתור ופרח כי אשתורי מתגאה על כי לאחר הסבריו החלו יהודים לחזור ולהתיישב בבית שאן, אולי תחילת הציונות כפי שאנו מכירים אותה...

בעמיתות, ירון בוצר botzeryaron@gmail.com

אלבומי תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]


תל בית שאן[עריכה | עריכת קוד מקור]

נדמה לי כי עדיין טמונות בו הפתעות רבות

תל בית שאן.JPG

על העיר בית שאן==

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.