מקור הערך: הויקיפדיה העברית :מר_זוטרא קישור לויקיפדיה


מר זוטרא היה אמורא בבלי בדור השישי. היה חברם הקרוב של אמימר ושל רב אשי.

מר זוטרא היה ראש ישיבת פומבדיתא, לפי הספר הקדום "סדר תנאים ואמוראים", לפני רב אחא בריה דרבא. באיגרת רב שרירא גאון (נוסח צרפת) אינו מוזכר כראש ישיבה, אך במקורות מאוחרים יותר מוזכר מר זוטרא כראש ישיבה.

חבריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מר זוטרא למד אצל רב פפא ואצל רב פפי[1]. מסר גם הלכות שקיבל בשמם של חכמים מדורות קודמים לו, כרב הונא, רב חסדא ורב ששת[2].

חבריו היו אמימר ורב אשי. השלושה מוזכרים יחד בלימודם, בסעודות שסעדו יחד וגם בהיותם בחצרו של המלך יזדגרד הראשון[3].

כן נמצא מר זוטרא נושא ונותן בהלכה עם חכמי דורו, כמרימר, רב יימר בר שלמיא ורבינא[4].

למר זוטרא היו שני בנים שנמנו אף הם על החכמים, נתן והונא[5].

ממידותיו והנהגותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בעלותו על מיטתו, לפני השינה, היה אומר: אני מוחל לכל מי שציער אותי, ומכאן הנוסח שנאמר בקריאת שמע שעל המיטה "הריני מוחל וסולח..."[6].
  • חיבר "ברכת אבלים", בשעת ניחום אבלים אצל חברו, רב אשי: "אל אמת, דיין אמת, שופט בצדק, לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו. גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים"[7].
  • "אגרא דתעניתא - צדקה". עיקר השכר על קיום תענית הוא על הצדקה שניתנת ביום התענית[8].

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. חולין מג ע"א; סוכה כו ע"ב.
  2. עירובין מא ע"ב; חולין מד ע"ב; בכורות כז ע"ב.
  3. כתובות סג ע"ב; ברכות מד ע"ב, נ ע"ב; פסחים קג ע"ב; כתובות סא ע"א.
  4. ברכות נג ע"ב, ל ע"א; בבא בתרא סא ע"א.
  5. סנהדרין כט ע"א, בבא בתרא פו ע"א.
  6. בבלי, מגילה כח ע"א.
  7. ברכות מו ע"ב.
  8. ברכות ו ע"ב.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמוראים[עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.