קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
משה בְּרָוֶר (Brawer; ‏2 בנובמבר 191928 בדצמבר 2020) היה חלוץ הקרטוגרפיה בישראל, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטאות תל אביב ובר-אילן. חתן פרס ישראל לשנת תשס"ב[1].

חייו ופועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קובץ:Moshe Brawer V05 2191.jpg

משה ברור בשנות ה-50

משה בְּרָוֶר נולד בווינה בשנת 1919 לשרה (סופי) לבית מאירסון ולאברהם יעקב ברור. עלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1920.

למד בבית הספר העממי "תחכמוני" בירושלים ובבית המדרש למורים "מזרחי". בילדותו לקח אותו אביו לסיורים הגאוגרפיים עם תלמידיו, וכבר בגיל 14 הטיל עליו לבצע הגהות במפות שהכין. הכיר מילדותו את ש"י עגנון, חבר קרוב של אביו, ואת חיים נחמן ביאליק.

ברור נרשם ללימודי גאוגרפיה באוניברסיטת וינה, אך בעקבות האנשלוס ב-1938 שינה את תוכניותיו ונסע ללונדון, שם למד במשך שנה גאוגרפיה וגאולוגיה בקינגס קולג'. במקביל, שלח כתבות מבריטניה לעיתון "הצופה", ביוזמת הרב מאיר בר-אילן, חברו של אביו, שייסד את העיתון באותה עת; מאוחר יותר נתמנה כחבר מערכת העיתון.

במהלך שהותו בחופשת קיץ בארץ ישראל ב-1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. בעקבות זאת נשאר בארץ ולמד באוניברסיטה העברית גאולוגיה ומתמטיקה[2]. לקראת סוף המלחמה נשלח ככתב צבאי לחזיתות שונות באירופה, היה אחד העיתונאים הראשונים הגיעו למחנה ברגן-בלזן עם שחרורו והזדעזע ממה שראה וכן סיקר את משפטי נירנברג. בעקבות חוויות אלה יצא בשאלה[דרוש מקור].

בשנת 1945 הגיע לווינה ומצא שם אטלס שהכיר מאביו במהדורה מעודכנת. הוא תרגם אותו לעברית, מצא גופנים עבריים במנזר סמוך לווינה ושם גם הדפיס את התרגום[דרוש מקור]. תרגום זה נשלח לישראל בשנת 1950 והיה האטלס העברי הראשון בישראל. לנוכח ההצלחה, הסכימה הוצאת יבנה להוציא לאור אטלס מלא, והמהדורות הבאות בעריכתו של ברור הודפסו במרכז למיפוי ישראל החל משנת 1955.

ב-19461947 השלים תואר ראשון באוניברסיטת לונדון. בזמן לימודיו שם היה עיתונאי מטעם ה"פלסטיין פוסט" ועיתונים בריטיים אחרים.

חזר להילחם במלחמת העצמאות, סיקר את שיחות שביתת הנשק ברודוס, וכשהשתחרר ב-1949 חזר ללונדון והשלים תואר שני ב-1950. ב-1958 השלים את חובותיו לתואר דוקטור במדעים באוניברסיטת לונדון.

רוב חייו המקצועיים מילא תפקידים אקדמיים ועסק בכתיבה. לימד גאוגרפיה בסמינר בית ברל, באוניברסיטה העממית, באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן. ב-1966 הקים את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, וב-1969 הקים את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן. כיהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב בשנים 19801983. בשנת 1989 פרש לגמלאות והמשיך לשמש כפרופסור אמריטוס בשתי האוניברסיטאות. במהלך השנים הרצה (בשבתונים ובסמסטרי קיץ) במוסדות אקדמיים שונים בעולם.

בין השנים 1939–1965 היה כתב וחבר מערכת עיתון "הצופה". מאוחר יותר היה חבר מערכת וכותב באנציקלופדיה העברית. מילא תפקידים שונים כחוקר ויועץ לממשלת ישראל, והיה נשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 19791981. משנת 2004 היה חבר ועדת השמות הממשלתית וראש הוועדה המדעית המייעצת שלה, ובשנים 20062014 כיהן כיו"ר הוועדה[3].

ברור נפטר ב-28 בדצמבר 2020, בגיל 101[4][5]. הותיר אחריו את אשתו רנה לבית אריסון (אחותו של תד אריסון), שלוש בנות ובן, נכדים ונינים. העיתונאית חולדה ליברנומה היא אחותו של ברור.

נודע בציבור כעורכם של אטלסים בעברית, ובהם האטלס האוניברסיטאי, אטלס פיסי, מדיני וכלכלי, והאטלס האוניברסיטאי החדש, המשמש שנים רבות את תלמידי ישראל[6]. בנוסף לעיסוקו בקרטוגרפיה, פרסם במהלך שנות עשייתו מאות מאמרים מקצועיים, וכתב וערך 19 ספרים. עסק במחקר גבולות מדינת ישראל על פי מסמכים וקביעתם בשטח, וחיבוריו בנושא תורגמו לערבית ואנגלית. כמו כן ביצע מחקר גאוגרפי מקיף על הכפרים הערביים בארץ ישראל.

מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אטלס המזרח התיכון: פיסי, כלכלי ומדיני עם סקירה גיאוגרפית, הוצאת יבנה, תשכ"ד (עם יהודה קרמון)[7]
  • אטלס אוניברסיטאי, המכון הגיאוגרפי הלצל, וינה, יבנה, 1973
  • "הקו הירוק" – גבול הגדה המערבית, אוניברסיטת תל אביב, 1980
  • גבולות ישראל – עבר, הווה ועתיד, יבנה, 1988
  • אטלס כיס גיאוגרפי-מדיני (עם ד"ר אמנון קרטין)
  • Atlas of the Commonwealth of Atlas of the Middle East, Macmillan, 1988 Independent
  • States (ex Soviet Union), Simon and Schuster, 1995

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|משה ברוור]] וויקישיתוף

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תבנית:בקרת זהויות תבנית:ללא בוט


ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטעים מהכתבה'

  • מפעל חייו החל ב–1945 בווינה, עם תום מלחמת העולם השנייה, כשהגיע לסקר את הנעשה באירופה הפצועה עבור עיתון "הצופה", בחסות שלטונות המנדט. בעודו מתהלך ברחובות העיר שבה רכש את השכלתו, נכנס לחנות ספרים, היחידה באזור שהיתה פתוחה. "המנהל אמר שהצבא הרוסי שדד את כל החנויות מסביב", מספר ברור, "אבל בספרים הם לא היו מעוניינים, אז נותר לו מה למכור. ראיתי אטלס אוסטרי שהכרתי מבית אבי, שהודפס לפני המלחמה. הוא יצא לאור במשך מאה שנה על ידי המכון הקרטוגרפי הטוב באירופה, הולצל. רכשתי אותו תמורת סיגריות אמריקאיות, וכשדיפדפתי בו עלה בלבי הרעיון להוציא אותו לאור בעברית.
  • "אינני מכניס אלמנטים של מדיניות. אני הולך לפי תפיסתי המדעית. בוודאי שגם על המדיניות המקצועית שלי יש חולקים, אבל מכיוון שאני המחבר אז אני נותן את דעתי. באופן כללי, אני מקבל את הגבול הרשמי שממשלות מחליטות, אבל כשיש סכסוכים טריטוריאליים, אין לי ברירה אלא לקבל את אחת הגרסאות. הנוסח לא נקבע בצורה שרירותית, אלא בהסתמך על מוסדות בינלאומיים, חוות דעת ופסקי דין.
  • איך היית מציע להגיע להסכם מדיני על הגבולות בין ישראל לפלסטינים?

"זו למעשה וריאציה על ההצעה של פרופ' אלישע אפרת המנוח, שהיה מחשובי הגיאוגרפים הישראלים. הוא סבר שיש לשקול חילופי אוכלוסין של יישובים ערביים מסוימים — להציע להם לעבור ליישובי מתנחלים שיעדיפו לחזור לישראל ולא לגור במדינה ערבית. אני חושב שיש לשנות את הקו הירוק ולהעביר למדינה פלסטינית, אם תקום ותחת הסכם, כמה מהיישובים הערביים במדינת ישראל הקרובים לקו הירוק, למשל את אום אל־פחם וסביבתה. חלק מהאוכלוסייה הערבית בישראל לאורך הקו הירוק תעבור למדינה הפלסטינית, ושטחים שיש בהם מעט אוכלוסייה ערבית, שהם היום בגדה המערבית, יסופחו לישראל.

"אין ספק שהמתנגדים העיקריים לכך יהיו תושבי אום אל־פחם, שטוב להם בישראל ולא ירצו להסתפח למדינה הפלסטינית. לכן אני אומר שזו גישה מציאותית, שצריך לבחון בראייה גיאוגרפית. כשתקום מדינה פלסטינית, עליה להקיף שטח עם הרציפות הגבוהה ביותר לאוכלוסייה הערבית. כך ישראל תהיה מדינה יהודית עם אחוז יהודים גבוה — היום אחוז היהודים עומד על 75% (74.3% לפי נתוני הלמ"ס מדצמבר 2018, נ"א), כך הוא יעלה ל–85%. האוכלוסייה הערבית בגליל, שהיא מובלעת בתוך אוכלוסייה יהודית, תישאר במדינה היהודית".

מותח הגבולות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם פרופ' משה ברור, ד"ר חזי עמיאור, פרופ' גדעון ביגר, משה שנפלד וד"ר חיים סרברו [[קובץ:מותח הגבולות- פרופ' משה ברור, ד"ר חזי עמיאור, פרופ' גדעון ביגר, משה שנפלד וד"ר חיים סרברו|ממוזער|מרכז|700px|[[



[[קטגורי

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.