משכן בנימין הוא כולל למבוגרים הפועל במסגרת ישיבת קדומים. המשכן נועד לשמש בית מדרש לתושבי קדומים.

החל מא' חשוון תשס"א הוא נקרא על שם רבי בנימין הרלינג הי"ד, תושב קדומים , אשר נמנה על מורה ההוראה בישיבת קדומים ובישיבת אלון מורהף, ונרצח ביום כ' תשרי תשס"א על-ידי הערבים בעת סיור בהר עיבל במאקה לצפות על קבר יוסף, הנמצא היום תחת שליטת נוכרים. הכולל במשכן מאיר החל להתכנס כבר מראש חודש אלול תשנ"ט.

בית המדרש למבוגרים נוסד ביוזמת מנהל הישיבה דאז אוריאל ברויאר. הניהול השוטף של הכולל הוא בידי שמואל דיאמנט. הדמות הרוחנית המרכזית המנווטת את העשייה של הכולל היא של הרב צבי פרבשטיין, המרא דאתרא, שהוא בעצמו בוגר הישיבה.

Afi cbhnhi 999.png

הרעיון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישוב קדומים הוקם בשנת 1975. מספר תושביו אשר הגיע לגיל הפרישה נמצא במגמת עלייה. לפי-כך, הועלה הרעיון להקים, מה שמכונה - "כולל לבעלי בתים". בבית המדרש לומדים ותיקי קדומים וכן תושבים המצויים במעבר ממקום עבודה אחד לשני כמו כן, אלו הנוטלים חופשה מעבודה לצרכיי לימוד תורני.

במקביל, נרתמו לרעיון: רבני הישיבה, רבני קדומים וכן תלמידים מישיבת קדומים בשלבי לימודיהן לקראת בחינות לרבנות וכהונה ברבנות. עבור האחרונים, הלימוד מהווה כעין הכשרה לקראת מתן שיעורים בעתיד לציבור מבוגרים.

כתוצאה של הגשמת הרעיון, ניתן היה להרחיב את מעגל התורמים להחזקת הישיבה, שרק עתה עברה למשכנה החדש בגבעת רש"י. בעקבות התרומות ניתן היה להקים מבנה מיוחד עבור הכולל, המשמש גם ללימודים נוספים, כגון שיעורים לנשות היישוב.

הלימודים נערכים חמישה ימים בשבוע, משעה 9:00 עש 13:15 ומסתיימים בתפילת מנחה.

הנחת אבן הפינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

טקס הנחת אבן הפינה נערך בא' אדר ה'תשס"ט (25 בפברואר 2009)

הנצחת התורמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כולל משכן בנימין 44.png

לוח זה הוצב בכניסה למבנה כולל "משכן בנימין"

תלמידי הכולל בשיעורו של המרא-דאתרא - הרב צבי פרבשטיין[עריכה | עריכת קוד מקור]

15717825924 05f6d883a8 o.jpg

מבחר שיעורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעורו היומי של הרב צבי פרבשטיין - המרא-דאתרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_צבי_פרבשטיין_מקדומים_על_חולים_ועל_הצלת_נפשות.wmv-0

הרב צבי פרבשטיין מקדומים על חולים ועל הצלת נפשות.wmv-0

השיעור היומי הוא בתלמוד. תוך כדי השיעור עולות סוגיות הלכתיות אקטואליות. הרב נוהג להתיחס אליהם ברמה המתאימה לציבור השומעים. כך נלמדים פרקים בהלכה היום-יומית ומעט גם סוגיות מעניני דיומא.

בחודש שבט תשע"ה התחלנו ללמוד מסכת ביצה העוסקת בדיני יום טוב כללים. במסכת נלמדים: דיני השביתה, איסור מלאכה הקיימות בימים הטובים כולם. העקרונות דונים לאלו החלים בשבת. המטרה להדגיש את קדושת היום. מכאן שמסכת ביצה היא כעין נספח למסכת שמסכתות שבת וערובין.

עם זאת קיים הבדל בשני דברים:

  • חומרת הדברים. חילול שבת הוא מן העברות החמורות. ואילו ביום טובאין האיסור חמור עד כדי כך.
  • בשבת יש איסור על "כל מלאכה" ביום טוב "כל מלאכת עבודה". בשבת האיסור הוא מוחלט ללא תנאי, אשר ליום טוב, לפי חז"ל מותרת "מלאכת אוכל נפש"

כמו כן, הרב נותן בימי שישי שיעור בנושאי הלכה (ראו מימין)


הרב יעקב זיסברג פרקי שמשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_יעקב_זיסברג_פרקי_שמשון_-_חלק_ראשון

הרב יעקב זיסברג פרקי שמשון - חלק ראשון

בתמונה :איור מתנ"ך

פרקי שמשון מהווים חלק חשוב בספר שופטים. מעשיו משתערים על פני פרקים אחדים. לפי מספר הפסוקים - שהוא המדד המקורי לאורך הכתוב - הוא שני רק ליפתח הגלעדי.

פרק י"ג עסק בהולדת שמשון. נבחין בהבדל בין התנהגות אשת מנוח לבין חנה. חנה מתפללת ואילו אשת מנוח, כמעט מגלה אדישות. הדבר מעדי יותר מכל על מצבו של עם ישראל. הוא תחת שעבוד פלישתים, אפילו שבט יהודה לא מעיז להרים ראש.

כופין עליו מידת סדום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_מרדכי_ברלין_שיעור_לפרשת_וירא_-_כופים_על_מידת_סדום

הרב מרדכי ברלין שיעור לפרשת וירא - כופים על מידת סדום

הציור :מהפכת סדום - ציור של John_Martin

כופין על מדת סדום הוא כלל הלכתי ולפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו חסד שאינו כרוך בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לעשות לזולת את החסד.

אנשי סדום היו מתנהגים ברשעות, לא היו מעניקים צדקה כלל ולא היו עושים טובה לאף איש, לא היו מעוניינים באורחים גם באופן שהדבר לא עלה להם ממון[1]. כבר בפרקי אבות מוזכרת "מידת סדום" לפי דעה אחת, על מי שאומר "שלי שלי ושלך שלך"[2], "יש אומרים זו היא מדת סדום". הם היו רעים ואכזריים[3].

הפרה של מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנימין_קוסובסקי_הפרה_של_מלך_המשיח_-_לפרשת_חוקת-0

בנימין קוסובסקי הפרה של מלך המשיח - לפרשת חוקת-0

חומש במדבר מורכב ברובו מסיפורים. עברו כבר כמה שבועות מאז סיימנו את חומש ויקרא, חומש המצוות. והנה עתה, אנחנו פוגשים בפרשייה שכלאורה קשורה באופן מובהק לחומש ויקרא - פרה אדומה.

כהרגלנו במסילה נלך, ולא נטה ימין ושמאל. אם פרשת פרה אדומה מופיעה כאן, זה סדר האירועים, וכאן היה הציווי עליה. ומה היה עם טומאת מת עד כה? האם היתה דרך אחרת להיטהר מטומאת מת? אחרי שנטפל בשאלה חשובה זו, נדרש להבין מדוע נצטוו ישראל על פרה אדומה רק עתה, ולא למרגלות הר סיני יחד עם כל חומש ויקרא. נברר את יסודה של הטומאה בכלל ואת יסודה של טומאת בפרט. ממה היא נובעת, איך מנתקים ממנה - ומדוע היא מנתקת ומרחיקה אותנו מאלוהים חיים.

ונגלה נקודה יסודית. כפי שדי ברור ממבנה הפרשייה, עשיית (או אולי הקרבת) פרה אדומה היא צורך בפני עצמו. ולא רק דרך להכנת אפר לזריקה על הטמאים. ומזה נגיע לשאלה הגדולה - מתי בדיוק, ובאיזה דור צריך להכין פרה אדומה, ומדוע הפרה העשירית, לפי המנין של חז"ל את הפרות האדומות שהיו במהלך ההיסטוריה - היא של מלך המשיח! למה כל כך חשוב שמלך המשיח יעשה פרה אדומה? מה הצורך בכך? נראה שגם אם נמצא ארגז של אפר מתקופת הבית השני, לא נוכל להסתפק בכך.

רוצים פרה אדומה! אבל צריך גם להבין למה.

אגרת תימן: בעקבות מעמד הר סיני[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_שמעון_בן_שעיה_אגרת_תימן_-_זכר_מעמד_סיני-0

הרב שמעון בן שעיה אגרת תימן - זכר מעמד סיני-0

בעקבות מעמד הר סיני מדמה הרמב"ם את עם ישראל, כתב הרמב"ם:
ושלמה המלך ע"ה דימה אותנו לאישה יפה בתכלית היופי שאין בה דופי, שנאמר שיר השירים ד' ז' "כלך יפה רעיתי ומום אין בך". ודימה שאר האמונות והסברות שרוצים להמשיכה אליהם ולהחזירה לאמונתם כאנשי הבליעל השטופים בזימה, והמפתים הנשים שהם בנות חיל להשיג מהן תאוותן המכוערת.

אמנם אנחנו נרדפים על-ידי האומות "ובאר לנו על ידי ישעיהו מבשר אומתנו, שהאות ביננו ובינו ית', והמופת המורה שלא נאבד הוא קיום תורת ה' ודברו ביננו. שנא' ישעיהו נ"ט כ"א "ואני זאת בריתי אותם אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך" וגומר. וגם התפארה אומתנו לפני הקב"ה על שתסבול צרות השמדות ותישא הצרות התכופות עליה. שכן כתוב תהלים מ"ד כ"ג "כי עליך הורגנו כל היום". זה דורו של שמד.

תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. רבי עובדיה מברטנורא על פרקי אבות: וזו הייתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות את הרגל ביניהן אף כל פי שהייתה הארץ רחבת ידיים ולא הייתה חסרה כלום
  2. משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה י.
  3. במדבר רבה וילנא פרשת לך לך פרשת מ"א על הפסוק "ואנשי סדום רעים וחטאים", רעים אלו לאלו, חטאים בגילוי עריות כו'.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.