Changes: משכן בנימין

גרסה מ־21:59, 3 בפברואר 2015

משכן בנימין מהווה חלק מישיבת קדומים. היא נועדה לשמש בית מדרש לתושבי קדומים.

. הוא החל לפעול בא' חשוון תשס"א.

בית המדרש נקרא על שם רבי בנימין הרלינג הי"ד, אשר נמנה על מורה ההוראה בקדומים ונרצח ביום כ' תשרי תשס"א על-ידי הערבים בהר עיבל.

בית המדרש נוסד ביוזמת ראש הישיבה, הרב יצחק בן שחר ומנהל הישיבה דאז אוריאל ברויאר.

הרעיון

הישוב קדומים הוקם בשנת 1975. מספר תושביו אשר הגיע לגיל הפרישה נמצא במגמת עלייה. לפי-כך, הועלה הרעיון להקים, מה שמכונה - "כולל לבעלי בתים". בבית המדרש לומדים ותיקי קדומים וכן תושבים המצויים במעבר ממקום עבודה אחד לשני כמו כן, אלו הנוטלים חופשה מעבודה לצרכיי לימוד תורני.

במקביל, נרתמו לרעיון: רבני הישיבה, רבני קדומים וכן תלמידים מישיבת קדומים בשלבי לימודיהן לקראת בחינות לרבנות וכהונה ברבנות. עבור האחרונים, הלימוד מהווה כעין הכשרה לקראת מתן שיעורים בעתיד לציבור מבוגרים.

כתוצאה של הגשמת הרעיון, ניתן היה להרחיב את מעגל התורמים להחזקת הישיבה, שרק עתה עברה למשכנה החדש בגבעת רש"י. בעקבות התרומות ניתן היה להקים מבנה מיוחד עבור הכולל, המשמש גם ללימודים נוספים, כגון שיעורים לנשות היישוב.

הלימודים נערכים חמישה ימים בשבוע, משעה 9:00 עש 13:15 ומסתיימים בתפילת מנחה.

הנחת אבן הפינה

טקס הנחת אבן הפינה נערך בא' אדר ה'תשס"ט (25 בפברואר 2009)

תמונות מהטקס

הנצחת התורמים

לוח זה הוצב בכניסה למבנה כולל "משכן בנימין"

מבחר שיעורים

הרב יעקב זיסברג פרקי שמשון

1000px-Manoach altar — "מזבח מנוח" - המשוער ליד צרעה העתיקה

הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יעקב זיסברג במשכן בנימין ליד ישיבת קדומים - תוכנו לא עבר בדיקה של הרב והאחריות על הכתוב היא של מחבר הערך .
פרקי שמשון ניתנו על-ידי הרב יעקב זיסברג בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים בחשוון תשע"ה.

פרקי שמשון מהווים חלק חשוב בספר שופטים. מעשיו משתערים על פני פרקים אחדים. לפי מספר הפסוקים - שהוא המדד המקורי לאורך הכתוב - הוא שני רק ליפתח הגלעדי.

כופין עליו מידת סדום

הרב_מרדכי_ברלין_שיעור_לפרשת_וירא_-_כופים_על_מידת_סדום — הרב מרדכי ברלין שיעור לפרשת וירא - כופים על מידת סדום

הציור :מהפכת סדום - ציור של John_Martin

כופין על מדת סדום הוא כלל הלכתי ולפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו חסד שאינו כרוך בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לעשות לזולת את החסד.

מקור

אנשי סדום היו מתנהגים ברשעות, לא היו מעניקים צדקה כלל ולא היו עושים טובה לאף איש, לא היו מעוניינים באורחים גם באופן שהדבר לא עלה להם ממון^[1]. כבר בפרקי אבות מוזכרת "מידת סדום" לפי דעה אחת, על מי שאומר "שלי שלי ושלך שלך"^[2], "יש אומרים זו היא מדת סדום". הם היו רעים ואכזריים^[3].

הפרה של מלך המשיח

חומש במדבר מורכב ברובו מסיפורים. עברו כבר כמה שבועות מאז סיימנו את חומש ויקרא, חומש המצוות. והנה עתה, אנחנו פוגשים בפרשייה שכלאורה קשורה באופן מובהק לחומש ויקרא - פרה אדומה.

כהרגלנו במסילה נלך, ולא נטה ימין ושמאל. אם פרשת פרה אדומה מופיעה כאן, זה סדר האירועים, וכאן היה הציווי עליה. ומה היה עם טומאת מת עד כה? האם היתה דרך אחרת להיטהר מטומאת מת? אחרי שנטפל בשאלה חשובה זו, נדרש להבין מדוע נצטוו ישראל על פרה אדומה רק עתה, ולא למרגלות הר סיני יחד עם כל חומש ויקרא. נברר את יסודה של הטומאה בכלל ואת יסודה של טומאת בפרט. ממה היא נובעת, איך מנתקים ממנה - ומדוע היא מנתקת ומרחיקה אותנו מאלוהים חיים.

ונגלה נקודה יסודית. כפי שדי ברור ממבנה הפרשייה, עשיית (או אולי הקרבת) פרה אדומה היא צורך בפני עצמו. ולא רק דרך להכנת אפר לזריקה על הטמאים. ומזה נגיע לשאלה הגדולה - מתי בדיוק, ובאיזה דור צריך להכין פרה אדומה, ומדוע הפרה העשירית, לפי המנין של חז"ל את הפרות האדומות שהיו במהלך ההיסטוריה - היא של מלך המשיח! למה כל כך חשוב שמלך המשיח יעשה פרה אדומה? מה הצורך בכך? נראה שגם אם נמצא ארגז של אפר מתקופת הבית השני, לא נוכל להסתפק בכך.

רוצים פרה אדומה! אבל צריך גם להבין למה.

להורדת השיעור לחץ כאן.

אגרת תימן: בעקבות מעמד הר סיני

הרב_שמעון_בן_שעיה_אגרת_תימן_-_זכר_מעמד_סיני-1 — הרב שמעון בן שעיה אגרת תימן - זכר מעמד סיני-1

הרב_שמעון_בן_שעיה_אגרת_תימן_-_זכר_מעמד_סיני-0 — הרב שמעון בן שעיה אגרת תימן - זכר מעמד סיני-0

בעקבות מעמד הר סיני מדמה הרמב"ם את עם ישראל, כתב הרמב"ם:
ושלמה המלך ע"ה דימה אותנו לאישה יפה בתכלית היופי שאין בה דופי, שנאמר שיר השירים ד' ז' "כלך יפה רעיתי ומום אין בך". ודימה שאר האמונות והסברות שרוצים להמשיכה אליהם ולהחזירה לאמונתם כאנשי הבליעל השטופים בזימה, והמפתים הנשים שהם בנות חיל להשיג מהן תאוותן המכוערת.

אמנם אנחנו נרדפים על-ידי האומות "ובאר לנו על ידי ישעיהו מבשר אומתנו, שהאות ביננו ובינו ית', והמופת המורה שלא נאבד הוא קיום תורת ה' ודברו ביננו. שנא' ישעיהו נ"ט כ"א "ואני זאת בריתי אותם אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך" וגומר. וגם התפארה אומתנו לפני הקב"ה על שתסבול צרות השמדות ותישא הצרות התכופות עליה. שכן כתוב תהלים מ"ד כ"ג "כי עליך הורגנו כל היום". זה דורו של שמד.

↑ רבי עובדיה מברטנורא על פרקי אבות: וזו הייתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות את הרגל ביניהן אף כל פי שהייתה הארץ רחבת ידיים ולא הייתה חסרה כלום
↑ משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה י.
↑ במדבר רבה וילנא פרשת לך לך פרשת מ"א על הפסוק "ואנשי סדום רעים וחטאים", רעים אלו לאלו, חטאים בגילוי עריות כו'.

[1] רבי עובדיה מברטנורא על פרקי אבות: וזו הייתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות את הרגל ביניהן אף כל פי שהייתה הארץ רחבת ידיים ולא הייתה חסרה כלום

[2] משנה, מסכת אבות, פרק ה, משנה י.

[3] במדבר רבה וילנא פרשת לך לך פרשת מ"א על הפסוק "ואנשי סדום רעים וחטאים", רעים אלו לאלו, חטאים בגילוי עריות כו'.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ==מבחר שיעורים==
+===הרב יעקב זיסברג פרקי שמשון===
+[[קובץ:הרב יעקב זיסברג פרקי שמשון - חלק ראשון|thumb|ימין|335 px| בתמונה :איור מתנ"ך מורגן (המאה ה-13), המציג את מנוח ואשתו העקרה מעלים קורבן]]
+[[קובץ:הרב יעקב זיסברג פרקי שמשון - חלק שני|thumb|ימין|335 px]]
+[[קובץ:1000px-Manoach_altar.jpg|thumb|350px|ימין|"מזבח מנוח" - המשוער ליד צרעה העתיקה]]
+{{זיסברג}}
+'''פרקי שמשון''' ניתנו על-ידי הרב יעקב זיסברג בכולל [[משכן בנימין]] ליד ישיבת קדומים בחשוון תשע"ה.
+פרקי שמשון מהווים חלק חשוב ב[[ספר שופטים]]. מעשיו משתערים על פני פרקים אחדים. לפי מספר הפסוקים - שהוא המדד המקורי לאורך הכתוב - הוא שני רק ל[[יפתח הגלעדי]].
-[[קובץ:הרב יעקב זיסברג פרקי שמשון - חלק שני-0|thumb|right|320 px]]
-[[קובץ:הרב מרדכי ברלין שיעור לפרשת וירא - כופים על מידת סדום-1|thumb|left|320 px]]
+===כופין עליו מידת סדום===
-[[קובץ:בנימין קוסובסקי הפרה של מלך המשיח - לפרשת חוקת-0|thumb|right|320 px]]
+[[קובץ:הרב מרדכי ברלין שיעור לפרשת וירא - כופים על מידת סדום|thumb|ימין|335 px|הציור :מהפכת סדום - ציור של John_Martin]]
+'''כופין על מדת סדום''' הוא כלל הלכתי ולפיו כאשר אדם אינו מסכים לעשות לחברו חסד שאינו כרוך בשום טרחה, הפסד או צער, בית הדין כופה את האדם לעשות לזולת את החסד.
+==מקור==
+אנשי סדום היו מתנהגים ברשעות, לא היו מעניקים צדקה כלל ולא היו עושים טובה לאף איש, לא היו מעוניינים באורחים גם באופן שהדבר לא עלה להם ממון{{הערה|רבי עובדיה מברטנורא על פרקי אבות: וזו הייתה מדת סדום שהיו מתכוונים לכלות את הרגל ביניהן אף כל פי שהייתה הארץ רחבת ידיים ולא הייתה חסרה כלום}}. כבר בפרקי אבות מוזכרת "מידת סדום" לפי דעה אחת, על מי שאומר "שלי שלי ושלך שלך"{{הערה|{{משנה|אבות|ה|י}}.}}, "יש אומרים זו היא מדת סדום". הם היו רעים ואכזריים{{הערה|במדבר רבה וילנא פרשת לך לך פרשת מ"א על הפסוק "ואנשי סדום רעים וחטאים", רעים אלו לאלו, חטאים בגילוי עריות כו'.}}.
+==הפרה של מלך המשיח==
+[[קובץ:בנימין קוסובסקי הפרה של מלך המשיח - לפרשת חוקת-0|thumb|right|335 px]]
+חומש במדבר מורכב ברובו מסיפורים. עברו כבר כמה שבועות מאז סיימנו את חומש ויקרא, חומש המצוות. והנה עתה, אנחנו פוגשים בפרשייה שכלאורה קשורה באופן מובהק לחומש ויקרא - פרה אדומה.
+כהרגלנו במסילה נלך, ולא נטה ימין ושמאל. אם פרשת פרה אדומה מופיעה כאן, זה סדר האירועים, וכאן היה הציווי עליה. ומה היה עם טומאת מת עד כה? האם היתה דרך אחרת להיטהר מטומאת מת?
+אחרי שנטפל בשאלה חשובה זו, נדרש להבין מדוע נצטוו ישראל על פרה אדומה רק עתה, ולא למרגלות הר סיני יחד עם כל חומש ויקרא.
+נברר את יסודה של הטומאה בכלל ואת יסודה של טומאת בפרט. ממה היא נובעת, איך מנתקים ממנה - ומדוע היא מנתקת ומרחיקה אותנו מאלוהים חיים.
+ונגלה נקודה יסודית. כפי שדי ברור ממבנה הפרשייה, עשיית (או אולי הקרבת) פרה אדומה היא צורך בפני עצמו. ולא רק דרך להכנת אפר לזריקה על הטמאים.
+ומזה נגיע לשאלה הגדולה - מתי בדיוק, ובאיזה דור צריך להכין פרה אדומה,
+ומדוע הפרה העשירית, לפי המנין של חז"ל את הפרות האדומות שהיו במהלך ההיסטוריה - היא של מלך המשיח!
+למה כל כך חשוב שמלך המשיח יעשה פרה אדומה? מה הצורך בכך?
+נראה שגם אם נמצא ארגז של אפר מתקופת הבית השני, לא נוכל להסתפק בכך.
+רוצים פרה אדומה!
+אבל צריך גם להבין למה.
+להורדת השיעור לחץ כאן.
+==אגרת תימן: בעקבות מעמד הר סיני ==
 [[קובץ:הרב שמעון בן שעיה אגרת תימן - זכר מעמד סיני-1|thumb|left|320 px]]
+[[קובץ:הרב שמעון בן שעיה אגרת תימן - זכר מעמד סיני-0|thumb|ימין|335 px]]
+בעקבות מעמד הר סיני מדמה הרמב"ם את עם ישראל, כתב הרמב"ם: {{ש}}
+ושלמה המלך ע"ה דימה אותנו לאישה יפה בתכלית היופי שאין בה דופי, שנאמר שיר השירים ד' ז' "כלך יפה רעיתי ומום אין בך". ודימה שאר האמונות והסברות שרוצים להמשיכה אליהם ולהחזירה לאמונתם כאנשי הבליעל השטופים בזימה, והמפתים הנשים שהם בנות חיל להשיג מהן תאוותן המכוערת.
+אמנם אנחנו נרדפים על-ידי האומות "ובאר לנו על ידי ישעיהו מבשר אומתנו, שהאות ביננו ובינו ית', והמופת המורה שלא נאבד הוא קיום תורת ה' ודברו ביננו. שנא' ישעיהו נ"ט כ"א "ואני זאת בריתי אותם אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך" וגומר. וגם התפארה אומתנו לפני הקב"ה על שתסבול צרות השמדות ותישא הצרות התכופות עליה. שכן כתוב תהלים מ"ד כ"ג "כי עליך הורגנו כל היום". זה דורו של שמד.
 [[קטגוריה:משכן בנימין]]