משמעות "איש": אדם, שליח או מלאך אלוקים - יעקב אבינו שלח מלאכים לאחיו עשיו בדמות אנשים; מלאכים ממש היו אצל שרה אימנו, הגר ואליעזר עבד אברהם; בחזון עובדיה הכינו הארמי: וְאִזְגַד בְּעַמְמַיָא (שליח לעמים) - כעין ציר דיפלומטי; משה רבינו שולח למלך אדום שליחים בני אדם;תאור תכונות יעקב אבינו ועשיו, תחת הונח "איש" הוא של אדם ממש;ואחרון: תיאור מקורי מהווי החיים מתובל במונחים מהשפה הפרסית: השליח המבצע הוא פְּרִיסְתְּקָא, פרהגונא, פרונקא ופרוונקא.


לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב נחום בן-יהודה בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  4. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  5. ההדגשות והמרכאות הן של העורך.
  6. מקורות רוב התרגומים פשיטאעוד מקור לתרגומים וספריא

מי הם "המלאכים" שיעקב אבינו שלח?[עריכה | עריכת קוד מקור]

יעקב שלח שליחין - אזגדין - לא על אנושי- לארץ אדום
מקרא - וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם (בראשית, ל"ב,ד')
תרגום אונקולוס- וּשְׁלַח יַעֲקֹב אִזְגַּדִּיןקֳדָמוֹהִי לְוָת עֵשָׂו אֲחוּהִי לְאַרְעָא דְּשֵׂעִיר לְחַקְלֵי אֱדוֹם. ובעברית - הקטע המודגש:"ושלח יעקב שלוחין" [1])
תרגום ירושלמי -יונתן - ושדר יעקב אזגדין קומוי לות עשו אחוי לארעא דגבלא לחקלי אדומאי. בעברית : לארץ גבלא" [1])
תרגום ירושלמי - נאופיט - ושלח יעקב שליחין קדמוי (לוות) לוות עשו אחוי לארע גבלא לתחומהון דאדומאי.תרגום: לארץ גמלא בתחום אדום ;מקורות לעיל

פשיטא -

פשיטה וישלח יעקב.png

Samaritan - ושלח יעקב שלחים לקדמיו ליד עשו אחיו ארע גבלה ברה דאדום

משמעות "השליחים" במקורות אחרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

(קטע זה טעון השלמה - אין תיאור של המקורות)

  • פירוש קהתי - האנשים הבאים לבית לוט - האם הם "אנשים" ?
    • הבאים לאהל אברהם הם "אנשים".
    • הדרשן אומר שאינן אנשים
  • בראשית רבא
    • "מַלְאָכִים (בראשית לב, ד), אֵלּוּ שְׁלוּחֵי בָּשָׂר וָדָם, רַבָּנָן אָמְרֵי מַלְאָכִים מַמָּשׁ. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי הָיְתָה וְנִזְדַּמְּנוּ לָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וּמָה אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל בַּיִת נִזְדַּוְּגוּ לוֹ כַּמָּה מַלְאָכִים, זֶה שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי יוֹסֵף קְטַנָּן שֶׁל שְׁבָטִים הָיָה וְנִזְדַּוְּגוּ לוֹ שְׁלשָׁה מַלְאָכִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לז, טו): וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ (בראשית לז, טו): וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ (בראשית לז, יז): וַיֹּאמֶר הָאִישׁ, זֶה שֶׁהוּא אֲבִיהֶן שֶׁל כֻּלָּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בראשית רבא,ע"ה,ד)
    • בזוהר פרשת חיי שרה כתוב ש"העבד"הוא מלאך בשם מטטרו'ן ו"האיש" הוא המלאך גבריאל.
    • (בראשית , כ"א,י"ז) וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ (הזדמנו לה 5 מלאכים)

"ציר" בגויים בחזון עובדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתאים לתפקיד, מכיר את השפה ואת העם; השפעת המקום כמו עובדיה ואיזבל; לעומת עשיו שגדל במקום טוב, אך היו לא תכונות שונות; מדובר בשליח דיפלומטי ולא מלאך

  • (עובדיה, א',א') -"חֲז֖וֹן עֹֽבַדְיָ֑ה כֹּֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה לֶאֱד֗וֹם שְׁמוּעָ֨ה שָׁמַ֜עְנוּ מֵאֵ֤ת יְהוָה֙ וְצִיר֙ בַּגּוֹיִ֣ם שֻׁלָּ֔ח ק֛וּמוּ וְנָק֥וּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָֽה׃
  • תרגום יונתן - "נְבוּאַת עוֹבַדְיָה כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם בְּסוֹרָא שְׁמַעְנָא מִן קֳדָם יְיָ וְאִזְגַד בְּעַמְמַיָא שְׁלִיחַ קוּמוּ וְנִתְעַתַּד עֲלָהּ לִקְרָבָא:
  • Tosephta text - נבואת עובדיה הוא עובדיה דדר בין תרין רשיעיא בין אחאב ואיזבל ולא עבד כעובדי^הון^ ולא הליך בנימוסיהון ואיתנבי על עשׂו רשיעא דדר בין תרין צדיקיא בין יצחק ורבקה ולא עבד כעובדיהון ולא הליך בנימוסיהון' כדנן אמר "ה׳ אלהים" לאדום בשׂורה שמענא מן קדם ייי ואיזגד בעממיא שליח קומו ונתעתד עלה לקרבא
  • הפשיטתא (חסר)

דוגמא נוספת: "וישלח מלאכים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם כאם מדובר בשליחים ממש - בני אדם

  • (במדבר, כ',"ד) - וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃
  • תרגום אונקולוס - (יד) וּשְׁלַח מֹשֶׁה אִזְגַּדִּין מֵרְקַם לְוָת מַלְכָּא דֶּאֱדוֹם כִּדְנָן אֲמַר אֲחוּךְ יִשְׂרָאֵל אַתְּ יְדַעְתְּ יָת כָּל עָקְתָא דְּאַשְׁכַּחַתְנָא.
  • תרגום יונתן -ושדר משה אזגדין מרקם לות מלכא דאדום למימר כדנן אמר אחוך ישראל אנת ידעת ית כל אניקי דאשכחתנא.
  • תרגום נאופיט - (יד) ושלח משה שליחין מן רקם לוות מלכיהון דאדמיי כדן אמרין אחיכון ישראל אתון ידעתון ית כל עקיה די ארעון יתן.
  • הפשיטתא (חסר)

משמעות "איש"[עריכה | עריכת קוד מקור]

התרגומים מבארים את המונל "איש" כמקובל: אדם עם תכונות המקובלות באנושות; אין קר לא למלאים ולא לשליחים מיוחדים

  • בראשית, כ"ה,כ"ז) - (כז) וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃
  • תרגום אונקולוס - (כז) וּרְבִיאוּ עוּלֵימַיָּא וַהֲוָה עֵשָׂו גְּבַר נְחַשׁ יִרְכָן גְּבַר נָפֵיק חֲקַל וְיַעֲקֹב גְּבַר שְׁלִים מְשַׁמֵּישׁ בֵּית אוּלְפָנָא.תרגום לעברית - ויגדלו הנערים ויהי עשו איש בטל, איש יוצא השדה, ויעקב איש תם משמש בית המדרש [1])
  • תרגום יונתן - ורביאו טליא והוה עשו גבר נחשירכן למיצוד עופן וחיוון גבר נפיק חקל קטיל נפשן דהוא קטל ית נמרוד וית חנוך בריה ויעקב(ו) גבר שלים בעובדוי משמש בבית מדרשא דעבר תבע אולפן מן קדם ייי.תרגום לעברית - ויגדלו הנערים ויהי עשו איש בטל לצוד עופות וחיות, איש יוצא השה, הורג נפשות, אשר הוא הרג את נמרוד ואת חנוך בנו. ויעקב איש שלם במעשיו ומשמש בבית המדרש של עבר, דורש הוראה מאת ה' [1])
  • תרגום נאופיט - (כז) ורבו טליא והוה עשו גבר'ידע צידה גבר מרי חקלין ויעקב הוה גבר שלם בעבדא טבא יתיב בבתי מדרשא.
  • Neofiti marginalia - "ורבו טליא ٠٠٠"ְ וסגיעו עולמייא והוה עשו גבר נחוש ירכן ומר הוא נחי<ש> ירכן דהוה נחשא בירכא שמאלא בדמות סייפא והוה ליה לסימנא די גבר ליסטיס גבר נפק ומקפח עבוריי׳ ותואביי<א> הוא ומטול הכנא ברכיה אבוי ואמר ליה ועל חרבך תחיה ויעקב גבר שלם בעובדא טבא יתיב ומשמש בבית מדרשא דשם ועבר ותבע אולפן מן קדם ייי "גבר ידע ٠٠٠"ְ ג{בי}<יב>ר גבר רמאי הוה ומן ציידיה הוה טעים ליה בפימיה ורבקה רחימת ית יעקב מן בגלל דעינוות{א}<ן> הוא ומשמש בבית מדרשא אולפן דאוריית׳
  • פשיטא - (חסר)

השליח המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

תיאור מקורי מהווי החיים מתובל במונחים מהשפה הפרסית: השליח המבצע הוא פְּרִיסְתְּקָא, פרהגונא, פרונקא ופרוונקא '

  • שליח בית דין(ברכות, נ"ח,א') רַבִּי שֵׁילָא נַגְּדֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דִּבְעַל גּוֹיָה אֲזַל אֲכַל בֵּיהּ קוּרְצֵי בֵּי מַלְכָּא אֲמַר אִיכָּא חַד גַּבְרָא בִּיהוּדָאֵי דְּקָא דָּיֵין דִּינָא בְּלָא הַרְמָנָא דְמַלְכָּא שַׁדַּר עֲלֵיהּ פְּרִיסְתְּקָא כִּי אֲתָא אָמְרִי לֵיהּ מַאי טַעְמָא נַגֵּדְתֵּיהּ לְהַאי אֲמַר לְהוּ דְּבָא עַל חֲמָרְתָא אָמְרִי לֵיהּ אִית לְךָ סָהֲדִי אֲמַר לְהוּ אִין אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִדְּמִי לֵיהּ כְּאִינִישׁ וְאַסְהֵיד אָמְרִי לֵיהּ אִי הָכִי בַּר קְטָלָא הוּא אֲמַר לְהוּ אֲנַן מִיּוֹמָא דִּגְלֵינַן מֵאַרְעִין לֵית לַן רְשׁוּתָא לְמִקְטַל אַתּוּן מַאי דְּבָעֵיתוּן עֲבִידוּ בֵּיהּ

(לפי הרב עדיין שטיינזלץ) - ג בהקשר מסויים שבין מלכות שמים והמלכות בעולם הזה מובא סיפור אחר: ר' שילא נגדיה לההוא גברא [פקד להלקות אדם אחד] שבעל גויה. אזל אכל ביה קורצא בי מלכא [הלך אותו האיש והלשין למלך], אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא [יש אדם אחד בין היהודים שהוא דן דין בלי רשיון המלך]. שדר עליה פריסתקא [שלח עליו המלך שליח בית דין] להביאו. כי אתא [כאשר בא] אמרי ליה [לו]: מאי טעמא נגדתיה להאי [מה טעם פקדת להלקות את זה]? אמר להו [להם]: משום שבא על חמרתא [אתון], ואף לפי החוק הפרסי היתה זו עבירה חמורה ביותר. אמרי ליה [אמרו לו]: וכי אית [יש] לך סהדי [עדים] לדבר זה? אמר להו [להם]: אין [כן]. אתא [בא] אליהו הנביא אדמי ליה כאיניש, ואסהיד [נדמה להם כאדם, והעיד]. אמרי ליה [אמרו לו]: אי הכי, בר קטלא [אם כך, בן חיוב עונש מיתה] הוא, ומדוע לא המתת אותו? אמר להו [להם]: אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל [אנחנו מיום שגלינו מארצנו אין לנו רשות להרוג], ואולם אתון, מאי דבעיתון עבידו ביה [אתם, מה שאתם רוצים עשו בו].

  • (בבא מציע, פ"ג,ב') - ר' אלעזר ב"ר שמעון אשכח לההוא פרהגונא דקא תפיס גנבי אמר ליה היכי יכלת להו לאו כחיותא מתילי דכתיב בו תרמוש כל חיתו יער איכא דאמרי מהאי קרא קאמר ליה (תהלים י, ט) יארב במסתר כאריה בסוכו דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי א"ל ומאי אעביד הרמנא דמלכא הוא אמר תא אגמרך היכי תעביד עול בארבע שעי לחנותא כי חזית איניש דקא שתי חמרא וקא נקיט כסא בידיה וקא מנמנם שאול עילויה אי צורבא מרבנן הוא וניים אקדומי קדים לגרסיה אי פועל הוא קדים קא עביד עבידתיה ואי עבידתיה בליליא רדודי רדיד ואי לא גנבא הוא ותפסיה אישתמע מילתא בי מלכא אמרו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל שלח ליה ר' יהושע בן קרחה חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה

(לפי הרב עדיין שטיינזלץ) - א כיון שדנו בזמן שבו הולכים אנשים כרגיל לעבודתם, מביאים מעשה ארוך הקשור בכך. ר' אלעזר בר' שמעון אשכח לההוא פרהגונא דקא תפיס גנבי [מצא פקיד אחד שהיה תפקידו להיות תופס גנבים], אמר ליה [לו]: היכי יכלת להו, לאו כחיותא מתילי [כיצד יכול אתה לתפוס אותם, וכי לא נמשלו הגנבים כחיות]? שהרי נאמר "בו תרמש כל חיתו יער" (שם כ). איכא דאמרי מהאי קרא קאמר ליה [יש אומרים שמפסוק זה אמר לו ראיה], שנאמר: "יארב במסתר כאריה בסכה יארוב לחטוף עני... " (תהלים י, ט), וכיון שהרשעים ערומים כל כך, דלמא שקלת צדיקי ושבקת רשיעי [שמא לוקח אתה לבית הסוהר צדיקים, אנשים שלא גנבו, ואתה מניח את הרשעים]?
אמר ליה [לו]: ומאי אעביד [ומה אעשה]? הלא הרמנא דמלכא הוא [פקודת המלך היא] שאהיה תופס גנבים, ואני עושה כמיטב יכולתי. אמר לו ר' אלעזר בר' שמעון: תא אגמרך היכי תעביד [בא ואלמד אותך מה תעשה]; עול [היכנס] בארבע שעי [שעות ביום], בערך בשעה עשר בבוקר לחנותא [לחנות] שבה מוכרים יין ומזונות, כי חזית איניש דקא שתי חמרא וקא נקיט כסא בידיה וקא מנמנם שאול עילויה [כאשר תראה אדם השותה יין ומחזיק את הכוס בידו ומנמנם שאל עליו] לברר מי הוא,
אי צורבא מרבנן [אם תלמיד חכם] הוא וניים [והוא מנמנם] — מן הסתם אקדומי קדים לגרסיה [הקדים ללמודו בהשכמת הבקר] ומשום כך מנמנם הוא עכשיו. אי [אם] פועל הוא — קדים קא עביד עבידתיה [הקדים ועבד עבודתו], ואי עבידתיה בליליא [ואפילו אם עבודתו בלילה] — שמא רדודי רדיד [עיצב חוטים] שיתכן שלא שמעו אותו כשעובד. ואי [ואם] הוא לא אחד מאלה — מן הסתם גנבא [גנב] הוא ותפסיה [ותפוס אותו], שכיון שהיה גנב בלילה הוא ישן ביום.
אישתמע מילתא בי מלכא [נשמע הדבר בבית המלך] שנתן עצה טובה זו, אמרו, לפי פתגם מפורסם: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא [קורא האיגרת הוא שיהיה שליח הביצוע], שמי שקרא ברבים את האגרת, הצו המלכותי, ייעשה הממונה על ביצוע הפקודה. ואף כאן כיון שאתה נותן עצות טובות כאלה — היה אתה הממונה על כך. אתיוה [הביאו אותו] את ר' אלעזר בר' שמעון לפני השלטונות, ומינו אותו לתפקיד זה, וקא תפיס גנבי ואזיל [והיה תופס גנבים והולך]. שלח ליה [לו] ר' יהושע בן קרחה את הדברים הבאים: "חומץ בן יין"! כלומר, הרי אתה כרשע (חומץ) לעומת אביך הצדיק ר' שמעון (יין), עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה בידי המלכות?

  • (סנהדרין, פ"ב,א') - מה ראה אמר רב ראה מעשה ונזכר הלכה אמר לו אחי אבי אבא לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני הבועל את כותית קנאין פוגעין בו אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא

(לפי הרב עדיין שטיינזלץ) - "(שם ז). ושואלים: מה ראה פינחס שקם ועשה מעשה? אמר רב: ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה: אחי אבי אבא (שהרי משה אחי אהרן סבו), וכי לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני: הבועל את הגויה קנאין פוגעין בו?! אמר לו משה: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא [זה שקורא את האגרת, הוא שיהיה השליח לביצוע], לך ועשה כן.



משמעות המונח: איזגדין[עריכה | עריכת קוד מקור]

שליח במעמד של אמבסדור.png
ימין

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את הכיתוב במלואו

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 אלתר טובי' וין בספרו יין הטוב הוצאת המחבר נורדוי 8 רחובות, תשל"ו פירסם שני ספרים, עם שלושת התרגומים על "חמשת חמשי תורה" ובו הוא מביא את שלושת התרגומים :אונקולוס, יב"ע וירושלמי, מתורגמים ומבוארים ללשון הקודש בצרוף הערות, הארות מראי מקומות וכדומה.הרב שמחה הכהן קוק כתב הסבמה על הספר.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.