משמעות "שמע/ו": להקשיב, להבין או - להסכים, להתחייב ? בספר דברים

Jan and Kaspar Luikenלשמוע קול תורה במעמד הר סיני

בעקבות שיעורו של הרב נחום בן יהודה בכולל "משכן בנימין, ליד ישיבת קדומים בחשון תש"פ במסגרת הסדרה התרגומים הארמיים למקרא

לתשומת לב הקורא מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד. ההדגשות והמרכאות הן של העורך. המקורות הועתקו בדרך כלל מאתר ספריא.

משמעות הגזרות של השרש "שמע" בספר דברים יש להן ייחודיות. היא תובן בעזרת התרגומים הארמיים של הפסוקים, ובעיקר תרגום אונקלוס. המשמעות השכיחה היא: על הקורא - שהוא איש ישראל - לבצע פעולות נתונות ובתמורה תתקבל תוצאה, ברוב המקרים הרצויה לעם ישראל.
יש גם תופעה של שמיעה לדברי הקודש, דברי נביאי אמת להבדיל מהאזנה לדברי עבודה זרה.
בהקשר אחר, יש הבחנה בין שמיעה לאנשים, נשים, טף ולמתגיירים.

• השיעור הקודם:משמעות "שמע/ו": להקשיב, להבין או - להסכים, להתחייב ? על פי תרגום אונקולוס

המיוחד לספר דברים בהקשר למשמעות "שמע/י"

ספר דברים נבחין בין פעולות רצוניות לבין אלו שאינן רצוניות: ברצוני - אני מקבל התחייבות, שאינו רצוני - מקבל מה שמגיע כתוצאה מכך שהתחייבתי.

• דוגמא ראשונה:

	וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר ה' אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ (דברים,ד',א')

תרגום נאופיטי - "(א) וכדון ישראל שמעוא לקיימיה ולסדרב דינ(נ){י}יה די אנה מלף יתכון למעבד מן בגלל דתיחון ותיעלון ותירתון ית ארעא דייי אלה אבהתכון יהב לכון. המשמעות - אם תשמעו את המצוות ותקיימו אותם ואז אפתח לכם את שערי הארץ (החלק הראשון תלוי בכם - הוא רצוני החלק השני - לא תלוי בכם - אינו רצוני.

• דוגמא שנייה:

	בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־ה'אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ (שם, שם,ל')

תרגום אונקולוס - כַּד יֵיעוֹק לָךְ וְיַשְׁכְּחֻנָּךְ כֹּל פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין בְּסוֹף יוֹמַיָּא וּתְתוּב לְדַחַלְתָּא דַיְיָ(אם תשוב-רצוני) אֱלָהָךְ וּתְקַבֵּל לְמֵימְרֵיהּ (ותקבל-לא רצוני):לא די שתשוב להיות יהודי, עליך גם לקבל את דברי האלוקים

• דוגמא שלישית:

	וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃(שם, ה',א')

תרגום אונקולוס - וּקְרָא משֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יָת קְיָמַיָּא וְיָת דִּינַיָּא דִּי אֲנָא מְמַלֵּל קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא (רצוני) דֵין וְתַלְּפוּן יָתְהוֹן וְתִטְּרוּן לְמֶעְבָּדְהוֹן(תוצאה):

• דוגמא רביעית:

	מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃(שם,שם,כ"ג)

תרגום אונקולוס - קְרַב אַתְּ וּשְׁמַע יָת כָּל דִּי יֵימַר יְיָ אֱלָהָנָא וְאַתְּ תְּמַלֵּל עִמָּנָא יָת כָּל דִּי מַלֵּל יְיָ אֱלָהָנָא עִמָּךְ וּנְקַבֵּל (רצוני) וְנַעְבֵּד (תוצאה):

• דוגמא חמישית:

	וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשׂ֔וֹת אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ (פ)(שם, ו',ג')

תרגום אונקולוס - וּתְקַבֵּל יִשְׂרָאֵל וְתִטַּר לְמֶעְבַּד דִּי יֵיטַב לָךְ וְדִי תִסְגּוּן לַחֲדָא כְּמָא דִי מַלִּיל יְיָ אֱלָהָא דַאֲבָהָתָךְ לָךְ אַרְעָא עָבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ:תרגום לעברית - התוצאה:- ותקבל ישראל ארץ עושה חלב ודבש
תרגום יונתן - למען שייטב לך - ארץ שפירותיה שמינים כחלב.)
תרגום ירושלמי - ארץ עושה פירות טובים ונקיים כחלב ומתוקים כטעמים כדבש)

סיכום: האם ניתן לצוות על עשיית המצוות ? אם תעשה דברים מועילים, אז יהיה לכך תוצאות שיעשו לך טוב

דוגמא רחבה יותר: "שמע ישראל..."

המילה "שמע" היא חוזרת על עצמה בדברי משה רבינו בספר דברים. המשפט החשוב ביותר ליהודי כולל את המילה שמע ובמקרה זה אין הבדל בין המקור לבין התרגום, גם אלו שהיו רגילים לדבר ארמית, קראו את פסוק בעברית ולכן בתרגומים לא מופיע התרגום אלה המילה המקורית.:

	שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל ה' אֱלֹהֵ֖ינוּ ה' ׀ אֶחָֽד (דברים, ו',ד')

ובתרגום אונקולוס נמצא:"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד:".לשמוע להבדיל ממקורות אחרים בהם התרגום הוא הוא מהשורש "קבל".

פרשני המקרא הביאו פירושים נוספים , לעיתים סותרים:

1. רש"י - ה' אלהינו ה' אחד. ה' שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ עַתָּה, וְלֹא אֱלֹהֵי הָאֻמּוֹת, הוּא עָתִיד לִהְיוֹת ה' אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (צפ' ח') כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה', וְנֶאֱמַר (זכריה י"ד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (ע' ספרי):לא מחייב
2. רמב"ן - שמע ישראל ה' אלהינו גם בזה מצוה שיבאר כי בדבור אנכי ה' אלהיך יהיה היחוד וכמו שאמרו (מכילתא בחדש ה) רבי נתן אומר מכאן תשובה למינים שהם אומרים שתי רשויות הן שכשעמד הקב"ה על הר סיני ואמר אנכי ה' אלהיך ...לא ניתן להחליט
3. ספר המצוות לרמב"ם - מצוות עשה ב': המצווה השניה היא הציווי שנצטווינו להאמין בייחוד והוא שנאמין שפועל הנמצא בסיבתו הראשונה הוא אחד. והוא אומרו יתעלה:"שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (דברים ו, ד).
4. תרגום יונתן הקשר אחר: וַהֲוָה כֵּיוַן דְּמָטָא זִימְנֵיהּ דְּיַעֲקב אָבוּנָן לְמִתְכַּנְשָׁא מִגּוֹ עַלְמָא הֲוָה מִסְתְּפֵי דִלְמָא אִית בִּבְנוֹי פְּסוּלָא קָרָא יַתְהוֹן וְשַׁיְילִינוּן דִּלְמָא אִית בְּלִבְּכוֹן עַקְמָנוּתָא אָתִיבוּ כֻּלְהוֹן כַּחֲדָא וַאֲמָרוּ לֵיהּ שְׁמַע יִשְרָאֵל /אָבוּנָן יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד עָנֵי יַעֲקב וַאֲמַר בְּרִיךְ שׁוּם יְקָרֵיהּ לְעָלְמֵי עַלְמִין. פורטך הדף היומי מתרגם:"והָיָה כיון שהגיע זְמַנּוֹ דיעקב אבונן למתכנשא מִתּוֹךְ עוֹלָם הָיָה מסתפי שֶׁמָּא יֵשׁ בבנוי פְּסוּל הַכָּתוּב אוֹתָם ושיילינון שֶׁמָּא יֵשׁ בלבכון עקמנותא על שְׁבוּ כלָהֶם כאַחַת ואָמְרוּ לוֹ שָׁמַע ישראל אבונן יי אלהנא יי אֶחָד עוֹנֶה יעקב ואָמַר בְּנֵךְ שׁוּם (צווי) כְּבוֹדוֹ לעלמי עלמין"

המחשה נוספת מפרשת עקב קריאת שמע

	וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַהֲבָ֞ה אֶת־ה' אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃(שם, י"א,י"ג)

תרגום אונקולוס - וִיהֵי אִם קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְפִקּוֹדַי דִּי אֲנָא מְפַקֵּד יָתְכוֹן יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן וּלְמִפְלַח קֳדָמוֹהִי בְּכָל לִבְּכוֹן וּבְכָל נַפְשְׁכוֹן:קבלה מכאן - והתוצאה ולפניו תעבוד
תרגום יונתן מרחיב: ומפני ה' אלקיכם תהיו יראים ולפניו תעבדו ובשם מאמר ה' באמת תשבעו.)

דוגמא לשלושה סוגי שמיעה

ואלו הם: קול ה' מהר חורב, דברי הנביאים ולהבדיל אמרות הקוסמים - התרגומים משתנים לפי תוכן הפסוק

	כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֛תַן לְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃ כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃(שם,י"ח,י"ד-ט"ז)

תרגום אונקולוס מבאר את הרעיון

• אֲרֵי עַמְמַיָּא הָאִלֵּין דִּי אַתְּ יָרֵת יָתְהוֹן מִן מְעָנְנַיָּא וּמִן קַסָּמַיָּא שָׁמְעִין וְאַתְּ לָא כֵן יְהַב לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ:(תרגום לעברית)כי הגויים האלה שאתם עתידים ליורש אותם לא חזי עין ולקוסמי מאזינים ואתם לכם ה' אלוקכם).
• טונְבִיָּא מִבֵּינָךְ מֵאַחָיךְ כְּוָתִי יְקִים לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִנֵּיהּ תְּקַבְּלוּן:(תרגום עברית)אתן דברי בפיו, שרוח הקודש בו כמוך).
• טזכְּכֹל דִּי שְׁאֶלְתָּא מִקֳּדָם יְיָ אֱלָהָךְ בְּחֹרֵב בְּיוֹמָא דִקְהָלָא לְמֵימָר לָא אוֹסֵף לְמִשְׁמַע יָת קָל מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהַי וְיָת אֶשָּׁתָא רַבְּתָא הָדָא לָא אֶחֱזֵי עוֹד וְלָא אֵמוּת:(תרגום לעברית)את קול מאמר ה' אלוקיך, (תרגום יונתן)ביום שנקהלו השבטים לקבל התורה לאמר לא נוסיף לשמוע קול הדיבור מאת ה' אלוקינו ואת האש הגדולה הזאת לא נראה עוד שלא נמות).

שליטה על רגשות האדם

מחלוקת רמב"ם,רמב"ן וראב"ד -משממעות "שמע" בהקשר לדברים הנאמרים לקראת היציאה לקרב - להלן הפסוק המרכזי

	וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיּ֛וֹם לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗ם אַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃(שם,כ'ג')

תרגום אונקולוס - וְיֵימַר לְהוֹן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתּוּן קְרִיבִין יוֹמָא דֵין לַאֲגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן לָא יְזוּעַ לִבְּכוֹן לָא תִדְחֲלוּן וְלָא תְתְבַּהֲתוּן וְלָא תִתָּבְרוּן מִקֳּדָמֵיהוֹן:(פורטל הדף היומי מתרגם לעברית) ויֹאמַר לָהֶם שָׁמַע ישראל אַתֶּם קריבין יוֹם זֶה לְהִלָּחֵם על בעָלַי דבביכון לֹא יזוע לבכון לֹא תִּפְחֲדוּ ולא תתבהתון ולא תתברון מקדמיהון:
משמעות "שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד׃" לעיל שונה לחלוטין
הרמב"ם - עובר על איסור מהתורה :"מי האיש הירא ורך הלבב כמשמעו שאין בלבו כח לעמוד בקשרי המלחמה ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרונם מלבו ויפנה מכל דבר למלחמה וכל המתחיל לחשוב ולהרהר במלחמה ומבהיל עצמו עובר בלא תעשה שנאמר אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם ולא עוד אלא שכל דמי ישראל תלויין בצוארו ואם לא נצח ולא עשה מלחמה בכל לבו ובכל נפשו הרי זה כמי ששפך דמי הכל שנאמר ולא ימס את לבב אחיו כלבבו והרי מפורש בקבלה ארור עושה מלאכת ה' רמיה וארור מונע חרבו מדם וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך.(משנה תורה, הלכות מלכים פרק ז' הלכה ט"ז המקור:ויקיטקסט)
השגות הרמב"ן לספר המצות לרמב"ם מצוות לא תעשה נ"ח וכן בראב"ד - זו הבטחה ולא מצווה
כתב הרב והמצוה נ"ח שנמנענו מלפחד מהאויבים בשעת מלחמה והוא אמרו לא תערוץ מפניהם וכפל המניעה לא תיראום ויכפלו שוטרי העם זה הענין, וזו הבטחה לא מצוה ואם מניעה היא לא יוסיפו השוטרים ויאמרו מי האיש הירא ורך הלבב שעובר הלאו יפרסם חטאו ויחזור:

דוגמאות נוספות

"לשמוע" - פעולה על הרגשות

	וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְא֖וֹת וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃(שם, כ"ט,ג')

תרגום אונקולוס - וְלָא יְהַב יְיָ לְכוֹן לִבָּא לְמִדַּע וְעַיְנִין לְמֶחֱזֵי וְאֻדְנִין לְמִשְׁמַע עַד יוֹמָא הָדֵין:
תרגום יונתןתרגום יונתן על דברים כ״ט:ג׳ וְלָא יְהַב מֵימְרָא דַיְיָ לְכוֹן לִבָּא לְמִנְשֵׁי אֱלָהֵן לְמִנְדַע וְעַיְינִין לְמִרְמְזָא אֱלָהֵין לְמֶחֱמֵי וְאוּדְנִין לְטַמְטְמָא אֱלָהֵין לְצַיְיתָא וְאַתּוּן נְשִׁיתוּן אוֹרַיְיתָא דְלִבְּכוֹן וּרְמַזְתּוּן בְּעַיְינֵיכוֹן וְטַמְטַמְתּוּן אוּדְנֵיכוֹן בִּזְמַן יוֹמָא הָדֵין; ובעברית - ולא נתן מאמר ה' לכם לב לשכוח כי אם לדעת ועינים לרמז כי אם לראות ואזנים לטמטם כי אם להאזין, ואתפ שכחתם התורה שבלבבכם ורמזתם בעיניכם וטמטמטם אזניכם בעת היום הזה)

"למען ישמעו" - ילמדו + ישמעו + יקבלו + ואז יראו כולם את מאמר ה

	הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָֽׁמְר֣וּ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת; יבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כָּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (פ)(שם,ל"א,י"ב-י"ג)

תרגום אונקולוסכְּנוֹשׁ יָת עַמָּא גֻּבְרַיָּא וּנְשַׁיָּא וְטַפְלָא וְגִיּוֹרָךְ דִּי בְקִרְוָיךְ בְּדִיל דְּיִשְׁמְעוּן וּבְדִיל דְּיִלְּפוּן וְיִדְחֲלוּן מִקֳּדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן וְיִטְּרוּן לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא:יגוּבְנֵיהוֹן דִּי לָא יָדְעוּן יִשְׁמְעוּן וְיַלְּפוּן לְמִדְחַל יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן כָּל יוֹמַיָּא דִּי אַתּוּן קַיָּמִין עַל אַרְעָא דִּי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא תַּמָּן לְמֵירְתַהּ:(ובעברית לפי פורטל הדף היומי)כְּנוֹשׁ יָת עַמָּא גֻּבְרַיָּא וּנְשַׁיָּא וְטַפְלָא וְגִיּוֹרָךְ דִּי בְקִרְוָיךְ בְּדִיל דְּיִשְׁמְעוּן וּבְדִיל דְּיִלְּפוּן וְיִדְחֲלוּן מִקֳּדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן וְיִטְּרוּן לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא:יגוּבְנֵיהוֹן דִּי לָא יָדְעוּן יִשְׁמְעוּן וְיַלְּפוּן לְמִדְחַל יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן כָּל יוֹמַיָּא דִּי אַתּוּן קַיָּמִין עַל אַרְעָא דִּי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא תַּמָּן לְמֵירְתַהּ:
תרגום יונתן - הקהילו את העם האנשים ללמוד והנשים לשמוע תורה והטף לקבל עליהם שכר להמביאים אותם והגרים בשערכם שיראו כבוד התורה ויראו כולם מאת מאמר ה' אלקיכם.

ונסכם בתלמוד הבבלי

	ת"ר מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש שבת של מי היתה שבת של ר' אלעזר בן עזריה היתה ובמה היתה הגדה היום אמרו לו בפרשת הקהל ומה דרש בה (דברים לא, יב) הקהל את העם האנשים והנשים והטף אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני (מסכת חגיגה , ג',א')

באור שטייזלץ

	ג תנו רבנן [שנו חכמים]: מעשה בר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר בן חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין. אמר להם ר' יהושע: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין, וכיון שכולנו תלמידיך וממך תלמודנו, כיצד אפשר לומר לך דבר שלא שמעת. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש. שבת של מי היתה, מי היה הדורש בשבת זו? אמרו לו: שבת של ר' אלעזר בן עזריה היתה. שאל אותם: ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו: בפרשת הקהל. שאל: ומה דרש בה? אמרו לו: נאמר "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" (דברים לא, יב), ויש לשאול: אם אנשים באים ללמוד, נשים שלא כולן מבינות באות לפחות לשמוע, טף למה באין? והתשובה היא — כדי ליתן שכר למביאיהן, שזיכה הקדוש ברוך הוא במצוה את אלה שמביאים את הטף. אמר להם ר' יהושע לשני תלמידיו: מרגלית טובה זו היתה בידכם, ובקשתם לאבדה ממני ולא סיפרתם לי?