קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר כיום.

תיאור הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר המשנה ברורה הוא למעשה פירוש על חלק אורח חיים בשולחן ערוך, העוסק בהלכות יום יום. והוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך. וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות.
הספר כולל ששה חלקים וכתיבתו ארכה כשלושים שנה (עריכתו הסתיימה בי"ט בחשוון תרס"ז).

הספר משמש כספר בסיסי בהלכה לכל עדות ישראל, ובעיקר ביהדות אשכנז. הספר נדפס לפי הוראת המחבר יחד עם הספרים: באר היטב ושערי תשובה אף שהוא כולל כבר בדבריו ציטוטים רבים משני הספרים הללו.

מטרות כתיבת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהקדמתו לספר מציין בעל "החפץ חיים" מספר טעמים לכתיבת הספר, ומסביר מדוע לא ניתן להסתפק בשולחן ערוך כספר לידיעת ההלכה.

  1. השולחן ערוך נכתב כספר סיכום ופסיקה לספרים "טור" ו"בית יוסף", והיות שכך, בלי למוד ה"טור" וה"בית יוסף" קשה להבין את טעמי הדינים שבו - מה שגורם לזכירה פחותה של ההלכות והסקת מסקנות הלכתיות מוטעות, במקרים מסוימים. ומצד שני לימוד הטור והבית יוסף הוא קשה וארוך. לכן נצרך ספר שיסביר ויבאר את הדינים בקיצור.
  2. ספרי הפסיקה שנכתבו לאחר הופעת השולחן ערוך - ודנים במקרים שונים שלא הוזכרו בשולחן ערוך, חלוקים בדעותיהם לעתים רבות, ולאדם מן השורה אין כלים להכריע ביניהם. כמו כן החיפוש אחר הלכה מסוימת - שלא הוזכרה בשולחן ערוך, בספרי הלכה רבים, קשה ומיגע.

מעמדו וחשיבותו של הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתה של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של הספר ערוך השולחן שהיה עד לאותה עת הספר שלא מש משולחנם על רבנים כספר פסיקה בסיסית, ושנכתב על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), כתגובה למשנה ברורה. השפעתה של המשנה ברורה לאחר השואה, הייתה כה גדולה עד שהצליחה לעקור למעשה פסיקות ומנהגים רבים של קהילות המתנגדים במזרח אירופה, שהיו מקובלים עד תקופת השואה, שנכתבו במקומות רבים בערוך השולחן.

למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן, ביניהם הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דב סולובייצ'יק, ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין, והרב בנימין זאב בנדיקט.

החזון איש כתב כך:

סוף דבר ההוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים כמו מרן הבית יוסף, המגן אברהם והמשנה ברורה, היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית
– קובץ אגרות חזו"א חלק ב' איגרת מ"א

המשנה ברורה מעתיק שולחן ערוך הרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

למרות שהלימוד במשנה ברורה התפשט אף לחצרות החסידיות מפאת השאלות והתשובות ועיון ההלכה שאפשר להוציא ממנו, בנוגע לפסיקת ההלכה נשאר בחצרות החסידויות ואף בכמה קהילות שאינם חסידיות שאת פסיקת ההלכה לוקחים דווקא מהשולחן ערוך הרב ולא מהמשנה ברורה.

יש לציין שחלקים גדולים מן המשנה ברורה נלקחו מילה במילה משולחן ערוך הרב, ויש אף סעיפים שלמים שנלקחו משולחן ערוך הרב [1] (ראה לדוגמה: שו"ע הרב סימן תצ"ד, וראה את הביאור הלכה במשנה ברורה על סימן תצ"ד סעיף ג' שמעתיק ממש סעיפים שלמים. וראה גם סימן ע"ד סעיף א', וסימן ק"י סעי' ט' ורמ"ב סעי' א' ועוד[2]), רק פעמים בודדות מציין זאת בעל המשנה ברורה בשם אחרונים, או בשם יש מן האחרונים, ולא בשמו של בעל שולחן ערוך הרב, זאת ועוד אשר במראי מקומות וציונים בתחתית הדף אפשר למצוא ציון ל"הגר"ז" פירוש= הגאון רבי זלמן- בעל מחבר ספר שלחן ערוך הרב, אך בכמה מן ההוצאות החדשות, (ההוצאה שבתמונה) הושמטו ראשי תיבות אלו מכמה מקומות בגוף הספר, ואף מן לוח ראשי התיבות שבתחילת הספר.

מבנה הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

החיבור כלל בהדפסתו ששה כרכים. כמו כן ברוב המהדורות החדשות, הוא מודפס במתכונת הזאת.
חלקים א'-ב' - הלכות השכמת הבוקר, תפילין, ציצית, דיני תפילות היום, דיני בית הכנסת ודיני ברכות.
חלק ג' - הלכות שבת.
חלק ד' - הלכות עירובין וראש חודש.
חלק ה' - הלכות פסח ויום טוב.
חלק ו' - הלכות חול המועד, צומות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, חנוכה ופורים.
הספר כולל שלשה חלקים:

  • משנה ברורה - עיקר הספר ובו תמצות דברי האחרונים וטעמי המצוות.
  • ביאור הלכה - הרחבה וביאורים בנקודות יותר ממוקדות בהלכה
  • שער הציון - ציון מקורות ולעתים הערות נוספות בהלכה.

תוספות לספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהוצאות שונות קיימות תוספות למשנה ברורה (על הדף או בסוף הכרך):

  • הוספת פסקי הלכה של החזון אי"ש (שחולק עליו). מופיע כיום ברוב המהדורות.
  • שינון הלכה - תקציר בראשי פרקים לשם שינון וחזרה על הספר.
  • תרגום מיידיש - תרגום בתחתית העמוד למילים במשנה ברורה הכתובות ביידיש.
  • ביצחק יִקָרֵא - הערות הרב אביגדור נבנצל על המשנה ברורה.
  • משנה ברורה המבואר - ביאור מקיף לדברי המשנה ברורה ודיונים בדבריו, בהוצאת מכון עוז והדר.
  • אבן ישראל - הערות הרב ישראל יעקב פישר.
  • איש מצליח - הערות הרב מאיר מאזוז.
  • שו"ע הרב - תוספת פסקי הלכות של השו"ע הרב להרב שניאור זלמן מליאדי במקומות שחולק עליו.

קיצורים לספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מפרט מאוד ופרטים רבים רחוקים מהמציאות. לדוגמה דין פתילות לציצית מחוטי משי. וכן יש בו בירורים הלכתיים ארוכים בהם המחבר מביא ראיות שונות לשיטות השונות ולעתים דוחה ראיות וכדומה דבר המכביד מאוד על הלומד הרוצה לדעת הלכה למעשה.

עקב כך נכתבו כמה ספרים המסכמים את הספר.

  • שינון הלכה - תקציר בראשי פרקים לשם שינון וחזרה על הספר.
  • שונה הלכות - ספרו של הרב חיים קנייבסקי המביא בקצרה את הדינים היוצאים מהמשנה ברורה והביאור הלכה.
  • קיצור משנה ברורה - של הרב דב בער הכהן מזאה, לקט דינים המצויים ושכיחים בחיי היום יום, שנלקטו משולחן ערוך אורח חיים ומשנה ברורה.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

(מהויקיפדיה העברית)

מיזמי קרן ויקימדיה

תבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזם

תבנית:פרשני השולחן ערוך

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.