Family Wiki
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
גל יוסף מאחז
לימונצ'לו
חוות מלאכי השלום
The Hijacking of Flight 601
כנס במעבה ההר ה-14
חבל ארץ שומרון
נמל יפו לדורותיו
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
FANDOM
Games
Movies
TV
Wikis
Explore Wikis
Community Central
Start a Wiki
Don't have an account?
Register
Sign In
Sign In
Register
Family Wiki
9,890
pages
Explore
Main Page
All Pages
Community
Interactive Maps
Recent Blog Posts
Wiki Content
Recently Changed Pages
גל יוסף מאחז
לימונצ'לו
חוות מלאכי השלום
The Hijacking of Flight 601
כנס במעבה ההר ה-14
חבל ארץ שומרון
נמל יפו לדורותיו
סרטוני וידאו
My Hebron חברון שלי
מצדה
מצדה פסח 2009
בראשית
חוות גלעד
חוות גלעד הזמנה
Ancient Tunnel Discovered by Jerusalem's Old City
דפים עם קישורים שבורים לקבצים
Daniel ventura
רונית שוקר
הגנו
המלט (סרט, 1948)
גזירת הים
ארגון ירושלים
בנק אנגלו-פלשתינה
Community
עזרה
עריכת הדף "
משנה מסכת ברכות פרק חמישי
"
Back to page
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
Talk (0)
Edit Page
משנה מסכת ברכות פרק חמישי
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''המשך מ:[[משנה מסכת ברכות פרק רביעי|פרק רביעי]] '''לעילוי נשמת [[יצחק פויכטונגר|יצחק בן גבריאל פויכטונגר]] - נפטר י"ד אב תשע"א'''{{ש}} מישניות אלה נאמר גם לעילוי נשמת חותני [[חיים אריה כהנא|חיים אריה כהנא בן צבי הירש]] - נפטר י"ב מנחם-אב תשס"ב הפרק דן בתנהגות המתפלל בתפילת "שמונה-עשרה": לא יפסיק מפני מתן כבוד, בתפילה מקובלות הוספות בנושא הגשמים, יש למנוע טעויות משליח ציבור בכלל ושגיאות בברכת כוהנים. ==משנה א':אֵין עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל== [[קובץ:Michelangelo,_lunetta,_Jesse_-_David_-_Solomon_02.jpg|thumb|200px|ימין|'''דוד המלך''' - הקאפלה סיסטינה - צייר:Michelangelo Buonarroti (1475–1564]] המשנה לימדה אותנו כי אין להפסיק את תפילת שמונה עשרה אלא רק במקרה של סכנת נפשות. (נותנים כיוון כללי איך תפילה צריכה להראות -עם הכנעה, כובד ראש ויראה) אֵין עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת - וּמִתְפַּלְלִים (כדי להגיע לתחושה זאת), כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם. (הכוונה לדברים רצינים אבל לא בדברים המסכנים את האדם - לא פיקוח נפש) אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ - לֹא יְשִׁיבֶנּוּ; וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ (לא נחש מסוכן ולא עקרב) כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק:(הזכיר את פרק שני העוסק בהפסקות בעת קריאת שמע) {{ברטנורא}} * '''אין עומדין... מתוך כובד ראש''' – הכנעה ומורא ; דכתיב :" עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּיִרְאָה..." " <ref> ספר תהילים, ב',י"א </ref> , ו"עבודה" זו – תפילה היא. * '''שוהים שעה אחת''' – במקום שבאו להתפלל. * '''אפילו המלך שואל בשלומו''' – ודוקא במלך ישראל, אבל מלך עובד כוכבים – פוסק, שלא יהרגנו. * '''אפילו נחש כרוך על עקבו''' – דווקא נחש, שרוב פעמים אינו נושך. אבל עקרב או אפעה, מן הדברים שוודאי נושכים וממיתים – פוסק. == משנה ב':מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים == כאן מדובר על תוספות שהזמן גרמן, כמו בקשה לגשם. מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים (מזכיר יכולת :משיב הרוח ומוריד הגשם)- בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים (הקשר:שניהם לעולם). וְשׁוֹאֲלִין הַגְּשָׁמִים - בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים (ותן טל ומטר - מבקשים על הפרנסה. וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת ( הפרשה הראשונה שאומרים ביום חול - לפי תלמוד ירושלמי צריך דעת על מנת שתהיה יכולת הבדלה ) . רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּהוֹדָאָה (נכללת בברכת ההודאה): {{ברטנורא}} * '''מזכירין גבורות גשמים''' - משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח. ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב"ה דכתיב :"עֹשֶׂה גְדֹלוֹת, וְאֵין חֵקֶר; נִפְלָאוֹת, עַד-אֵין מִסְפָּר. הַנֹּתֵן מָטָר, עַל-פְּנֵי-אָרֶץ; וְשֹׁלֵחַ מַיִם, עַל-פְּנֵי חוּצוֹת<ref>איוב ה',ט'-י'</ref> משום הכי קרי להו גבורות גשמים: * '''ושאלה''' - ותן טל ומטר ל' בקשה: * '''בברכת השנים''' - מתוך שהן פרנסה קבעו שאלתן בברכת פרנסה: * '''והבדלה''' - במוצאי שבת: * '''בחונן הדעת''' - שהיא ברכה ראשונה של חול. ובירושלמי אמרו מפני מה תקנו הבדלה בחונן הדעת שאם אין דעה הבדלה מנין. וכן הלכה: == משנה ג':הָאוֹמֵר: עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ == יש הוספות שמונעים משליח ציבור מלהגיד - המשתמים ככפירה וכלא נכונים. ואם שליח הציבור טעה - משתיקים אותו. (כאן מפסיקים את שליח הציבור באמצע) - האומר: עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ (המטרה רחמים כמו על קן ציפור - המצוות אינם מרחמין או במעשה בראשית היפלה לטובה על הציבור) וְעַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ (מברכים על הרעה כמו על הטובה) מוֹדִים מוֹדִים (כנגד המינים - כאחו מודה לשתי רשויות)- מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְטָעָה - יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו. וְלֹא יְהֵא סַרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מִנַּיִן הוּא מַתְחִיל? מַתְחִילַת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָהּ: {{ברטנורא}} * '''על קן צפור יגיעו רחמיך''' - כמו שהגיעו רחמיך על צפור וגזרת לא תקח האם על הבנים כן חוס ורחם עלינו : * '''משתקין אותו''' - שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים והן אינן אלא גזרות מלך על עבדיו: * '''ועל טוב יזכר שמך''' - משמע על טובתך נודה לך ועל הרע לא נודה, והרי אנו חייבין לברך על הרעה כשם שמברכין על הטובה: * '''מודים מודים''' - דמיחזי כמקבל עליו שתי אלוהות. ומפרש בירושלמי הדא דתימא בצבור, אבל ביחיד תחנונים הם: * ו'''לא יהא סרבן באותה שעה''' - כדרך שאר יורדים לפני התיבה שצריך לסרב פעם ראשונה אבל זה לא יסרב כשאומרים לו לך רד לפי שגנאי הוא שתהא התפלה מופסקת כל כך: == משנה ד':הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה == שליח ציבור דן בברכת כהנים ואז עליו להזהר מדברים העלולים לבלבל אותו ויביאו אותו לידי טעות. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה - לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים - אָמֵן, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף (בלבול). וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא - לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו (זה קוטע את הנוסח הרגיל ויטעה ב"שים שלום"). וְאִם הַבְטָחָתוֹ, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ - רַשַּׁאי (להלכה - כי שי סידורים וחוששים פחות מטעויות): {{ברטנורא}} * '''לא יענה אחר הכהנים אמן''' - בסוף כל ברכה כמו ששאר הצבור עונים: * '''מפני הטירוף''' - שלא תטרוף דעתו ויטעה, לפי שש"ץ הוא צריך להתחיל ברכה שניה ולהקרות להן מלה במלה ואם יענה אמן לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו מהר ולהתחיל הברכה שראוי שיתחיל: * '''לא ישא את כפיו''' - שמא לא יוכל לכוין ולחזור לתפלתו להתחיל שים שלום שתהא דעתו מטורפת מאימתא דצבורא: * '''ואם הבטחתו''' - כלומר אם בטוח הוא שלא תהא דעתו מטורפת מאימת הצבור == משנה ה':הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה == המתפלל וכל שכן שליח הציבור יזהרו מטעיות. טעות בתפילה היא סימן רע. הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה - סִימָן רַע לוֹ . וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא - סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו (שליח ציבור מחליפים אותו). מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. (סיפור המישם את האמור לעיל) אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא - שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל חוֹלִים, וְאוֹמֵר: זֶה חֵי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם, אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל. וְאִם לָאו (התפילה לא שגורה בפיו) - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף: {{ברטנורא}} * '''אם שגורה תפלתי''' - סדורה בפי במרוצה ואיני נכשל בה: * '''שהוא מטורף''' - שהחולה מטורך, כמו אך טרוף טורף <ref>בראשית מד</ref>. פי' אחר לשון טורפים לו תפלתו בפניו <ref>בגמרא ה</ref>. כלומר התפלה שהתפללו עליו מטורפת וטרודה ממנו ואינה מקובלת: ==משנת ארץ ישראל / עם פירוש ספראי למשנה א'== (מתוך ויקי-קדומים) אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים, כדי שיכונו את לבם למקום. אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק. '''רקע - מעמד התפילה:'''במשנה התביעה מצומצמת: לא להתפלל אלא מתוך כובד ראש. זו ההלכה, אך חכמים דרשו מהציבור להחמיר מעבר לכך, במגמה להפוך את התפילה למעמד מכובד וראוי יותר. כבר התוספתא שציטטנו קובעת שיש להתפלל מתוך דברים של חכמה. בעולמם של חכמים פירוש הדבר לימוד תורה, כלומר שהתפילה תיפתח מתוך לימוד. כיום הדרישה מתבצעת בכך שבמהלך התפילה נאמרים פרק או שניים בהלכה, כחלק מהתפילה. ברם תפילתם של קדמונים כללה רק את אמירת תפילת שמונה עשרה, ובדרך כלל לאחר קריאת שמע, כך שלא היה מקום להכללה של פרק לימוד במעמד התפילה. '''גם במדרשים ההלכה שבמדרש מנוסחת מתוך גישה מחמירה יותר''': "ילמדנו רבינו, מהו שיעמוד אדם ויתפלל מתוך קלות ראש? כך שנו רבותינו: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. אמר דוד 'עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה' (תהלים ב יא). מעשה באדם אחד שעמד לקרות בתורה וסמך עצמו לכותל, והחזירו רבי שמואל בר נחמני אמר שלא ינהוג קלות ראש, וכן אתה מוצא באבות העולם כשהם מתפללים באימה הם מתפללים" (תנח' בובר, וירא ט, עמ' 90). כאן התביעה היא "גילו ברעדה". יתר על כן, "כובד ראש" מתבטא כאן בעמידה זקופה המוכיחה יראת כבוד. '''מקורות אמוראיים נוספים מחמירים ברוח זו''': "אין עומדין להתפלל כו', רבי ירמיה בשם רבי אבא, הבא מן הדרך אסור להתפלל, ומה טעם, 'לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין' (ישעיה נא כא). רבי זריקן רבי יוחנן בשם רבי אלעזר בנו שלרבי יוסי הגלילי: המיצר אסור להתפלל... תני, לא יעמוד אדם ויתפלל לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטילין אלא מתוך דבר שלתורה" (ירו', ח ע"ד). כאן נאסרה תפילה הבאה מתוך טרדה, ונאמר במפורש שיש להתפלל מתוך דברי תורה. בפרק הקודם (מ"ה) שנינו שהרוכב בדרך יכול להתפלל תוך כדי רכיבה, או לכל היותר עליו לרדת מהחמור; ואילו במדרש כבר נאסר להתפלל אפילו בתום המסע, ועל אחת כמה וכמה שאין להתפלל בזמן ההליכה בדרך. מגמת ההחמרה מהמשנה למדרש המצטט אותה ברורה ביותר. '''כובד ראש (או כבד ראש) הוא ההפך מקלות ראש,''' ומשמעו רצינות והתרכזות. בתוספתא נאמר: "אין עומדין להתפלל לא מתוך סיחה ולא מתוך השחוק ולא מתוך קלות ראש [ולא מתוך דברים בטילים], אלא מתוך דברים של חכמה. וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש, אלא מתוך דברים של חכמה, שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין" (תוס', פ"ג הכ"א; ירו', ח ע"ג; בבלי, לא ע"א). '''הנחיה דומה חוזרת לגבי כניסה לבית כנסת''' (תוספתא מגילה פ"ג ה"ב, ובמקבילה בתלמודים), ואף השכינה אינה שורה מתוך קלות ראש: "ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה" (מדרש תהילים, פכ"ד ג, עמ' 204; בבלי, שבת ל ע"ב ומקבילות). כמו כן, כוס של מצווה (קידוש, הבדלה וכיוצא באלו) צריך "ושיהא מברך באימה ולא בקלות ראש" (פסיקתא רבתי, ט, לא ע"ב). '''חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכונו את לבם למקום'''- חסידים אלו מקבלים את המשנה, אך מרחיבים אותה בהרבה. הם מקדישים זמן ניכר לפני התפילה כהכנה לה. להלן נרחיב בכך מעט. חז"ל הסתייגו מנוהגם של חסידים אלו, וצמצמו נוהג זה. "תנו רבנן: חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללין שעה אחת, וחוזרין ושוהין שעה אחת. וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה, תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית? אלא מתוך שחסידים הם - תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת" (בבלי, לב ע"ב). '''אם כן, הלכה זו אפשרית רק בחסידים הזוכים לסיוע נסי: "מלאכתן מתברכת". מבין השיטין אנו שומעים ביקורת על הנוהג החסידי והסתייגות ברורה ממנו. בסופו של דבר אין התלמוד מסתייג מהנוהג החסידי עצמו, אך רומז לכך שהוא נועד לחסידים בלבד ולא לציבור הרחב. לאבחנה זו של קבלה והסתייגות מנוהגי החסידים נשוב להלן.''' ==מקורות== * [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90 ויקיטקסט] * פנחס קהתי, משניות מבוארות, סדר זרעים, מסכת ברכות. הדפסת תשנ"ב * [http://www.yeshiva.org.il/midrash/video/?aid=6117 שיעור מפי הרב איתמר ליברמן, - אתר ישיבת בית אל] - פרטים מהשיחה הובאו בתוכן המשניות בסוגריים. {{תפילה על הנפטר יצחק בן גבריאל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} * '''הקש להמשך''':[[משנה מסכת ברכות פרק ששי|פרק ששי]] [[קטגוריה:משנה מסכת ברכות]]
תקציר:
Please note that all contributions to the Family Wiki are considered to be released under the CC-BY-SA
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:ברטנורא
(
הצגת מקור
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
)
תבנית:ש
(
הצגת מקור
)
תבנית:תפילה על הנפטר יצחק בן גבריאל
(
הצגת מקור
)
Follow on IG
TikTok
Join Fan Lab