Family Wiki
Register
שורה 27: שורה 27:
 
==פרק ראשון==
 
==פרק ראשון==
 
הפרק הראשון של המסכת עוסק בזמן ק"ש ערבית ושחרית, ודרך קריאתה בשכיבה או בעמידה. בפרק דיני ברכות ק"ש בשחר ובערב, וקריאת פרשת יציאת מצרים בלילות.
 
הפרק הראשון של המסכת עוסק בזמן ק"ש ערבית ושחרית, ודרך קריאתה בשכיבה או בעמידה. בפרק דיני ברכות ק"ש בשחר ובערב, וקריאת פרשת יציאת מצרים בלילות.
===מאימתי - בערבית===
+
===א:'מאימתי - בערבית===
 
המשניות הראשונות עוסקות במועד [[קריאת שמע]]. בספר דברים נאמר:"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" <ref> ו',ז' </ref>. וכך נאמר במסכת הפותחה את המשנה:{{ש}}
 
המשניות הראשונות עוסקות במועד [[קריאת שמע]]. בספר דברים נאמר:"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" <ref> ו',ז' </ref>. וכך נאמר במסכת הפותחה את המשנה:{{ש}}
 
'''מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית'''? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. (ממועד צאת הכוכבים כמו המועד שחל על הכהנים על מנת לאכול תרומה){{ש}}
 
'''מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית'''? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. (ממועד צאת הכוכבים כמו המועד שחל על הכהנים על מנת לאכול תרומה){{ש}}
שורה 46: שורה 46:
   
 
רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות): {{ש}}
 
רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות): {{ש}}
* '''מאימתי קורין''' - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. כהנים שנטמאו וטבלו, אין יכולים לאכול בתרומה עד שיעריב שמשן, דהיינו צאת הכוכבים... דכתיב <ref> ויקרא כב, ז</ref> ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים.
+
* '''מאימתי קורין''' - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. כהנים שנטמאו וטבלו, אין יכולים לאכול בתרומה עד שיעריב שמשן, דהיינו צאת הכוכבים... דכתיב <ref> ויקרא כ"ב, ז'</ref> ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים.
 
* '''עד סוף האשמורה הראשונה''' - שליש הראשון של לילה, שהלילה נחלק לשלש משמרות. והמקדימים וקורים קריאת שמע של ערבית מבעוד יום,
 
* '''עד סוף האשמורה הראשונה''' - שליש הראשון של לילה, שהלילה נחלק לשלש משמרות. והמקדימים וקורים קריאת שמע של ערבית מבעוד יום,
 
* '''עד שיעלה עמוד השחר''' - דכל הלילה מקרי זמן שכיבה. והלכה כרבן גמליאל שגם חכמים מודים לו, ולא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
 
* '''עד שיעלה עמוד השחר''' - דכל הלילה מקרי זמן שכיבה. והלכה כרבן גמליאל שגם חכמים מודים לו, ולא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
שורה 58: שורה 58:
 
[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90 המקור wikisource]
 
[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%90_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90 המקור wikisource]
   
===מאימתי - בשחרית===
+
===ב:'מאימתי - בשחרית===
 
המשנה ממשיכה באותו נושא, מתי החיוב לומר קריאת שבע בבוקר.{{ש}]
 
המשנה ממשיכה באותו נושא, מתי החיוב לומר קריאת שבע בבוקר.{{ש}]
 
'''מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית?''' מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן (לפי החוטים בציצית) .רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי (יותר מאוחר מהשיטה קודמת: מעט ירקרק) ,וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: (הלכה כמותו) עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת (שעה זמנית), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד (הפסיד מצוות קריאת שמע אבל כמו...) ,כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.
 
'''מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית?''' מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן (לפי החוטים בציצית) .רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי (יותר מאוחר מהשיטה קודמת: מעט ירקרק) ,וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: (הלכה כמותו) עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת (שעה זמנית), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד (הפסיד מצוות קריאת שמע אבל כמו...) ,כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.
שורה 69: שורה 69:
 
* '''כאדם הקורא בתורה''' - אע"פ שלא יצא ידי חובת ק"ש בעונתה, יש לו קבול שכר כקורא בתורה:
 
* '''כאדם הקורא בתורה''' - אע"פ שלא יצא ידי חובת ק"ש בעונתה, יש לו קבול שכר כקורא בתורה:
   
===דרך הקריאה===
+
===ג':דרך הקריאה===
 
בית שמאי ובית הלל נחלקים על דרך הקריאה.{{ש}}
 
בית שמאי ובית הלל נחלקים על דרך הקריאה.{{ש}}
  +
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" <ref>דברים ו', ז'; (שם י"א, י"ט</ref>.
  +
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרֵא כְדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" (שם).{{ש}}
  +
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"? בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. {{ש}}
  +
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ: כְּדַי הָיִיתָ לָחֹב בְּעַצְמְךָ,
  +
שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.
  +
רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות): {{ש}}
  +
* '''יטו''' - על צדיהם, דכתיב בשכבך דרך שכיבה:
  +
* '''יעמדו''' - דכתיב ובקומך דרך קימה:
  +
* '''כדרכו''' - בין בקימה בין בישיבה בין בשכיבה בין בהליכה:
  +
* '''כדי היית''' - ראוי היית ליהרג, ואם היית מת היית מתחייב בנפשך:
  +
  +
===ד':ברכות עם קריאת שמע===
  +
המשנה דנה בברכות שיש לומר לפני קריאת שמע ולאחריה.{{ש}}
  +
בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ,וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ,אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה.מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר.
  +
לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ.לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם.וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם
  +
  +
רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות): {{ש}}
  +
* '''שתים לפניה''' - יוצר אור ואהבה:
  +
* '''ואחת לאחריה''' - אמת ויציב:
  +
* '''שתים לפניה''' - מעריב ערבים ואהבת עולם:
  +
* '''ושתים לאחריה''' - אמת ואמונה והשכיבנו:
  +
* '''אחת ארוכה ואחת קצרה''' - אשתים שלפניה קאי, יוצר אור ארוכה שפותחת בברוך וחותמת בברוך, וכן מעריב ערבים. אהבה קצרה, שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך:
  +
* '''לחתום''' - בברוך:
   
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

גרסה מ־08:54, 23 באוגוסט 2011

לעילוי נשמת יצחק בן גבריאל פויכטונגר - נפטר י"ד אב תשע"א

המסכת הראשונה של סדר זרעים ושל כל הש"ס. עוסקת בענייני ברכות. רבי, מסדר המשנה, התחיל במסכת ברכות, מפני שהחובה הראשונה של היהודי הוא לברך ולהודות. התחיל במשנה "מאימתי קורין את שמע בערבית", כי קריאת שמע היא קבלת עול מלכות שמים.

הקדמת הרמב"ם

רמב"ם בהקדמתו לזרעים אומר: התחיל במסכת ברכות.והטעם שהצריכהו להתחיל בה, שהרופא הבקי, כשירצה לשמור בריאות הבריא, על תכונתה שהיא עומדת עליו, יקדים תיקון המזון בתחילת רפואותיו. ועל כן ראה החכם הזה להתחיל בברכות, שכל מי שאוכל, אין לו רשות לאכול עד שיברך, וראה לסדר בתחילת דבריו ברכות, כדי לתקן המזון תיקון שיש לו עניין. אחר כך ראה לתקן דבריו, כדי שלא יהיה חסר בעניין מן העניינים, ולפיכך דיבר על כלל הברכות שאדם חייב בהם, על המזונות ועל המצות. ואין לך מצווה שאדם חייב בה בכל יום, אלא קריאת שמע בלבד. ואין נכון לדבר בברכות ק"ש, קודם שידבר על ק"ש עצמה, לפיכך התחיל מאימתי קורין את שמע, וכל מה שנתחבר אליו, ואחר כך חזר לעניין הסדר, והוא לדבר במצות זרע הארץ..

  1. הפרק הראשון של המסכת עוסק בזמן ק"ש ערבית ושחרית, ודרך קריאתה בשכיבה או בעמידה. בפרק דיני ברכות ק"ש בשחר ובערב, וקריאת פרשת יציאת מצרים בלילות.
  2. הפרק השני, בדיני כוונת ק"ש;
  3. הפרק השלישי, בדיני הפטורים מק"ש וטהרת הגוף;
  4. הפרק הרביעי, זמן תפלת השחר, הערב ומוסף. שאר ענייני התפילה ועמידה בתפילה לכוון ירושלים;
  5. הפרק החמישי, בכוונת התפילה ומה שנכלל בתפילת העמידה, ותנאי שליח הצבור;
  6. הפרק הששי, בברכות ההנאה ובקדימת הברכות;
  7. הפרק השביעי, מי חייב בזימון וכיצד מזמנים;
  8. הפרק השמיני, דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה;
  9. הפרק התשיעי, בברכות הודאה.

סיום המסכת עוסק בקדושת הר הבית, בחותמי ברכות שבמקדש, שאילת שלום בשם.

בסדר זרעים נמצא תלמוד בבלי רק על מסכת ברכות. חלק גדול ממסכת ברכות כולל דברי אגדה, משלים, עצות בדרך ארץ ושמירת הגוף. בעניני ההלכה אין בה שיטות עמוקות ומסובכות, ולכן החלו את הלימוד במסכת זו.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

אנציקלופדיה יהודית

שיעור מפי הרב איתמר ליברמן - אתר ישיבת בית אל

פרק ראשון

הפרק הראשון של המסכת עוסק בזמן ק"ש ערבית ושחרית, ודרך קריאתה בשכיבה או בעמידה. בפרק דיני ברכות ק"ש בשחר ובערב, וקריאת פרשת יציאת מצרים בלילות.

א:'מאימתי - בערבית

המשניות הראשונות עוסקות במועד קריאת שמע. בספר דברים נאמר:"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" [1]. וכך נאמר במסכת הפותחה את המשנה:
מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית? מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן, עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה – דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. (ממועד צאת הכוכבים כמו המועד שחל על הכהנים על מנת לאכול תרומה)

(יש שלוש דעות למה הכוונה "בשכבך" הם הזמן שבו הולכים לישון - זה הבסיס - אך יש הרחבה לפי הגירסאות האחרות)
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה (חתונה). אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע. אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת. וְלֹא זוֹ בִלְבַד: אֶלָּא כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

(דינים דומים)
הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים (אברי עולת התמיד של בין-הערבים - לכהנים וכן הקרבנות הנאכלים תוך יום אחד - גם לאדם פרטי) – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר. אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"? כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה

העקרון הבסיסי הוא כי התפילה קשורה להקרבת הקרבנות ולכן מועדה נקבע בהתאם למה שהיה מקובל בבית המקדש בהקרבת קרבן התמיד:"אֶת-הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם"[2]

שלושה דברים יש לסיים עד חצות:

  1. אמירת קריית שמע.
  2. אברי עולת התמיד של בין-הערבים
  3. קרבנות הנאכלים תוך יום אחד

רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות):

  • מאימתי קורין - משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. כהנים שנטמאו וטבלו, אין יכולים לאכול בתרומה עד שיעריב שמשן, דהיינו צאת הכוכבים... דכתיב [3] ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים.
  • עד סוף האשמורה הראשונה - שליש הראשון של לילה, שהלילה נחלק לשלש משמרות. והמקדימים וקורים קריאת שמע של ערבית מבעוד יום,
  • עד שיעלה עמוד השחר - דכל הלילה מקרי זמן שכיבה. והלכה כרבן גמליאל שגם חכמים מודים לו, ולא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
  • מעשה שבאו בניו מבית המשתה - בני רבן גמליאל שמעינהו לרבנן דאמרי עד חצות,... והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה וחייבים אתם לקרות:
  • הקטר חלבים - של קרבנות:
  • ואברים - של עולת תמיד של בין הערבים שנזרק דמו ביום, מצוה להעלות הנתחים כל הלילה, דכתיב [4] היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר :
  • וכל הנאכלין ליום אחד - כגון תודה וחטאת ואשם וכיוצא בהם שהם נאכלים ליום ולילה, זמן אכילתן עד שיעלה עמוד שחר והוא המביא לידי נותר:
  • אם כן למה אמרו חכמים עד חצות - בק"ש ובאכילת קדשים, אבל בהקטר חלבים ואיברים לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט ליה הכא אלא להודיע שכל דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה :
  • כדי להרחיק את האדם מן העבירה - שלא יבא לאכלן אחר שיעלה עמוד השחר ויתחייב כרת, וכן בק"ש שלא יאמר עדיין יש לי שהות ותעבור עונתה:

המקור wikisource

ב:'מאימתי - בשחרית

המשנה ממשיכה באותו נושא, מתי החיוב לומר קריאת שבע בבוקר.{{ש}] מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית? מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן (לפי החוטים בציצית) .רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי (יותר מאוחר מהשיטה קודמת: מעט ירקרק) ,וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: (הלכה כמותו) עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת (שעה זמנית), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד (הפסיד מצוות קריאת שמע אבל כמו...) ,כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה.

רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות):

  • בין תכלת ללבן - בין חוטי תכלת לחוטי לבן שבציצית. פירוש אחר, גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא נקלט הצבע יפה ונשאר לבן:
  • בין תכלת לכרתי - צבע התכלת קרוב לגוון של כרתי כרישין שקורין פורוש בלע"ז:
  • עד שלש שעות - ביום, עד סוף שעה שלישית שהוא רביע היום בזמן שהימים והלילות שוים. ולעולם זמן קריאת שמע הוא עד רביע היום בין שהימים ארוכים בין קצרים. ..וכל מקום שנזכר במשנה כך וכך שעות ביום, על דרך זה אתה צריך לחשוב ולדון. זו הבנתי מפירושי הרמב"ם ונתקבל לי. וטעמא דרבי יהושע דאמר עד שלש שעות ביום, שכן דרך בני מלכים שאין עומדין ממטתן עד סוף שעה שלישית. ורחמנא דאמר ובקומך, עד שעה שכל בני אדם עומדים ממטתן קאמר והלכה כרבי יהושע , ומיהו לכתחלה צריך לכוין לקרות ק"ש עם הנץ החמה כמו שהיו הותיקים עושים:
  • לא הפסיד - כלומר לא הפסיד מלברך לפניה ולאחריה, אלא אע"פ שעברה עונתה קורא ומברך לפניה ולאחריה:
  • כאדם הקורא בתורה - אע"פ שלא יצא ידי חובת ק"ש בעונתה, יש לו קבול שכר כקורא בתורה:

ג':דרך הקריאה

בית שמאי ובית הלל נחלקים על דרך הקריאה.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" [5]. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרֵא כְדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" (שם).
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"? בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים.
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי, וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ: כְּדַי הָיִיתָ לָחֹב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל. רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות):

  • יטו - על צדיהם, דכתיב בשכבך דרך שכיבה:
  • יעמדו - דכתיב ובקומך דרך קימה:
  • כדרכו - בין בקימה בין בישיבה בין בשכיבה בין בהליכה:
  • כדי היית - ראוי היית ליהרג, ואם היית מת היית מתחייב בנפשך:

ד':ברכות עם קריאת שמע

המשנה דנה בברכות שיש לומר לפני קריאת שמע ולאחריה.
בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ,וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ,אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה.מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ.לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם.וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם

רבי עובדיה מברטנורא פירש (בהשמטות):

  • שתים לפניה - יוצר אור ואהבה:
  • ואחת לאחריה - אמת ויציב:
  • שתים לפניה - מעריב ערבים ואהבת עולם:
  • ושתים לאחריה - אמת ואמונה והשכיבנו:
  • אחת ארוכה ואחת קצרה - אשתים שלפניה קאי, יוצר אור ארוכה שפותחת בברוך וחותמת בברוך, וכן מעריב ערבים. אהבה קצרה, שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך:
  • לחתום - בברוך:

הערות שוליים

  1. ו',ז'
  2. ספר במדבר, כ"ט, ל"ט
  3. ויקרא כ"ב, ז'
  4. ויקרא ו
  5. דברים ו', ז'; (שם י"א, י"ט


תפילה על הנפטר אחרי הלימוד

לתשומת ללב: כנראה אשכנזים אומרים בן האב ועדות המזרח - בן האם (טעון אימות)
במקרה שלנו:יצחק בן גבריאל או יצחק בן פאולה מרים

תפילה על הנפטר אחרי הלימוד
אָנָּא יְיָ מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ יִהְיֶה נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ בַּעֲבוּר נִשְׁמַת פלוני בֶּן פלונית וּגְמוֹל נָא עִמּוֹ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לִפְתּוֹחַ לוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶדוְ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן וּתְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה וּשְׁלַח לוֹ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים לְהוֹלִיכוֹ וּלְהוֹשִׁיבוֹ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים אֵצֶל נִשְׁמַת הַצַּדִיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ לְהַשְׂבִּיעוֹ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בְּקֶבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׁלוֹם כְּדִכְתִיב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּעַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ. וּכְתִיב יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וּכְתִיב אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִּפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. וְתִשְׁמוֹר אוֹתוֹ מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה וְתִסְלַח וְתִמְחוֹל לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא וּזְכוֹר לוֹ זְכֻיּוֹתָיו וְצִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְתַשְׁפִּיעַ לוֹ מִנִּשְׁמָתוֹ לְדַשֵּׁן עַצְמוֹתָיו בַּקֶּבֶר מֵרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים דִּכְתִיב מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ וּכְתִיב שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה. וְיִשְׁכּוֹן בֶּטַח בָּדָד וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה וְאַל יִרְאֶה פְּנֵי גֵיהִנֹם וְנִּשְׁמָתוֹ תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וּלְהַחֲיוֹתוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים אָמֵן.{{ש}]

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת פלוני בֶּן פלונית שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר יִתְּנוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן, בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנֽוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם, וְנֹאמַר אָמֵן:

המקור


מסכת_ברכות קישור לויקיפדיה