Family Wiki
Advertisement

הלוויה יהודית בבית הקברות הר הזיתים

המשך מ:פרק שני

לעילוי נשמת יצחק בן גבריאל פויכטונגר - נפטר י"ד אב תשע"א
מישניות אלה נאמרו גם לעילוי נשמת חותני חיים אריה כהנא בן צבי הירש - נפטר י"ב מנחם-אב תשס"ב

הפרק דן בדיני הפטורים מקריאת שמע: העוסקים בקבורת המת ובכלל וכן בעל קרי טרם טבילה. האחרונים, חוייבו לכך על-ידי עזרא הסופר ובכך נקבעה גם נורמת התנהגות.

מקורות[]

משנה א':מי שמתו מוטל לפניו[]

בסוף פרק הקודם הגדרנו "טרדה של מצווה". עתה נדון בטרדה הכרוכה בקבורת המת. שכן, מי שעסוק במצווה זו אף הוא פטור מקרעאת שמע ושאר המצוות.

המשנה:מי שמתו מוטל לפניו, פטור מקריאת שמע , (ומן התפלה) ומן התפלין. נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן, את שלפני המטה ואת שלאחר המטה, את שלמטה צרך בהן פטורים, ואת שאין למטה צרך בהן חיבין. אלו ואלו פטורין מן התפלה.

רבי עובדיה מברטנורא פירש :

  • מי שמתו מוטל לפניו - אחד מן הקרובים שחייב להתאבל עליהם מוטל. עליו לקברו:
  • פטור מקריאת שמע - משום דטריד טרדא דמצוה:
  • וחלופיהן - שכן דרך שמתחלפין לפי שהכל רוצים לזכות במצוה:
  • את שלפני המטה - המזומנים לנשאה כשתגיע המטה אצלם:
  • ואת שאין, למטה צורך בהן - כגון ההולכים ללוות את המת לכבודו בלבד , חייבין:
  • אלו ואלו פטורים מן התפילה - דלאו דאורייתא היא כמו קריאת שמע. ואיכא דאמרי מפני שהיא צריכה כוונה יתירד:

משנה ב':קברו את המת וחזרו[]

בהמשך למשנה הקודמת, דנים כיצד נוהגים בענין קריאת שמע לאחר שקברו את המת. נוהגים אז שעומדים בשורה, האבלים עוברים בין המלווים, על מנת לקבל תנחומים והם אומרים להם:"המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

המשנה:קברו את המת וחזרו, אם יכולין להתחיל ולגמר עד שלא יגיעו לשורה, יתחילו. ואם לאו, לא יתחילו .העומדים בשורה, הפנימים פטורין, והחיצונים חיבין.

רבי עובדיה מברטנורא פירש :

  • להתחיל ולגמר - פרשה אחת של קריאת שמע :
  • לשורה - שהיו עושים שורות שורות סביב האבל לנחמו בשובם מן הקבר:
  • ואם לאו - שהיה הדרך קרוב מן הקבר עד המקום שבו עושים השורה, ואין פנאי להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה:
  • הפנימים - הרואים האבלים - פטורים:
  • והחיצונים - שאינם רואים פני האבלים - חיבין:

משנה ג':נשים ועבדים וקטנים פטורין[]

במשנה זו דנים מי הם הפטורים תמיד מקריאת שמע.

המשנה:נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע ומן התפלין, וחיבין בתפלה ובמזוזה ובברכת המזון.

רבי עובדיה מברטנורא פירש :

  • נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע - אע"פ שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, סד"א לחייבן הואיל ואית בה מלכות שמים, קמ"ל. ותפילין מצות עשה שהזמן גרמא הן, דלילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו, וסד"א דואיל ואתקש תפילין למזוזה, נשים נחייבו, קמ"ל :
  • קטנים - אפילו קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי תמיד אצלו בעונת ק"ש. ולא בתפילין, משום דסתם קטן אינו יודע לשמור תפיליו שלא יפיח בהן:
  • וחייבין בתפלה - דתפלה רחמי היא, ומדרבנן היא, ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים:
  • ובמזוזה - דמהו דתימא הואיל ואתקש לתלמוד תורה, כי היכי דנשים פטורות מתלמוד תורה דכתיב: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם" [1] ולא את בנותיכם הכי נמי נפטרו ממזוזה אע"פ שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא קא משמע לן:

משנה ד':בעל קרי מהרהר בלבו[]

לפי האמור בספר דברים:"כִּי-יִהְיֶה בְךָ אִישׁ, אֲשֶׁר לֹא-יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה-לָיְלָה..." [2]. חז"ל פרשו שהכוונה לאדם שיצא ממנו שכבת זרע. ועליו נאמר בספר ויקרא:"וְאִישׁ, כִּי-תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת-זָרַע--וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ, וְטָמֵא עַד-הָעָרֶב" [3]. חכמים קראו ל"שכבת זרע" - קרי ולמי שיצא ממנו - בעל קרי. כאשר ה"זרע" יצא ממנו בהקיץ או בשינה, לרצונו ולא לרצונו בתשמיש או בדרך אחרת. פנחס קהתי הוסיף כי "עזרה תיקן טבילה לבעלי קרי [4] שכן אין זו חובה מהתורה, המטרה היא ש"לא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים".

המשנה:בעל קרי (מדין תורה מותר לו, אבל עזרא ובית דינו תיקנו שלא יעשה כן) מהרהר בלבו (רק מהרהר ולא ואמר) ואינו מברך (גם לא בהרהור), לא לפניה ולא לאחריה (היות וזאת מדברי סופרים). (נוהג זה מקובל גם בעולם האוכל) ועל המזון מברך לאחריו (מצווה מהתורה), ואינו מברך לפניו (מצווה מדברי סופרים). רבי יהודה אומר, מברך לפניהם ולאחריהם.

רבי עובדיה מברטנורא פירש :

  • ובברכת המזון - מיבעיא לן אי חייבות בברכת המזון מדאורייתא כיון דכתיב :"וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ" [5] וברכת הויא ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא, או שמא אין חייבות מדאורייתא משום דכתיב: "עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ" [6] ה והארץ לא נתנה לנקבות ולא אפשיטא:

משנה ה':היה עומד בתפלת שמונה עשרה[]

הרמב"ם אמר כי התקנה של עזרא מתיחסת רק ללימוד דברי תורה אך בית דינו החל זאת גם לעמידה בתפילת שמונה עשרה.

המשנה: היה עומד בתפלה (שמונה עשרה), ונזכר שהוא בעל קרי, לא יפסיק, אלא יקצר. ירד לטבל (לטבול), אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה (כמו תפילת ותיקין), יעלה ויתכסה (במים) ויקרא. ואם לאו (לא יספיק בטרם הנץ החמה), יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה, לא במים הרעים ולא במי המשרה (מים ששורין בהן פשתן - ריח רע), עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם (מהמים הרעים) ומן הצואה, ארבע אמות (לצדדים ולאחוריו - קדימה:עד למלוא עיניו).

רבי עובדיה מברטנורא פירש :

  • בעל קרי - עזרא תקן שלא יקרא בעל קרי בתורה בין שראה קרי לאונסו בין לרצונו עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה שאין דברי תורה מקבלין טומאה אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים:
  • מהרהר - ק"ש בלבו כשהגיע זמן המקרא:
  • ואינו מברך לפניה ולאחריה - ואפילו בהרהור, כיון דברכות לאו דאורייתא לא אצרכוהו רבנן:
  • ועל המזון מברך לאחריו - דחיובא דאורייתא הוא:
  • ואינו מברך לפניו - דלאו חיובא דאורייתא היא. וכבר נפסקה ההלכה דבטלוה לטבילותא, ובעלי קריין קורין ק"ש כדרכן ועוסקין בתורה ומתפללין ומברכין כל הברכות ואין מערער בדבר
  • לא יפסיק - תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה :
  • ולקרות עד שלא תנץ החמה - שהותיקין מדקדקים על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה, דכתיב בספר תהילים: "יִירָאוּךָ עִם-שָׁמֶשׁ" [7]:
  • יתכסה במים - ודוקא מים עכורים שאין לבו רואה את הערוה, אבל צלולים לא:
  • במים הרעים - מים סרוחים:
  • במי המשרה - מים ששורין בהם פשתן:
  • עד שיטיל לתוכן מים - חסורי מחסרא והכי קתני, ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיתן לתוכן מים, ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית:
  • וכמה ירחיק מהם - מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים, ומן הצואה:
  • ארבע אמות - ודוקא כשהוא לצדדים או לאחריו אבל לפניו מרחיק כמלא עיניו:

משנה ו':זב שראה קרי[]

תקנת עזרה הייתה רק לבעל קרי ולא מטעמי טומאה, כפי שהובהר.


המשנה:זב שראה קרי, ונדה שפלטה שכבת זרע , והמשמשת שראתה נדה, צריכין טבילה, ורבי יהודה פוטר .

רבי עובדיה מברטנורא פירש :

  • זב שראה קרי - אע"פ שטמא טומאת שבעה משום זיבה ואין טבילה זו מטהרתו, אפילו הכי צריך טבילה לדברי תורה כתקנת עזרא משום קרי. וכן נדה אם באה להתפלל ופולטת שכבת זרע הרי היא כבעל קרי. ושכבת זרע מטמא האשה בפליטתו כל שלשה ימים לאחר תשמיש. ולאחר מכאן כבר הסריח בגופה ואין ראוי עוד להיות ולד נוצר ממנו. והכי פירושו נדה שפלטה עתה תשמיש ששמשה אתמול קודם שראתה והמשמשת מטתה שראתה נדה אחר ששמשה צריכין טבילה:
  • ורבי יהודה פוטר - אף במשמשת שראתה נדה פטר ר' יהודה, ואף על גב דמעיקרא בת טבילה הות ואיכא למימר דלא פקעא חובת טבילה מינה. וכבר כתבנו לעיל דבטלוה לטבילותא מפני שהיתה תקנה שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה:

תפילה על הנפטר אחרי הלימוד[]

אָנָּא יְיָ מָלֵא רַחֲמִים אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ יִהְיֶה נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ וּתְפִלָּתֵנוּ בַּעֲבוּר נִשְׁמַת יצחק בֶּן גבריאל וּגְמוֹל נָא עִמּוֹ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לִפְתּוֹחַ לוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶדוְ שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן וּתְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה וּשְׁלַח לוֹ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים לְהוֹלִיכוֹ וּלְהוֹשִׁיבוֹ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים אֵצֶל נִשְׁמַת הַצַּדִיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת לֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ לְהַשְׂבִּיעוֹ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בְּקֶבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׁלוֹם כְּדִכְתִיב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ. וּכְתִיב יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וּכְתִיב אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִּפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. וְתִשְׁמוֹר אוֹתוֹ מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִמָּה וְתוֹלֵעָה וְתִסְלַח וְתִמְחוֹל לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא וּזְכוֹר לוֹ זְכֻיּוֹתָיו וְצִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְתַשְׁפִּיעַ לוֹ מִנִּשְׁמָתוֹ לְדַשֵּׁן עַצְמוֹתָיו בַּקֶּבֶר מֵרֹב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים דִּכְתִיב מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ וּכְתִיב שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה. וְיִשְׁכּוֹן בֶּטַח בָּדָד וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה וְאַל יִרְאֶה פְּנֵי גֵיהִנֹם וְנִּשְׁמָתוֹ תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וּלְהַחֲיוֹתוֹ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים אָמֵן.

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת הַקְּדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמַת יצחק בֶּן גבריאל שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר יִתְּנוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ, בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ. לָכֵן, בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ, וְיָנֽוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם, וְנֹאמַר אָמֵן:

המקור

הערות שוליים[]

  1. דברים י"א, י"ט
  2. כ"ג, י"א
  3. ט"ו,ט"ז
  4. בבא קמא פ"ב,א'
  5. ח',י'
  6. שם
  7. ע"ב,ה'
Advertisement