Family Wiki
Register
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית apiedit
תגיות: עריכה חזותית apiedit
 
שורה 46: שורה 46:
 
רוק, עצמו, מכר 600 דונם של אדמת 'בוכריה' שלגדות [[הירקון]] בקרבת המושבה [[פתח תקווה]] לקבוצת רוכשים יהודים ובהם הפרדסנים [[שמעון רוקח]] ו[[פרץ פסקל]] עליהן ניטע ב-1905 [[פרדס בחר-יה]] ששנים רבות נחשב לפרדס הגדול בארץ{{הערה|[[יצחק רוקח]], פרדסים מספרים, הוצאת מסדה, 1970, ע"מ 110-111}}. בשנות ה-20, ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, מכרה משפחת רוק את 'בית רוק' והפרדס סביבו למשפחות קליין ושפיר מ[[נווה שאנן (תל אביב)|שכונת נווה שאנן]] הסמוכה. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית מיסיונרים פרוטסטנטים, ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים 1927, 1929 ו-1932 נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-1937 תרמו המשפחות היהודיות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו.
 
רוק, עצמו, מכר 600 דונם של אדמת 'בוכריה' שלגדות [[הירקון]] בקרבת המושבה [[פתח תקווה]] לקבוצת רוכשים יהודים ובהם הפרדסנים [[שמעון רוקח]] ו[[פרץ פסקל]] עליהן ניטע ב-1905 [[פרדס בחר-יה]] ששנים רבות נחשב לפרדס הגדול בארץ{{הערה|[[יצחק רוקח]], פרדסים מספרים, הוצאת מסדה, 1970, ע"מ 110-111}}. בשנות ה-20, ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, מכרה משפחת רוק את 'בית רוק' והפרדס סביבו למשפחות קליין ושפיר מ[[נווה שאנן (תל אביב)|שכונת נווה שאנן]] הסמוכה. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית מיסיונרים פרוטסטנטים, ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים 1927, 1929 ו-1932 נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-1937 תרמו המשפחות היהודיות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו.
   
משפחת רוק גם השכירה את המבנה המרכזי של בית החלוץ ביפו ל'ועד הצירים' של התנועה הציונית, שסייע לעולים בימיהם הראשונים בארץ{{הערה|שמואל גילר, [http://samgiler.weebly.com/uploads/6/8/1/9/6819339/meoraot_1.pdf קובץ העדויות על אירועי "בית החלוץ" ביפו], ע"מ 12, מתוך [http://samgiler.weebly.com/ אתר סיפורי יפו] של שמואל גילר}}.
+
משפחת רוק גם השכירה את המבנה המרכזי, לצד שני מבנים שהושכרו מנזירות המסדר הצרפתי סנט ג'וזף, של בית החלוץ ביפו ל'[[ועד הצירים]]' של התנועה הציונית, שסייע לעולים בימיהם הראשונים בארץ{{הערה|שמואל גילר, [http://samgiler.weebly.com/uploads/6/8/1/9/6819339/meoraot_1.pdf קובץ העדויות על אירועי "בית החלוץ" ביפו], ע"מ 12, מתוך [http://samgiler.weebly.com/ אתר סיפורי יפו] של שמואל גילר}}.
   
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־05:02, 27 במרץ 2015

משפחת רוק הייתה משפחה ערבית-נוצרית אמידה שהגיעה ליפו מעין כרם.

ב-1902 היה מעורב אחד מבניה של המשפחה, אלפרד, בתגרה שבמהלכה נרצח האיכר יעקב אברמוביץ מראשון לציון. כדי להיחלץ מעונש מוות, נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של פיצוי כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים פרנק, אך תושבי המושבה העדיפו להשקיעם בקרן לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרן בהקמת מרפאה.

אלפרד רוק חזר מאוחר יותר לארץ ישראל והיה למקורבו של המופתי אמין אל-חוסייני, כיהן כסגן נשיא המפלגה הערבית הפלסטינית וכחבר הוועד הערבי העליון מטעם החוסיינים, התנגד לציונות ולמכירת קרקעות ליהודים. ולמרות זאת, גם הוא וגם משפחתו השכירו ומכרו אדמות ליהודים.

בית רוק[]

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

בית רוק הוא בית באר מהמאה ה-19, המצוי כיום ברחוב השומרון בשטח התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.

הבית הוקם במאה ה-19, בלב הפרדסים של משפחת רוק. הבאר הופעלה בתחילה באמצעות אנטיליה, ומאוחר יותר באמצעות מנוע דיזל. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה בקמרונות צולבים. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת שיש, חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג רעפים. ב'בית רוק' עצמו, לימים בפאתי התחנה המרכזית, התגורו באותה העת משפחות יהודיות בדמי מפתח. בקומת קרקע פעלו בעלי מלאכה שונים, ובהם מפרזל סוסים, פסל, רתך, משתלה ומפעל למוזאיקה. הבאר נאטמה בידי הדיירים, אך שרידיה עדיין קיימים.

במרוצת השנים עזבו את הבית הדיירים, ונותרו בו רק בתי מלאכה ובתי עסק שונים. הוא סובל מהזנחה רבה, קירותיו נסדקו, חלקם סובלים מרטיבות, ותוספות בנייה שונות שנועדו לשרת את בתי העסק הפועלים בו פגעו במראהו. עם זאת, המבנה בעל גג הרעפים עדיין חריג במראהו ביחס לבנייה העירונית שבסביבתו.

משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד 1948.

מכירת קרקעות ליהודים[]

רוק, עצמו, מכר 600 דונם של אדמת 'בוכריה' שלגדות הירקון בקרבת המושבה פתח תקווה לקבוצת רוכשים יהודים ובהם הפרדסנים שמעון רוקח ופרץ פסקל עליהן ניטע ב-1905 פרדס בחר-יה ששנים רבות נחשב לפרדס הגדול בארץ[1]. בשנות ה-20, ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים, מכרה משפחת רוק את 'בית רוק' והפרדס סביבו למשפחות קליין ושפיר משכונת נווה שאנן הסמוכה. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית מיסיונרים פרוטסטנטים, ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים 1927, 1929 ו-1932 נערך יריד המזרח על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-1937 תרמו המשפחות היהודיות את הקרקע לעיריית תל אביב, לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו.

משפחת רוק גם השכירה את המבנה המרכזי, לצד שני מבנים שהושכרו מנזירות המסדר הצרפתי סנט ג'וזף, של בית החלוץ ביפו ל'ועד הצירים' של התנועה הציונית, שסייע לעולים בימיהם הראשונים בארץ[2].

הערות שוליים[]

  1. יצחק רוקח, פרדסים מספרים, הוצאת מסדה, 1970, ע"מ 110-111
  2. שמואל גילר, קובץ העדויות על אירועי "בית החלוץ" ביפו, ע"מ 12, מתוך אתר סיפורי יפו של שמואל גילר

קישורים חיצוניים[]