קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
משפט השבעה משיקגו (באנגלית: The Trial of the Chicago 7) הוא סרט דרמת-פשע פוליטית אמריקאי, שנכתב ובוים על ידי היוצר אהרן סורקין. בסרט מופיעים אנסמבל שחקנים הכולל את סשה ברון כהן, אדי רדמיין, יאיא עבדול-מאטין השני, ג'רמי סטרונג, ג'וזף גורדון-לוויט, אלכס שארפ, תומאס מידליץ', פרנק לנגלה, מייקל קיטון ומארק ריילנס, ועוקב סיפורם של "השבעה משיקגו", קבוצת מפגינים שהתנגדו למלחמת וייטנאם ושהואשמו בקשירת קשר בשנת 1968.

במקור, הסרט נועד לעלות לאקרנים תחת הפצתה של חברת "סרטי פראמאונט", אך הזכויות להפצת הסרט נמכרו לנטפליקס עקב התפרצות מגפת הקורונה המתמשכת. הסרט עלה לשידור בכל הפלטפורמות של "נטפליקס" ב-16 באוקטובר 2020.

הסרט מבוסס על סיפורם האמיתי של "השבעה משיקגו", קבוצה של שבעה מפגינים שהואשמו על ידי הממשלה הפדרלית באשמת קשירת קשר, הסתה להתפרעויות, ואישומים אחרים הקשורים להתנגדות למלחמת וייטנאם ולהפגנות נגד תרבות שהתרחשו בשיקגו, אילינוי, לרגל הועידה הלאומית הדמוקרטית משנת 1968.

העלילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהויקיפדיה האנגלית

באוגוסט 1968 החלו אבי הופמן, ג'רי רובין, טום היידן, רני דייוויס, דייוויד דלינגר, לי ויינר, ג'ון פרוין ובובי סיל להתכונן להפגנה בוועידה הלאומית הדמוקרטית בשיקגו. חמישה חודשים לאחר מכן, כל שמונתם נעצרים והואשמים בניסיון להסית מהומה. ג'ון נ 'מיטשל, היועץ המשפטי לממשלה ממנה את טום פורן וריצ'רד שולץ לתובעים, בעוד שכל הנאשמים למעט סיל מיוצגים על ידי ויליאם קונסטלר ולאונרד וינגלס.

השופט יוליוס הופמן מגלה דעות קדומות משמעותיות כלפי התביעה. עורך דינו של סיל אינו נוכח והוא מקבל עזרה מפרד המפטון. אבי הופמן מתנגד בגלוי לבית המשפט. השופט הופמן מתחיל בהרחקת מושבעים החשודים בהזדהות עם הנאשמים בגלל איומים שדווחו על ידי מפלגת הפנתרים השחורים ומעניק לנאשמים ולעורכי דינם זלזול מרובה באשמת בית המשפט.

שוטרים סמויים רבים מעידים. לילה אחד הבחין היידן בשני שוטרים בזנב של דייויס וניסה להוציא את האוויר מצמיגם, אך נתפס ונעצר אחר כך. אבי הוביל מחאה לתחנת המשטרה בה הוחזק היידן, אך הסתובב כשראה את חסימת המשטרה בחוץ. כשניסתה לחזור לפארק השתלטה המשטרה על הגבעה. התפתחה מהומה, והמפגינים טענו שוב לגבעה. קונסטלר מציין כי איש מהנאשמים לא עורר את המהומה.

מדווחים כי המפטון נהרג במהלך פשיטה של ​​המשטרה. כנקמה על כך שסייל המשיך לדבר על זכויותיו החוקתיות, השופט הופמן הביא אותו לחדר אחר, הוכה, וחזר סתום ושרשר. השופט הופמן לוקח את הצעתו של שולץ להכריז על עניינו של סיל.

קונסטלר ווינגלס מחליטים להעמיד את רמזי קלארק, שהיה היועץ המשפטי לממשלה במהלך ההתפרעויות. השופט הופמן מסרב לתת לחבר המושבעים לשמוע את עדותו, למרות שקלארק העיד כי המשטרה עוררה את המהומות. דלינגר מגיב באגרוף של פקיד וגרם למעצרו.

קונסטלר מציג קלטת המפלגת את היידן בפני הנאשמים. בליל המהומה ניסה דייויס להרגיע שוטרים שניסו לעצור מפגין שעלה על מוט. אחרי שהמשטרה כינתה את ראשו של דייוויס, היידן זועם אמר למפגינים שאם ישפך דם, שיישפך לכל מקום. הנאשמים הופנו בסופו של דבר על ידי המשטרה, שהסירה את התגים שלהם והמשיכה לתקוף אותם. אבי מסיק שהיידן הוצא מהקשרו, והיידן מבקש ממנו להעיד.

אבי אומר כי היידן לא הועלה כראוי. היידן משתמש בהצהרת הסיום בכך שהוא שם למעלה מ -4,500 חיילים שמתו במלחמת וייטנאם מאז תחילת המשפט, למרות הוראות השופט והתנגדויותיו. זה גורם לרבים בחדר המשפט לעמוד ולעודד.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.