ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 10 דצמבר 2007

שיחזור חזית בית הכנסת צילם: Idobi

בית הכנסת בחורבת נבוריה

משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו המנורה - היום בגן מוזיאון ישראל - הכתובת כוללת ציון ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית (שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן

נבוריה או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ביער ביריה ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים בימי הבית ראשון, הבית שני עד לתקופת הביזנטית. במקום מעיין ובו ניתן למצוא סלמנדרות . הקק"ל שיפצה את האתר לביקורים.

תולדות המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

באתר נמצאו שרידים ליישוב מתקופת הברזל ומימי הבית הראשון. הכפר, אשר התגלה כבעל אוכלוסיה יהודית שגשג בתקופת הבית השני, בשנות שהתחברו ספרי המשנה והתלמוד. הוא מזוהה עם כפר נבוריא, מולדתם של אמוראים מדור רביעי, וביניהם רבי יהודה איש כפר נבוריא. מכאן יצא גם "רבי יהודה איש כפר נבוריא", שלימד בצור וקיסריה בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.

לפי הארכיאולוג שמוליק מגל היישוב ננטש מיושביו בתקופה הערבית הקדומה . שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום.

בחפירות שערכה משלחת מארה"ב נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של אלעזר המודעי, אשר נחשב לאחד מתומכי מרד בר כוכבא.

בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי השיש לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ברעידת אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564.

עין נבוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית צאן ולכביסה. קק"ל בנתה כאן טרסות, נטעה עצי בוסתן והפכה את המקום לאתר טיולים. לפי ספי בן יוסף המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו, אשר נקוו בגממיות הסלע הרחבות, וצמחו בהן צמחי מים, ניתן להבחין בסלמנדרות צעירות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שמוליק מגל, נבוריה - Archaeological World in Roman & Greek period - באתר תמונות נוף מהאתר
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.