Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מיקום השכונה בעבר


ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה - גירסת 20 בפברואר 2008

נווה שלום הכלולה היום בשכונת נווה צדק הייתה בין השכונות הראשונות אשר היוו את הייסוד להקמת העיר העברית הראשונה תל אביב בשנת 1909. השכנות ניבנו, כדוגמת השכונות הירושלמיות, כך התבטאו יוזמיהם, במטרה "לצאת מן החומות". הדוגמא הירושלים הראתה לבוני השכונות החדשות שניתן להקים שכונות במרחק מעיר, תוך הצעת מחיר זול לבית ובתנאי תשלום נוחים. שכונת נוה שלום נבנת ה בשנת 1890, שלוש שנים אחרי שכונת נווה צדק על ידי אחד ממייסדי פתח תקווה [ זרח ברנט. סם השכונה מקורו מדברי ישעיהו הנביא:

Cquote2.svg וְיָשַׁב עַמִּי, בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת, מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת, שַׁאֲנַנּוֹת. Cquote1.svg
– פרק ל"ב, י"ח

שכונת נווה שלום הייתה בדרום שכונת נוה צדק היום , ברחוב ברנט, מדרום לרחוב שלוש.

היוזמה להקמה[]

נווה שלום תוכננה להיות השכונה הראשונה. אבל בפועל נווה צדק נבנתה לראשונה. חברת "עזרת ישראל" מיפו הייתה היוזמת לבניית השכונה. אמנם החברה הוקמה במטרה לפעול לטובת הציבור על ידי אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח.כאשר מפעלה הראשון היה הקמת בית חולים לעניי העיר ולפועלים שבמושבות שבאו לביקור אצל הרופאים בעיר.

פייבל כהנוב שהיה מזכיר החברה כותב כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים, חילקו אותו לחלקים, מכרו אותו לתושבי יפו וקראו לשכונה בשם "נוה שלום". כאשר ניגשו לבנייה הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם.

אהרן שלוש שהיו לו קרקעות על גבול יפו הציע להם לקנות ממנו מגרש לבניית השכונה החדשה. ההנחה של שלוש הייתה שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו, יגדל היישוב היהודי מחוץ ליפו ויעלה ערך אדמותיו. לפי כך הוא הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה במחיר זול מאוד - עשרים אלף אמה באלפים וחמש מאות פרנק בערך. וגם את ה"תשלום הפעוט" הסכים לדחות לשנה . אך היה לו תנאי אחד, במשך השנה יש להתחיל בבניה. הצעת שלוש התקבלה. השטח חולק ל-48 חלקות, שלוש מאות אמה החלק, מלבד השטח שהוקצב לרחובות . לשכונה החדשה קראו "נוה צדק" .

הקמת השכונה[]

זרח ברנט מספר כי את ההחלטה לבנות את השכונה קבל לאחר ששב מלונדון. שם היה שלוש שנים ועסק בעיסקי פרוונות וצבר די ממון. הוא החליט כי בגיל 47 הוא לא יכול לחזןר לעבודת האדמה בפתח תקווה, שם היה מאז הקמתה. הוא מכר את הבתים שהיו לו בלונדון, עלה ארצה והתיישב בארץ ישראל.

ביפו נוכל לראות כיצד היישוב ביהודי גדל בעיר והוא נאלץ לשכור דירות "בבתים הרעועים של הערבים". הוא קנה בחולות, בגבול העיר יפו, שטח של 15,000 אמות מרובעות , במחיר פרנק אחד הדונם. על מנת לשלם את הסכום במזומנים, לפי דרישת הקונים, היה עליו לעלות לבנק של חיים וולרו בירושלים - שמה הסכימו לפדות את השיק שכתב.

ברנט הזמין מהנדס, סימן את השטח וביום 1 באוגוסט 1890 הזמין את הנכבדים מיפו ואת סוחרי האתרוגים מירושלים, שהיו עימו בקשרי מסחר לטקס הנחת אבן הפינה. הוא שכר חמורים לאלה שהתקשו בהליכה בחול, אבל חלק מהמוזמנים לא בה. חלק מבני יפו לעגו לו ואמרו: (על בסיס האימרה התלמודית) "יעלו עשבים בלחייך, וישוב לא יצמח על החולות".

הוא בנה שורה של בתים והציע אותם למכירה לתושבי יפו בתנאים ובתשלומים נוחים שלא יעלו על השכר דירה הרגיל שהם נהגו לשלם לבעלי הבתים הערבים ביפו. גם הוא עבר להתיישב בשכונה החדשה. למזלו הרע, בלילה השלישי לשהותו בבית החדש התפרצו לביתו שודדים, עם סכינים וניסו לפגוע בו. רק לאחר שפיצה אותם כספית הם נסוגו.

יישוב השכונה[]

איכלוס השכונה החל רק לאחר שאשת הרב של יפו, ר' נפתלי הירץ, חלתה והרופאים המליצו לה להחליף את הדירה . הרב עם בני ביתו התארחו בקיץ באחד הדירות של זרח ברנט ואכן האויר הזך והנקי הועיל לרבנית והם החליו לקנות את הבית. בעקבות רבה של יפו הגיעו יהודים נוספים לשכונה וכך היא אוכלסה.

שכונת יפה נוף[]

ערך מורחב: שכונת יפה נוף (יפו)

דליה קרפל כתבה בעיתון הארץ מיום 2 בפברואר 2012 הבית במנטה ריי פינת בננה ביץ' וסיכמה " כאשר פוצצו חבלני צה"ל בתים נטושים במנשייה באוגוסט 1948, הם לא חסו על בתי פיינגולד, שהיו שייכים למשפחת קאשי היהודית. עם השנים נהרסו כל בתי מנשייה, ובכלל זה גם בתיה של השכונה היהודית הקטנה יפה נוף, שעל הריסותיה הוקם פארק צ'רלס קלור. עכשיו מנסים חוקרי ההיסטוריה של תל אביב לשחזר את תולדותיה"

בכתבה היא סיפרה על שכונה שהייתה צמודה לנוה שלום : "יפה נוף הקטנה נכללה ב"נוה שלום יפו". "היום היו קוראים לזה פרויקט על הים", אומר גילר. "לא ידוע על גבולותיה, אבל אני סבור שהיא השטח שמקורו באחוזתו של הקונסול האוסטרי פסקל, שמכר קרקע לחיים שמרלינג (שנטען כי הקים את הבית היהודי הראשון מחוץ לחומת יפו), לקבוצת השלושים 'יפה נוף', לוועד בית החולים שער ציון, וככל הנראה גם לפיינגולד. השטח שהיה מיושב הוא כ-26 דונם, ומצפון לו היה שטח נוסף של כ-13 דונם, המכונה 'הקדש נייגו'. על חלק קטן ממנו היה בנוי בית החולים שער ציון החדש, והשאר נותר ריק".

לדבריו של גילר, יפה נוף היתה למעשה רצועה לאורך חוף הים. "קשה לספור שם את מספר הבתים, אבל אני מעריך שלא היו יותר מ-40, ובנוסף היו בתי פיינגולד ומלון בלה ויסטה. על פי הניירת שבידי משה קאשי, היו שם בשנות הארבעים 29 דירות קטנות ו-11 חנויות. בתחילה קראו למקום יפה נוף, אבל במשך השנים השם נטמע ב'נוה שלום יפו', בדומה לשכונות קטנות של תל אביב שנטמעו בנוה צדק ונוה שלום (מחנה יהודה, שערי אחווה, מחנה יוסף, אוהל משה, שכונת אהרון). אלה היו התארגנויות של קבוצות שבנו לעצמן שכונה קטנה, איש לא זוכר אותן והיום הן רק שמות רחובות במה שאנחנו קוראים נוה צדק.

"ייחודה של יפה נוף היה באקסקלוסיביות שלה, שמקורה במלון הפאר בלה ויסטה, וכמובן - בתי פיינגולד, שהיו מהמפוארים בתקופתם", הוא מוסיף. "מאחר שהיא ישבה על חוף הים היו בסביבה עוד בתי מלון, בתי קפה, חופי רחצה, סנטוריום, בתי מרחץ וכו'".

בית החולים 'שער ציון'[]

ערך מורחב: בית החולים שער ציון (יפו)

עוד נאמר בכתבה:
"בני משה" וקנו חלקת קרקע מהקונסול האוסטרי פסקל, ליד ביתו של ר' חיים שמרלינג שנבנה ב-1888. בפי היהודים נקראה השכונה החדשה "בתי שמרלינג", ואילו הערבים כינו אותה "בתי פסקל".

הקונסול האגופ פסקל היה ארמני יליד ירושלים, שקנה שטח של כמה עשרות דונמים ביפו, צפונית למנשייה, ובנה בו בית מידות במרכזו של גן מוקף חומה. על גג הבית התנוסס דגל האימפריה האוסטרו-הונגרית. גילר טוען שהקונסול סייע ליהודים גם בקניית המגרשים שעליהם נבנתה נוה צדק והם כינו אותו "הישר באדם".

ב-1898 מתה בתו של פסקל והוא הסכים למכור את אחוזתו. הקונים היו שמעון רוקח, ממייסדי נוה צדק, וחברי הנהלת בית החולים שער ציון. הם העתיקו את בית החולים אל האחוזה ורשמו אותה כהקדש על שמו של מנהל מקווה ישראל אז, חיים נייגו. גילר אומר שהמבנה נעלם עם שאר הריסות יפה נוף תחת פארק צ'רלס קלור. לדעתו, השטח שעליו ניצבים כיום חלקים מבית התעשיינים וממלון דן פנורמה היה הגן של אחוזת פסקל.

יעודה של השכונה[]

בהמשך הכתבה נאמר:
ב-1904 רכש פיינגולד שטח אדמה מערבית לשכונת נוה שלום ביפו, והקים שם את בתי פיינגולד להשכרה, שנחשבו מפוארים. יוסף אליהו שלוש היה הקבלן. על שפת הים הקים פיינגולד מלון של שתי קומות, וקרא לו בלה ויסטה. המלון, שהיה מוכר גם בשם "וסט הייבן" (גן עדן מערבי), הציע שירותי ספא ושפע שכלולים. זה היה המפואר שבמלונות העיר עד מלחמת העולם הראשונה. היה בו בית קפה מהודר, ששימש מקום מפגש לאינטליגנציה המקומית ולאנשי עסקים. בערבים ניגנה שם תזמורת והאורחים רקדו לצליליה כמקובל בערי הריביירה הצרפתית. בית המרחץ, שהוקם בקרבת מקום, נועד לנופשים ולמחלימים.

ב-1907 התפרסמה מודעה ב"לוח ארץ ישראל" וזה לשונה: "הוטל 'יפה נוף' על שפת הים וגם בית מרחץ לרפואה הידראטראפי, ביפו. תחנת רחצה בארץ ישראל. חוף נחמד, מראה ציורי של העיר הישנה. זמרה (וקאנצערט בלע"ז) על היציע הגדול בכל ערב במשך הקיץ. טרקלין מפואר ואולם גדול לאכילה. אולם מיוחד למשחק הביליארד. חדרים מרווחים ונאים. מטבח משובח ושרות טובה. התרופות ההידראטראפיות הערוכות על ידי רופא מוסמך ומצוין ועוזרים מומחים, הן מרחצי ים חמים מרחצים חשמליים, מאסאזש, מרחצים תורקיים, מרחצים רוסיים, מרחצים בשמיים, דושים, קרים וחמים ועוד ועוד... יש לפנות לשלמה בן דוד פיינגאלד".

קיראו את הכתבה במלואה בקישור לעיל

לקריאה נוספת[]

  • פייבל כהנוב, התרחבות הישוב ביפו הקמת שכונת נוה צדק , 1888 - 1887, {בתוך) אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק נ"ו
  • זרח ברנט, התרחבות הישוב ביפו: יסוד השכונה "נוה-שלום" 1890, {בתוך) אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - כרך א' - פרק נ"ז

קישורים חיצוניים[]

Advertisement