ראו גם:מחזור כמנהג רומה - מהדורת פקסימיליה בליווי קובץ מחקרים על מחזור כמנהג בני רומא בעריכת אנג'לו מרדכי פיאטלי וכן מבוא למחזור בני רומא - שד"ל
"כל נדרי" בעברית - מחזור כמנהג ק"ק רומה בולונייא 1540 - מהספר "מבוא למחזור בני רומא: מאת שמואל דוד לוצאטו - התמונות מבית הספרים הלאומי ומאוסף בית הכנסת האיטלקי בירושלים
על נוסח התפילה של "בני רומה" - בנוסח זה מתפללים היום בבתי כנסת בודדים באיטליה (המנהג הרווח הוא נוסח ספרד) וכן בבית הכנסת האיטלקי בירושלים. ביום עיון לזכרו של הרב מנחם עמנואל הרטום במלואת 20 שנה לפטירתו, הרצה יעקב די-סינייי על על מחזור בני רומה . בין השאר הוא התיחס לנקודות הבאות:
- "נוסח מנהג בני רומי הוא כנראה הנוסח הראשון שיצא אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל ובבל, כן הוא חוליא חשובה בתולדות התפילה" – כך פותח ד. גולדשמידט את מחקרו על מנהג בני רומא
- יצחק משה אלבוגן שהיה גם אחד מהמורים בבית מדרש הרבנים בפירנצה, כותב בספרו החשוב "התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית": "מנהג איטליאנו או מנהג בני רומי, המכונה גם מנהג הלועזים, אפשר שזהו השלוחה הקדומה ביותר של מנהג ארץ ישראל, סדר התפילות הראשון בארץ של גלות".
- נוסח זה היה נהוג כנראה כבר ברומא הרפובליקנית והאימפיריאלית כשהיהודים התחילו להתיישב שם והקימו כ-12 קהילות שמוכרות לנו בשמם המקורי: מהן נקראו על שם אישים דגולים מעין פטרונים, מהן על שם השכונה שבה הן הוקמו, ומהן על שם מקום המוצא של המתפללים.(לפי הכיתוב על המצבות שנמצאו קטקומבות יהודיות ברומא
פירוט השינויים בנוסח האיטלקי נכלל בהרצאה, אביא רק חלק מההבדלים:
- ברכות השחר: בנוסח הדפוסים הברכות הן ברובן בהתאם לשאר המנהגים הידועים, אבל בכתבי יד נמצא בברכות השחר ריבוי גדול של צורות, ונראה בעליל שהברכות נחשבו זמן רב כפרטיות וקביעת נוסחן האחיד נעשתה בתקופה מאוחרת למדי. והנה כמה דוגמאות מהן: מחיה המתים, מעורר ישנים, מקיץ רדומים, סומך נופלים, מוחל לפושעים, רופא חולים, משיח אלמים וכו';
- לפי מנהג רומא, קוראים אחרי ברכות התורה פסוקים מהתורה, מהנביאים ומהכתובים, שלא כבמנהגים אחרים.
- קדיש: כפילת לעילא לעילא כל השנה, נמצא רק במנהג רומא ובתימן, על פי הרמב"ם; באשכנז רק בעשרת ימי תשובה.
- שמונה עשרה: "מלך גואל עוזר", גם ברומניה ובסיציליה.
- קדושה: כתר בכל התפילות.
- ערבית של שבת: ברכות מיוחדות לשבת "אשר כילה מעשיו" "ואמונה בשביעי קיימת"
- מי שבירך אמותינו: נמצא בשינוי גם במחזור רומניה.
- ראש השנה: אתה בחרתנו...מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון...והשיאנו...והנחילנו ה"א בשמחה ובששון מועדי קדשך – שמירת נוסח הרגלים שלא כשאר המנהגים, בהם משמיטים את המילים "מועדים לשמחה". כבר מובא בשבלי הלקט (הל' ראש השנה).
- מוסף של ר"ה: "שומע תרועה", מנהג רומא הוא היחיד ששמר על החתימה העתיקה שבמשנה (תענית ב,ד).
- כל נדרים: בעברית, ולא בארמית כמו בשאר המנהגים
מהויקיפדיה העברית[]
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
סידור שהודפס מחדש בשנת 1995 בטורינו המקור כנראה פרמה 1912
נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי") הינו נוסח התפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
הקהילות בהן מקובל נוסח איטליה[]
ליהודי איטליה נוסח תפילה ייחודי משלהם שאינו נוסח הספרדים או נוסח אשכנז. באיטליה היו קימות אמנם גם קהילות שמוצאן מספרד שהתפללו בנוסח הספרדים וקהילות שמוצאן מגרמניה שהתפללו בנוסח אשכנז. נוסח איטליה, אם כן, אינו הנוסח של כל היהודים באיטליה אלא הנוסח של יהודי איטליה הוותיקים (רובם גלו לאיטליה עם חורבן בית שני). מבחינה הלכתית יהודים אלו פוסקים, כמו יהודי ספרד, על פי השולחן ערוך (למעט במקומות שיש מנהג מקומי ידוע - בעיקר בדיני תפילה) ואינם מקבלים את הגהות הרמ"א (למשל מתירים אכילת קטניות בחג הפסח, מברכים ברכה אחת על הנחת תפילין וכו').
למרות היותו נוסח תפילה דומיננטי בקרב יהודי איטליה, נוסח איטליה מיעט להתפשט מחוץ לגבולתיה, בניגוד לנוסחי תפילה אחרים כמו נוסח הספרדים, שאותו העבירו מגורשי ספרד למקומות רבים או נוסח אשכנז שאף הוא הגיע למחוזות חדשים החל מהמאה ה-19. הנוסח האיטלקי כמעט לא יצא מחוץ לגבולות איטליה למעט מקרים בודדים בהם הגיע לקהילות אחרות במזרח התיכון. כך למשל בעיר סלוניקי פעלו מספר בתי כנסת איטלקיים וכן בעיר צפת במאה ה-16. כיום פעיל בית כנסת אחד המתפלל בנוסח האיטלקי מחוץ לאיטליה, בירושלים.
המאפיין את נוסח איטליה[]
נוסח איטליה מתאפיין בכך שלמרות היותו מבוסס בעיקרו על נוסח בבל, הוא מכיל בתוכו נוסחאות ארץ ישראליות קדומות יותר מכל שאר נוסחאות התפילה האחרות שהמרכיב הבבלי בהן גדול יותר. להלן כמה משינויי הנוסח המעניינים אצל יהודי איטליה:
- בתפילת ערבית של שבת אומרים את "ברכת מעריב ערבים" (ראו להלן) ואת ברכת אמת ואמונה בנוסח מיוחד לשבת.
- בתפילת עמידה מוחלפת ברכת 'אתה קדוש' בברכת 'לדור ודור' המוכרת מחזרת הש"ץ בנוסח אשכנז.
- בין "אשרי" שלאחר התפילה לבין "ובא לציון" אין אומרים את "למנצח מזמור לדוד" מתהילים, אלא הוא חלק מתפילת התחנון של שני וחמישי. ייתכן שמכאן פשט המנהג בשאר העדות להשמיט אותו בימים בהם לא אומרים וידוי.
- בתפילת מנחה מושמט "עלינו לשבח", כנראה עקב המנהג להסמיך את תפילת ערבית לתפילת מנחה. (גם בנוסח הבלדי אצל יהודי תימן אין אומרים עלינו לשבח בתפילת מנחה).
- בברכת המזון, לאחר שלוש הברכות מדאורייתא, ולפני הברכה מדרבנן, יש פסוק שמטרתו להפסיק ביניהן.
- ושוב בברכת המזון, תוספת "רחם" לשבת מתחילה ב"נחם", ובמנהג קדום אף מסתיימת ב"מנחם ירושלים", כפסיקת התוספות בברכות.
- נוסח כל נדרי הינו בעברית ("כל נדרים") ולא בארמית כמקובל ביתר העדות (מלבד נוסח הרומניוטים הקרוב לנוסח האיטלקי).
- אומרים את הקטע "והשיאנו" בתפילות ראש השנה בניגוד למה שהתקבל ברוב הקהילות כיום שלא לאומרו.
- פיוטי "יוצר", "אופן" ו"זולת" נאמרים בדרך כלל בין הקדיש לברכו לפני ברכת יוצר אור, בניגוד למקומם המקורי (שהשתמר במנהג אשכנז) בתוך הברכות ("יוצר" בתחילת ברכת יוצר המאורות, "אופן" לפני "והאופנים וחיות הקודש" ו"זולת" לפני "עזרת אבותינו").
- כרוב העדות, החזן קורא את כל התפילה בקול רם, בניגוד למנהג האשכנזי שהוא קורא רק את ההתחלה והסוף של כל קטע.
- בדומה לקהילות ספרדיות רבות, קבלת שבת אינה כוללת את מזמורי "לכו נרננה" (מזמורים צ"ה-צ"ט/ק').
במנהג האיטלקי המאוחר קיימת השפעה של נוסחי תפילה אחרים שדחקו מסורות איטלקיות קדומות. למשל אצל יהודי העיר טורינו אומרים את בשבת את הנוסח הרגיל של ברכת מעריב ערבים, ובקהילות רבות ביטלו את אמירת הקטע "והשיאנו" בראש השנה.
ברוך אתה ה'... אשר כִּלָה מעשיו ביום השביעי...[]
מתוך סדר תפילה לימי חול ושבת כמנהג איטליאני ובמיוחד של ק"ק מילאנו יע"א תשנ"ד
הרב אברהם דוידוביץ, רבה של ראש פנה, עורך הסידור "אליך תפילתי", בעלון לשבת :"מעט מן האור" הציג נוסח של הברכות המרכיבות את תפילת הערבית.
הוא גילה כי למרות שנוסח הברכות שווה בתוכנו בכל העדות, יש נוסח מיוחד המופיע ב'מחזור מנהג איטלייאני' או בשמו האחר 'נוסח בני רומא'. זהו נוסח תפילה ייחודי שאותו התפללו בבתי כנסת באיטליה במשך שנים.
נוסח זה של הברכות מוזכר ב'סידור רב סעדיה גאון' (המאה ה-9): "ויש מכניסים זכר השבת בברכות שלפניה ושלאחריה ואומרים: 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם אשר כִּלָה מעשיו ביום השביעי ויקראהו עונג שבת קדשו מערב עד ערב התקין מנוחה לעמו ישראל כרצונו גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור. ברוך אתה ה' המעריב ערבים'... והלשונות האלה, אף על פי שאינם מעיקר הדין מותר לאומרם".
ברכת 'אשר כִּלָה' הייתה נפוצה גם בתקופה מאוחרת יותר. אל הרמב"ם (המאה ה-12) נשלחה שאלה בנושא (תשובות הרמב"ם, י' בלאו, ח"ב סימן רס): "ויורינו (בדבר מה) שנהגו באלכסנדריא בלילות שבתות ומוצאי שבתות לומר במעריב ברכות, שחיברו (המאוחרים) אשר מצאנון בסידור ר' סעדיה גאון ז"ל מקויימות והתיר לומרן, והן 'אשר כלה מעשיו ביום השביעי' וכו' בליל שבת... ושמענו מן הנוסעים והבאים אלינו שרוב תושבי עיראק וסוריה וארצות אדום (ארצות תחת השלטון הביזאנטי) נוהגים בהן ואומרים אותן. ושמענו, שבמושבו הגדול ירומם הוא מגנה אותן ומונע לומרן בו, ולא ידענו הסיבה בזה, אם משום שאסור לומרן כלל ולכן הוא מונע אותן. או שזה מותר מעיקרו אלא שהדרתו לא ראה בעין יפה להניח הברכות המפורסמות, ומצווה לומר אותן לבד. יבאר לנו זאת באר היטב, כמו שהתרגלנו מחסדו".
כנראה שנוסח זה מקורו בנוסח התפילה הארץ-ישראלי הקדום, שעליו כותב ב'סדר רב עמרם גאון' (סדר שבתות): "ומאן דאמר 'אשר כִּלה מעשיו', טעות הוא בידו. דשאילו מקמי רב נטרונאי מהו לומר 'אשר כלה מעשיו' בערב שבת? והשיב, כך מנהג בשתי ישיבות (סורא ופומבדיתא), אין אומרים אלא 'אשר בדברו' ".
הנוסח האיטלקי כמעט שלא יצא מחוץ לגבולות איטליה למעט מקרים בודדים. בעיר סלוניקי פעלו כמה בתי כנסת איטלקיים, וכך בעיר צפת במאה ה-16. כיום בארץ יש בית כנסת אחד המתפלל בנוסח האיטלקי והוא בית הכנסת האיטלקי ברח' הלל בירושלים.
עם השנים ובהשפעתם של נוסחי תפילה אחרים נדחקו המסורות האיטלקיות הקדומות גם באיטליה עצמה, וכיום בקהילת טורינו אומרים בשבת את הנוסח הרגיל של ברכות קריאת שמע.
ברכת שלא עשני אישה[]
ברכת השחר "שלא עשני אישה" לגבר ו"שעשני כרצונו" לאישה, השתרשה לסידור כבר לפני מאות שנים, אך שני כתבי יד בני המאה ה-15, חושפים הוגה פורץ דרך, שבחר כבר במאה ה-15 לתת גרסה קצת יותר מתקדמת לברכה מעוררת המחלוקת.
הכירו את אברהם פריצול, שבשני סידורים שהקדיש לנשים אלמוניות, שינה את הנוסח המוכר של הברכה ל"שעשיתני אשה ולא איש".
כיאה להוגה יהודי מן המעלה הראשונה, לא נשאר אברהם פריצול בדלת אמותיו. הוא הוכר כבר בימי חייו (המאות ה-15 וה-16) כאיש אשכולות. בין יתר פעילויותיו שימש כחזן, מעתיק וכותב כתבי יד ומורה. הוא התעניין עמוקות ב"עידן התגליות" שעברה אירופה וחיבר את החיבור העברי הראשון העוסק בגילוי יבשת אמריקה.
במסגרת היותו הוגה חלוצי, היה גם איש דת יוצא דופן. בשנים 1471 ו-1480 כתב שני סידורים לנשים ובהם חידוש פמיניסטי מרתק: בסידור התפילה המוכר לנו כיום מודה הגבר בברכות השחר על החיים המתחדשים בעולם מדי בוקר. הוא מודה לאל על "שלא עשני גוי", על "שלא עשני עבד" ובברכה המוכרת שעוררה פולמוסים אינספור, מברך הגבר את הקדוש ברוך הוא "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שלא עשני אישה" או "שעשיתני איש ולא אישה" לפי נוסחים אחרים. האישה מצידה, מברכת את האל על "שעשני כרצונו". למעשה, נוסח הברכה המקובל כיום לנשים – "שעשני כרצונו" – לא נמצא בתלמוד, אלא מוזכר ב"טור" של רבי יעקב בן אשר (המכונה "בעל הטורים") מתחילת המאה ה-14.
והנה, כ-150 שנים אחרי הפסק של "בעל הטורים", כשיצאה אירופה מחשכת ימי הביניים, כתב אברהם פריצול שני סידורי התפילה שהכילו שינויים בנוסח התפילה המקובל: בתקופת הרנסנס, זנח פריצול את הנוסח הימי ביניימי "שעשני כרצונו" לנוסח אחר ומעניין – "שעשיתני אישה ולא איש".
זהותן של הנשים שבירכו מדי בוקר "שעשיתני אישה ולא גבר" איננה ידועות לנו היות ששמן נמחק משני הסידורים. ייתכן שפריצול כתב סידורים נוספים עם נוסח זה שטרם נתגלו (אם יתגלו אי פעם). לא ברור עד כמה נפוץ היה התיקון שהנהיג פריצול או האם היה זה שינוי נוסח שנשאר נחלתו הבלעדית של ההוגה. מה שבטוח הוא שאי שם באותם ימים רחוקים התהלכה לה לפחות אישה אחת בראש מורם, והתגאתה בינה לבין עצמה על שבורא עולם בחר להביאה לעולם כאישה, ולא כגבר.
הפיוטים בנוסח איטליה[]
המאפיין את הפיוט אצל יהודי איטליה הוא בעיקר איסוף של פיוטים ממקורות שונים ומעט יצירה פיוטית מקומית. בדומה לנוסח אשכנז ובשונה מנוסח הספרדים בנוסח איטליה השתמרו פיוטים רבים ממוצא ארץ ישראלי, למשל בסדר ההושענות האיטלקי. ישנם גם פיוטים מתור הזהב בספרד המקובלים אצל יהודי איטליה כמו למשל הרשות לקדיש "יה שמך ארומימך" לר' יהודה הלוי ובמנהג האיטלקי המאוחר אף "אחות קטנה" הנאמר בליל ראש השנה (בחלק מהקהילות) או הפיוט "עת שערי רצון להפתח" הנאמר במסורת האיטלקית בתפילת נעילה (בשונה מן המסורת הספרדית בה הוא נאמר לפני תקיעת שופר).
קישורים חיצוניים[]
- באתר הספרייה הלאומית ניתן למצוא מחזור סרוק כמנהג יהודי איטליה משנת רמ"ו - 1486 (הספר עתיק ופגום במקצת), ואת מחזור קמחא דאבישונא - מחזור איטלקי עם פירוש מאת ר' יוחנן טריביש משנת 1540.
- שמואל דוד לוצאטו, מבוא למחזור בני רומא, עורך דניאל גולדשמידט, תל אביב תשכ"ו, באתר HebrewBooks.org
- אתר עם תפילות, קריאת התורה והפטרות בנוסח איטליה