Family Wiki
Advertisement

כתבה_על_נוער_ארץ_ישראל_והמאחזים

שתולים_על_נוער_הגבעות_-_אין_סקופ

כתבה על נוער ארץ ישראל והמאחזים

'שתולים על נוער הגבעות - אין סקופ

מגוש_קטיף_לבקום-_נוער_הגבעות_מתגייס_לצהל

מגוש קטיף לבקום- נוער הגבעות מתגייס לצהל

מגוש קטיף לבקום- נוער הגבעות מתגייס לצהל

נער מנגן בגיטרה צילם:Neriag

נוער הגבעות הוא כינוי שניתן לנערים ונערות דתיים, אשר עזבו מסגרות חינוך על יסודי ומתגוררים בהאחזויות (בדרך כלל בגבעות - ומכן שמם) ועוסקים בדרך כלל בעבודת כפיים בחקלאות ובבניה. יש להם הופעה חיצונית בולטת בשטח: הבנים חובשים כיפות גדולות (נוסח ברסלב), מגודלי שיער (לעיתים פרוע), פאות משתלשלות וזקנים ומעילי רוח, והבנות לבושות בחצאיות "נושקות רצפה".

הציבור החל להיות מודע להשפעתם בימי הגרוש מגוש קטיף, כאשר אלפים מהם התפזרו בין היושבים והיקשו על הפינוי. מספרן נאמר אז על ידי גורמים רשמיים כעשרת אלפים בקירוב. הם כונו "מסתננים" וזכו ולטיפול רשויות החוק בהתאם לכך.

התופעה החלה כאשר עלה היקף הנוער בהתנחלויות. ישובים אלה שכללו בעיקר זוגות צעירים הוקמו בשנת ה-70 ולקראת סוף המאה ה-20 מספר הנערים הגיע לכמות משמעותית. אמנם רב הניער הלך למוסדות חינוך פורמליים על יסודיים. אך היה חלק שלא מצא בהם את מקומו - למרות המיגוון הרב של מוסדות חינוך שהוקם.


יישר כוח לנערי הגבעות[]

הרב אליעזר מלמד כתב בשערי האתר "שערי שכם" ברכה לנוער יישר כוח לנערי הגבעות זה הזמן לומר בפה מלא יישר כוח לנערי הגבעות. הם אולי לא מנומסים כל כך, יש בהם תסיסה שהקשתה עליהם לסיים 12 שנות לימוד בכיתה, אבל הם מלאים מחשבות וכוונות טובות לחונן את עפר ארצנו הקדושה.

לשם כך הם מתגוררים לבדם על ההרים, מסקלים אבנים, עוקרים קוצים, שותלים עצים, בונים חושות ובתים ומפריחים את השממה. אל מול השקר המנומס של האנשים שיודעים להתרחץ ולהסתרק ולהתלבש בבגדים מכובסים ולדבר בנימוס עם הרשעים שבאים להחריב בתים ולגרש יהודים, הם מתריסים בבגדיהם המרושלים ופאותיהם המגודלות, לאמור: איננו מתחשבים בכל מה שתאמרו עלינו. גם אם תתעצבנו ותכעסו ותשמיצו אותנו בכל כלי התקשורת, נמשיך בדרכנו להתקומם כנגד גירוש יהודים מאדמתם ולהציג תג מחיר למגרשים. אי אפשר שלא להעריך את יכולתם המופלאה להפנות את תסיסתם למען ערכים קדושים. נערים כמותם ברחבי הארץ מתהוללים בפאבים, משתכרים, מתקוטטים, דוקרים, נוהגים בפראות ודורסים אנשים חפים מפשע. ואילו הם מגשימים את חזון הנביאים, חובקים את אדמת ארץ ישראל הקדושה וחוננים את עפרה. וה' עוזר להם לבנות בתים יפים, ולגדל משפחות טובות.

"שמעו את קול הנער[]

רבקה שמעון כתבה במוסף השבת של מקור ראשון שמעון את קול הנער - נכון: הם לא לומדים. הם חיים, ואנחנו המבוגרים לא תמיד מבינים את כוחם ואת שהם עוברים. זעקה למען הנוער בכלל ונוער הגבעות

תחילה היא תיארה אותם:"העוול הגדול ביותר הנגרם לנוער בימינו – בנים ובנות כאחד – היא העובדה שבגיל ההתבגרות אנחנו מושיבים אותם ללמוד ימים שלמים על ספסל הלימודים כדי להוציא בגרות או ללמוד תורה, בשאיפה חברתית הרואה את העתיד כפרויקט למדני באיזה שהוא מוסד. ארבע שנים משמימות, משעממות וטרחניות, שאינני בטוחה אם הן לא גורמות להם נזק יותר מתועלת.

וכשכבר קמים נערים בעלי כוחות יצירה גדולים והולכים במסירות נפש ליישב את הארץ, קמים להם מנגד כל הכוחות כולם לכלותם מן הארץ. כבר אנו מכירים את אויבינו הערבים, את המשטרה ואת הצבא. אבל- שאלה לי פה לרבנים ואנשי הצבור- הלנו אתם או לצרינו? האם אתם משייכים את עצמכם לכוחות המתנגדים לנוער או לכוחות המחזקים? האם כשאתם כותבים אתם מהרהרים בהשלכות של הכתבות שלכם? עד כמה כל כתבה נגד נוער הגבעות מחזקת את שי ניצן, הפרקליטות ונשות ווטש – ואת הבעלים שלהם הנושאים במשרה ציבורית?

ומסיימת:"נערי ארץ ישראל של הדור האחרון הם בעלי כוחות יצירה אדירים והגבעות הרחבות של ארץ ישראל – אמא מחבקת גדולה ומכילה – עוזרות להם לחיות גם חיים רומנטיים של תורה לפי הספר. נער ונערה של גבעות מתחתנים צעירים. הוא ראה אותה, היא ראתה אותו, נפגשים קצת, נישאים ומקימים את אוהלם או מכולתם על הגבעה במלוא ההקפדה על דיני צניעות וקדושה. מוסד הזוגיות שלהם לא איבד את האמון, ב"ה, ויש להם עוד מספיק עבודה לעשות עם שלום בית, שחבל שהם צריכים גם לספוג בקורת מן הממסד התורני הצדקני המצקצק שאמור היה לתמוך בהם.

הקש בקישור לעיל לקריאת הכתבה כולה

נוער הגבעות - בין המשכיות למרד[]

באתר כתב אתי בורשטין. סא"ל במיל. בעלת תואר שלישי במדעי ההתנהגות על נוער הגבעות - בין המשכיות למרד. זהות אידיאולוגית דתית לאומית, ועמדות בני נוער בגבעות יו"ש

תחילה המאמר עוסק בהגדרת נושא המחקר:"תופעת נוער הגבעות הינה יוצאת דופן וייחודית בקרב בני נוער דתיים וחילוניים במדינת ישראל, והעובדה שמדובר במעשה מתמשך מגבירה את חשיבות בדיקתה. המחקר נערך במהלך השנים 2003 2004, ומטרתו הייתה לבדוק את תופעת נוער הגבעות על רקע המציאות ההיסטורית-פוליטית, והשיח האידיאולוגי בתוכו הם חיים. הסוגיות שנבדקו עסקו ברקע ובמניעי בני הנוער להצטרף לגבעות, באידיאולוגיה הדתית והלאומית שלהם ובהשפעתה על עמדותיהם, ובבחינת היותה של התופעה המשך לתנועת גוש אמונים."

ומסקנה אחת:"במקרים בודדים בלבד קיימת תופעה של יציאה לגבעה בה אין מנהיג בוגר. במרבית המקרים נוהים בני הנוער אחרי פעילים, אותם הם תופשים כ"אבות רוחניים" אשר עשו מעשה והקימו חוות בגבעות יו"ש. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהדמויות המשמעותיות לבני הנוער בעת היותם בגבעה הינם המנהיגים בגבעות והרבנים התומכים במעשה הגבעות. לא כך הדבר לגבי בני נוער בגבעה ללא מנהיג, אשר הדמות המשמעותית בעבורם הם החברים. בגבעות בהן יש מנהיג בוגר מוצאים המתבגרים אוזן קשבת להתלבטויותיהם, ומקבלים על עצמם את תפיסותיו. שונה הדבר בגבעה ללא מנהיג בוגר, שם בחרו בני הנוער בנטילת פסק זמן מהדת. תפיסותיהם הדתיות של בני נוער בגבעות עם מנהיג בוגר התחזקו במידה משמעותית, בעוד שבגבעות ללא מנהיג התפיסות הדתיות נחלשו במידה ניכרת. גם באשר לתפיסות הלאומיות נמצא כי בגבעות עם מנהיג ההתחזקות הייתה גבוהה יותר מאשר באלה ללא מנהיג.

היחס למדינה:"נוער גבעות שכיח הינו בעל אידיאולוגיה דתית חסידית, ואידיאולוגיה לאומית התומכת בדעותיו של כהנא. הוא תומך בגירוש הערבים, שואף להתגייס לצה"ל ולשרת ביחידה קרבית, חש חלק ממדינת ישראל אך מתנגד לחלק מחוקיה, יקיים את חוק המדינה רק במידה וזה אינו נוגד לחוק התורה, יתנגד לפינוי ישובים ביו"ש באופן פסיבי, מתנגד להעסקת נכרים, אינו מאמין במוסדות המדינה למעט הצבא ומועצת יש"ע, והוא מתנגד לשימוש בסמים קשים, אך לא בהכרח לשימוש בסמים קלים. "

ולסיכום:"למרות היותה של תופעת נוער הגבעות מינורית ומקומית, ניתן להרחיב את ממצאי המחקר, וליישם באופן פרקטי מידע זה על מנת לאפשר לבני נוער מנותקים תשובה מערכתית בדגם של חוות חקלאיות וחינוכיות עם מנהיגות כריזמטית. תשובה אשר תשען על תובנות מרכזיות: מרכזיות המנהיג, חשיבות הקבוצה, חשיבות ההתייחסות לצרכים המיוחדים, הצבת אתגרים ערכיים (לאומיים, דתיים, חברתיים וכו'), ואפשרות לביטוי עצמי.

הקש בקישור לעיל לקריאת הכתבה כולה

נוער הגבעות הוא פצצה מתקתקת[]

הדר רביד טענה בעתון "הצופה" (ביום 22 דצמבר 2008) נוער הגבעות הוא פצצה מתקתקת וצטטה מחקר, לפיו הצעירים המכונים "נוער הגבעות" מהווים פצצת זמן מתקתקת עבור שלטון החוק בישראל. לפי ממצאי המחקר, שליש מבני הנוער חשים נתק מן המדינה, מרביתם מותחים ביקורת קשה על תפקוד מועצת יש"ע והרבנים בזמן ההתנתקות ומודים שאין להם יותר אמון בהם. בני הנוער שנקטו במהלך ההתנגדות בפעילות לא חוקית, הודו שיהיו מוכנים במידה רבה לעבור על חוק המנוגד לתפיסת עולמם .

מתיישבים בתגובה: "מדובר בקשקוש. סופה של האמת לנצח".

"הנה רבותי סוף הסרט,
ארץ יהודה מתעוררת
ושומרון בוערת.
מדינת הציונים מתפוררת,
אף אחד כבר לא נשאר בסרט.
אין כבר מזרוחניקים
אין עוד ממלכתיים
כולם יוצאים...."

את שיר המחאה המאיים הזה, שר בחור מגודל שיער עם גיטרה בסרט "הבן הסורר" של שושי גרינפלד, שהוקרן אתמול לראשונה בפסטיבל הסרטים היהודי בירושלים. הסרט מגולל את סיפורו של יעקב, בן דודה של שושי, שהפך לנער גבעות גאה. "בשלהי הסתיו מחליט בן דודי יעקב להגשים את שאיפותיו הנזיריות ולצאת אל ההרים", אומרת שושי בפס הקול המלווה את הסרט, "למורת רוחם של הוריו הוא עוזב את הלימודים ואת רוב שעות היום הוא מבלה בחיפוש פנימי ובהייה".

על המחקרים:"בשני המחקרים, המדגם היה מדגם מכוון מטרה. עוזרי מחקר ניגשו במסגרתו למקומות המפגש של בני הנוער המתגוררים ביהודה ושומרון, בעיקר במפגשי תנועות נוער ביישובים, וביקשו מהצעירים המתאימים לקבוצת הגיל הרלבנטית למחקר, להשתתף בו. שתי החוקרות מספרות שבמחקר הראשון נמשך איסוף הנתונים כחודש וחצי, מתחילת חודש אוגוסט 2005 ועד אמצע חודש ספטמבר 2005. תקופה החופפת לזמן בו יושמה תוכנית ההתנתקות. במחקר הראשון השתתפו כ-260 בני נוער מיהודה ושומרון שנטלו חלק פעיל בהתנגדות להתנתקות. במחקר הזה נבדקו דפוסי הפעילות של אותם בני נוער והמניעים העיקריים. "הממצאים הצביעו על הבדלים בין בני נוער שהשתתפו בפעילות לא חוקית לעומת בני נוער שהשתתפו בפעילות חוקית ביחס לשני משתנים: מגדר ודתיות. בנים מעורבים בפעילות לא חוקית יותר מבנות, ומידת הדתיות נוטה להיות גבוהה יותר בקרב המעורבים בפעילות לא חוקית בהשוואה למעורבים בפעילות חוקית", מספרת שחורי, "הסיבה המרכזית אותה ציינו בני הנוער כמניע להתנגדות לפינוי היא סיבה אידיאולוגית ולאחריה אמונה דתית. בין 80% ל-90% מבני הנוער בשתי הקבוצות, ציינו סיבות אלו כגורמים שהניעו אותם להתנגד לתוכנית. הממצאים הצביעו על חוסר אמון במערכת החוק בעיקר מצד אלה שהשתתפו בפעילות לא חוקית". .

על הארועים האלימים האחרונים אליהם נקשר שמם של צעירי הגבעות, גרינפלד ממש מתקוממת. "קלמן ליבסקינד כתב מאמר נפלא ב'מעריב'", היא אומרת, "שאולי יכול לגרום להרבה אנשים לחשוב קצת אחרת בזמן שהם משמיצים את נוער הגבעות לחינם". ליבסקינד, שדמו רתח לנוכח ההתקפות על נוער הגבעות ניסח מעין כתבה הגנה על הנערים הללו, שהפך למאמר ששום ארון ספרים בקרוואן על גבעה אינו שלם בלעדיו. לדבריו, "בני הנוער האלה לא תופסים איך עיתונאים יוצאים למלחמת קודש נגד הריסת אולם הכדורסל המיתולוגי של הפועל תל־אביב, ואיזו אמונה יוקדת אצלם כשהם נלחמים נגד הריסת הקיוסק שבו שתה ביאליק את הקפה הראשון שלו, אבל מסתכלים עליהם כמו על משוגעים כשהם מבקשים לגור בעיר האבות. כשהפועל תל-אביב והשתיים סוכר של ביאליק חשובים יותר מאברהם אבינו, אז מי כאן לא נורמלי, שואלים בני הנוער, אנחנו או אתם במדינת תל אביב? כשהם רואים בסקרים שמחצית העם חושבת כמותם, אבל לא מוצאים שריד מהמחצית הזו בעיתונות, ברור להם שמשהו כאן מזויף. ואת המשחק הזה הם לא מוכנים עוד לשחק. והנוער הזה מתבונן ולומד ומפנים בצער שכאן רק הכוח מדבר. כשהפלסטינים רצחו יהודים הם קיבלו את גוש קטיף. כשערביי ישראל התפרעו באוקטובר 2000 הם קיבלו חיבוק מוועדת אור. תושבי כפר קאסם יודעים שהם פטורים מתשלום אגרת הטלוויזיה כי לאף אחד אין אומץ לעקל להם אותה. הבדואים בונים איפה שבא להם בידיעה שכדי להרוס להם קיר צריך לגייס אוגדת מילואים. מישהו אמר שלטון החוק?", כתב ליבסקינד

הקש בקישור לעיל לקריאת הכתבה כולה

מאיר ברטלר: מנהיג[]

חגית רוטנברג כתבה בשבועון לשבת "בשבע" על מהגבעות לרוטשילד ובחזרה ומתארת את דמותו של מי שנחשב שלאחד מן המנהיגים של התנועה וכך היא כתבה:"מאיר ברטלר, מראשוני נערי הגבעות שהפך למנהיג הבלתי רשמי של החבורה שוטח את משנתו באשר למאבק על עתיד ההתיישבות".

הוא תושב חוות יישוב הדעת, סמוך לשילה, אב לשלושה ילדים: אליחי יחון-עם (6), בנימין (4.5) ואיילה (2), ונשוי לערגה (25). ביתו הראשון נשרף "באופן מסתורי" עם השלמתו ועכשיו גר במנה שהקים מחדש. את פרנסתו הוא מוצא בתחום השיווק של מוצרי ניקיון וטואלטיקה לחנויות ולמוסדות.

על תיאורו - החזות החיצונית של מאיר ברטלר היתה, איך לומר בעדינות, קצת חריגה בנוף האנושי הממוצע במאהל המחאה המתוקשר בשדרות רוטשילד. הבחור הבלונדיני הגבוה, עם הפאות הבהירות המתנפנפות וכיפת הצמר הצבעונית, שהביא איתו ניחוח מאחזים מעומק השטח של שומרון ובנימין, קצת דקר בעיניים של אי אלו גורמים דומיננטיים במאבק על הצדק החברתי. אבל לברטלר (25) ולחבורה שהגיעה איתו ובעידודו, המבטים החשדניים לא ממש הפריעו, אולי אפילו ההיפך. הם באו להיות שותפים בחלקה הצודק של המחאה, ולחשוף את החלקים הפחות צודקים שלה.

פעילותם -הצבת "שלטי הענק נושאי הסיסמאות "הפתרון – הקמת יישובים חדשים" או "שכם ויריחו בחזית", עשו את שלהם. ועוד "התחלנו בפעולות הסברה, ומיד הגיעו מלא ימנים, יצאו מהחורים שלהם בתל אביב. למשל, בחור בשם דן, חילוני, יזם בחברת הייטק, עמד מולנו בדמעות ואמר: 'אני כבר מחכה שלושה שבועות שתבואו ותגידו את האמירה הנכונה שלכם'. הוא הודיע שהוא מממן לנו את ההסעות הלוך וחזור לשומרון."

במהלך השבועיים שעמד על תילו, הגיעו למאהל (שכלל כחמישים אוהלים, בהם נכחו כ-80 פעילים מדי יום) אנשי ימין, סטודנטים, אזרחים ואחרים, שבאו למחות על המצוקה החברתית נטו, ומצאו עצמם משוחחים בפתיחות עם נוער המאחזים. "היה נראה לנו חוסר אחריות לא לנצל את הבמה הזו כדי להעביר את המסרים שלנו", מסביר ברטלר, "ישבו איתנו עשרות קבוצות דיון, התחברנו לציבורים רחבים. יש אנשי ימין בתל אביב שמרגישים חנוקים, וסוף סוף יכלו להתבטא. הם יושבים שנים בבועה ומשתגעים. הגיעו למשל קבוצה של 'לוחמי ציון' - בית"רים, והתחילו לשיר במגפון 'שתי גדות לירדן'. לשמוע בני נוער חילונים שרים שתי גדות לירדן באמצע רוטשילד – לי עמדו דמעות בעיניים", מודה הצעיר הקשוח ולמוד הניסיון, "הם לא הבינו איך לא קראנו להם למאחזים, ואנחנו לא הבנו איך לא ידענו על קיומם". אותה קבוצת בית"רים, אגב, שומרת כעת על קשר עם ברטלר, והם מצטרפים לכניסה הבאה לקבר יוסף וכן מגיעים לביקורים במאחזים.


על היחס לתקשורת נאמר:"שיתוף הפעולה עם כלי התקשורת אינו מובן מאליו מבחינת ברטלר וחבריו. "בעבר זה היה אצלנו טמא לחלוטין", הוא מדגיש, "התקשורת נענתה מיד בסילוק מיידי. היום אנחנו יושבים ומסבירים להם, ומנהלים יחסי מקל וגזר. מי שכותב בעדנו – מקבל סיפורים, מי שנגדנו – יכול להיות מוחרם. ככלל, למדתי מהרב לוינגר להשתמש בכל הכלים האפשריים לצורך בניין ארץ ישראל. צריך ללמוד לדבר, לשווק, להציג את הטענות שלנו. גם החבר'ה שלנו לומדים לאט לאט לדבר, צריך להמשיך עם זה". ברטלר עצמו, יחד עם איתמר בן גביר ואחרים, מקדישים זמן להפקת לקחים אחרי ראיונות עם הצעירים, כדי להשתפר בפעמים הבאות ולהעביר את המסר בצורה מיטבית.

קוריוז מעניין בהיבט התקשורתי, אירע לברטלר עם העיתונאי דן מרגלית. "עד לפני חודש, הוא היה מכפיש את נוער הגבעות שבוע אחרי שבוע בטור שלו ב'ישראל היום'. הרמתי אליו טלפון והצעתי שניפגש". בשלב מסוים אכן נקבעה פגישה בין מרגלית לברטלר בבית קפה תל אביבי. במשך כמה שעות שקד ברטלר על הסברה מפורטת של מי הם נוער הגבעות ומה מעשיהם. רק ביציאה מהמסעדה, הודה מרגלית באוזני בן שיחו: "הבנתי עכשיו מי אתם באמת, ושאתם החלוצים האמיתיים שממשיכים את דרכה של ההתיישבות

לקריאת הכתבה כולה הקש לעיל

בין חוליגניות לאוונגרד - המהפכה של נוער הגבעות[]

גדעון ארן כתב בעיתון הארץ מיום 21 במאי 2014
"עבריינים צעירים" - כך מכונים הפורעים הצעירים שמבצעים את הפעולות המכונות תג מחיר. 
בקרוב מאוד אלה עלולים לחבור לרבנים ולאינטלקטואלים שיספקו להם תשתית אידיאולוגית, 
והתוצאות יהיו הרות אסון. הרמזים, כפי שהוזכר לאחרונה, אכן נמצאים בהיסטוריה הנאצית

לקריאת הכתבה במלואה הקש בין חוליגניות לאוונגרד - המהפכה של נוער הגבעות, באתר הארץ

Advertisement