נחלת שבט שמעון

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט שמעון - בצבע צהוב בנחלת שבט יהודה - בצבע כתום - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט שמעון עולה בגורל על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען לאחר הגרלת שבטי שבט יהודה, שבטי בית יוסף ושבט בנימין. התאור הוא חריג וכולל רשימת הערים, ללא תאור גבולות.

שבט שמעון מקבל ערים בתוך נחלת שבט יהודה ומתקיימים דברי יעקב אבינו בספר בראשית:"אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (מ"ט,ז')

בתרגום יונתן נאמר :"אחלקם" - מלשון חלוקה, ששמעון יהיה מחולק לשני חלקים, חלק אחד יטול בתוך שבט יהודה וחלק אחר בין שאר שבטי ישראל.

הרב יעקב קמינצקי בספרו "אמת ליעקב" (בראשית וישלח ל"ד י"ג) מביע את הדעה כי לשמעון ולוי היה תכונה חיובית, שבאה לידי ביטוי במעשה דינה, הרגישו את כאב הזולת, "רק אלו יקחו מטה נדודים בידם וימסרו נפשם ומאודם כדי לנדוד מעיר לעיר להפיץ תורת ה' בעולם ולחנך את ילדי ישראל". משימה קדושה ניתנת לאלו שמקנאים. מסקנה אפשרית היא שיעקב אבינו בברכה לא התכוון לקלל אלה למצוא. בעדם תפקיד מתאים.

בין יהודה לבין שמעון

מדרש תנחומא מבאר את דברי יעקב אבינו:"אחלקם ביעקב, כ"ד אלף נפלו משבט שמעון על מעשה זמרי (וכך נותרו) ואלמנותיהם כ"ד אלף. וחלקם ב' אלפים לכל שבט ושבט שנאמר אחלקם ביעקב, וכל מי שמסבב על הפתחים הוא משבט שמעון(סימן י')). גם לפי מפקד בני ישראל בערבות מואב מספר בני שבט שמעון היה - 22,200 - הנמוך ביותר מבין שבטי ישראל, מכאן עולה האפשרות שהוא נטמע בשבט יהודה.

יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקרא סבורים כי מספרם הרב של הערים ב נחלת שבט יהודה - 112 ערים מוקפות חומה, בנוסף לחצרותיהן ובנותיהן ששמותיהן לא נתפרשו, הביאו לכך שהוא התבקש להפריש ערים לשבט שמעון כאמור בספר יהושע:" כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (י"ט,-ט').

לפי הנאמר בספר שופטים, שבט יהודה מגלה יחס של כבוד ל שבט שמעון ומזמין אותו לצאת עימו להשלמת כיבוש ארץ ישראל, וכך נאמר:" וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן (א',ג').

הרב שמעון אור, באתר כיפה, מוסיף פירוש הקושר את מיקום השבט לאופיו:"נראה שמיקום זה של שבט שמעון בארץ מתאים בדיוק לאופיו, כשמצד אחד חייבת להיות נחלתו בתוך נחלת שבט יהודה, ע"מ שהוא יוכל להתקיים בארציות כפי שכבר הסברנו, אולם גם כשהתנחלותו בארציות מתקימת, היא מתקימת דווקא בחלקו הדרומי של יהודה, באזור הנגב, כיון שהאזור הדרומי יותר ואזור הנגב, הוא צחיח יותר, ומבטא למעשה משמעות ארצית וחומרית ברמה הנמוכה ביותר, רמה שמתאימה לאופיו של שמעון, המבטא את צד הכוח הרוחני פנימי שבמציאות המקבלת בצורה הקיצונית ביותר מבין כל השבטים. ממילא ריחוקו מן הארציות הטבעית היא הכי קיצונית."

יחזקאל הנביא מקצה לשבט יחזקאל, באחרית הימים נחלה עצמאית:"וְעַל גְּבוּל שִׁמְעוֹן, מִפְּאַת קָדִימָה עַד-פְּאַת-יָמָּה ^{[(מ"ט,כ"ה)]}, אחרי שבט בנימין ולפני השבטים יששכר, זבולון וגד שהוא האחרון ברשימה.

תאור הנחלה

כאמור רק רשימת ערים מובאת בספר יהושע להגדרת הנחלה:"וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (ספר יהושע, י"ט,א'-ט').

תרשים ערי הנחלה

נדודי השמעוני

מאת: הרב דר' יואל בן-נון, המכללה האקדמית הרצוג
מתוך חוברת הכנס הספר והמדבר בארץ ישראל תשע"ד
ברכת יעקב לשמעון ולוי (בראשית, מ"ו,ו') חותמת במילים

	אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

. שבט לוי התפזר בין ערי הלווים בתפקידו הכוהני. מה קרה לשבט שמעון ?

מן המקרא אנו למדים:

• השבט ספג את מגפת פעור (במדבר כ"ד) ומספר בני השבט פחת מ: 59,300 ל-22.200.
• השבט התאחד עם שבט יהודה והיה לו עימו נחלה משותפת:

	* וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן (שופטים, א'ג'* א וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. ב וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. ג וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. ד וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. ה וְצִקְלַג וּבֵית-הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. ו וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. ז עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. ח וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן--לְמִשְׁפְּחֹתָם. ט מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם. (יהושע, י"ט, א-ט * כח וַיֵּשְׁבוּ בִּבְאֵר-שֶׁבַע וּמוֹלָדָה, וַחֲצַר שׁוּעָל. כט וּבְבִלְהָה וּבְעֶצֶם, וּבְתוֹלָד. ל וּבִבְתוּאֵל וּבְחָרְמָה, וּבְצִיקְלָג. לא וּבְבֵית מַרְכָּבוֹת וּבַחֲצַר סוּסִים, וּבְבֵית בִּרְאִי וּבְשַׁעֲרָיִם; אֵלֶּה עָרֵיהֶם, עַד-מְלֹךְ ידָּוִד. לב וְחַצְרֵיהֶם עֵיטָם וָעַיִן, רִמּוֹן וְתֹכֶן וְעָשָׁן; עָרִים, חָמֵשׁ דברי הימים א' , ד' כ"ח,-ל"ב

• מהפסוק "אֵלֶּה עָרֵיהֶם, עַד-מְלֹךְ ידָּוִד" אנו למדים כי בימי דוד חזרה באר שבע ליהודה. כך נראה ממפקד יואב

	...וַיֵּצְאוּ אֶל-נֶגֶב יְהוּדָה, בְּאֵר שָׁבַע (שמואל ב' כ"ד,ז'

וכן מבריחת אליהו למדבר

	וַיָּבֹא, בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה (מלכים א' י"ט ג'

• בימי המלוכה המפולגת כבר ישב שמעון מצפון לנחלת מנשה, כנראה באזור דותן

	וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן: כִּי-נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, בִּרְאֹתָם, כִּי-יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ.(דברי הימים ב' ט"ו,ט' ועוד "וַיִּקְבֹּץ, אֶת-כָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וְהַגָּרִים עִמָּהֶם, מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וּמִשִּׁמְעוֹן: כִּי-נָפְלוּ עָלָיו מִיִּשְׂרָאֵל, לָרֹב, בִּרְאֹתָם, כִּי-יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ. (שם, ל"ד,ו

• לפי ספר יהודית, משפחות משבט שמעון היו באזור השומרון הצפוני גם בימי בית שני.
• בימי חזקיהו המלך, חזרו בני שמעון דרומה עד הר שעיר כאמור בדברי הימים א'

	וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה הַכְּתוּבִים בְּשֵׁמוֹת בִּימֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה, וַיַּכּוּ אֶת-אָהֳלֵיהֶם וְאֶת-המעינים (הַמְּעוּנִים) אֲשֶׁר נִמְצְאוּ-שָׁמָּה וַיַּחֲרִימֻם עַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיֵּשְׁבוּ, תַּחְתֵּיהֶם: כִּי-מִרְעֶה לְצֹאנָם, שָׁם. מב וּמֵהֶם מִן-בְּנֵי שִׁמְעוֹן, הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר, אֲנָשִׁים, חֲמֵשׁ מֵאוֹת; וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל, בְּנֵי יִשְׁעִי--בְּרֹאשָׁם. מג וַיַּכּוּ, אֶת-שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (ד', מ"א-מ"ג

המימצא הארכיאולוגי בהר הנגב מראה על התיישבות במצודות ובישובים קטים במאה ה-10 לפני הספירה ונטישה כללית, כנראה עם עליית פרעה שישק (זאב משל ורודולף כהן קתדרה י"ב, 46-47 תשל"ט-תש"ם

המסקנה: שבט שמעון התיישב בהר הנגב בימי דוד, אחרי הכרעת העמלקים על-ידי שאול המלך - ביוזמה ממלכתית ושיבטית. על עליית שישק נדדו השמעונים לצפון השומרון. עם חרבן שומרון חזרו מבני שמעון דרומה, ניסו להאחז בספר, בין יהודה לבים מצרים בגיבוי המלך חיזקיהו

לקריאה נוספת

• יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993