זהירות - האתר מצוי בסביבה עויינת thumb|350px|right|אלתר נתיב 1998 thumb|350px|left|סיור בשנת 2010 צילם: Michael Jacobson
אלתר נתיב כתב בשנת 1998 (היום המצב שונה): " המים זורמים באמת בטון המגיעה ממעיין העוג'ה. בנוף המדברי המקיף אותנו בולטים הצמחים הפזורים בו שהדומיננטי במיוחד הוא תפוח סדום. לכיוון מערב ניתן לראות את פתחו של ואדי עוג'ה.
מגיעים ל"מגלשה" המפורסמת של העוג'ה. "מגלשה" זו היא בעצם אמת המים הבנויה במורד הגבעה ויוצרת מעין מגלשה תלולה שאורכה כמה עשרות מטרים. המקום משמש כאתר בילוי לתושבים הפלשתינאים של בקעת הירדן וחלקם אף הרהיבו עוז וגלשו בין דפנות הבטון של המגלשה. תגובת צוות "אלתר-נתיב": ממש לא מומלץ...
המשך ההליכה בנחל עוג'ה פוסעים בשביל לצד מי הנחל הזורמים המעוטרים בצמחי מים יפהפיים ולאחר הליכה קצרה חצינו את האפיק דרומה והמשכנו לאורך הגדה הדרומית של הנחל. השביל עולה מעט וממשיך קצת מעל אפיק הנחל. המראה מכאן מלבב מאד - מסביבנו צמחיה סבוכה וירוקה, מתחתנו זורם נחל העוג'ה ואילו מעלינו מתנשאים צוקים גבוהים שבהם חצובות מערות ועל מדרונותיהם רועים עדרי עיזים. לאחר כמה מאות מטרים רואים מימין משטח בטון שנבנה מעל למקום נביעת המעיין. כאן נתעכב בדרכנו חזרה ובינתיים המשכנו ללכת לאיטנו במעלה הואדי מערבה. ברגע שחלפנו על-פני נוה המדבר ונכנסנו לתחום המדבר נוכחנו שוב לדעת עד כמה חיוניים המים במדבר. הצבע החום-צהוב תפס את מקומו של הצבע הירוק והניגוד ביניהם היה פשוט מדהים.
קובת א-נג'מה[]
(הועתק מהויקיפדיה)
קובת א-נג'מה, בערבית כיפת השחר, הוא הר המתנשא מעל היישוב כוכב השחר לדרומו, נמצא במערב שמורת [נחל ייט"ב. פסגת ההר היא בגובה 724 מטר מעל פני הים.
ההר מהווה נקודת תצפית גבוהה המשקיפה על אזור נרחב ביותר מרכס הר הזיתים - הר הצופים בירושלים בדרום עד להר החרמון בצפון. יש סברה שהפסגה שימשה כחולייה מקשרת בין הר המשחה ל סרטבה בהדלקת משואות ראש חודש בימי בית שני. כ-200 מטר דרום מזרחית לשיא הגובה, על ה שלוחה , יש מצפור היקפי על שם רחבעם זאבי כ-200 מטר צפון מערבית לשיא גובה יש שרידים של קבר [שיח' של שייח'ת א-נג'מה וכ-400 מטר צפון מערבית אליו ישנה חורבה עותמאנית.
ערביי הסביבה מיחסים לשהיה על ההר סגולה להריון.
טיולי דוד אחיקם - שומרון ובנימין[]
"במקום בו יעבור המטייל היהודי שם יעבור הגבול היהודי"
קצת על דוד ואחיקם... אחיקם עמיחי ודוד רובין היו מאוהבי הארץ אשר טיילו בה לאורכה לרוחבה ואף לעומקה... כשם שהלכו בנחלי המדבר או הרמה כך הלכו בנחלי שומרון ויהודה בלא לחוש שום הבדל ואף עם זיקה היסטורית בעלת חשיבות גדולה יותר. אחיקם ודוד נפלו במלחמת כיבוש הארץ ונטמנו באדמה שכל כך אהבו, אדמת ירושלים עיר הקודש. לא לחינם הם נקברו סמוך לקברו של גנדי, שלימדנו אהבת ארץ ישראל מהי והיה נוהג לומר לנוער: "תמשיכו לטייל בנקיקים ובסדקים של ארצנו המדהימה. אך, תלכו יחפים כי אתם דורכים על הפסוקים" עם כל המשתמע מכך. אחיקם ודוד הלכו אחר צווי הפסוקים כדי להבטיח ש"כל המקום בו תדרוך כף רגלנו יהיה לנחלה" הם הלכו לחוש את רוחם של קנאי ולוחמי בר כוכבא במערת טור א-צפא ושם נפלו כלוחמים בקנאתם לשם האל ולשם ארץ ישראל שכל כך אהבו. דמיהם נספגו באדמת אהבתם. אנו כממשיכי דרכם חשים שקול דמי אחינו זועקים אלינו מן האדמה ואומרים לנו אל תרפו, המשיכו לטייל בנקיקים ובסדקים של ארצנו המדהימה כי רק כך תבוא הישועה.
קישורים חיצוניים[]
- סיפורו של מיכאל יעקובסון על הסיור ראו כאן סיבוב מתנחלים בעוג'א ובכוכב השחר
- הסיור בשנת 2010 אורגן על-ידי טיולי דוד ועמיקם