נחל מכמש

המפה נטענת...

{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"auto","height":"350px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.85233889301106,"lon":35.2871471882,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":14,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(B)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(B)\n","link":"","lat":31.8571645032,"lon":35.2871471882,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(C)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(C)\n","link":"","lat":31.85233889301106,"lon":35.27846941978098,"icon":""},{"text":"","title":"","link":"","lat":31.861212,"lon":35.278215,"icon":""}]}

לפי משה גרסיאל, קרב מכמש (להלן) :A -בוצץ B - סנה לפי הצילום מטה, נראה כי מדובר במיקום המחנות: הפלישתי והישראלי. הסלעים מצויים זה מול זה - סביר להניח נקודה C

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה

מבט על מצוקי נחל מכמש מגבע-בנימין - מרחשוון תשע"ב

נחל מכמש (המוכר גם בשמו הערבי ואדי סווינית) הוא היובל העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה.

שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש אשר הנחל עובר לידו. כיום משמר את השם המקראי הכפר הערבי מוחמוס וכן היישוב מעלה מכמש הסמוך.

מיקומו של הנחל, ממזרח לדרך האבות, היקנתה לו מעמד איסטרטאגי. תחילתו של הנחל, בין מכמש המקראית (היום הכפר הערבי מיכמס) לבין גבע-בנימין (היום הישוב גבע-בנימין -אדם) היה האתר היחידי בו ניתן לעקוף את "דרך ההר" במעבר מדרום הארץ לצפונה: מזרחה - אפיק הנחל לא היה ניתן למעבר ומערבה - הרי יהודה היקשו על המעבר. כנראה זהו "מעבר מכמש" (ראו להלן)

התוצאה, שתי מערכות לחימה התקיימו במקום:

1. מלחמת שאול ויונתן בפלישתים בימי מלכות שאול המלך.
2. בהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה בעת כיבוש ארץ ישראל על-ידי הבריטים.

במערה שבקניון הנחל, מערות אל-עליליאת (להלן) נמצאו שרידים של מקווה טהרה, אשר , כנראה שימוש פליטים יהודים שהגיע לכאן בימי מרד בר-כוכבא. בין השאר נמצאה במערכה הכתובת : ""יועזר אתעקר עלו מטרנ[א], פרושו : יועזר נעקר המשמרות נכנסו. לדעת החוקרים הקטע נכתב לאחר שהממרות הרומאים הגיעו ןיועזר נפצע (נעקר)." המערה כונתה: "מקלט מצוקים" והתגלה בה כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת, מקווה טהרה

ראו גם: ינון שבטיאל - הקמת מקוות טהרה בזמני מצוקה

להלן תיאור האתר:"לאחר מכן נכנסנו לקניון של נחל מכמש, הלכנו לאורך המצוק הדרומי של הנחל עד לעין סוויניט (בריכה קטנה וצלולה בתוך כוך תת קרקעי). לאחר מכן ביקרנו במערת הגיא (אל ג'י), בה שוחחנו על פליטי 135/6 (מרד בר כוסבא)" המקור:אתר אג'נדה - סיכום טיול שמורת נחל מכמש

מרחבי נחל מכמש

צילומי זאב רוטקוף- מרחבי נחל מכמש - גבע בנימין,חורבת אל הצבה, חרבת אתינת, עין סווניט מצפור יהונתן

על צמחיית מרחב הנחל ראו להלן

"מעבר מכמש"

לפי המאמר של יואל אליצור על בסיס מפת PEF גיליון XVII - ארכיון המפות של בית הספרים הלאומי

יואל אליצור הביא במאמרו ציטטות מהמקר המעידות כי ה"מעבר" היה חלק ממסילה מקראית חשובה המוזכרת במקורות אחדים:

• "וַיֵּצֵא מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֶל מַעֲבַר מִכְמָשׂ" (שמואל א, י"ג, כ"ג) - המקור בו עוסק ערך זה
• כנראה הכוונה למסילה מ"הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן" עד "אָבֵלָה וּבֵית מַעֲכָה" שבחלקה התרחש האירוע:"וַעֲמָשָׂא מִתְגֹּלֵל בַּדָּם, בְּתוֹךְ הַמְסִלָּה" (שמואל ב',כ')
• "וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה" (מלכים א', ט"ו)
• "בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן; לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו. כט עָבְרוּ, מַעְבָּרָה, גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה, הָרָמָה--גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה. ל צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. לא נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. לב עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם." (ספר ישעיהו י')

יואל אליצור איתר בדרך שרידים של המסילה: רוחב אחיד של המסילה - כ-4 מטר עם אבני שפה וקירות תמך ומסד של אבנים במדרון, "גשר אירי" - משטח אבנים על פני מעבר מים וצדי דרכים.

אותר גם הרכס שחלש על המעבר, אשר יונתן, כנראה הפתיע בו את "מוצב הפלישתים".

המקור: יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), "שרידי דרך-מלך ישראלית בין גבע למכמש", בתוך: זאב ארליך (עורך), ...לפני אפרים ובנימין ומנשה..., קובץ מחקרים ותגליות בגאוגרפיה-היסטורית, ירושלים: המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה 1985, עמ' 82-71.

מלחמת שאול המלך בפלישתים

המקרא סיפר על אירועי המלחמה בנחל מכמש:

(טז) וְשָׁאוּל וְיונָתָן בְּנו וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם ישְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן
וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ:(שמואל א', פרק י"ג , ט"ז)

ובהמשך בפרק י"ד
(א) וַיְהִי הַיּום וַיּאמֶר יונָתָן בֶּן שָׁאוּל אֶל הַנַּעַר נשֵׂא כֵלָיו
לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר מֵעֵבֶר הַלָּז וּלְאָבִיו לא הִגִּיד:
(ד) וּבֵין הַמַּעְבְּרות אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יונָתָן לַעֲבר עַל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים
שֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁן הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה וְשֵׁם הָאֶחָד בּוצֵץ וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה:
(ה) הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפון מוּל מִכְמָשׂ וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב מוּל גָּבַע:
(ו) וַיּאמֶר יְהונָתָן אֶל הַנַּעַר נשֵׂא כֵלָיו לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל מַצַּב הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה
אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' לָנוּ כִּי אֵין לה' מַעְצור לְהושִׁיעַ בְּרַב או בִמְעָט:
(ז) וַיּאמֶר לו נשֵׂא כֵלָיו עֲשֵׂה כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבֶךָ נְטֵה לָךְ הִנְנִי עִמְּךָ כִּלְבָבֶךָ:
(ח) וַיּאמֶר יְהונָתָן הִנֵּה אֲנַחְנוּ עבְרִים אֶל הָאֲנָשִׁים וְנִגְלִינוּ אֲלֵיהֶם:
(ט) אִם כּה יאמְרוּ אֵלֵינוּ דּמּוּ עַד הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ וְלא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם:
(י) וְאִם כּה יאמְרוּ עֲלוּ עָלֵינוּ וְעָלִינוּ כִּי נְתָנָם ה' בְּיָדֵנוּ וְזֶה לָּנוּ הָאות:
(יא) וַיִּגָּלוּ שְׁנֵיהֶם אֶל מַצַּב פְּלִשְׁתִּים
וַיּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים הִנֵּה עִבְרִים יצְאִים מִן הַחרִים אֲשֶׁר הִתְחַבְּאוּ שָׁם:
(יב) וַיַּעֲנוּ אַנְשֵׁי הַמַּצָּבָה אֶת יונָתָן וְאֶת נשֵׂא כֵלָיו וַיּאמְרוּ
עֲלוּ אֵלֵינוּ וְנודִיעָה אֶתְכֶם דָּבָר
וַיּאמֶר יונָתָן אֶל נשֵׂא כֵלָיו עֲלֵה אַחֲרַי כִּי נְתָנָם ה' בְּיַד יִשְׂרָאֵל:
(יג) וַיַּעַל יונָתָן עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וְנשֵׂא כֵלָיו אַחֲרָיו
וַיִּפְּלוּ לִפְנֵי יונָתָן וְנשֵׂא כֵלָיו מְמותֵת אַחֲרָיו:
(יד) וַתְּהִי הַמַּכָּה הָרִאשׁנָה אֲשֶׁר הִכָּה יונָתָן וְנשֵׂא כֵלָיו
כְּעֶשְׂרִים אִישׁ כְּבַחֲצִי מַעֲנָה צֶמֶד שָׂדֶה:
(טו) וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה וּבְכָל הָעָם
הַמַּצָּב וְהַמַּשְׁחִית חָרְדוּ גַּם הֵמָּה וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלהִים:

סלעי הנחל

סנה ובוצץ - המקור:עמוד ענן "שימוש הוגן"

אתר עמוד ענן כתב:" בכניסה לקטע הקניוני בנחל מכמש ממש בפתח הקניון נמצאים להם שני מצוקים מרשימים משני עברי הנחל. על פי הסיפור התנכי בספר שמואל ב בסיפור על מלחמת יונתן ונושא כליו בפלישתים שישבו במצד הסמוך. שם מספר התנ"ך את שמותיהם של המצוקים הנ"ל שהם אתר בולט כפתח של הקניון. למצוק הצפוני קוראים "בוצץ" (יש מקומיים זקנים בכפר מוכמס המספרים כי למצוק זה קראו אצלם "אל-בוצ'ה)מקור השם על פי אחד המקורות- בוצץ היינו זורח. שלאחר שהשמש עולה היא מעירה על מחשופו והוא מנצנץ. ושם המצוק הדרומי הוא "סנה" יש אומרים הוא מקור השם הערבי של הוואדי "ואדי סוויניט"

המקור: מקור:מאיר רוטר, י.אגמון

(ניסוח אחר)

בפתחת קניון נחל מכמש יש שני סלעים המזדקרים ובולטים במקום בו הופך הנחל לקניון צר ומצוקי. הם עונים באופן אופטימאלי לתיאור המקראי של :"הַמַּעְבְּרוֹת","בּוֹצֵץ" ו"סֶנֶּה" כפי שכתוב בספר שמואל {לעיל} :
שֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן, מוּל מִכְמָשׂ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב, מוּל גָּבַע. שני הסלעים מצויים בין מעלה מכמש לבין גבע בנימין כ-2.5 ק"מ בקו-אוירי ממגרון.

בוצץ הוא הסלע הצפוני בנקודת ציון : 31.8571645032, 35.2871471882. פרשן התנ"ך רד"ק סבור כי פרוש השם הוא: מישור חלקלק. הסלע מסתיר את אור השמש ברוב שעות היום, כך שהסלע השני, "סנה" בצל רוב היממה. אולי מכאן ההשערה כי השם הוא ביסודו מערבית, שפרושו: לזרוח‏‏.

סנה הוא הסלע הדרומי בנקודת ציון:31.85233889301106, 35.27846941978098 . פרשן התנ"ך רד"ק סבור כי פרוש השם הוא: מקום דרוך. השערה אחרת שמדובר בעץ שיטה. אולי מכאן גם שם הואדי בערבית :ואדי סווניט. הסבר על המקום ניתן על ידי החוקר קלוד קונדר.

משמעות המונח "מול"

לפי המקרא: "בּוֹצֵץ" מול "מכמש" - מִצָּפוֹן ואילו "סֶנֶּה" מול גבע - מִנֶּגֶב. ואם מכמש בצפון הרי בוצץ לא יכול "מול" שהרי הוא באותו צד וכן לגבי סנה.

חוקר ארץ ישראל זאב חנוך (ז'אבו) ארליך סבור כי במקרא "מול" הכוונה אינה "מנגד" אלה "באותו צד" והביא לדוגמא את האמור בספר שמות בעת מתן תורה:
" וְאִישׁ לֹא-יַעֲלֶה עִמָּךְ, וְגַם-אִישׁ אַל-יֵרָא בְּכָל-הָהָר; גַּם-הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל-יִרְעוּ, אֶל-מוּל הָהָר הַהוּא." (ל"ד, ג') - כאן "מול" הכוונה היא בצד ההר ולא כנגדו.

במלחמת העולם הראשונה

ב ירושלים במלחמת העולם הראשונה - עמי תמיר - סיפר על מיתוס תחבולת קרב מכמש במלחמת העולם הראשונה והמחבר הגדיר את ההרצאה בתור "הזמנה להטיל ספק".

הסבר על שדה המערכה ממקום מחנה שאול המלך ויונתן בנו

מבט על הגבעה ממול - מחנה פלישתים בתווך הואדי

בריגדיר גנרל אוליבר ל. ספולדינג פירסם מאמר במגזין הצבאי Warfare ובו תאר את מהלי הקרב. לאדיסלאס פאראגו בספרו על מלחמת מכמש המקור אתר דעת בפברואר 1918 פקד גנרל אלנבי על הדביזיה הבריטית ה- 60 לתקוף את יריחו ולהדוף את התורכים לגדה השניה של הירדן. כצעד מכין לקראת ההתקפה, נצטוותה הדביזיה ללכוד את הכפר הקטן מכמש, שישב על גבעה סלעית גבוהה, בדרך שבה היו חייבים הגייסות להתקדם במרוצת הפעולה. הוטל אפוא, על הבריגדה להסתער על הגבעה וללכדה בהתקפת מצח מידי כוח תורכי ניכר, שהחזיק בה בעקשנות.

השם מכמש, שהוזכר בעת ההסבר על הפעולה, נראה למייג'ור של הבריגדה כבעל צליל מוכר. מיד נזכר בו. השם כתוב בתנ"ך. המייג'ור חזר לאוהלו ועיין לאור הנר בספר התנ"ך, בחפשו אחר השם מכמש, שהיה זכור לו במעורפל. הוא מצא את מבוקשו בספר שמואל א' פרקים י"ג, י"ד: (ראו לעיל}

והוא המשיך בתיאור:
היה זה פרק חשוב של אינפורמציה קרבית על מבואות למכמש, המייג'ור המשיך לקרוא כיצד טיפס יונתן במעברות, עד שהוא ונושא כליו הגיעו לנקודה רמה. הפלשתים הרדומים התעוררו משנתם. הם דימו שהוקפו על ידי צבאותיו של שאול, ונסו בבהלה. לאחר מכן תקפם שאול בכל כוחו הצבאי , היה זה, לדברי המקרא, הניצחון הראשון שהושג על פלשתים.

המייג'ור העיר את הבריגדיר והראה לו את הפרק בתנ"ך. "קרוב לוודאי", אמר, "שמעבר זה והרמות הסלעיות הללו והשטח הקטן של אדמה מישורית עדיין קיימים. למה לא ננסה ללכת בדרכו של יונתן?"

הבריגדיר הסכים. הסיירים, שנשלחו לסקור שטח עתיק יומין זה, מצאו את המעבר בדיוק באותו מקום שציון במקרא, ואחריו את הרמה המתנוססת מעל למכמש, שמצאוה מוצפת אור לבנה. "מעט מאוד נשתנה בארץ ישראל", אמר הבריגדיר, "במרוצת מאות בשנים".

מיד שונתה תכנית ההתקפה. במקום להפעיל בריגאדה שלמה, שלח הבריגדיר רק פלוגה אחת נגד התורכים במכמש, השקועים בתרדמה. הזקיפים התורכיים המעטים, שבהם נתקלה הכתה, בלא תקרית נוספת, אל הרמה הנזכרת במקרא.

התורכים הקיצו משנתם, וכמו הפלשתים שקדמו להם, שהוקפו מעברים שונים, "והנה המון נמוג".

המייג'ור הבריטי הצעיר, שהגיע להישג נאה זה בזכות בקיאותו במקרא, היה ויויאן ג'ילברט.

"בלילה זה הרגנו או לקחנו בשבי כל תורכי ותורכי במכמש", אמר אחרי זמן, "כך שטכסיסיהם של שאול ויונתן בוצעו מחדש, בהצלחה אחרי אלפי שנים, על ידי גייס בריטי".

המרצה, עמי תמיר ציין כי סיפור האירוע לא מופיע בהיסטוריה הצבאית הרישמית. הוא מסיק מכאן כי החיבור נועד לעצב את האתוס הבריטי האימפאריאלי.

יחד עם זאת, המרצה ציין כי בית הנבחרים בבריטניה בקש למנוע את האפשרות להציג את המלחמה כ"מלחמת קודש".

מצוקי הנחל מקרוב - עליהם טיפסו בני ישראל והצבא הבריטי

תמונות נוספות ראו כאן

מערת הגיא

המקור: מאיר רוטר - עמוד ענן

מערת מפלט במצוק הדרומי של נחל מכמש. המערה שמשה כמערת מפלט לנמליטים מתקופות שונות. ככל הנראה גם בסיפור המקראי על קרב פלישתים שאול ויהונתן בו מסופר כי לאחר הכות את הנציב הפלישתי בגבע עלו הפלישתים לעבר האזור, והיהודים נמלטו למערות באזור (ואפילו עד עבר הירדן) המערה שמשה כמערת מפלט גם בתקופות שונות אחר כך. המרד הגדול בתקופת החשמונאים, ואף לנמלטי מרד בר כוכבא, ובשנת 1997 מצא הפרופסור חנן אשל במערה שלושה מטבעות מתקופת מרד בר כוכבא, אלו מוכיחים את שימושה כמערת מפלט גם בתקופה זו. המערה שמשה גם בתקופת הנזירות במדבר יהודה לנזירים שהתבודדו ופעלו באזור.

המערה מחולקת לאולם ראשי ולחדרי משנה ומתפרסת עד לאורך כולל של 200 מטר ! ויש להיכנס אליה עם פנסים. פתח המערה נמצא בקו הגובה של עין סווינית. אך נסתר מאחורי "קפל" במצוק. פתח המערה נראה קטן כאילו מדובר במערה קטנה, אך הפתח מטעה ומסתיר אחריו מערה גדולה ויפה בעיקר לחובבי מערות , לציין כי בפתח הנערה יש גדר ככל הנראה למנוע מצאן לצאת (גם הבדואים מוצאים לה שימוש...)

בין השאר מצאתי את הפרטים הבאים:"בסקר שעשה חנן במערת אל-ג'י שבנחל מכמש (עם בועז זיסו) נמצאו מטבעות של אליה קפיטולינה יחד עם מטבעות של בר כוכבא - ממצא המעיד שהעיר הרומית הוקמה לפני המרד לזכרו של חנן אשל

להלן תיאור מפורט מתוך המאמר:

חנן אשל ובועז זיסו תיארו את המערה: מערה קרסטית גדולה בגדה הדרומית של נחל מכמש... הכניסה למערה היא על-ידי טיפוס במדרון זקוף. למערה שני פתחים: פתח ראשי וחלון. האולם בעל צורת משולש וממנו מערכת מסועפת של מחילות, המגיע לאולם סגלגל גדול.

במערה נמצאו שרידים מהתקופה הכלכוליתית, תקופת הברונזה הביניימית, תקופת הברזל א' ותקופת בר-כוכבא - שזו התגלית המענינית.

במערה נמצאו שרידי סירי בישול, פכים, קנקנים, כלי זכוכית (מימצאים דומים נמצאו ב"מערת האגרות" וב"מערה האימה" - אף הם מתועדים לימי בר-כוכבא). כן נצאו חפצי מתכת, בין השאר שתי טבעות ברונזה, מחט ברזל גדולה.

המימצא החשוב היה: 16 מטבעות, שהובאו למערה לאחר מרד בר-כוכבא. (תיאור מלא של המטבעות במאמר). בין השאר חרוט עליהן: שמעון...שנה ב' לחירות ישראל, שמעון ...לחירות ירושלים וכמובן מטבעות רומאיים בהם הופיע שמו של אדריאנוס . בחלק הפנימי של המערה התגלו מטבעות ברונזה מהתקופה ההליניסטית.

הגילוי החשוה היה מציאת שני המטבעות של איליה קפיטולינה יחד עם המטבעות שנטבעו במימי בר-כוכבא. מכאן שהעיר הרומאית נבנתה אחרי המרד ולא כדברי אוסביוס מקיסריה רק לאחר המרד. מכאן שיסודה של העיר הרומאית בירושלים לא הייתה אחת מסיבות מרד בר-כוכבא !!! וכמובן לא "עונש" על המרד.

המקור: אשל חנן, סקר ארכאולוגי במערת אל-ג’י בנחל מכמש (ואדי סויניט) ומועד הקמתה של איליה קפיטולינה, מחקרי יהודה ושומרון ח (תשנח), 1998, עמ' 81-96

ראו גם:שמורת נחל פרת - מערת אל-ג'י

מערות אל-עליליאת

ראו ערך מורחב:מערות אל-עליליאת

מערות אל-עליליאת מכונות על-ידי הערבים תושבי הכפר מכמס בשם "אל-עליליאת" - דהיינו:הגבוהות שבואדי. ניתן לחלק אותן למכלול מערבי ולמכלול מזרחי. המכלול המערבי כולל ארבע קומות של מערות חצובות זו על גב זו, שמנהרה ומדרגות חצובות מקשרות בינהן. במכלול המזרחי נחצבו שלושה חללים בתוך צניר שאורכו 56 מטר ורוחבו נע בין ששה מטרים לחצי מטר.

מימצאים

המערות הם במרכז הלאורה של פירימינוס (אתר התבודדות של נזירים). מעל לתא נזירים קטן שנחצב נמצא כתובת ביוונית.

ממזרח לחדר, נחצב בור מדורג ומטויח, ששימש כנראה מקווה טהרה. על דופן הבור מצויה כתובת סורית שתרגומה:"קול ה' על מים" (תהילים, כ"ט,ג'). ממזרח לבור נחצב בור מים נוסף. על קירות החדר גילו י.פטריק ור.רובין בשנת 1981 כתובת וציורים אחדים שנרשמו בעזרת קיסם מפויח. על הקירות צויירו מנורות שבעת הקנים, כוכב מחומש ושתי שורות של אלף בית. מתחת לכוכב המחומש נכתב:
שלם שלם אמ[ן] וליד המנורה "אלגלגיל" ובכתובת אחרת "יועזר אתעקר עלו מטרנ[א], פרושו : יועזר נעקר המשמרות נכנסו. לדעת החוקרים הקטע נכתב לאחר שהממרות הרומאים הגיעו ןיועזר נפצע (נעקר).

מסקנה החוקרים, לפי אופי הכתב, שמדובר על מהלך המרד הגדול וכן היה בשימוש בימי מרד ברר-כוכבא.

המקור לקטעים לעיל: חנן אשל ודוד עמית, "מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא" , החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1998

צמחיית מרחב הנחל

צילומי זאב רוטקוף: מרחבי נחל מכמש - גבע בנימין,חורבת אל הצבה, חרבת אתינת, עין סווניט מצפור יהונתן

אשל

צורית

צפורנית אדמומית

צפורנית_אדמומית

צפורנית_ססגונית

רכפה

שכרון

שערור_שעיר

שערור_שעיר

שקד סיני

תלתן_הנביאים

תלתן

תלתן_חקלאי

פירות_הכדן_הסגו

פירות_הכדן_הסגו

קדד קדוש

קרדריה_מצויה

רותם

מסורן_משפכני

בקיה

גלעינית

דמומית

הרדופנין

זהבית

חג שפה

חלבלוב_מגובשש

חלבלוב_מגובשש

טופח_אדום

כדן_נאה

כדן סגול

כלניות

לחך

לשון_פר_מצרית

מגלית_

מלקולמיה

מלקולמיה

מלקולמיה

מלקולמיה

מצליב_עם_פרח_קטן

מצליב_עם_פרח_קטן

מצליב_עם_פרח_קטן

מצלתיים_מצויים

מקור_החסידה

מקור_החסידה

סביונים

סביונים

סחלב_פרפרני

עיריות

עריוני_צהוב

עשנן

צבעוני

צבעוני

צורית

רותם_פורח

קישורים חיצוניים

• ויקישיתוך - נחל מכמש