קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

תוואי נחל סעדיה בקרבת הקישון

נחל סעדיה ושפך הקישון בשנת 1926. ניתן לראות את דיונות החול, צמחיית הגדות וחורשות התמרים העוטרות את הנחל והמוזכרות גם בדו"ח ה PEF. ברקע הכרמל

נחל סעדיה הוא נחל איתן הזורם למרגלות הכרמל. נחל סעדיה הוא אחד מיובליו של נחל הקישון ומקורו במעיין סעדיה (עין סעדיה) וממעיינות קטנים יותר לאורכו של העתק יגור, בין צומת הקריות לבית חרושת "הזרע" עד שנהרס ב-2010 ושפכו במלחת הקישון. הנחל, גדותיו ושטחי אחו לחים סביבו, מקיימים מערכת אקולוגית ייחודית עתירת מיני חי וצומח. תוואי הנחל עובר במרכזו של צומת מסחר ואזור תעשייה מפרץ חיפה ומהווה פינת חמד בלב האזור הסואן אך גם המחשה למערכת אקולוגית ייחודית שנקברה תחת פיתוח שאינו בר קיימא. [1]

מקור השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקורו של השם הוא בשמו הערבי של המעין שנקרא עיון אל סעדה (عيون السعدة), כלומר מעיינות המאושרת או מעיינות בת המזל.[2]

בערבית היה נקרא המשכו של הנחל ואדי סלמאן (وادي سلمان).

הידרולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקורותיו של נחל סעדיה הם מעיינות הנובעים לאורך המפגש שבין הכרמל לעמק זבולון, הגדול שבהם הוא עין סעדיה.

עין סעדיה הוא מעיין העתק הנובע למרגלות הכרמל סמוך לצומת הצ'ק פוסט מתוך סלעי תצורת יגור. עין סעדיה נובע מנקבה ארוכה הנמצאת מדרום-מערב לכביש 58.

הנקבה נחצבה בשנות העשרים של המאה הקודמת בפיקוחו של הגאולוג ג'. ס. בלייק תבנית:אנ על מנת להעלות את שפיעת המעיין.[3]

בתקופת המנדט הותקנה משאבה בקצה הנקבה ונשאבו כמויות של כ- 80 מ"ק/שעה (כ -22 ליטר/שנייה), במליחות של עד כ -400 מ"ג כלוריד/ליטר למערכת הספקת מי השתייה של חיפה.

עקב המלחת המים הופסקה שאיבת המים בשנות ה-90 של המאה ה-20 והם שבו לזרום לנחל סעדיה.

המים הזורמים למים מוגדרים כמים מליחים באיכות טובה, ריכוזי הכלורידים שנמדדו במי המעיין השתנו מאז 1996 בתחום רחב של 225 עד 811 מ"ג/ליטר והיו לרוב מעל ל-450 מ"ג/ליטר. ריכוזי החנקות השתנו באותן שנים בתחום של 16 - 43 מ"ג/ליטר.

מקור המים בעין סעדיה הם מי הגשם היורדים באזור שבין הטכניון לנווה שאנן ומקור המלחים שבנחל סעדיה הם כנראה מי תמלחות עתיקות הכלואות בשכבות מוליכות מים בתוך מילוי העמק.

בשנים 2009- 2011 התייבש עין סעדיה, ככל הנראה, מרצף של שנים שחונות והנמכה יזומה של מפלס מי התהום עקב בניית היסודות של המבנה החדש ברמב"ם.[4]

זרימת המים בנחל יוצרת גרדיאנט מליחות המתחיל במים כמעט מתוקים ומסתיים במליחות מי הים, גרדיאנט מליחות זה מאפשר גיוון בצמחייה הצומחת לאורכו ויוצר מגוון של בתי גידול.

תוואי הנחל[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחל סעדיה במפת PEF סביבות 1880 ולפני הפיתוח העירוני של חיפה. עין סעדיה (עיון אל סעדה) בתחתית התמונה, תל אבו הואם במרכזה, וואדי סלמן מצפון לו. הנחל המזרחי הוא הקישון.

מקורו של נחל סעדיה בעין סעדיה, מעיין הנובע למרגלות הר הכרמל וממעיינות קטנים בסמוך אליו מצפון ובצמוד לצומת מחלף הקריות העמוס.

ממקום זה ממשיך הנחל בתעלה פתוחה מתחת לגשר מנהרות הכרמל צפונה, עובר מתחת למסילת הברזל המוליכה לתחנת הרכבת מרכזית המפרץ ותחנת הרכבת לב המפרץ שם מצטרף אליו ערוץ המנקז את חלקו הדרומי של "הר הזבל" ששימש כמזבלה המרכזית של חיפה וגורם לזיהום המים בעת שיטפונות.

לאחר חציית מסילת הרכבת ממשיך הנחל צפונה עובר מתחת לגשר גדוד 21 את כביש 22, ממשיך מצפון למחלף חוף שמן ובמקביל לערוץ הקישון עד לנקודה הנמצאת מול פתח מעגנת הקישון (מעגנת שביט) שם הוא חוצה בתעלה מתחת למגרש חניה ונשפך לשפך הקישון.

על פי מפת ה PEF בעבר היו המים הנובעים בעיון אל סעדה נשפכים ישירות אל הקישון בעוד שהמעיינות מצפון לו עד תל אבו הואם, (כשלושה מעיינות עיקריים), חלק ממימיהם היו נשפכים לקישון וחלק היו יוצרים גוף מים שהיה נקרא ואדי סלמן.

ואדי סלמן שהיה חלק ממלחת הקישון הוא ככול הנראה ערוץ נטוש של הקישון ומתואר על ידי סוקרי ה PEF כך:"[5]

שפך הקישון הוא המאפיין המוזר ביותר שלו, ומשתנה תדירות. הנהר מגיע כאן לרוחב 20 יארד, וזורם באיטיות בין גדות רדודות בקרקע שטוחה מאד ולא מעובדת. לאחר הצטרפות הפלג מאל פוארה, הרץ כמעט מערבה, המים המאוחדים ממשיכים מערבה כמייל אחד

בנקודה זו מצטרף הנחל הגדול מהמעיינות הנאים של עין אס-סדה, והאפיק הנוכחי ממשיך צפונה.

הפלג הנקרא ואדי סלמן, מוזן על ידי מעיינות קטנים, רץ במקביל לאפיק הראשי, וייתכן מאד שהיה בעבר השפך המקורי, שכן הנהר נוטה בהדרגה צפונה.

ואדי סלמן חסום בשפכו על ידי דיונות חול, ויוצר לגונה המוקפת בחורשות תמרים, המשתרעות לאורך החוף ממבואות חיפה.

כמה לגונות קטנות קיימות גם בגדה הימנית, בין גבעות החול, והנחל הראשי רץ לצפון-מערב, במקביל לחוף, למשך כחצי קילומטר.

כיום ואדי סלמן הוא חלק הנחל שמצפון לכביש 22.

תל אבו הואם - ציור של ויליאם הנרי ברטלט 1840, הולכי הרגל חוצים את המעברה בשפך נחל קישון, התל הוא הגבעה המסולעת שמעליה מתנשאים התמרים, מאחורי התל ואדי סלמן שאם ניתן לשפוט מהציור נראה כי נשפך באותה תקופה ישירות לים.

חי וצומח באזור הנחל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסקר האקולוגי מקיף נחל קישון תואר נחל סעדיה כך : [6]

נחל סעדיה מהווה אתר ייחודי ומקור מים באיכות גבוהה בלב אזור מתועש. מוצע להשתמש במימיו כדי ליצור גרדיאנט של בתי גידול

לחים (מתוקים – מלוחים) המקשרים בין מעיינות הכרמל לבין שטחי שלושת בריכות הבוצה ושלוחת שפך הקישון (האפנדיקס).

איכות המים בנחל אופיינה כטובה, מימיו היו צלולים, אם כי מליחים במידת מה. נחל סעדיה מקיים מערכת אקולוגית המורכבת מצומח של מלחה, גדות נחלים וצמחיית מים, שעקב הפיתוח המואץ, זיהום נחלים וניצול מי התהום הולכות ונעשות נדירות בארץ.

למרות היות האתר מופר בחלקו השתמרו בו מספר מיני צומח ובעלי חיים מוגנים ונדירים, כולל מינים 'אדומים'.

נימפאה כחולה שצולמה בנחל

מהצומח בולטים אשל מרובע, קנה מצוי, סוף מצוי, סמר חד, סמר ימי, גומא דל-שיבולים והמינים האדומים: אגמון החוף, קרנן טבוע ונימפיאה תכולה, הנימפאה התכולה מעין סעדיה שימשה כמקור לאכלוס מחדש של הנמפאה בשמורת עין אפק.

מבין בעלי החיים התקיימו בנחל וסביבתו למעלה מ 60 מיני בעלי חיים וביניהם צב ביצות, פשוש, שלדג לבן-חזה, צטיה והמינים האדומים: חתול ביצות (עתידו בסכנה), צפרדע נחלים (בסיכון), צב יבשה (עתידו בסכנה), אשמן גדול (סכנתהכחדה), נשפון פגום אוזן (סכנת הכחדה חמורה). מיני דגים כגון נאווית, סרטני נחלים וחסרי חוליות רבים, ביניהם שחריר הנחלים שנכחד בעקבות התייבשות המעיין אך כמה מאות פרטים הועתקו לעין אלורעי באזור טבעון לפני ההתייבשות ונקלטו שם . [7]

צאצאים של אותה אוכלוסייה שהועתקה הושבו בשנת 2016 על ידי רשות הקישון לעין סעדיה.[8]

תוואי הנחל

בחלקו התחתון של הנחל, מתקיימת מושבת קינון ולינה של אנפות ומגלנים. בסביבות הנחל שטחי אחו רבים הגדלים על קרקע לחה. [9] [10]

הזרם החופי ונדידת החול הביאו להסטת שפך נחל הקישון צפונה(I עד III) ויצרו את גופי המים שסביב תל אבו הואם שואדי סלמן ונחל סעדיה היו חלק מהם.

אדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרשות ההולך בדרך הים עומד מספר מועט של נתיבים לחציית רכס הכרמל. במוצאם של אותם נתיבים התפתחו ערי מסחר ראשיות. אחד מאותם נתיבים עובר במפגש שבין ראש הכרמל לים.

הנע מדרום צפונה לאורך חוף הכרמל בהגיעו למרגלות תל אבו הואם עליו להחליט האם להמשיך לאורך החוף, לחצות את מעברת הקישון בשפכו ולהמשיך צפונה לכיוון צור, צידון וגבל או לפנות מזרחה ובמקביל לקישון לכיוון יוקנעם, מגידו ומשם לכיוון חצור, דמשק, חמת וחלב.

מפרץ חיפה בכלל ושפך הקישון למרגלות תל אבו הואם פרט, סיפקו מעגן נוח והתל עצמו היה מוגן ממערב על ידי הים, מצפון על ידי ערוץ הקישון וממערב על ידי ואדי סלמן, לדעת החופרת של התל בתקופות קדומות היה התל אי בפתח הנחל ובכל אופן היה נמל.

נתונים גאוגרפים אלו, בשילוב שפע המים שסיפק נחל סעדיה יצרו מקום להתפתחות עיר נמל בתל אבו הואם, עיר שהתקיימה החל מתקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה ההלניסטית למעלה מאלף שנה.

גם לאחר מיכן המשיך האזור לשמש עורק תחבורה וצומת דרכים חשוב, רכבת העמק שהגיעה עד דרעא והתחברה לרכבת החיג'אזית שנסללה ממכה ועד דמשק עברה דרכה וב-1913 נסלל סעיף גם לעכו שהומשך מאוחר יותר לאורך החוף הלבנוני עד לטריפולי.

גם צומת הצ'ק פוסט (מחלף הקריות) שהנחל נחבא תחתיו היה אחד הצמתים העמוסים בארץ.

עוגן אבן מתקופת הברונזה המאוחרת שנמצא בתל אבו הואם

שפע המים המשיכו למשוך את בני האדם ועם התפתחות העיר חיפה חצבו בסביבות 1920 ניקבה להגדלת שפיעת עין סעדיה והוקם מכון שאיבה אשר סיפק מים למגדל המים לנווה שאנן עד שנות התשעים[11].

עקב המלחת המים הפסיקה עריית חיפה את שאיבת המים ובמקביל נחצבו מנהרות הכרמל, נבנו מחלפים ועין סעדיה ונחל סעדיה נשכחו וזוהמו.

מלחמת העולם הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלחמת העולם הראשונה התרחש הקרב המכריע לכיבוש חיפה סביב גשר הרכבת החוצה את נחל סלמן.

הטורקים זיהו את המעבר הצר שבין נחל סלמן ומורדות ההר כנקודת מפתח שבה יוכלו לבלום את הכוחות הבריטיים המגיעים מכיוון מגידו ומיקמו מכונות ירייה על מורדות ההר מעל מה שהיום הוא צומת הצ'ק פוסט וחיפוי ארטילרי בכרמלהיים.

ההסתערות הבריטית בוצעה על ידי בריגדת הפרשים ההודית ה 15 ׁׁׁׁ(אנ') ׁׁׁשהובלה על ידי פלגת נושאי הרומח מג'דפור (Jodhpur Lancers) ובמקביל כוח אחר נשלח באיגוף רחב לשתק את התותחים המוצבים על הכרמל.

בתחילת ההסתערות בלמה האש הטורקית את ההסתערות ההודית-בריטית, שני פרשים שפעלו באגף הדרומי של הכוח שקעו על ציודם בבוץ ואילו האגף הצפוני היה חשוף לאש הטורקית.

רק הסתערות רכובה של הפרשים, כאשר הרומחים בידיהם, ובראשם רוכב מפקדם על העמדות הטורקיות הביאה להשתקת המקלעים הטורקיים ולפתיחת הדרך לחיפה.

בהסתערות נפל מפקדם מייג'ור טהאקור דלפט סינג אשר זכה לתואר "גיבור חיפה".[12]

כניסת נושאי הרומח לחיפה לאחר ההסתערות

הסתערות זו נחשבת כאחת מהסתערויות הפרשים האחרונות שבוצעו על ידי הצבא הבריטי ואחת האמיצות שבהם ונחגגת עד היום בהודו כ"יום חיפה" [13]

זרימת נחל סעדיה באזור צומת הצ'ק פוסט בחיפה

המאבק הציבורי להצלת הנחל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 2016 דווח לרשות נחל הקישון על אירוע זיהום בנחל סעדיה כתוצאה מהזרמת מי ביוב לנחל.[14] לאחר גילוי הזיהום החל מבצע ניקיון ובניית סכר שמטרתו הייתה למנוע מהמים המזוהמים להגיע אל הנחל.[15] בשנת 2020 הפעיל הסביבתי אריק דרובוט החל בפעולות לשיקום הנחל לאחר שהוא וקבוצת פעילים ראו כי המאבק שהחל בשנת 2016 לא נשא פרי.

במסגרת הפעילות קמה קבוצת פייסבוק המנסה להעלות מודעות לשיקום הנחל, אזורו וקיומו ולהניע את הרשויות לפעול לשיקומו של הנחל.[16]

מסלולי טיול בנחל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגישה למעיין דרך רחוב טופז העובר מתחת לכביש הגישה למנהרות הכרמל. ישנם שני מסלולי טיול אפשריים. אזור הנביעה ותחילת הנחל -ניתן להחנות בצומת הצ'ק פוסט או בחנייה של משרדי מנהרות הכרמל. הולכים לתחילת שביל אופניים בהצטלבות הרחובות בר יהודה ההסתדרות ומתחילים ללכת לכיוון מערב(חיפה) לאחר 10 מטר בגשר טורקי שם מתחילה הנביעה ומשם עם שביל האופניים לאורך 100 מטר אפיק הנחל. חונים באותו מקום. ניתן להחנות בחניית משרד מנהרות הכרמל ומשם צועדים לכיוון צפון מערב על הכביש עד הירידה שמאלה לכביש כורכר שמוביל לכיוון מערב. לאחר כ-100 מטר יש צומת ובו פונים שמאלה ומגיעים לנחל, יש שביל לאורך הנחל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏עין סעדיה ותעלומת המים האבודים, ‏‏
  2. ‏1881 ,Survey of Western Palestine, ‏‏
  3. ‏עורך רועי פדרמן, ‏סקר זבולון, ‏‏
  4. ‏בלשה-ילון, ‏קריית הטכניון תוכנית המתאר נספח מים, ביוב וניקוז עמ' 5 -6, ‏‏
  5. [https://deshe.org.il/wp-content/uploads/2019/01/zvulun_final_LR.pdf ‏סקר הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל – Plestine Exploration Fund 1875 מובא אצל סקר זבולון], ‏1875‏
  6. ‏ד"ר אלדד אלרון, אסף מירוז, ‏סקר אקולוגי מקיף בנחל הקישון דו"ח מסכם עמ 106, ‏2016‏
  7. ‏אלי אלון, ‏נא להכיר: נחל סעדיה, ‏‏
  8. ‏רשות נחל הקישון העתיקה מאות שחרירי נחלים לנחל סעדיה בחיפה, ‏09.10.2016‏
  9. ‏רשות נחל הקישון: סימנים מעודדים לשפיעה בעין סעדיה, ‏21-2-2012‏
  10. ‏סקר טבע עירוני חיפה-אתר 26 נחל סעדיה, ‏‏
  11. ‏מעיינות בחיפה-מעין סעדיה, ‏‏
  12. ‏טהאקור דלפט סינג, ‏‏
  13. ‏Battle of Haifa: 23 Sep 1918, ‏September 26, 2010‏
  14. עובדי רשות נחל הקישון איתרו אירוע זיהום חריף בנחל סעדיה, יובל של נחל הקישון, רשות נחל הקישון, 7 בפברואר 2016
  15. רשות נחל הקישון ועיריית חיפה פעלו להסרת מפגע זיהום בנחל סעדיה מתעלת הניקוז באזור צומת הצ’ק פוסט, מערכת פורטל מים נט, 22 בנובמבר 2016
  16. ראו קבוצת פייסבוק: מצילים את נחל סעדיה

הועתק מהויקיפדיה העברית

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.