Rachel_Buckman_on_Nechama_(Hebrew_subtitled)-0

Rachel Buckman on Nechama (Hebrew subtitled)-0

נחמה ליבוביץ' היא אחת מגדולי הפרשנים שפעלו לאורך ההסטוריה היהודית. מבחינתה של ליבוביץ', חשיבות רבה יותר נודעה לשאילת השאלות הנכונות מאשר לעצם התשובות. לכן היתה לעבודתה מאז ומעולם תהודה מיוחדת בספריא. גם אנחנו מאמינים ששאלות — רגעי סקרנות — נמצאות בלבה של כל למידה. אנחנו מחפשים בהתמדה אחר דרכים חדשות לעסוק בתורה ברוח זו. תודות לנדיבות משפחתה נחמה ליבוביץ' כמו גם לתמיכתה של משפחת רובינשטיין, אנחנו גאים במיוחד לספר שהיום:

כל דפי המקורות של פרופ' ליבוביץ' – הגליונות – שולבו באופן מלא בפלטפורמה של ספריא, עם קישורים לטקסטים המוזכרים בהם. זה כולל כמעט 1,500 דפים שנכתבו במהלך 30 שנה! האוסף השלם זמין עתה ב-www.sefaria.org/nechama.

להלן אחד מדפע פרשת קדושים תשל"א - "לא תלך רכיל בעמך" Author Avatarby Nechama Leibowitz

"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ה'"[עריכה | עריכת קוד מקור]

"לא תלך רכיל בעמך" ספרא, קדושים, פרק ד ה׳-ז׳ (ה) [ה] "לא תלך רכיל בעמך" – שלא תהיה רך דברים לזה וקשה לזה. דבר אחר: שלא תהיה כרוכל שהוא מטעים דברים והולך.

(ו) [ו] אמר רבי נחמיה כך הוא מנהגם של דיינים: בעלי דין עומדים לפניהם ושומעים את דבריהם ומוציאים אותם לחוץ ונושאים ונותנים בדבר. גמרו את הדבר הזה מכניסים אותם, הגדול שבדיינים אומר "איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חייב".

(ז) [ז] ומנין שכשיצא אחד מן הדיינים לא יאמר "אני מזכה וחבירי מחייבים אבל מה אעשה ורבו עלי", לכך נאמר "לא תלך רכיל בעמך". וכן הוא אומר "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" (משלי יא, יג)

רש"י על ויקרא י״ט:ט״ז:א׳[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד"ה לא תלך רכיל: אני אומר: על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבית רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק נקראים הולכי רכיל - הולכי רגילה, אשפיימנט בלע"ז (espionner), וראייה לדברי, שלא מצינו רכילות שלא כתוב בלשון הליכה: "לא תלך רכיל", (ירמיה ו') "הולכי רכיל נחושת וברזל", ושאר לשון הרע אין כתוב בו לשון הליכה: (תהילים ק"א) "מלשני בסתר רעהו" (תהילים ק"כ) "לשון רמיה", (תהלים י"ב) "לשון מדברת גדולות". לכך אני אומר שהלשון "הולך ומרגל", שהכ"ף נחלפת בגמ"ל, שכל האותיות שמוצאיהן ממקום אחד מתחלפות זו בזו: בי"ת בפ"א, וגמ"ל בכ"ף וקו"ף, ונו"ן בלמ"ד, וזי"ן בצד"י, וכן (שמואל ב' י"ט) "וירגל בעבדך" – ריגל ותר מה לאמר עלי רעה, וכן (תהילים ט"ו) "לא רגל על לשונו", וכן "רוכל" הסוחר ומרגל אחר כל סחורה. וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא "רוכל" – לשון רוגל.

אבן עזרא על ויקרא י״ט:ט״ז:א׳[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד"ה רגיל: כמו (יחזקאל כ"ו י"ב) "רכולתך" (שיר השירים ג') "מכל אבקת רוכל", והטעם: מלשין, כי הרוכל מעתיק (הסחורה), יקנה מזה וימכור לזה, והרכיל יגלה לזה מה ששמע מזה. 1. הסבר מהו ההבדל בין שלושת פירושי הספרא? 2. היכן מצא הספרא רמז לפירושו הראשון? 3. למה נמנעו פרשנינו רש"י וראב"ע (וכן הרשב"ם והרמב"ן) מלפרש את פסוקנו לפי הרישא של הספרא?

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.