Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

יפו במבט מהים.jpg

אוניות קיטור מחוץ למעגנת נמל יפו. צילום משנת 1916 - המקור: אתר tlv100

נמל יפו היה שער הכניסה הימי והכמעט בלבדי לציון לעולים לארץ הקודש מזמן העליות הקדומות ועד לעלייה החמישית.

נחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם ומוזכר כבר בספר יונה, כנמל דרכו ברח יונה הנביא לתרשיש:

Cquote2.svg וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ...(– יונה, פרק א', ג) Cquote1.svg
10689862 10152585361778460 4285975914807699415 n.jpg

הסבר לתמונה:
"בצילום משנת 1920 (מתוך אוסף מאטסון) נראה מעבר הכניסה לרחוב שהוביל אל נמל יפו. הוא נקרא “הקמרון”, ונבנה במקום בו ניצבה בעבר המצדית הצפון-מזרחית שהגנה על השער לנמל.

  • בקצה המעבר המשיך רחוב הנמל הצר, בין בתי הכנסייה הפרנציסקאנית וקיר חומת הים ההיסטורית, שהסתירה את המבט לים.
  • בחומה היו משולבים משרדו של קפיטן הנמל ורופא הקרנטינה,
  • ובקצה הרחוב ניצב בית המכס שיצר מעבר צר אל מזח הנמל.

כשחלפו על פניו, נפתחה בהפתעה הפנורמה של מזח הנמל. במסלול ציורי זה עברו כל העולים והתיירים שהגיעו לארץ-ישראל עד שנת 1933. אז נהרסו בנייני הקמרון, נבנה קיר הים החדש, ונסללה דרך הגישה הצפונית לנמל, היום רציף העלייה השנייה. פס ריצוף אבן ששולב בריצוף הרחוב החדש משמר את מיקום חומת הים שאיננה עוד". מאת אדריכל שמואל גילר

בסמטה עברה הטרזינה על גבי המסילה הקלה שסללו הבריטים בראשית 1918, כחלק ממערך הרכבות בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה מהנמל לתחנת הרכבת ומשם לקו החזית עם העות'מאנים שהתייצב בסוף 1917 לאורך שתי העוג'ות.

הערך המקורי בוויקיפדיה העברית שודרג כאן על ידי האנציקלופדיסט

נמל יפו מהאוויר, דצמבר 2012 - צילם:עמוס מירון

בתי המכס[]

בית המכס של נמל יפו הוא מבנה השוכן בצפון הנמל. המבנה הוקם על קו המים, מול פתחו של הנמל אל הים הפתוח, והוא חוצץ בין אגן הנמל לבין בתי יפו העתיקה וחלקו הצפוני של הרציף.

בית המכס הראשון[]

נבנה בראשית שנות השישים של המאה ה-19 מול הפרצה בריף הסלעים דרכה נכנסו הספינות לנמל על רחבה יבשתית קטנה שיצר הסחף ושאפשרה ירידה אל החוף. על אותה הרחבה עמד "שער הים" בחומת יפו שהריסתה החלה במחצית השניה של המאה ה-19[1].

בית המכס השני[]

"בית המכס השני נבנה בשנת 1887 כחלק ממבצעי הבנייה והפיתוח שקודמו בתקופת שלטונו של הסולטן עבדול חמיד השני. בחזית בית המכס נבנתה רחבת כניסה מוגבהת אליה הובילו מדרגות מהים, ואת פני העולים היו מקבלים שוטרי הנמל שניצבו בצריפי עץ"[2]. כאן דרכו רגליו של בנימין זאב הרצל כשהגיע לארץ ב-1898 לפגוש בקיסר גרמניה וילהלם השני.

ההרחבה בראשית המאה ה-20[]

"עם התגברות העלייה לארץ, נבנה בשנת 1907 אולם רחב ידיים מעל הרחבה החיצונית ושימש כאולם הכניסה לארץ אליו הגיעו עשרות אלפי העולים למן העלייה השנייה ועד העלייה הרביעית. ההרחבה בוצעה בידי יוסף אליהו שלוש ששימש כקבלן עם שותפים נוצרים. את המדרגות שהובילו לאולם ניתן לראות עד היום כשמציצים מעבר למעקה החומה"[3].

בית המכס המנדטורי[]

המבנה הוקם בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 בסגנון הבינלאומי, במסגרת תוכנית מנדטורית להרחבת הנמל. הוא נבנה במקום בו היה ניצב בית המכס העות'מאני. המבנה בן שתי הקומות עשוי בטון, מוארך וצר, וחלקו הצפוני מתעקל מזרחה והולך ונעשה צר בהתאם לאילוצי קו החוף. בחזית קומת הקרקע של המבנה מתשרעת מעין מרפסת מקורה, ולאורך הקומות העליונות נקבעו שורות חלונות אופקיים. עם הקמתו שימש המבנה את מנהלת הנמל, כבית המכס וכתחנת קשר לאוניות. כיום משמש חלקו הדרומי של המבנה את שבט צופי ים, בחלקו הצפוני שוכן מחסן משאבות לאוניות וחלק ממנו נטוש. עוד שוכנת במקום תחנת החוף של דייגי הנמל.

"ספן ראשי - הסוכנות היהודית" - מסיפורי נמל יפו[]

באחד מביקוריו בארכיון הציוני בירושלים נתקל ראובן אברמוביץ (צ'יפס) בצילום שעורר את סקרנותו. בתמונה נראה גבר ערבי מבוגר חובש תרבוש לראשו ולבוש חולצה עם מגן דוד שעליה הכיתוב - בעברית ובאנגלית - "ספן ראשי - הסוכנות היהודית". האיש תועד מושיט יד לילדה, ככל הנראה בת למשפחת עולים חדשים, שזה עתה הגיעה לחופי ישראל. בתום תחקיר קצר חשף צ'יפס את שמו של האיש: האשם אשור, הספן הראשי של הסוכנות, שעבד בנמל מטעמה במשך 20 שנה.

עופר אדרת כתב באתר עיתון "הארץ" נגר שברח מהנאצים על רפסודה והספן הערבי שסייע לעולים: סיפוריהם של אנשי נמל יפו המיתולוגיים - להלן קטעים אחדים:

  • סיפורו של הספן הערבי שהוריד את העולים היהודים מהאוניות אל חוף יפו, מופיע בספר החדש "יפו - נמל בית", שצ'יפס הוציא לאור בעצמו. צ'יפס, שמסרב לומר מדוע הוא מכונה כך, נולד ב-1948 ביפו למשפחה שעלתה לארץ מרומניה... לפני כמה חודשים סיים את תפקידו כמנהל הנמל, והתפנה להוציא לאור את הספר, עליו עבד בשנים האחרונות.
  • בגלגולו הראשון נבנה המגדלור בידי הטורקים ב-1865. ב-1936 הוא חודש בידי הבריטים ופעל במשך 30 שנה. מי ששומרת עליו, מאז המאה ה-19 ועד היום, היא משפחת זכריאן הארמנית. את התפקיד העניקה לה החברה הצרפתית שקיבלה מהסולטן הטורקי את הזיכיון להפעיל את המגדלור.
  • עשרות השנים שבילה בנמל, בצירוף החודשים הארוכים שעשה בארכיון עיריית תל אביב, בארכיון הציוני ובספרייה הלאומית, הפכו את צ'יפס לאנציקלופדיה מהלכת לתולדות המקום. הוא שופע בסיפורים על אירועים ואנשים כמו הדייג והמכונאי המיתולוגי אבו־סובחי, שחילץ סירות תקועות בלב ים, או אליהו חנניה ("אלי הסוור"), שהיה מעמיס את ארגזי התפוזים המפורסמים של יפו, בדרכם לחו"ל.

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. שמואל גילר, בית המכס בנמל יפו, תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית
  2. שמואל גילר, בית המכס בנמל יפו, תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית
  3. שמואל גילר, בית המכס בנמל יפו, תל אביב 100 האנציקלופדיה העירונית

אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית

Advertisement