Family Wiki
Register
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Ornithogalum montanum Cirillo nachal talkid

נץ חלב מנחל תלכיד - מדבר השומרון - אולי הררי ? {{זאב}

Ornithogalum montanum Cirillo

נץ חלב - כנראה מפוסק ושעיר - קדומים - אדר תשע"ב

נץ חלב(נץ-חלב אזמלני Ornithogalum lanceolatum Labill) הוא גאופיט בעל פרחים עם בצל שטחי בקרקע. הבצל מכיל רעל המתפוגג בצלייה.

הסוג נץ חלב כולל 275 מינים של גאופיטים הגדלים בכל היבשות. מוצא נץ החלב כנראה בדרום אפריקה ובאזור ים התטיס.

בישראל גדלים בר מספר מינים של נץ החלב חלקם צעירים. מספר מינים מקובלים בגננות. בשום תפרחת סוכך: כל הפרחים יוצאים מנקודה אחת. בנץ חלב הפרחים יוצאים לאורך הגבעול

איזכור במקורות[]

נץ החלב וחלבצין נזכרים במשנה (שביעית, עוקצין) אך לא ברור לאיזה צמח הכוונה. השם העברי נץ חלב נקבע רשמית לסוג Ornitogalum מפני שמשמעו של השם המדעי הוא חלב ציפורים המתאים למשמעות של המילים נץ וחלב. יש חושבים שהצמח נזכר בתנ"ך בשם חריונים בספר מלכים ב, פרק ו פסוק 25.

ההבדלים בין סוגי הנץ החלב[]

Ornithogalum narbonense from Kedumim

נץ חלב - קדומים - ניסן תשס"ז צילם:דניאל ונטורה- איזה נץ חלב זה כנראה זה שום משולש ?

לפי הצעה בפורום צמחי בר של תפוז)

לכל מיני הנץ-חלב מלבד נ"ח ערבי יש פרחים לבנים עם רצועה ירוקה בגבם וכולם גיאופיטים רב-שנתיים בעלי בצל, ייחודו של נץ-חלב צרפתי הוא בתפרחתו השיבולית המוארכת והוא גדל בבתות, מדבר, חורש, ערבות שיחים, שדות ובקרקעות כבדות בכל הארץ מלבד הערבה ודרום הנגב.

הנה פירוט תכונות קצר של מיני הנץ-חלב בארץ:

  • נ"ח דק-עלים - עליו דקים מאד, גליליים, נימיים וארוכים מהתפרחת, גדל בערבות, בתות ומדבר בעיקר על קרקעות לס במדבר יהודה ודרומה עד הרי אילת.
  • נ"ח ערבי - חסר פס ירוק בגב הכותרת, השחלה שחורה או ירוקה כהה, נדיר כפליט תרבות במקומות מופרעים בכל הארץ.
  • נ"ח חום - צבע הכותרת לבן-צהבהב ההופך חום לאחר שנבלה, התפרחת שיבולית וארוכה, צמח גדול יחסית לשאר בני סוגו בארץ וגובהו מגיע עד מטר (דומה לחצב קטן ודליל תפרחת), נדיר בשדות ועל קרקעות כבדות עמוקות במרכז ובצפון.
  • נ"ח צרפתי - התפרחת שיבולית ומוארכת (קצרה יותר משל נ"ח חום),צמחים נמוכים יותר, הכותרת לבנה ונשארת כך לאחר הנבילה, גדל בבתות, מדבר, חורש, ערבות שיחים, שדות ובקרקעות כבדות בכל הארץ מלבד הערבה ודרום הנגב.
  • נ"ח מפושק - עוקצי הפרחים מפושקים ומתארכים בהפריה והבשלת הפרי, העלים דקים אבל לא נימיים בעלי עורק אורכי לבן באמצעם, התפרחת דמוית חרוט רחב, גדל בשדות וחורש בצפון ובמרכז.
  • נ"ח הררי - התפרחת דמוית סוכך, מתחילה מס"מ או שניים מעל הקרקע, העלים רגילים, גדל בבתות, חורש, שדות ובין סלעים בצפון ובמרכז.
  • נ"ח איזמלני - דומה לנ"ח הררי ונבדל ממנו בעליו הרחבים יותר ובתפרחתו הצמודה לקרקע,גדל בבתה בין סלעים ובחורש בצפון הארץ.
  • נ"ח שעיר - דומה לנ"ח הררי ונבדל ממנו בעליו השעירים בצידם התחתון או הריסניים, מצוי בבתות, ערבות שיחים, שדות ומקומות סלעיים מצפון הארץ, ודרומה עד הר הנגב.
  • נ"ח שטוח-עלים - העלים קצרים מהתפרחת, התפרחת היא אשכול-סוכך מוארך וגלילי כמעט, בו עוקצי הפרחים התחתונים ארוכים בהרבה מעוקצי הפרחים העליונים,למרות זאת התפרחת ארוכה מחלקה התחתון,עוקצי הפרחין נוטים מעלה ומתפשקים מעט לאחר סיום הפריחה כאשר הפרי עצמו נותר בנטייה למעלה, נדיר מאד וגדל רק בדרום הגולן.
  • נ"ח הרודיוני - מין חדש ולא וודאי שגדל רק באיזור נחל תקוע ליד הרודיון בהרי יהודה, למיטב הבנתי דומה לנץ-חלב צרפתי ונבדל ממנו בעורק הלבן(כמו בנ"ח מפושק) של העלים -(בזמן יובש העלים נגללים ודומים לחוט) ובזה שכל הפרחים פונים לאותו צד ומשולשלים מטה.

יש גם הבדלים בין מין למין בחפי הפרחים ובבצלים אבל זה סתם מסובך לדעתי וחבל לעקור אם יש דרכים אחרות...

לפי מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל[]

נץ חלב צרפתי[]

נץ חלב צרפתי - ייחודו בפרחים הלבנים, כאשר מצידם החיצוני של עלי העטיף מופיעה רצועה ירוקה ורחבה למדי. הצמח הוא רב-שנתי, גדל בשדות בר ובשדות תרבות, ברוב אזורי הארץ, פורח במרץ - אפריל ‏‏[1].

נץ חלב מפוסק[]

גובה הצמח 10-30 ס"מ. מספר העלים 6-9. אורכם עולה בהרבה על העמוד והתפרחת גם יחד ומגיע ל-40 ס"מ. העוקצים התחתונים של הפרחים מגיעים לפעמים לאורך של 10-15 ס"מ.

נץ חלב הררי[]

נמוך מנף החלב המפושק.התפרחות דחוסות ויושבות לפעמים בין העלים הצמודים לקרקע. צמחי חורש באזור ההרים. הגבעול נע בין אפס לשמונה ס"מ. התפרחת צפופה ודומה לפעמיפ לקרקפת כדורית או חצי-כדורית

נץ חלב שעיר[]

העלים סרגליים, מעטים, ערוכים בשושנת בבסיס הצמח בלבד. גדל בקרקעות כבדות: גולן, גליל, נגב והרי אילת. מין נדיר. המקור"מייק ליבנה צמח השדה


קישורים חיצוניים[]

לקריאה נוספת[]


הערות שוליים[]

  1. ‏מיכאל זהרי, [נגדיר חדש לצמחי ישראל]], עמ' 441‏
Advertisement