נקבת השילוח

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

אור חדש על נקבת השילוח

אור חדש על נקבת השילוח פרופ' עמוס פרומקין, האוניברסיטה העברית בירושלים

ה"נטיף" שנמדד

פייר וארן, נקבת השילוח והמנהרות

פרופ' עמוס פרומקין בהרצאתו מציג את היתרון של הנקבה. הוא האתר היחידי מתקופת התנך שניתן לבקר בו. הוא דן בנושאים אחדים:

• הניתן לקשור באופן חד- משמעי בין חזקיהו :הנקבה, הפסוקים לבין: הכתובת (אולי הוצבה לאחר מכן - למשל הוצבה בתקופת החשמונאיים !)
• קשה לתארך, שכן המימצאים הם מסיום החציבה.
• האם ניתן לקשר באופן חד-משמעי בין חזקיהו לבין הנקבה
• המרצה מציע תארך בעזרת מדידת רדיו-אקטיבית של הנטיפים לפי פרוטקטיניום
• לפי הנטיף (לאחר החציבה - כלומר גיל מינימום) התקבל לפני 2317+-17 - כלומר לא התקופה ההלינסטחת
• מדגימת עץ בטייח של הנקבה (גיל מקסימום) התקבל התאריך - לפני 2620 שנה, צמח חד- שנתי נותן 2505
• המסקנה: התיארוך מתאים לתקופת חזקיהו 700 לפנה"ס.
• המחילה לא נחצבה במחילה קראסטית
• היה שימוש באקוסטיקה למציאת התוואי
• פייר וארן שימשה לשאיבת מים בתקופות שקדמו לחציבת הנקבה.

בהמשך הוא הציג מסקנה שקיים מפעל נוסף, מתקופה מאוחרת יותר, המכונןת בציורים: מינהרה vi ו VI - מנהרות החצובות במעגל במקום ריבוע בנקבת השילוח. פייר-וורן, הקשור למנהרות, נחצבו לפני נקבת השילוח - בין תקופת הברוזב התיכונה לתחילת המאה השמינית.

על שאלת פיתול הנקבה יש השפעה שהיא נחצבה על בסיס מחילה קארסטית על בסיס סדק או מישור שיכוב, הוא זקוקה לסדק על מנת שתהיה זרימת מים. בנקבת שילוח לא נמצא שריד של מחילה טבעית אין גם כל סדק שהולך לאורך הנקבה ואין מישורי שיכוב. בנקבה יש סימני חציבה ואין עדות לקיום לקיום הסדק. בנקבת השילוח יש טעויות בחציבה, משני צדי המפגש. פרומקין מציין כי הכתובת עוסקת במפגש החוצבים, דהייו זה היה האירוע המרכזי. כלומר המחילה לא היתה מוכרת מראש.

תיארוך מקראי

רוב החוקרים מייחסים את מפעל חציבת נקבת השילוח למלך חזקיהו, מאחרוני שושלת מלכי בית דוד, וזאת בשל הסיפור המקראי המייחס לו מפעל מים רב חשיבות: בשנת 701 לפנה"ס הצטרף חזקיהו למרד מסים נרחב נגד סנחריב מלך אשור. סנחריב מיהר לפעול נגד המורדים, וצעד מערבה בראש צבא של כ-200,000 איש. חזקיהו, שצפה את מסע המלחמה, הכין את ירושלים בירתו לקראת מצור ממושך.

בספר דברי הימים מסופר כי המלך תיקן את כל פרצות החומה וביצר את העיר: "וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה, וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת, וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד, וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים" (דברי הימים ב לב, ה). כדי להבטיח שצבא האויב לא ייהנה ממי מעיין הגיחון הנובע מחוץ לחומה, הורה חזקיהו לחסום את מוצאו, ולהעביר את מימיו פנימה לתוך העיר, כמתואר שם:

	וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ. וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים?... יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד, וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ.

- התיחסות ישירה לגיחון שנסתם - קישור בין הפסוק לבין הנקבה הוא משכנע..

מקור נוסף המתאר את מפעל המים של חזקיהו הוא ספר ישעיהו: "וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ, וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה... וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה" (ישעיהו כב, ט-יא). הביטוי "בין החומותיים" מתאים לתיאור ירושלים בימי חזקיהו, אחרי התרחבות העיר מערבה: לירושלים היו אז שתי חומות זו בתוך זו, אחת קצרה שהקיפה את עיר דוד בלבד ואחת ארוכה שהקיפה את העיר כולה, כולל את גיא הטירופיאון.

עדות נוספת למפעל המים של חזקיהו מופיע בסיכום קורות המלך בספר מלכים: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.(מלכים ב כ, כ)" על פי פסוק זה, אם אכן יש זהות בין התעלה ובין הנקבה, הייתה הנקבה מפעל כה חשוב, עד כי הדבר צוין בספר ההיסטוריה הרשמי של מלכי יהודה. ספר בן סירא, שנכתב באמצע תקופת בית שני, מספר אף הוא על מפעלו של חזקיהו במילים: "חזקיהו חיזק עירו בהטות אל תוכה מים, ויחצוב כנחושת צורים, ויחסום הרים מקווה" (בן סירא מח, כב, מהדורת סגל עמ' שלג).

על מסע סנחרייב

מסע המלחמה של סנחריב נחל הצלחה כבירה בדיכוי המרד, וערים פיניקיות רבות נפלו בידו, כמו גם ערים רבות בארץ ישראל. חזקיהו נכנע, שילם את מסיו, ואף הוסיף פיצוי כספי כבד, אך סנחריב התעקש להחריב את ירושלים ולהעניש את מלכהּ. במסעו זה נכשל סנחריב, וצבאו ניגף באופן נסי, כפי שחזה הנביא ישעיהו: "כֹּה אָמַר ה' אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ... וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ" (מלכים ב יט, לב). למרות הצלת ירושלים נתפסה סתימת מעיין הגיחון בעיני חז"ל כפעולה שלילית, כמתואר במשנה: "שישה דברים עשה חזקיה המלך, על שלושה הודו לו ועל שלושה לא הודו לו... סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו" (משנה מסכת פסחים ד, י).

כאמור, במקרא מוזכרת המילה "תעלה" (אשר בדרך כלל מציינת זרימה במקום פתוח) ולא נקבה, ולמעשה לא מצוין כלל כיצד העביר חזקיהו את מי הגיחון ממוצא המעיין אל הבריכה. הטקסט המקראי מלמד רק כי חזקיהו סתם את מוצא המעיין ו"יישר" את מימיו מערבה. עם זאת, לא ניתן להעלות על הדעת כל דרך אחרת להעברת המים בכוח הכבידה מן הקדרון לטירופיאון, אלא באמצעות נקבה חצובה מתחת לבתי העיר, בעומק סלע האם. כל תעלה פתוחה חייבת הייתה להקיף את גבעת עיר דוד לאורך המצוק המזרחי והדרומי, מחוץ לחומת העיר שעברה שם. לפיכך, קיומה של נקבה עתיקה בתוואי מדויק ממוצא מעיין הגיחון אל בריכה ממערב לעיר דוד תואם את התיאור המקראי ומאפשר לזהותה כמפעל המים של חזקיהו.

תיארוך אפיגרפי

בדיקה אפיגרפית של כתובת השילוח, שהסתמכה על השוואת סגנון האותיות ולשון הכתובת לטקסטים אחרים בני התקופה, איששה את הסברה שהיא נכתבה על ידי יהודים בזמן שלטונו של חזקיהו. למרות זאת, מאמר שהתפרסם בכתב העת Biblical Archeologist בשנת 1996 הטיל ספק בתיארוך האפיגרפי של כתובת השילוח. בהסתמך על בדיקה של מאפייני הכתובת טענו מחברי המאמר כי הנקבה נחצבה כ-500 שנה אחרי חזקיהו, בתקופה ההלניסטית, ולפיכך יש לתארך את הנקבה לתקופה זו. את הטקסט המקראי הם טענו כי יש לייחס ככל הנראה למפעל מים אחר, שסיפק מים ממעיין הגיחון לירושלים דרך מערכת מנהרות ופיר.

תיארוך על פי השוואת ממצאים

בנקבת השילוח לא נתגלו כל ממצאים ארכאלוגיים מתקופות קדומות, בדמות חרסים או מטבעות. הדבר מובן, בהתחשב בכך שמדובר במפעל מים, שאיש לא אמור להלך בו לאחר התקנתו, וכן בשל זרימת המים, שבוודאי שטפו כל דבר שהושאר במקום, אם היה כזה. עם זאת, אופי חציבת הנקבה ניכר לעין בדפנותיה, ומעיד על סוג כלי העבודה שהיה בידי החוצבים ועל שיטת עבודתם. חציבה זו דומה מאוד למפעלי מים מתקופת בית ראשון, כמו בגבעון, מגידו ואחרים, דבר המסייע לתארך את הנקבה לתקופה זו על פי הטכנולוגיה הדומה.

תיארוך רדיומטרי

בשנת 2003 נערכה לראשונה בדיקת תיארוך רדיומטרי בנקבת השילוח, במטרה לתארך את חציבתה באופן המדויק ביותר לתקופה היסטורית מוגדרת. הבדיקה שנערכה בידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת רדינג שבאנגליה, מבוססת על מדידת דעיכה של איזוטופים רדיואקטיביים, דבר המשמש מעין שעון לקביעת גיל. החוקרים בדקו שני מרכיבים שונים בנקבה, שאינם תלויים זה בזה, כדי להצליב את התוצאות ולהגיע לתארוך המדויק ביותר: הבדיקה הראשונה הייתה תיארוך של האיזוטופ פחמן 14, המאפשרת תיארוך מדויק של חומר אורגני. במקרה זה, נבדקו חלקי צמחים שעורבבו בטיח שעל דפנות הנקבה ורצפתה למניעת חלחול. הבדיקה השנייה התייחסה לנטיפים שנוצרו בנקבה לאחר חציבתה, וזאת באמצעות מדידת קצב הדעיכה של האיזוטופ אורניום 234 בנטיפים (בדומה לתיארוך אורניום-תוריום). שתי הבדיקות העלו כי הנקבה נחצבה בוודאות בין 800 ל-600 לפנה"ס, כלומר בתקופתו של חזקיהו.

כל שיטות התיארוך מצביעות, אפוא, על קשר בין חזקיהו המלך ובין נקבת השילוח, אך יש הטוענים כי לא ניתן להוכיח קשר בין חציבת הנקבה ובין ההכנות לקראת המצור האשורי. הארכאולוג דוד אוסישקין, למשל, טוען כי הנקבה אכן נחצבה על ידי חזקיהו, אך לא כהכנה למצור, אלא כחלק מאספקת המים להשקיית 'גן המלך' שבמורדות עיר דוד. יהושע עציון, הגורס כי שיטת התארוך הכללית בארץ שגויה מיסודה, דוחה מכל וכל את ייחוס הנקבה לחזקיהו, וטוען כי פעולתו ההיסטורית של חזקיהו לקראת המצור התקיימה במערב העיר, באזור בריכת ממילא ובריכת חזקיהו של ימינו, המתוארכות על פי שאר החוקרים לתקופת בית שני.

האם כתובת השילוח היא זיוף - יגאל בן נון

האם כתובת השילוח היא זיוף - יגאל בן נון

האם כתובת השילוח היא זיוף פרויקט באים אל הפרופסורים Yigal Bin-Nun באים אל הפרופסורים #באיםאלהפרופסורים באים אל הפרופסורים הינה סדרת מפגשים שיזם אלכס צייטלין עם חוקרים מובילים בחקר המקרא וארכאולוגיה על מנת לקבל תשובות ברורות לשאלות הכי מסקרנות כל עם. מאין באנו , במה האמינו אבותינו , מה קרה בארועים מרכזיים שעצבו את עמינו. העם זכאי לדעת מה קורה באקדמיה ובמחקר המודרני AlexMaof7@gmail.com לשאלות או שיתופי פעולה לתמוך בפרויקט: https://paypal.me/AlexMaof?locale.x=en_US \\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\ סדרה מסע אל ישראל הקדום \\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\ ? פרק 1 - מה היה כאן לפנינו https://youtu.be/2ffZ7Q7-xrA פרק 2 - המשבר הגדול https://youtu.be/AyeMXDU55TE פרק 3 - כיבוש הארץ https://youtu.be/GoJmPK5ueLI (פרק 4 - כיצד צמח ישראל הקדום (תקופת ההתנחלות https://youtu.be/ak2Z6ZN4FKY פרק 5 - תקופת השופטים https://youtu.be/pExQ14tJPLA

שתי שאלות:

1. מדוע לא מוזכר המלך אשר בתקופתו נחצבה הנקבה
2. מדוע הוחבאה 20 מטר פנימה.

לדעתו אנשי שפן הסופר בימי יהושיעהו המלך הם האחראיים להעלמת מעשיה של המלך מנשה ? היתה אסטלה גדולה במרכז ירושלים. הוא הורס אותו ומשאר את החלק הטכני שם אותה עשרים מטר בתוך הנקבה. היא לא כתובת מזוייפת היא מניפולציה של הכתובת

סודותיה של נקבת השילוח - 150 שנות מחקר בירושלים

• הקישור להרצאה

הערות שוליים

המקור: נקבת_השילוח