Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מיקום אפשרי:ח'ירבת אל-חמאם

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

ח'ירבת אל-חמאם [1] הוא אתר ארכאולוגי אשר התגלה על ידי חוקר ארץ ישראל אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה במסגרת סקר הר מנשה. החירבה ממוקמת בתל בצפון מערב השומרון, סמוך ומדרום לואדי ג'וז, אחד היובלים של נחל חדרה .ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין עמק דותן לשרון, כ-3 קילומטר מערבית-דרומית ‏ להתנחלות מבוא דותן, 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי עַ‏רָּ‏בֶּ‏‏ה‏ ו- 10 ק"מ מזרחית לבאקה אל-גרבייה, בגובה של 247 מ' מעל פני הים.

אדם זרטל: מצור נרבתא ותחילת המרד הגדול[]

אדם_זרטל_מצור_נרבתא_ותחילת_המרד_הגדול

אדם זרטל מצור נרבתא ותחילת המרד הגדול

מאת: אדם זרטל, אוניברסיטת חיפה

נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.

נרבתא נזכרת בספרו של יוסף בן מתתיהו תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, בספרו על המתיחות שהייתה בין תושבי קיסריה היהודים לבין מושלי העיר היוונים שהתנכלו להם בחודש אייר של שנת 66. לשיאו הגיע הסכסוך בתגרה שהתחוללה ביום שבת, לאחר שאיש יווני התגרה ביהודים המכונסים בבית הכנסת. שר הרוכבים הרומאי במקום ניסה להשלים בין הצדדים, אולם היוונים לא שעו אליו, "והיהודים מהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא - היא אחת אחוזותיהם במרחק ששים ריס מקיסריה" (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ד, פיסקה ה'). עזיבת יהודי קיסריה הייתה אחד האירועים שקוממו את היהודים בירושלים והביאו לפרוץ המרד הגדול.

מאוחר יותר, בעת מסעו של קסטיוס גלוס לדיכוי המרד, הוא שלח רוכבים רבים למחוז נרבתא, שהחריבו את הארץ ובזזו אותה, והרגו את רוב יושביה (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ח, פיסקה י'). (לפי הויקיפדיה העברית)

אדם זרטל משער כי קיים קשר בין הנסיגה הפתאומית של שר הצבא הרומי, קסטיוס גלוס, מחומות ירושלים בסוכות שנת 66 לספירה לבין מצור נרבתא. נסיגה זו גרמה לתבוסת הצבא הרומי ותחילת המרד הגדול.

המפה נטענת...

אדם זרטל זיהה את מקומה של נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בין הישוב חרמש לבין הישוב מבוא דותן, בה נמצאו שרידי ביצורים של העיר וכן שרידי דייק ומחנות, המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. בשל מרחק נקודה זו מקיסריה (כ-25 ק"מ), ומאחר שלפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ב', י"ח, י') העיר נפלה בפשיטה ללא מצור, יש שהטילו ספק בזיהוי זה. הארכאולוג אדם זרטל שחקר את האזור וחפר במקום, מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על "מחוז נרבתא", וכי גבולו המערבי של המחוז, הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, לאורך דרך הים[2]. לעניין המצור, אף כי אינו נזכר אצל בן מתתיהו, מציע זרטל לראות בו את הסיבה לעיכוב ולנסיגה של קסטיוס גאלוס מירושלים (מלחמות היהודים, ב', י"ט, ז')[3]. (לפי הויקיפדיה העברית)


'עמיתים לטיולים' לתצפית זהרת חייס + לנרבתא[]

שמורת אלוני עראבה - שריד לחורש הטבעי של צפון שומרון.צילם: יעקב ליפשיץ

עמיתים לטיולים לתצפית זהרת חייס + לנרבתא - חודש מפטירת פרופ' אדם זרטל בע"ה ביום שישי ערש"ק פרשת ויצא, ח' כסלו התשע"ה (20.11.15) בהובלת מאיר רוטר

נתחיל את הטיול עם טיפוס חד לשרידי קבר שייח לתצפית זהרת חייס על צפון השומרון: מזרחה לסנור, דרומה לחומש, צפונה עד הר אלכסנדר ומערבה עד הים. משם אל היעד: נרבתא - "ארובות" - חירבת אל חמאם - התל הדרומי והתל הצפוני, בהם נפגוש סוללה ומערכת של מאגרי מים. בדרך חזור נעפיל לכיפת ג'בל קוריין - בכיפה שרידי מצודה רומית קטנה ששמרה על הדרך הרומית שעברה בנחל חדרה וגם על הדרך מכיוון דותן למערכת המצור לנרבתא.

מסלול הטיול של "עמיתים לטיולים"

אתרים בדרך

  1. מבוא דותן - ישוב קהילתי ובו חוות מעוז צבי
  2. שמורת אלוני עראב'ה - שריד לחורש הטבעי של צפון השומרון.
  3. תצפית זהרת חייס - נוף איכותי רכס טרשי מדרום לנחל חדרה עליון
  4. נרבתא - לפי ויקי עמוד ענן: באוכף שמדרום לתל יש סוללה בנויה, כמו במכוור ומצדה, שבצידה הדרומי יש איזור התארגנות ובניית כלי מצור.
  5. ג'בל קורין' - לפי ויקי עמוד ענן: על הכיפה שרידי מצודה רומית קטנה על הדרך ששמרה על הדרך הרומית שעברה בנחל חדרה וגם על הדרך מכיוון דותן למערכת המצור לנרבתא. מן הכיפה נוף יפה אל נחל חדרה וישובי הסביבה, וכלפי דרום מערב אל נרבתא ואל זהרת חייס, מן הכיפה ניתן להבחין בכיפות העגולות קרטוניות המרכיבות את הנוף באזור גיאולוגי זה. דרך ג'יפים מגיעה עד למרגלות הגבעה מכוון עיקול הכביש שבין מבוא דותן, למבוא דותן ב'.


תמונות מהסיור[]

צילם יעקב ליפשיץ

צילם אלכסנדר ליסי

כללי[]

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו. יש המזהים אותה עם מקום הנזכר במשנה בשמות גַ‏ּ‏דְווָ‏ד, נַ‏רְווָ‏ד, נַ‏רבָּ‏‏ת או נַ‏דְבֵת. זיהוי מיקומה שנוי כיום במחלוקת.

נרתבא במקורות.png

אזכורים במקורות שונים[]

נרבתא נזכרת בספרו של יוסף בן מתתיהו תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, בספרו על המתיחות שהייתה בין תושבי קיסריה היהודים לבין מושלי העיר היוונים שהתנכלו להם בחודש אייר של שנת 66. לשיאו הגיע הסכסוך בתגרה שהתחוללה ביום שבת, לאחר שאיש יווני התגרה ביהודים המכונסים בבית הכנסת. שר הרוכבים הרומאי במקום ניסה להשלים בין הצדדים, אולם היוונים לא שעו אליו, "והיהודים מהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא - היא אחת אחוזותיהם במרחק ששים ריס מקיסריה" (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ד, פיסקה ה'). עזיבת יהודי קיסריה הייתה אחד האירועים שקוממו את היהודים בירושלים והביאו לפרוץ המרד הגדול.

מאוחר יותר, בעת מסעו של קסטיוס גלוס לדיכוי המרד, הוא שלח רוכבים רבים למחוז נרבתא, שהחריבו את הארץ ובזזו אותה, והרגו את רוב יושביה (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ח, פיסקה י').

יש המזהים את נרבתא עם ‏גדווד, מקום הנזכר במשנה, שבו נפגש רבי עקיבא עם רבן גמליאל ורבי יהושע (מסכת נגעים, פ"ז, מ"ד). בתיאור אותו מקרה בספרא (נגעים א') קרוי המקום "נדבת", ובנוסחים אחרים של המשנה הוא נקרא "נרווד" או "נרבת". לפיכך יש פרשנים הסבורים כי גדווד היא נרבתא שממזרח לקיסריה [4]

שמואל קליין זיהה את נרבתא גם עם ארבתויס הנזכרת בנוסח היווני של ספר חשמונאים א' (ה', כ"ג) כיישוב יהודי בזמן מרד החשמונאים. התאולוג וחוקר המקרא הגרמני אלברכט אלט העלה השערה כי שמו הארמי של יישוב זה היה ארבתא, והציע לזהות אותה עם אֲרֻבּוֹת הנזכרת כעיר מחוז בימי שלמה המלך](מלכים א' ד', י') שמואל קליין, ארץ יהודה מימי העלייה מבבל עד חתימת התלמוד, הוצאת דביר 1939, עמ' 220-226

זיהוי המקום[]

קיימת מחלוקת בקרב חוקרים באשר לזיהוי מקומה של נרבתא. על פי הכתוב אצל יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ב' י"ד, ה'), העיר הייתה רחוקה מרחק 60 ריס (כ-12 ק"מ) מקיסריה, ועל סמך זה זיהו אותה עם תל נרבתה (בערבית: ח'ירבת בַ‏ּ‏ידוּ‏ס), הנמצא בחלקו הדרום-מזרחי של קיבוץ מענית. בתל זה התגלו חרסים המעידים על יישוב מאז התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית, ממצא התומך בזיהוי מקום זה עם נרבתא הקדומה.

זיהוי אחר הוצע בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון, בה נמצאו שרידי ביצורים של העיר וכן שרידי דייק ומחנות, המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. בשל מרחק נקודה זו מקיסריה (הרבה למעלה מ-60 ריס), ומאחר שלפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ב', י"ח, י') העיר נפלה בפשיטה ללא מצור, יש שהטילו ספק בזיהוי זה. הארכאולוג אדם זרטל שחקר את האזור וחפר במקום, מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על "מחוז נרבתא", וכי גבולו המערבי של המחוז הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, לאורך דרך הים[5]. לעניין המצור, אף כי אינו נזכר אצל בן מתתיהו, מציע זרטל לראות בו את הסיבה לעיכוב ולנסיגה של קסטיוס גאלוס מירושלים (מלחמות היהודים, ב', י"ט, ז')[6]. בהתאם להשערתו של אלט, זיהה זרטל בח'ירבת אל-חמאם גם את ארובות שבספר מלכים.

זיהוי נוסף של נרבתא וארובות, שהוצע בעבר ואינו מקובל היום, הוא בתל אסור (בערבית: תל אל-אסאוויר) ליד מושב עין עירון.

עיר מסתורית מתקופת התנ"ך בצפון השומרון, סקירה היסטורית וגילויים חדשים[]

חירבת אל חמאם (נרבתא) - עיר מסתורית מתקופת התנ"ך בצפון השומרון, סקירה היסטורית וגילויים חדשים מאת: יאיר אלמקייס מאוניברסיטת אריאל בשומרון ומרכז סיור ולימוד שומרון. הרצאה ב-ZOOM 10 נובמבר 2020

צילומים נבחרים מהמצגת בהרצאה

שאלת גודלה של העיר חירבת אל חמאם בתקופת הברזל - סקירה חדשה של מערכת בורות גבעון בראש התל[]

הערות שוליים[]

  1. במפה האתר רשום בתור "ח'ירבת אל-חמם" - ללא "א"
  2. אדם זרטל, 'הכביש הרומי קיסרי-גיניי', בתוך מחקרי שומרון (עורכים: שמעון דר וזאב ספראי), הוצאת הקבוץ המאוחד 1986. עמ' 183-194
  3. אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118
  4. בן-ציון סגל, הגאוגרפיה במשנה, הוצאת המכון לחקר המשנה תשל"ט, עמ' 136 [1]
  5. אדם זרטל, 'הכביש הרומי קיסרי-גיניי', בתוך מחקרי שומרון (עורכים: שמעון דר וזאב ספראי), הוצאת הקבוץ המאוחד 1986. עמ' 183-194
  6. אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118
Advertisement