Family Wiki
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{| class="wikitable" border="1"
 
{| class="wikitable" border="1"
 
|
 
|
 
{{#display_map:44.999676, 10.489626
<googlemap width="350" height="300"
 
lat="44.999676" lon="10.489626"
+
|centre=44.999676, 10.489626
zoom="15">44.999676, 10.489626
+
|zoom=15
width="350" height="300"
+
|width=300
  +
|height=300
</googlemap>
 
 
|type=hybrid
  +
|controls=pan,zoom,streetview,type
  +
}}
 
|
 
|
  +
{{#display_map:44.999676, 10.489626
<googlemap width="350" height="300"
 
lat="44.999676" lon="10.489626"
+
|centre=44.999676, 10.489626
  +
|zoom=11
type="map"
 
  +
|width=300
zoom="10">44.999676, 10.489626
 
  +
|height=300
</googlemap>
 
  +
|type=normal
  +
|controls=pan,zoom,streetview,type
  +
}}
 
|-
 
|-
 
|align="center"|
 
|align="center"|
שורה 23: שורה 29:
 
'''סביוניטה''' היא עיר במחוז [[לומברדיה]], בצפון איטליה, בפרובינציה של [[מנטובה]]. היא שוכנת 30 ק"מ צפונית מ[[פרמה]], בגדה הצפונית של נהר [[פו|הפו]]. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשנת 2008, יחד עם העיר מנטובה.
 
'''סביוניטה''' היא עיר במחוז [[לומברדיה]], בצפון איטליה, בפרובינציה של [[מנטובה]]. היא שוכנת 30 ק"מ צפונית מ[[פרמה]], בגדה הצפונית של נהר [[פו|הפו]]. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשנת 2008, יחד עם העיר מנטובה.
   
בעיר שוחזר מבנה בית הכנסת, הוא היה למוזיאון למורשת היהדות. העיר הייתה מרכז חשוב של [[המדפיסים בני משפחת פואה]] מראשוני [[הדפוס העברי]].
+
בעיר שוחזר מבנה בית הכנסת, הוא היה למוזיאון למורשת היהדות. העיר הייתה מרכז חשוב של [[המדפיסים בני משפחת פואה]] מראשוני [[תולדות הדפוס העברי|הדפוס העברי]].
   
 
==על העיר==
 
==על העיר==
[[קובץ:Sabbioneta_Palazzo_Ducale.jpg|ימין|ממוזער|250px|ארמון הדוכס במרכז העיר - ויקישיתוף]]
+
[[קובץ:Sabbioneta_Palazzo_Ducale.jpg|ימין|ממוזער|250px|ארמון הדוכס במרכז העיר - ויקישיתוף]] העיר הנוכחית נוסדה בין השנים 1554-1556 עד שנת 1591 על-ידי הדוכס וספסיאנוס הראשון לבית גונזנה (Vespasiano I Gonzaga). היא הוקמה בצידה הדרך הרומאית העתיקה "ויה ויטיליאנה" (Via Vitelliana). המיקום הוא [[איסטרטגי] בהיות העיר חולשת על מזרח עמק הפו (Val Padana) הפורה והמאוכלס.
 
העיר הנוכחית נוסדה בין השנים 1554-1556 עד שנת 1591 על-ידי הדוכס וספסיאנוס הראשון לבית גונזנה (Vespasiano I Gonzaga). היא הוקמה בצידה הדרך הרומאית העתיקה "ויה ויטיליאנה" (Via Vitelliana). המיקום הוא [[איסטרטגי] בהיות העיר חולשת על מזרח עמק הפו (Val Padana) הפורה והמאוכלס.
 
   
 
העיר הוקמה בתור מצודה של הדוכס ובני-ביתו. כך גם היא נראית היום. העיר מוקפת חומה, יחסית גבוהה, עם חפיר לפניה. רחובות בתי-המגורים המקיפים את ארמון הדוכס הם ישרים ומקיפים את מרכז העיר בצורת מרובע. מספר הבתים שאינם כלולים במבנה הישן הוא קטן.
 
העיר הוקמה בתור מצודה של הדוכס ובני-ביתו. כך גם היא נראית היום. העיר מוקפת חומה, יחסית גבוהה, עם חפיר לפניה. רחובות בתי-המגורים המקיפים את ארמון הדוכס הם ישרים ומקיפים את מרכז העיר בצורת מרובע. מספר הבתים שאינם כלולים במבנה הישן הוא קטן.
שורה 48: שורה 52:
   
 
היהודים גרו במקום עוד לפני הקמת העיר, בשנת 1446. הם היו בעלי-אחוזות באזור פורה זה של המדינה. בשנת 1773 היו בה 63 יהודים ובשנת 1821 - 113 . הכיבוש האוסטרי הביא לעזיבת היהודית למנטובה השכנה.
 
היהודים גרו במקום עוד לפני הקמת העיר, בשנת 1446. הם היו בעלי-אחוזות באזור פורה זה של המדינה. בשנת 1773 היו בה 63 יהודים ובשנת 1821 - 113 . הכיבוש האוסטרי הביא לעזיבת היהודית למנטובה השכנה.
  +
  +
==על הדפוס של משפחת פואה==
  +
  +
'''קטע ההתחלה''' {{ש}}
  +
אולי מכיוון שלסביונטה מכונה לעתים קרובות "אתונה הקטנה", או "רומא החדשה",
  +
 שהכל נשמע פתאום מרגיע. כמה סיסמאות, שאינן מבוססות, מקרינים מייד את מוחו של הקורא או של המלך המבקר לעבר העתיקה היוונית והרומית; והמסע הנפשי מתקיים אפוא: אתונה, רומא, סביונטה. עם זאת, לעיון מקרוב, הפסיפס הגיאוגרפי-תרבותי הזה - המהווה גם מסלול בזמן ובמרחב, וגם שיקוף במסורות משפחתיות - הוא לפחות היצירה העתיקה ביותר, זו של ירושלים. כל טיפול השואף למינימום שלמות של חיי התרבות השבתונאית, או הקורן מסביונטה, נקרא למעשה להעריך גם את תחושת הנוכחות ותרומת הקהילה היהודית המקומית.
  +
 בדיוק כמו כל השאר, אך עד תואר, אנו יכולים לומר עבור מנטואה, הכוכב שסביבו תמיד לוויינה המלאכותי של סביונטה; שתי ערים התאחדו - מאז הקמת העיר וספסיאנו (1531-1591), דוכס סביונטה משנת 1577 ועד המוות - על ידי מלגות מקבילות של משפחת גונזגה ובדיוק מסיבה זו במרכז מערכת יחסים מגוונת ומגוונת ביותר של משיכה ודחייה ;
  +
 שתי ערים שכנות ועם זאת שייכות, עם התייחסות, למשל, לארגונים הטריטוריאליים הכנסייתיים, לדיודות שונות: מנטואה וקרמונה. בעיר הווירג'יליאנית התסיסה התרבותית ובו זמנית הדתית (שעבור היהדות הם אותה פוליהדרון, יחד עם ההיבט המשפטי, התחום האתי-מוסרי, זה שקשור ליחסים כלכליים, בינאישיים וחברתיים וכן הלאה) בכל מקרה זה היה שופע וברמה אירופית לפחות במשך כל השש עשרה ושלושים השנים הראשונות של המאה השבע עשרה, עד לשק העיר על ידי חלק מהכוחות הקיסריים (1630); עד כדי כך שבוודאי אפשרי ב- erm ermareche "שמו של מנטואה התפרסם בכל העולם בו יש קהילות יהודיות - כמו למשל באמריקה - בזכות הכתבים שפורסמו במנטואה ואשר בתורם היו הביטוי של הקשר האינטנסיבי בין העיר לעולם היהודי ";
  +
 ואפשר היה לבצע תצפית דומה מאוד, גם אם בקנה מידה ראוי, גם ביחס לסביונטה. החשיבות של הקהילה היהודית של "אתונה הקטנה" במהלך המאה השש-עשרה מתמצתת למעשה בפעילות הקצרה והמוארת של בית הדפוס של טוביה פואה (טוביה פואה) שהחל בשנת 1551 והסתיים בשנת 1559.
  +
 חשיבות זו עומדת כעת בבירור עוד יותר מתי
  +
התבונן באירוע יוצא דופן, שהייחודיות בו אנסה להסביר בעמודים הבאים: הפרסום בסביונטה בשנת היהודים 5313 - לכן בין 1553 ל- 1554 בעידן הנוכחי - של החיבור האחרון של
  +
תלמוד
  +
בבלי (הנוסח המקודש האחר של היהדות, בנוסף לתנ"ך העברי: ראה עוד) לראות את האור באיטליה.
  +
 מרכזיות זו מכיוון שאם לוח השחמט של המרקם העירוני של סביונטה, Teatro all'Antica מהווה "ללא ספק האירוע האדריכלי החשוב ביותר בעיר וספיאנו"
  +
 אז הכתב בסביבה העברית - אם כן, במסורת שאם מדומיינת כמבנה לאורך זמן, היו עמודים וקירות עשויים אותיות ודפים וספרי חזית - ניתן ללא ספק בפעילותו המבהיקה של בית הדפוס פו.
  +
הנחת יסוד הכרחית, לפני שתמשיך. היקום היהודי הוא מציאות בהתרחבות מתמדת, כמו אחרי
  +
bigbang
  +
, החל מנקודה מקורית: ה-
  +
תורה
  +
. זה
  +
 יחד עם הנביאים
  +
 והכתבים
  +
 התנ"ך העברי. פרשנות ראשונה לתנ"ך העברית, שהרחיבה בין המאה הראשונה לפנה"ס.
  +
 והמאה השלישית C.E., קוראים את השם
  +
 המשנה
  +
( "חזור"); במקום זאת נאמרת הערה שנייה, החשובה במיוחד כאן
  +
תלמוד
  +
( "עיון"). זה האחרון לוקח לעתים קרובות את התכונות והדרכים של טקסט משפטי, גם אם
  +
סוי ג'נריס
  +
 ובכל זאת הוא מציג
  +
  +
קטע הסיום (תרגום גוגול) {{ש}}
  +
  +
קטע המעניק לקורא את ההזדמנות לתפוס מיד, אם כי בעקיפין, את גודל בית הדפוס היהודי במחצית השנייה של המאה השש-עשרה: שעדיין עמדה ב- 1576 - כמעט עשרים שנה לאחר סיום אפוס הפואה ( 1559) וקצת פחות מעשר שנים אחרי
  +
annus mirabilis
  +
 מאת וינצ'נזו קונטי, 1567
  +
 - שמה של העיר וספאסיאנו היה בין מרכזי ההוצאה לאור שאפשר להשוות בחשיבותם לוונציה ולרומא, ביחס להפקה בעברית, הוא כשלעצמו נתון מאיר. מסמך זה מהווה גם עדות ברורה של התקופה, השימוש בזמנו ו ידוע היטב לאבות המועצה שנאספו בטרנטו (1545-1563), של מחלקה של ידע וידע שככל הנראה בלתי נשלטים ולכן מאיימים.
  +
"התחלה אחרונה / חודש תחילת חודש"
  +
 כפי שאפשר לומר במבט לאחור, על כל ספר עברי: לכן אני חוזר לכותרת התרומה שלי. עם זאת, כדי להסביר את ההשלכה עלי לזכור שבבית הדפוס של בית הדפוס מגדל פואה מגן דוד.
  +
 אלדי מעל שני אריות משתוללים המונחים בצידי עץ דקל; התמונה מכתירה את הביטוי "
  +
tzaddìq kattamàr yifràch
  +
, "הצדיקים, כמו עץ ​​דקל, ישגשג", המצוטט בתהילים /
  +
תהילים
  +
, 92.12 (13). לפיכך לא נראה כי לא במקום להשתמש במוטו ככותרת למונוגרפיה זו. כפי שגרשם שלום, למשל, ציין, יתר על כן, נוכחותו של הסטלה-לה-דיוויד - שעין עכשווית יכולה אפילו לראותה מובן מאליו - מהווה להפך, במשך אמצע המאה השש-עשרה, אירוע יחיד ויחיד.
  +
 הנה: הערך התרבותי הכולל של סביונטה די וספסיאנו גונזאגה - "מקום מבוצר" כמו "עיר מגורים"
  +
 נראה לי שאני מסוגל לפרש בדיוק לאור שני הכוכבים האלה: זה שמעורר הפרופיל המשושה של המתחם המוקף,
  +
 מצד אחד, וזה - רהוט לא פחות - ממוקם בשיא המותג הטיפוגרפי Foa. שני סמלים שנמצאים בשני אופנים, ילדים של סיפורים מצוינים, להתחקות אחר הסימן הייחודי שלהם בזרימת הזמן החמקמקה.
  +
<gallery widths="350" position="center" columns="2" spacing="small">
  +
מסכת אבות סביונטה.PNG
  +
הדפסת הספר חזות קשה בסביונטה.PNG
  +
</gallery>
  +
  +
*Stefano Patuzzi
  +
[https://www.academia.edu/8439554/Sabbioneta_citt%C3%A0_delle_due_stelle._La_stamperia_ebraica_Fo%C3%A0_1551-1559_allepoca_di_Vespasiano_Gonzaga?email_work_card=view-paper Sabbioneta, città delle due stelle. La stamperia ebraica Foà (1551-1559) all'epoca di Vespasiano Gonzaga]
   
 
==בית הכנסת==
 
==בית הכנסת==
 
[[קובץ:Sabbioneta.jpg|ימין|ממוזער|250px|בית הכנסת - היום מוזיאון ליהדות - ויקישיתוף]]
 
[[קובץ:Sabbioneta.jpg|ימין|ממוזער|250px|בית הכנסת - היום מוזיאון ליהדות - ויקישיתוף]]
היום אין בעיר קהילה יהודית. המבנה שהיה בית הכנסת שוחזר אולם בית הכנסת והיה למוזיאון ליהדות. מתקיימות בו תערוכות קבע בנושאי יהדות ו[[מדינת ישראל]]. נערכים בו אירועים יהודיים כמו ביום השואה. הנהגת [[יהדות מנטובה]] מנהלת את האינטרסים היהודים בעיר, כולל החזקת [[בית קברות]] העתיק. בית הכנסת היום סגור (דצמבר 2009) לרגל המצב הרעועה של המדרגות לקומה הרביעית - בה הייתה עזרת הנשים בית הכנסת.(נפתח מחדש ראו להלן אקטואליה)
+
היום אין בעיר קהילה יהודית. המבנה שהיה בית הכנסת שוחזר אולם בית הכנסת והיה למוזיאון ליהדות. מתקיימות בו תערוכות קבע בנושאי יהדות ומדינת ישראל. נערכים בו אירועים יהודיים כמו ביום השואה. הנהגת [[יהדות מנטובה]] מנהלת את האינטרסים היהודים בעיר, כולל החזקת בית קברות העתיק.
   
 
בית הכנסת נבנה בשנת 1824 על-ידי האדריכל Charles Visioli. אחרי תקופה ארוכה של הזנחה הוא שוקם ונצפתח בשנת 1994 הן לביקורי הציבור והן לתפילה. זה שריד חשוב לקהילה שהתקיימה בעיר משנת 1436. התפללו בו אישים מרכזיים ביהדות איטליה כמו הגנרל היהודי האיטלקי הראשון שמונה אחר-כך לשר צבא: Joseph Ottolenghi ו-Pio Foa רופא איטלקי חשוב ומדען במאות ה-18 וה-19.
 
בית הכנסת נבנה בשנת 1824 על-ידי האדריכל Charles Visioli. אחרי תקופה ארוכה של הזנחה הוא שוקם ונצפתח בשנת 1994 הן לביקורי הציבור והן לתפילה. זה שריד חשוב לקהילה שהתקיימה בעיר משנת 1436. התפללו בו אישים מרכזיים ביהדות איטליה כמו הגנרל היהודי האיטלקי הראשון שמונה אחר-כך לשר צבא: Joseph Ottolenghi ו-Pio Foa רופא איטלקי חשוב ומדען במאות ה-18 וה-19.
  +
  +
===מתוך תשקיף בית הכנסת===
  +
[[קובץ:Sabbionetta_synagogue12.jpg|thumb|left|650px|מתוך תשקיף בית הכנסת בעיר]]
  +
משנת 1992
   
 
==הדפסות עבריות מהעיר==
 
==הדפסות עבריות מהעיר==

גרסה אחרונה מ־04:18, 26 בדצמבר 2019

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


Sabbionetta the synagogue1

שער תשקיף בית הכנסת

סביוניטה היא עיר במחוז לומברדיה, בצפון איטליה, בפרובינציה של מנטובה. היא שוכנת 30 ק"מ צפונית מפרמה, בגדה הצפונית של נהר הפו. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית לשנת 2008, יחד עם העיר מנטובה.

בעיר שוחזר מבנה בית הכנסת, הוא היה למוזיאון למורשת היהדות. העיר הייתה מרכז חשוב של המדפיסים בני משפחת פואה מראשוני הדפוס העברי.

על העיר[]

Sabbioneta Palazzo Ducale

ארמון הדוכס במרכז העיר - ויקישיתוף

העיר הנוכחית נוסדה בין השנים 1554-1556 עד שנת 1591 על-ידי הדוכס וספסיאנוס הראשון לבית גונזנה (Vespasiano I Gonzaga). היא הוקמה בצידה הדרך הרומאית העתיקה "ויה ויטיליאנה" (Via Vitelliana). המיקום הוא [[איסטרטגי] בהיות העיר חולשת על מזרח עמק הפו (Val Padana) הפורה והמאוכלס.

העיר הוקמה בתור מצודה של הדוכס ובני-ביתו. כך גם היא נראית היום. העיר מוקפת חומה, יחסית גבוהה, עם חפיר לפניה. רחובות בתי-המגורים המקיפים את ארמון הדוכס הם ישרים ומקיפים את מרכז העיר בצורת מרובע. מספר הבתים שאינם כלולים במבנה הישן הוא קטן.

העיר הוקמה לפי העקרונות של ה"עיר האידאלית" לפי עקרונות הרנסנס. היא כונתה "אתונה הקטנה של דוכסות גונזנה". היא כוללת את המבנים הבאים:

  • ארמון הדוכס - היום מושב העייריה.
  • תיאטרון, אשר נוספה לו חזית מודרנית.
  • גלריות (מדרכות מקורות) ברחובות המרכזיים של העיר.
  • ארמון גן - לנוי ולשעשועים
  • הכנסייה

בזכות עובדה זו היא נבחרה לאתר מורשת עולמית. ייחודה הוא בכך שהיא נבנתה לפי תכנון אחיד. חשיבותה הוא במבנה האדריכלי שלה.

מורשת יהודית[]

Tobiah Foa Sabbionetta

סמל משפחת המדפיסים פואה מ סביונטה דגל לאותות בית אב המדפיס כוךך "מגן דוד"

עיריית סביונטה החליטה להקדיש תשומת לב לשימור המורשת היהודית, במטרה להגביר את התיירות אליה. וכך נותר בה אזכור לדפוס העברי - הדפוס של טוביה בן אליעזר ממשפחת פואה. הדפוס החל לפעול בשנת 1551 בהדפסת ספרו של יוסף שלוש "מרכבת המשנה" וסיים את פעולתו בשנת 1559 בהדפסת חושן משפט של יעקב בן הרא"ש. הודפסו בו ספרים נוספים כמן משנה תורה לרמב"ם וסידור לבני-רומי. המיוחד בהדפסות הוא הטבעת סמל המשפחה ובתוכו מגן דוד . היה בעיר בית דפוס נוסף של סלומון פורטי (Salomone Forti).

בית הדפוס נסגר והספרים שהיו בתהליך הדפסה הושלמו בבתי הדפוס העבריים בערים השכנות. סיבת הסגירה הייתה האשמה כי הודפסו בו ספרים העלולים לפגוע בנצרות. בית הדפוס עבר לבעלות נוצרית.

היהודים גרו במקום עוד לפני הקמת העיר, בשנת 1446. הם היו בעלי-אחוזות באזור פורה זה של המדינה. בשנת 1773 היו בה 63 יהודים ובשנת 1821 - 113 . הכיבוש האוסטרי הביא לעזיבת היהודית למנטובה השכנה.

על הדפוס של משפחת פואה[]

קטע ההתחלה
אולי מכיוון שלסביונטה מכונה לעתים קרובות "אתונה הקטנה", או "רומא החדשה",  שהכל נשמע פתאום מרגיע. כמה סיסמאות, שאינן מבוססות, מקרינים מייד את מוחו של הקורא או של המלך המבקר לעבר העתיקה היוונית והרומית; והמסע הנפשי מתקיים אפוא: אתונה, רומא, סביונטה. עם זאת, לעיון מקרוב, הפסיפס הגיאוגרפי-תרבותי הזה - המהווה גם מסלול בזמן ובמרחב, וגם שיקוף במסורות משפחתיות - הוא לפחות היצירה העתיקה ביותר, זו של ירושלים. כל טיפול השואף למינימום שלמות של חיי התרבות השבתונאית, או הקורן מסביונטה, נקרא למעשה להעריך גם את תחושת הנוכחות ותרומת הקהילה היהודית המקומית.  בדיוק כמו כל השאר, אך עד תואר, אנו יכולים לומר עבור מנטואה, הכוכב שסביבו תמיד לוויינה המלאכותי של סביונטה; שתי ערים התאחדו - מאז הקמת העיר וספסיאנו (1531-1591), דוכס סביונטה משנת 1577 ועד המוות - על ידי מלגות מקבילות של משפחת גונזגה ובדיוק מסיבה זו במרכז מערכת יחסים מגוונת ומגוונת ביותר של משיכה ודחייה ;  שתי ערים שכנות ועם זאת שייכות, עם התייחסות, למשל, לארגונים הטריטוריאליים הכנסייתיים, לדיודות שונות: מנטואה וקרמונה. בעיר הווירג'יליאנית התסיסה התרבותית ובו זמנית הדתית (שעבור היהדות הם אותה פוליהדרון, יחד עם ההיבט המשפטי, התחום האתי-מוסרי, זה שקשור ליחסים כלכליים, בינאישיים וחברתיים וכן הלאה) בכל מקרה זה היה שופע וברמה אירופית לפחות במשך כל השש עשרה ושלושים השנים הראשונות של המאה השבע עשרה, עד לשק העיר על ידי חלק מהכוחות הקיסריים (1630); עד כדי כך שבוודאי אפשרי ב- erm ermareche "שמו של מנטואה התפרסם בכל העולם בו יש קהילות יהודיות - כמו למשל באמריקה - בזכות הכתבים שפורסמו במנטואה ואשר בתורם היו הביטוי של הקשר האינטנסיבי בין העיר לעולם היהודי ";  ואפשר היה לבצע תצפית דומה מאוד, גם אם בקנה מידה ראוי, גם ביחס לסביונטה. החשיבות של הקהילה היהודית של "אתונה הקטנה" במהלך המאה השש-עשרה מתמצתת למעשה בפעילות הקצרה והמוארת של בית הדפוס של טוביה פואה (טוביה פואה) שהחל בשנת 1551 והסתיים בשנת 1559.  חשיבות זו עומדת כעת בבירור עוד יותר מתי התבונן באירוע יוצא דופן, שהייחודיות בו אנסה להסביר בעמודים הבאים: הפרסום בסביונטה בשנת היהודים 5313 - לכן בין 1553 ל- 1554 בעידן הנוכחי - של החיבור האחרון של תלמוד בבלי (הנוסח המקודש האחר של היהדות, בנוסף לתנ"ך העברי: ראה עוד) לראות את האור באיטליה.  מרכזיות זו מכיוון שאם לוח השחמט של המרקם העירוני של סביונטה, Teatro all'Antica מהווה "ללא ספק האירוע האדריכלי החשוב ביותר בעיר וספיאנו"  אז הכתב בסביבה העברית - אם כן, במסורת שאם מדומיינת כמבנה לאורך זמן, היו עמודים וקירות עשויים אותיות ודפים וספרי חזית - ניתן ללא ספק בפעילותו המבהיקה של בית הדפוס פו. הנחת יסוד הכרחית, לפני שתמשיך. היקום היהודי הוא מציאות בהתרחבות מתמדת, כמו אחרי bigbang , החל מנקודה מקורית: ה- תורה . זה  יחד עם הנביאים  והכתבים  התנ"ך העברי. פרשנות ראשונה לתנ"ך העברית, שהרחיבה בין המאה הראשונה לפנה"ס.  והמאה השלישית C.E., קוראים את השם  המשנה ( "חזור"); במקום זאת נאמרת הערה שנייה, החשובה במיוחד כאן תלמוד ( "עיון"). זה האחרון לוקח לעתים קרובות את התכונות והדרכים של טקסט משפטי, גם אם סוי ג'נריס  ובכל זאת הוא מציג

קטע הסיום (תרגום גוגול)

קטע המעניק לקורא את ההזדמנות לתפוס מיד, אם כי בעקיפין, את גודל בית הדפוס היהודי במחצית השנייה של המאה השש-עשרה: שעדיין עמדה ב- 1576 - כמעט עשרים שנה לאחר סיום אפוס הפואה ( 1559) וקצת פחות מעשר שנים אחרי annus mirabilis  מאת וינצ'נזו קונטי, 1567  - שמה של העיר וספאסיאנו היה בין מרכזי ההוצאה לאור שאפשר להשוות בחשיבותם לוונציה ולרומא, ביחס להפקה בעברית, הוא כשלעצמו נתון מאיר. מסמך זה מהווה גם עדות ברורה של התקופה, השימוש בזמנו ו ידוע היטב לאבות המועצה שנאספו בטרנטו (1545-1563), של מחלקה של ידע וידע שככל הנראה בלתי נשלטים ולכן מאיימים. "התחלה אחרונה / חודש תחילת חודש"  כפי שאפשר לומר במבט לאחור, על כל ספר עברי: לכן אני חוזר לכותרת התרומה שלי. עם זאת, כדי להסביר את ההשלכה עלי לזכור שבבית הדפוס של בית הדפוס מגדל פואה מגן דוד.  אלדי מעל שני אריות משתוללים המונחים בצידי עץ דקל; התמונה מכתירה את הביטוי " tzaddìq kattamàr yifràch , "הצדיקים, כמו עץ ​​דקל, ישגשג", המצוטט בתהילים / תהילים , 92.12 (13). לפיכך לא נראה כי לא במקום להשתמש במוטו ככותרת למונוגרפיה זו. כפי שגרשם שלום, למשל, ציין, יתר על כן, נוכחותו של הסטלה-לה-דיוויד - שעין עכשווית יכולה אפילו לראותה מובן מאליו - מהווה להפך, במשך אמצע המאה השש-עשרה, אירוע יחיד ויחיד.  הנה: הערך התרבותי הכולל של סביונטה די וספסיאנו גונזאגה - "מקום מבוצר" כמו "עיר מגורים"  נראה לי שאני מסוגל לפרש בדיוק לאור שני הכוכבים האלה: זה שמעורר הפרופיל המשושה של המתחם המוקף,  מצד אחד, וזה - רהוט לא פחות - ממוקם בשיא המותג הטיפוגרפי Foa. שני סמלים שנמצאים בשני אופנים, ילדים של סיפורים מצוינים, להתחקות אחר הסימן הייחודי שלהם בזרימת הזמן החמקמקה.

  • Stefano Patuzzi

Sabbioneta, città delle due stelle. La stamperia ebraica Foà (1551-1559) all'epoca di Vespasiano Gonzaga

בית הכנסת[]

Sabbioneta

בית הכנסת - היום מוזיאון ליהדות - ויקישיתוף

היום אין בעיר קהילה יהודית. המבנה שהיה בית הכנסת שוחזר אולם בית הכנסת והיה למוזיאון ליהדות. מתקיימות בו תערוכות קבע בנושאי יהדות ומדינת ישראל. נערכים בו אירועים יהודיים כמו ביום השואה. הנהגת יהדות מנטובה מנהלת את האינטרסים היהודים בעיר, כולל החזקת בית קברות העתיק.

בית הכנסת נבנה בשנת 1824 על-ידי האדריכל Charles Visioli. אחרי תקופה ארוכה של הזנחה הוא שוקם ונצפתח בשנת 1994 הן לביקורי הציבור והן לתפילה. זה שריד חשוב לקהילה שהתקיימה בעיר משנת 1436. התפללו בו אישים מרכזיים ביהדות איטליה כמו הגנרל היהודי האיטלקי הראשון שמונה אחר-כך לשר צבא: Joseph Ottolenghi ו-Pio Foa רופא איטלקי חשוב ומדען במאות ה-18 וה-19.

מתוך תשקיף בית הכנסת[]

Sabbionetta synagogue12

מתוך תשקיף בית הכנסת בעיר

משנת 1992

הדפסות עבריות מהעיר[]

להלן לקט של הדפסות שנעשו בבית הדפוס של העיר:

אקטואליה[]

במשך יום האירופית של התרבות היהודית, יום ראשון, 5 ספטמבר, בית הכנסת של Sabbioneta לפתוח את שעריו לציבור להצגת שחזורים שמרנית. לפני כמה ימים, למעשה, השלימה את עבודת השחזור של בית המקדש באמצעות קאמפי, הושג הודות למימון של משרד התרבות (175/05 חוק להגנה על רכוש יהודי), והקהילה היהודית של מנטובה. ב -5 בספטמבר, לכן, בנוכחות היועץ של משרד מורשת ctilturali אלן Elkann, בית הכנסת של המאה התשע עשרה יסקור את האור לאחר הסגר של כמה חודשים לעבוד. סבסוד ממשלתי החשוב הגיע בזכות התראה dell'Ucei (איחוד הקהילות היהודיות איטלקית). האיחוד, באמצעות ועדה מיוחדת, הכוללת את נשיא הקהילה היהודית של מנטובה פאביו Norsa, לבחון את הפרויקטים מכל רחבי איטליה להיות ממומן. "נהלי ולאחר מכן לעבוד על שחזור של בית הכנסת של Sabbioneta אמר Norsa נעשו ביוזמת הקהילה היהודית של מנטובה. ביקורי הראשון להתערבות נכתבו על ידי בנו בפברואר 2008. מנהל הפרויקט הוא שחזור מאסימו Terzi, יועצו של הקהילה היהודית של מנטובה, ואחרי ביקורים ומעקב קבוע של הכנסת הכינה דוח טכני לתחילת העבודה בקשה למימון ההצעה על ידי המשרד. הרשאה להמשיך עם השיפוץ הגיע בחודש דצמבר 2009 על ידי Superintendence של המורשת התרבותית של ברשיה, מנטובה ו קרמונה .,[...]

Per la Giornata europea della cultura ebraica, domenica 5 settembre, la Sinagoga di Sabbioneta riaprirà le porte al pubblico per la presentazione dei restauri conservativi. Da pochi giorni, infatti, sono terminati i lavori di recupero del tempio di via Campi, realizzati grazie al finanziamento da parte del ministero dei Beni culturali (legge 175/05 per la tutela dei beni ebraici), e della Comunità Ebraica di Mantova. Il 5 settembre, dunque, alla presenza anche del consigliere del ministero dei Beni ctilturali Alain Elkann, l'ottocentesca Sinagoga rivedrà la luce dopo la chiusura di alcuni mesi per permettere i lavori. L'importante sovvenzione governativa è arrivata grazie alla segnalazione dell'Ucei (Unione delle comunità ebraiche italiane). L'Unione, attraverso una apposita commissione, di cui fa parte anche il presidente della Comunità Ebraica di Mantova Fabio Norsa, vaglia i progetti provenienti da tutta Italia da finanziare. «Le pratiche e poi i lavori per il recupero della Sinagoga di Sabbioneta ha detto Norsa sono stati effettuati su iniziativa della Comunità Ebraica di Mantova. I primi sopralluoghi per l'intervento sono iniziati da parte nostra nel febbraio del 2008». Il responsabile del progetto del recupero è Massimo Terzi, consulente della Comunità ebraica mantovana, che dopo costanti sopralluoghi e monitoraggi alla Sinagoga ha redatto una relazione tecnica per la richiesta di avvio dei lavori e per la proposta di finanziamento da parte del ministero. L'autorizzazione a procedere con i restauri conservativi è arrivata nel dicembre del 2009 da parte della Soprintendenza dei Beni culturali di Brescia, Mantova e Cremona.,[...]

המקור - להלן

פתיחת בית הכנסת מחדש[]

Savioneta Page 1

חלק ראשון של המאמר בעיתון האיטלקי

Savioneta Page 2

חלק שני של המאמר בעיתון האיטלקי


Sabbionetta the Synagogue[]

בית הכנסת המקומי הפיץ פרוספקט, המוסר מידע על בית הכנסת , היהודים במחוז מנטובה ועל תעשיית הדפוס (להלן). כמו כן, מעין "כרטיס סיקור ליהדות, הכולל הסבר על היהודים, הדת היהודית,בית הכנסת, הגלות, גזרות, היהודים בימי הביניים באיטליה מגאטו לאמנציפציה.



קישורים חיצוניים[]

תמונות מהעיר[]

המקור:ויקיפדיה